דורון גרסטל עושה צחוק מהמשקיעים - מקבל שכר ובונוס שלא מגיעים לו
שורה של מנהלים התחלפה בפריון נטוורק -1.84% בשנה האחרונה, כשבין היתר החל המנכ"ל - דורון גרסטל, באפריל השנה לשמש כנשיא החברה הבת - אנדרטון. על רקע "הרחבת" התפקיד, אישרו בעלי המניות באפריל את העלאת שכרו של המנכ"ל לאור "שינוי בתנאי העסקתו".
העלאה הציפה מספר תהיות, בקרב בעלי המניות האם מנכ"ל צריך לקבל תוספת על כך שהוא מנהל את אחת משתי הפעילויות של החברה (פריון עוסקת בתחום החיפוש והפרסום באינטרנט)? האם אין זה חלק מתפקידו של המנכ"ל לעבוד באופן מלא ולהשקיע את כל מרצו בחברה? אם הגרסטל משקיע מתוקף תפקידו החדש יותר זמן ומשאבים הדבר וודאי גורם לו לעסוק פחות בדברים השוטפים/הקודמים?
כך או אחרת, אספת בעלי המניות באפריל אישרה תוספת שכר (חרף העובדה שלא כל בעלי המניות היו מרוצים מהמהלך). השכר של גרסטל עלה מ-95 אלף שקל בחודש ל-131 אלף שקל - עליה של 36 אלף שקל בחודש. העלאה אושרה לתקופה מוגבלת של שנה החל מינואר 2019.
מלבד העלאת השכר, אישרו בעלי המניות להגדיל את הבונוס השנתי המקסימלי של גרסטל מ-9 חודשי שכר ל-12 חודשי שכר עד לסכום של 1.6 מיליון שקל. הבונוס הותנה בעמידה ביעדים. בנוסף אושר, להקצות לגרסטל אופציות לרכישת 150 אלף מניות החברה. הבונוס והאופיה הם הכסף הגדול, כסף שחלקו נובע "מהרחבת" התפקיד.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמתברר שפריון מינתה בסוף אוגוסט את דניאל אקס לנשיא חברת הבת אנדרטון כמחליף לגרסטל. כעת גרסטל כבר לא מכהן בשני תפקידים, התפקיד שבזכותו קיבל שכר ובונוסים, כבר לא שלו. האם יש הצדקה לשיפור בתנאי השכר והבונוסים של גרסטל? האם צריך להחזיר את השכר למצבו הקודם וכך גם את הבונוסים?
מפריון נמסר בתגובה: "העלאת השכר של המנכ"ל דורון גרסטל, התחומה לזמן מוגבל, והבונוס אושרו באסיפת בעלי המניות של החברה ב-11 באפריל השנה, כנדרש. הסיבות להעלאת השכר, התחומה כאמור לזמן מוגבל, והגדלת הבונוס מפורטות בזימון לאסיפת בעלי המניות. כך שמדובר בהליך שקוף העומד בקריטריונים הרלוונטיים".
- 12.סטטיסטיקאי 25/10/2021 05:46הגב לתגובה זומענין לראות לאורך זמן - איזו תשואה נכון להיום הביא דורון למשקיעים? המשמיצים היכן הם? מסתתרים בפינה כי דורון עשה לחברה יותר מכול אחד אחר ולמגיב ב 7 - תבדוק טוב, לאישתו של דורון קוראים אסתי - אין בינו לבין השופטת גרסטל כל קשר
- 11.אני מקומבן ואני רוצה עודדדדד!!!! (ל"ת)אין סוף לחזירות ! 13/11/2019 10:54הגב לתגובה זו
- 10.גרסטל צריך מידית להפחית שכר (ל"ת)נועם 13/11/2019 07:00הגב לתגובה זו
- 9.בושה וחרפה, למה המשקיעים מוכנים לכזה דבר? (ל"ת)פטריוט 12/11/2019 22:08הגב לתגובה זו
- 8.ג'ק 12/11/2019 21:47הגב לתגובה זוככה החזירות מחסלת חברה . קודמיו עשקו אותה והוא הולך בדרכיהם . קיוו לשינוי ולא קיבלו .
- 7.בני גור 12/11/2019 21:06הגב לתגובה זוזו השופטת לשעבר הילה גרסטל, אם לא הייתה, אפילו למחלקת הניקיון לא היה מתקבלך, הון רודף שלטון.
- סטטיסטיקאי 25/10/2021 05:47הגב לתגובה זוממש לא - אין כל קשר תבדוק את התשואה - מקווה בשבילך שאתה מחזיק במניות אנ
- 6.לרון 12/11/2019 20:21הגב לתגובה זואה כן היתה לי פעם המניה .....
- 5.חחח 12/11/2019 19:28הגב לתגובה זוירדה ל 1500 קניתי שוב,נכרתי 1830...עכשיו אחכה לה שוב 1500 בהצלחה חברה קישקוש הכל שם הרצות...תיזהרו
- 4.מסכים! (ל"ת)רונן שילה 12/11/2019 18:47הגב לתגובה זו
- 3.הבושה מתה מזמן הכסף מדבר !!!! (ל"ת)דוד הגנן 12/11/2019 18:34הגב לתגובה זו
- 2.אבי. 12/11/2019 18:21הגב לתגובה זומקבל מה שלא מגיע לו כותבים בכתבה. אז מה. זה שיש דירקטוריון של טמבלים שנותנים לו הוא האשם. גאון האיש.
- 1.מי לא אוהב כסף 12/11/2019 18:03הגב לתגובה זוחוצפה זה מי שנהיה מיליארדר מזה ששכנע משקיעים לתת לו עשרות מיליארדים ומחק אותם תוך כמה שנים חחח
- יצחק 13/11/2019 08:42הגב לתגובה זואם יתברר שההתאשרות לא כפי הנוהל ולא תקנית -יש לדרוש את הכספים רקטרואקטיבית ובהתאם לחוק ולהחזירם למשקיעים
- יצחק 13/11/2019 08:38הגב לתגובה זויש לאהוב בצורה מידתית . אין חובה להיות גם חזיר . איפה הרגולטור + בעלי עיניין קופות קרנות ת. סל ?
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
