דורון גרסטל
צילום: יחצ
חשיפה

דורון גרסטל עושה צחוק מהמשקיעים - מקבל שכר ובונוס שלא מגיעים לו

גרסטל, מנכ"ל פריון, ביקש וקיבל תוספת לשכרו והגדלת הבונוסים, בגלל שהחל לשמש גם כנשיא חברת הבת Undertone - למה מגיעה תוספת? אבל ניחא; באוגוסט מונה לו מחליף, והוא עדיין מקבל שכר ובונוסים - אין גבול לחוצפה 

שורה של מנהלים התחלפה בפריון נטוורק -1.94%  בשנה האחרונה, כשבין היתר החל המנכ"ל - דורון גרסטל, באפריל השנה לשמש כנשיא החברה הבת - אנדרטון. על רקע "הרחבת" התפקיד, אישרו בעלי המניות באפריל את העלאת שכרו של המנכ"ל לאור "שינוי בתנאי העסקתו".

העלאה הציפה מספר תהיות, בקרב בעלי המניות האם מנכ"ל צריך לקבל תוספת על כך שהוא מנהל את אחת משתי הפעילויות של החברה (פריון עוסקת בתחום החיפוש והפרסום באינטרנט)? האם אין זה חלק מתפקידו של המנכ"ל לעבוד באופן מלא ולהשקיע את כל מרצו בחברה? אם הגרסטל משקיע מתוקף תפקידו החדש יותר זמן ומשאבים הדבר וודאי גורם לו לעסוק פחות בדברים השוטפים/הקודמים? 

כך או אחרת, אספת בעלי המניות באפריל אישרה תוספת שכר (חרף העובדה שלא כל בעלי המניות היו מרוצים מהמהלך). השכר של גרסטל עלה מ-95 אלף שקל בחודש ל-131 אלף שקל - עליה של 36 אלף שקל בחודש. העלאה אושרה לתקופה מוגבלת של שנה החל מינואר 2019.

מלבד העלאת השכר, אישרו בעלי המניות להגדיל את הבונוס השנתי המקסימלי של גרסטל מ-9 חודשי שכר ל-12 חודשי שכר עד לסכום של 1.6 מיליון שקל. הבונוס הותנה בעמידה ביעדים. בנוסף אושר, להקצות לגרסטל אופציות לרכישת 150 אלף מניות החברה. הבונוס והאופיה הם הכסף הגדול, כסף שחלקו נובע "מהרחבת" התפקיד.

אלא שמתברר שפריון מינתה בסוף אוגוסט את דניאל אקס לנשיא חברת הבת אנדרטון כמחליף לגרסטל. כעת גרסטל כבר לא מכהן בשני תפקידים, התפקיד שבזכותו קיבל שכר ובונוסים, כבר לא שלו. האם יש הצדקה לשיפור בתנאי השכר והבונוסים של גרסטל?  האם צריך להחזיר את השכר למצבו הקודם וכך גם את הבונוסים?

מפריון נמסר בתגובה: "העלאת השכר של המנכ"ל דורון גרסטל, התחומה לזמן מוגבל, והבונוס אושרו באסיפת בעלי המניות של החברה ב-11 באפריל השנה, כנדרש. הסיבות להעלאת השכר, התחומה כאמור לזמן מוגבל, והגדלת הבונוס מפורטות בזימון לאסיפת בעלי המניות. כך שמדובר בהליך שקוף העומד בקריטריונים הרלוונטיים".

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    סטטיסטיקאי 25/10/2021 05:46
    הגב לתגובה זו
    מענין לראות לאורך זמן - איזו תשואה נכון להיום הביא דורון למשקיעים? המשמיצים היכן הם? מסתתרים בפינה כי דורון עשה לחברה יותר מכול אחד אחר ולמגיב ב 7 - תבדוק טוב, לאישתו של דורון קוראים אסתי - אין בינו לבין השופטת גרסטל כל קשר
  • 11.
    אני מקומבן ואני רוצה עודדדדד!!!! (ל"ת)
    אין סוף לחזירות ! 13/11/2019 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    גרסטל צריך מידית להפחית שכר (ל"ת)
    נועם 13/11/2019 07:00
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    בושה וחרפה, למה המשקיעים מוכנים לכזה דבר? (ל"ת)
    פטריוט 12/11/2019 22:08
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ג'ק 12/11/2019 21:47
    הגב לתגובה זו
    ככה החזירות מחסלת חברה . קודמיו עשקו אותה והוא הולך בדרכיהם . קיוו לשינוי ולא קיבלו .
  • 7.
    בני גור 12/11/2019 21:06
    הגב לתגובה זו
    זו השופטת לשעבר הילה גרסטל, אם לא הייתה, אפילו למחלקת הניקיון לא היה מתקבלך, הון רודף שלטון.
  • סטטיסטיקאי 25/10/2021 05:47
    הגב לתגובה זו
    ממש לא - אין כל קשר תבדוק את התשואה - מקווה בשבילך שאתה מחזיק במניות אנ
  • 6.
    לרון 12/11/2019 20:21
    הגב לתגובה זו
    אה כן היתה לי פעם המניה .....
  • 5.
    חחח 12/11/2019 19:28
    הגב לתגובה זו
    ירדה ל 1500 קניתי שוב,נכרתי 1830...עכשיו אחכה לה שוב 1500 בהצלחה חברה קישקוש הכל שם הרצות...תיזהרו
  • 4.
    מסכים! (ל"ת)
    רונן שילה 12/11/2019 18:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הבושה מתה מזמן הכסף מדבר !!!! (ל"ת)
    דוד הגנן 12/11/2019 18:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבי. 12/11/2019 18:21
    הגב לתגובה זו
    מקבל מה שלא מגיע לו כותבים בכתבה. אז מה. זה שיש דירקטוריון של טמבלים שנותנים לו הוא האשם. גאון האיש.
  • 1.
    מי לא אוהב כסף 12/11/2019 18:03
    הגב לתגובה זו
    חוצפה זה מי שנהיה מיליארדר מזה ששכנע משקיעים לתת לו עשרות מיליארדים ומחק אותם תוך כמה שנים חחח
  • יצחק 13/11/2019 08:42
    הגב לתגובה זו
    אם יתברר שההתאשרות לא כפי הנוהל ולא תקנית -יש לדרוש את הכספים רקטרואקטיבית ובהתאם לחוק ולהחזירם למשקיעים
  • יצחק 13/11/2019 08:38
    הגב לתגובה זו
    יש לאהוב בצורה מידתית . אין חובה להיות גם חזיר . איפה הרגולטור + בעלי עיניין קופות קרנות ת. סל ?
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: