מעבדה ניסוי מבחנה ביומד
צילום: Istock

פיוניר על אופקו הלת': סקטור חבוט - מניה חבוטה - פוטנציאל ענק

טל לינד, בכיר בפיוניר: "התרופה להורמון גדילה עשויה להקפיץ את השווי". המניה מזנקת ב-20%
ירדן סמדר |

"אני צופה כי גם ביום קבלת האישור בתרופה אותה אופקו מייצרת, נקבל קפיצה בשווי החברה באופן משמעותי מאוד",  כך אומר טל לינד, מנהל השקעות בכיר בפיוניר ניהול הון בסקירותו על מניית אופקו הלת' שעולה היום ב-20% בעקבות הודעת החברה כי חברת נוביטס הנפיקה הצעה חדשה לקביעת כיסוי מקומי (LCD), שנותנת החזר עבור בדיקת סרטן הערמונית של של אופקו.

חברת אופקו משקיעה בחברות מחקר ופיתוח בתחומי הביו-פארמה והדיאגנוסטיקה. אופקו הינה חברה זרה, שמאוגדת בארה"ב. מניות אופקו נסחרות הן ב-NADSAQ והן בבורסה בתל אביב, בתוך כך רשומה החברה כדואלית. בעל המניות העיקרי בחברה הינו פיליפ פרוסט אשר משקיע בחברות פארם שנים רבות, הרוויח את הונו ממכירת חברות בבעלותו ואף כיהן כיו"ר טבע במשך מספר שנים.

שלושת תחומי הפעילות של אופקו:

בדיקות דיאגנוסטיות - מעבדת הייחוס השלישית בגודלה בארה"ב ומובילה בתחום שירות בדיקות גנטיות. תחום פעילות זה הינו תחום הפעילות היציב בחברה ומהווה כבסיס לשאר פעילויות החברה. החברה מגדילה מעת לעת את מגוון הבדיקות שהיא מבצעת ופועלת להגדיל את חלקה ברחבי העולם.

שיווק תרופות חדשות - לאחר קבלת אישורי FDA, החברה מעסיקה אנשי מכירות ייעודים למכירת התרופות אותן היא משווקת בעצמה (חלק מהתרופות משווקות ע"י חברות אחרות תוך הסכם תמלוגים ביניהן). החברה פועלת להכנסת התרופות לסל התרופות של חברות הביטוח השונות, כמו כן החברה פועלת להטמיע את התרופות בקרב מרכזים רפואיים ורופאים ע"י חלוקת תרופות להתנסות ועוד, תהליכים אלו ארוכים ונדרשת השקעה שיווקית גדולה בתחילת הדרך.

מחלקת מחקר ופיתוח לתרופות חדשות – החברה לרוב רוכשת חברות המפתחות תרופות חדשות בשלבים שונים, לאחר מכן פועלת החברה להמשך פיתוח התרופה, עורכת ניסויים בתרופות לצורך הגשתן ואישורן ל-FDA. לעיתים החברה חותמת על הסכם שת"פ / מכירות מול חברות גדולות כגון פייזר ובכך מפחיתה את הסיכון והעלויות הכרוכות בעריכת הניסויים וחוסכת את עלויות השיווק הגדולות הנדרשות להחדרת תרופות חדשות לשוק.

"אופקו מייצרת הפסדים כבר שנים רבות, אך עבור חברה מסוג זה הדבר אינו חריג, תהליכי פיתוח תרופות הם תהליכים ארוכי טווח והעלויות בדרך יקרות מאוד, כמו כן גם לאחר קבלת אישורים לתרופות / מוצרים חדשים נדרש תהליך הטמעה ארוך ויקר".

לינד מוסיף כי "עם זאת כאשר יש תרופה לה פוטנציאל מכירות גבוה כגון תרופת hGH-CTP (הורמון גדילה) אותה החברה מפתחת, במידה ומתקבל אישור, השוק באופן מהיר וחד מזהה את הפוטנציאל ומבצע התאמת שווי לחברה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לפי המידע שנמסר ע"י החברה, הניסוי בישורת האחרונה וצפוי להסתיים בחודשים הקרובים, תוצאות הניסוי צפויות להתפרסם בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2019, חברת ascendis pharma אשר מפתחת תרופה דומה, קיבלה אישור לפני מספר חודשים וביום ההודעה קפץ שווי החברה פי 2!!.

"אני צופה כי גם ביום קבלת האישור בתרופה אותה אופקו מייצרת, נקבל קפיצה בשווי החברה באופן משמעותי מאוד, יתכן אפילו שיזלגו תוצאות או רעשים כאלו ואחרים לפני קבלת האישור וערך המניה יתחיל לעלות" מוסיף לינד.

לינד מסכם כי "אין וודאות כי הניסוי השלישי אשר מתבצע בשנה האחרונה יצליח, אך החברה בעלת ביטחון כי "הבעיות" שהיו בניסויים הקודמים לא יחזרו על עצמם, כמו כן החברה בחרה לבצע את הניסוי בילדים בלבד וזאת בשל רעשים בניסוי במבוגרים. ההסכם עם פייזר הינו מהותי מאוד, פייזר תיקח על עצמה את הידע היכולות והעלויות של שיווק התרופה על ידה ותשתף את אופקו בתמלוגים, יתרון נוסף בהסכם הוא כי אופקו ופייזר יתחלקו גם בתמלוגים על התרופה הקיימת של פייזר שמהווה היום מעל ל 40% מתרופת הורמון הגדילה, בהינתן אישור התרופה ניתן להעריך שווי מהוון רק מתמלוגים לתרופה זו בכ 5 מיליארד דולר!"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?