דורון גרסטל
צילום: יחצ
חשיפה

דורון גרסטל עושה צחוק מהמשקיעים - מקבל שכר ובונוס שלא מגיעים לו

גרסטל, מנכ"ל פריון, ביקש וקיבל תוספת לשכרו והגדלת הבונוסים, בגלל שהחל לשמש גם כנשיא חברת הבת Undertone - למה מגיעה תוספת? אבל ניחא; באוגוסט מונה לו מחליף, והוא עדיין מקבל שכר ובונוסים - אין גבול לחוצפה 

שורה של מנהלים התחלפה בפריון נטוורק -0.15%  בשנה האחרונה, כשבין היתר החל המנכ"ל - דורון גרסטל, באפריל השנה לשמש כנשיא החברה הבת - אנדרטון. על רקע "הרחבת" התפקיד, אישרו בעלי המניות באפריל את העלאת שכרו של המנכ"ל לאור "שינוי בתנאי העסקתו".

העלאה הציפה מספר תהיות, בקרב בעלי המניות האם מנכ"ל צריך לקבל תוספת על כך שהוא מנהל את אחת משתי הפעילויות של החברה (פריון עוסקת בתחום החיפוש והפרסום באינטרנט)? האם אין זה חלק מתפקידו של המנכ"ל לעבוד באופן מלא ולהשקיע את כל מרצו בחברה? אם הגרסטל משקיע מתוקף תפקידו החדש יותר זמן ומשאבים הדבר וודאי גורם לו לעסוק פחות בדברים השוטפים/הקודמים? 

כך או אחרת, אספת בעלי המניות באפריל אישרה תוספת שכר (חרף העובדה שלא כל בעלי המניות היו מרוצים מהמהלך). השכר של גרסטל עלה מ-95 אלף שקל בחודש ל-131 אלף שקל - עליה של 36 אלף שקל בחודש. העלאה אושרה לתקופה מוגבלת של שנה החל מינואר 2019.

מלבד העלאת השכר, אישרו בעלי המניות להגדיל את הבונוס השנתי המקסימלי של גרסטל מ-9 חודשי שכר ל-12 חודשי שכר עד לסכום של 1.6 מיליון שקל. הבונוס הותנה בעמידה ביעדים. בנוסף אושר, להקצות לגרסטל אופציות לרכישת 150 אלף מניות החברה. הבונוס והאופיה הם הכסף הגדול, כסף שחלקו נובע "מהרחבת" התפקיד.

אלא שמתברר שפריון מינתה בסוף אוגוסט את דניאל אקס לנשיא חברת הבת אנדרטון כמחליף לגרסטל. כעת גרסטל כבר לא מכהן בשני תפקידים, התפקיד שבזכותו קיבל שכר ובונוסים, כבר לא שלו. האם יש הצדקה לשיפור בתנאי השכר והבונוסים של גרסטל?  האם צריך להחזיר את השכר למצבו הקודם וכך גם את הבונוסים?

מפריון נמסר בתגובה: "העלאת השכר של המנכ"ל דורון גרסטל, התחומה לזמן מוגבל, והבונוס אושרו באסיפת בעלי המניות של החברה ב-11 באפריל השנה, כנדרש. הסיבות להעלאת השכר, התחומה כאמור לזמן מוגבל, והגדלת הבונוס מפורטות בזימון לאסיפת בעלי המניות. כך שמדובר בהליך שקוף העומד בקריטריונים הרלוונטיים".

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    סטטיסטיקאי 25/10/2021 05:46
    הגב לתגובה זו
    מענין לראות לאורך זמן - איזו תשואה נכון להיום הביא דורון למשקיעים? המשמיצים היכן הם? מסתתרים בפינה כי דורון עשה לחברה יותר מכול אחד אחר ולמגיב ב 7 - תבדוק טוב, לאישתו של דורון קוראים אסתי - אין בינו לבין השופטת גרסטל כל קשר
  • 11.
    אני מקומבן ואני רוצה עודדדדד!!!! (ל"ת)
    אין סוף לחזירות ! 13/11/2019 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    גרסטל צריך מידית להפחית שכר (ל"ת)
    נועם 13/11/2019 07:00
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    בושה וחרפה, למה המשקיעים מוכנים לכזה דבר? (ל"ת)
    פטריוט 12/11/2019 22:08
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ג'ק 12/11/2019 21:47
    הגב לתגובה זו
    ככה החזירות מחסלת חברה . קודמיו עשקו אותה והוא הולך בדרכיהם . קיוו לשינוי ולא קיבלו .
  • 7.
    בני גור 12/11/2019 21:06
    הגב לתגובה זו
    זו השופטת לשעבר הילה גרסטל, אם לא הייתה, אפילו למחלקת הניקיון לא היה מתקבלך, הון רודף שלטון.
  • סטטיסטיקאי 25/10/2021 05:47
    הגב לתגובה זו
    ממש לא - אין כל קשר תבדוק את התשואה - מקווה בשבילך שאתה מחזיק במניות אנ
  • 6.
    לרון 12/11/2019 20:21
    הגב לתגובה זו
    אה כן היתה לי פעם המניה .....
  • 5.
    חחח 12/11/2019 19:28
    הגב לתגובה זו
    ירדה ל 1500 קניתי שוב,נכרתי 1830...עכשיו אחכה לה שוב 1500 בהצלחה חברה קישקוש הכל שם הרצות...תיזהרו
  • 4.
    מסכים! (ל"ת)
    רונן שילה 12/11/2019 18:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הבושה מתה מזמן הכסף מדבר !!!! (ל"ת)
    דוד הגנן 12/11/2019 18:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבי. 12/11/2019 18:21
    הגב לתגובה זו
    מקבל מה שלא מגיע לו כותבים בכתבה. אז מה. זה שיש דירקטוריון של טמבלים שנותנים לו הוא האשם. גאון האיש.
  • 1.
    מי לא אוהב כסף 12/11/2019 18:03
    הגב לתגובה זו
    חוצפה זה מי שנהיה מיליארדר מזה ששכנע משקיעים לתת לו עשרות מיליארדים ומחק אותם תוך כמה שנים חחח
  • יצחק 13/11/2019 08:42
    הגב לתגובה זו
    אם יתברר שההתאשרות לא כפי הנוהל ולא תקנית -יש לדרוש את הכספים רקטרואקטיבית ובהתאם לחוק ולהחזירם למשקיעים
  • יצחק 13/11/2019 08:38
    הגב לתגובה זו
    יש לאהוב בצורה מידתית . אין חובה להיות גם חזיר . איפה הרגולטור + בעלי עיניין קופות קרנות ת. סל ?
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?