דורון גרסטל
צילום: יחצ
חשיפה

דורון גרסטל עושה צחוק מהמשקיעים - מקבל שכר ובונוס שלא מגיעים לו

גרסטל, מנכ"ל פריון, ביקש וקיבל תוספת לשכרו והגדלת הבונוסים, בגלל שהחל לשמש גם כנשיא חברת הבת Undertone - למה מגיעה תוספת? אבל ניחא; באוגוסט מונה לו מחליף, והוא עדיין מקבל שכר ובונוסים - אין גבול לחוצפה 

שורה של מנהלים התחלפה בפריון נטוורק -2.26%  בשנה האחרונה, כשבין היתר החל המנכ"ל - דורון גרסטל, באפריל השנה לשמש כנשיא החברה הבת - אנדרטון. על רקע "הרחבת" התפקיד, אישרו בעלי המניות באפריל את העלאת שכרו של המנכ"ל לאור "שינוי בתנאי העסקתו".

העלאה הציפה מספר תהיות, בקרב בעלי המניות האם מנכ"ל צריך לקבל תוספת על כך שהוא מנהל את אחת משתי הפעילויות של החברה (פריון עוסקת בתחום החיפוש והפרסום באינטרנט)? האם אין זה חלק מתפקידו של המנכ"ל לעבוד באופן מלא ולהשקיע את כל מרצו בחברה? אם הגרסטל משקיע מתוקף תפקידו החדש יותר זמן ומשאבים הדבר וודאי גורם לו לעסוק פחות בדברים השוטפים/הקודמים? 

כך או אחרת, אספת בעלי המניות באפריל אישרה תוספת שכר (חרף העובדה שלא כל בעלי המניות היו מרוצים מהמהלך). השכר של גרסטל עלה מ-95 אלף שקל בחודש ל-131 אלף שקל - עליה של 36 אלף שקל בחודש. העלאה אושרה לתקופה מוגבלת של שנה החל מינואר 2019.

מלבד העלאת השכר, אישרו בעלי המניות להגדיל את הבונוס השנתי המקסימלי של גרסטל מ-9 חודשי שכר ל-12 חודשי שכר עד לסכום של 1.6 מיליון שקל. הבונוס הותנה בעמידה ביעדים. בנוסף אושר, להקצות לגרסטל אופציות לרכישת 150 אלף מניות החברה. הבונוס והאופיה הם הכסף הגדול, כסף שחלקו נובע "מהרחבת" התפקיד.

אלא שמתברר שפריון מינתה בסוף אוגוסט את דניאל אקס לנשיא חברת הבת אנדרטון כמחליף לגרסטל. כעת גרסטל כבר לא מכהן בשני תפקידים, התפקיד שבזכותו קיבל שכר ובונוסים, כבר לא שלו. האם יש הצדקה לשיפור בתנאי השכר והבונוסים של גרסטל?  האם צריך להחזיר את השכר למצבו הקודם וכך גם את הבונוסים?

מפריון נמסר בתגובה: "העלאת השכר של המנכ"ל דורון גרסטל, התחומה לזמן מוגבל, והבונוס אושרו באסיפת בעלי המניות של החברה ב-11 באפריל השנה, כנדרש. הסיבות להעלאת השכר, התחומה כאמור לזמן מוגבל, והגדלת הבונוס מפורטות בזימון לאסיפת בעלי המניות. כך שמדובר בהליך שקוף העומד בקריטריונים הרלוונטיים".

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    סטטיסטיקאי 25/10/2021 05:46
    הגב לתגובה זו
    מענין לראות לאורך זמן - איזו תשואה נכון להיום הביא דורון למשקיעים? המשמיצים היכן הם? מסתתרים בפינה כי דורון עשה לחברה יותר מכול אחד אחר ולמגיב ב 7 - תבדוק טוב, לאישתו של דורון קוראים אסתי - אין בינו לבין השופטת גרסטל כל קשר
  • 11.
    אני מקומבן ואני רוצה עודדדדד!!!! (ל"ת)
    אין סוף לחזירות ! 13/11/2019 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    גרסטל צריך מידית להפחית שכר (ל"ת)
    נועם 13/11/2019 07:00
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    בושה וחרפה, למה המשקיעים מוכנים לכזה דבר? (ל"ת)
    פטריוט 12/11/2019 22:08
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ג'ק 12/11/2019 21:47
    הגב לתגובה זו
    ככה החזירות מחסלת חברה . קודמיו עשקו אותה והוא הולך בדרכיהם . קיוו לשינוי ולא קיבלו .
  • 7.
    בני גור 12/11/2019 21:06
    הגב לתגובה זו
    זו השופטת לשעבר הילה גרסטל, אם לא הייתה, אפילו למחלקת הניקיון לא היה מתקבלך, הון רודף שלטון.
  • סטטיסטיקאי 25/10/2021 05:47
    הגב לתגובה זו
    ממש לא - אין כל קשר תבדוק את התשואה - מקווה בשבילך שאתה מחזיק במניות אנ
  • 6.
    לרון 12/11/2019 20:21
    הגב לתגובה זו
    אה כן היתה לי פעם המניה .....
  • 5.
    חחח 12/11/2019 19:28
    הגב לתגובה זו
    ירדה ל 1500 קניתי שוב,נכרתי 1830...עכשיו אחכה לה שוב 1500 בהצלחה חברה קישקוש הכל שם הרצות...תיזהרו
  • 4.
    מסכים! (ל"ת)
    רונן שילה 12/11/2019 18:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הבושה מתה מזמן הכסף מדבר !!!! (ל"ת)
    דוד הגנן 12/11/2019 18:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבי. 12/11/2019 18:21
    הגב לתגובה זו
    מקבל מה שלא מגיע לו כותבים בכתבה. אז מה. זה שיש דירקטוריון של טמבלים שנותנים לו הוא האשם. גאון האיש.
  • 1.
    מי לא אוהב כסף 12/11/2019 18:03
    הגב לתגובה זו
    חוצפה זה מי שנהיה מיליארדר מזה ששכנע משקיעים לתת לו עשרות מיליארדים ומחק אותם תוך כמה שנים חחח
  • יצחק 13/11/2019 08:42
    הגב לתגובה זו
    אם יתברר שההתאשרות לא כפי הנוהל ולא תקנית -יש לדרוש את הכספים רקטרואקטיבית ובהתאם לחוק ולהחזירם למשקיעים
  • יצחק 13/11/2019 08:38
    הגב לתגובה זו
    יש לאהוב בצורה מידתית . אין חובה להיות גם חזיר . איפה הרגולטור + בעלי עיניין קופות קרנות ת. סל ?
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%