דורון גרסטל
צילום: יחצ
חשיפה

דורון גרסטל עושה צחוק מהמשקיעים - מקבל שכר ובונוס שלא מגיעים לו

גרסטל, מנכ"ל פריון, ביקש וקיבל תוספת לשכרו והגדלת הבונוסים, בגלל שהחל לשמש גם כנשיא חברת הבת Undertone - למה מגיעה תוספת? אבל ניחא; באוגוסט מונה לו מחליף, והוא עדיין מקבל שכר ובונוסים - אין גבול לחוצפה 

שורה של מנהלים התחלפה בפריון נטוורק 2.73%  בשנה האחרונה, כשבין היתר החל המנכ"ל - דורון גרסטל, באפריל השנה לשמש כנשיא החברה הבת - אנדרטון. על רקע "הרחבת" התפקיד, אישרו בעלי המניות באפריל את העלאת שכרו של המנכ"ל לאור "שינוי בתנאי העסקתו".

העלאה הציפה מספר תהיות, בקרב בעלי המניות האם מנכ"ל צריך לקבל תוספת על כך שהוא מנהל את אחת משתי הפעילויות של החברה (פריון עוסקת בתחום החיפוש והפרסום באינטרנט)? האם אין זה חלק מתפקידו של המנכ"ל לעבוד באופן מלא ולהשקיע את כל מרצו בחברה? אם הגרסטל משקיע מתוקף תפקידו החדש יותר זמן ומשאבים הדבר וודאי גורם לו לעסוק פחות בדברים השוטפים/הקודמים? 

כך או אחרת, אספת בעלי המניות באפריל אישרה תוספת שכר (חרף העובדה שלא כל בעלי המניות היו מרוצים מהמהלך). השכר של גרסטל עלה מ-95 אלף שקל בחודש ל-131 אלף שקל - עליה של 36 אלף שקל בחודש. העלאה אושרה לתקופה מוגבלת של שנה החל מינואר 2019.

מלבד העלאת השכר, אישרו בעלי המניות להגדיל את הבונוס השנתי המקסימלי של גרסטל מ-9 חודשי שכר ל-12 חודשי שכר עד לסכום של 1.6 מיליון שקל. הבונוס הותנה בעמידה ביעדים. בנוסף אושר, להקצות לגרסטל אופציות לרכישת 150 אלף מניות החברה. הבונוס והאופיה הם הכסף הגדול, כסף שחלקו נובע "מהרחבת" התפקיד.

אלא שמתברר שפריון מינתה בסוף אוגוסט את דניאל אקס לנשיא חברת הבת אנדרטון כמחליף לגרסטל. כעת גרסטל כבר לא מכהן בשני תפקידים, התפקיד שבזכותו קיבל שכר ובונוסים, כבר לא שלו. האם יש הצדקה לשיפור בתנאי השכר והבונוסים של גרסטל?  האם צריך להחזיר את השכר למצבו הקודם וכך גם את הבונוסים?

מפריון נמסר בתגובה: "העלאת השכר של המנכ"ל דורון גרסטל, התחומה לזמן מוגבל, והבונוס אושרו באסיפת בעלי המניות של החברה ב-11 באפריל השנה, כנדרש. הסיבות להעלאת השכר, התחומה כאמור לזמן מוגבל, והגדלת הבונוס מפורטות בזימון לאסיפת בעלי המניות. כך שמדובר בהליך שקוף העומד בקריטריונים הרלוונטיים".

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    סטטיסטיקאי 25/10/2021 05:46
    הגב לתגובה זו
    מענין לראות לאורך זמן - איזו תשואה נכון להיום הביא דורון למשקיעים? המשמיצים היכן הם? מסתתרים בפינה כי דורון עשה לחברה יותר מכול אחד אחר ולמגיב ב 7 - תבדוק טוב, לאישתו של דורון קוראים אסתי - אין בינו לבין השופטת גרסטל כל קשר
  • 11.
    אני מקומבן ואני רוצה עודדדדד!!!! (ל"ת)
    אין סוף לחזירות ! 13/11/2019 10:54
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    גרסטל צריך מידית להפחית שכר (ל"ת)
    נועם 13/11/2019 07:00
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    בושה וחרפה, למה המשקיעים מוכנים לכזה דבר? (ל"ת)
    פטריוט 12/11/2019 22:08
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ג'ק 12/11/2019 21:47
    הגב לתגובה זו
    ככה החזירות מחסלת חברה . קודמיו עשקו אותה והוא הולך בדרכיהם . קיוו לשינוי ולא קיבלו .
  • 7.
    בני גור 12/11/2019 21:06
    הגב לתגובה זו
    זו השופטת לשעבר הילה גרסטל, אם לא הייתה, אפילו למחלקת הניקיון לא היה מתקבלך, הון רודף שלטון.
  • סטטיסטיקאי 25/10/2021 05:47
    הגב לתגובה זו
    ממש לא - אין כל קשר תבדוק את התשואה - מקווה בשבילך שאתה מחזיק במניות אנ
  • 6.
    לרון 12/11/2019 20:21
    הגב לתגובה זו
    אה כן היתה לי פעם המניה .....
  • 5.
    חחח 12/11/2019 19:28
    הגב לתגובה זו
    ירדה ל 1500 קניתי שוב,נכרתי 1830...עכשיו אחכה לה שוב 1500 בהצלחה חברה קישקוש הכל שם הרצות...תיזהרו
  • 4.
    מסכים! (ל"ת)
    רונן שילה 12/11/2019 18:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הבושה מתה מזמן הכסף מדבר !!!! (ל"ת)
    דוד הגנן 12/11/2019 18:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבי. 12/11/2019 18:21
    הגב לתגובה זו
    מקבל מה שלא מגיע לו כותבים בכתבה. אז מה. זה שיש דירקטוריון של טמבלים שנותנים לו הוא האשם. גאון האיש.
  • 1.
    מי לא אוהב כסף 12/11/2019 18:03
    הגב לתגובה זו
    חוצפה זה מי שנהיה מיליארדר מזה ששכנע משקיעים לתת לו עשרות מיליארדים ומחק אותם תוך כמה שנים חחח
  • יצחק 13/11/2019 08:42
    הגב לתגובה זו
    אם יתברר שההתאשרות לא כפי הנוהל ולא תקנית -יש לדרוש את הכספים רקטרואקטיבית ובהתאם לחוק ולהחזירם למשקיעים
  • יצחק 13/11/2019 08:38
    הגב לתגובה זו
    יש לאהוב בצורה מידתית . אין חובה להיות גם חזיר . איפה הרגולטור + בעלי עיניין קופות קרנות ת. סל ?
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.