מעבדה ניסוי מבחנה ביומד
צילום: Istock

פיוניר על אופקו הלת': סקטור חבוט - מניה חבוטה - פוטנציאל ענק

טל לינד, בכיר בפיוניר: "התרופה להורמון גדילה עשויה להקפיץ את השווי". המניה מזנקת ב-20%
ירדן סמדר |

"אני צופה כי גם ביום קבלת האישור בתרופה אותה אופקו מייצרת, נקבל קפיצה בשווי החברה באופן משמעותי מאוד",  כך אומר טל לינד, מנהל השקעות בכיר בפיוניר ניהול הון בסקירותו על מניית אופקו הלת' שעולה היום ב-20% בעקבות הודעת החברה כי חברת נוביטס הנפיקה הצעה חדשה לקביעת כיסוי מקומי (LCD), שנותנת החזר עבור בדיקת סרטן הערמונית של של אופקו.

חברת אופקו משקיעה בחברות מחקר ופיתוח בתחומי הביו-פארמה והדיאגנוסטיקה. אופקו הינה חברה זרה, שמאוגדת בארה"ב. מניות אופקו נסחרות הן ב-NADSAQ והן בבורסה בתל אביב, בתוך כך רשומה החברה כדואלית. בעל המניות העיקרי בחברה הינו פיליפ פרוסט אשר משקיע בחברות פארם שנים רבות, הרוויח את הונו ממכירת חברות בבעלותו ואף כיהן כיו"ר טבע במשך מספר שנים.

שלושת תחומי הפעילות של אופקו:

בדיקות דיאגנוסטיות - מעבדת הייחוס השלישית בגודלה בארה"ב ומובילה בתחום שירות בדיקות גנטיות. תחום פעילות זה הינו תחום הפעילות היציב בחברה ומהווה כבסיס לשאר פעילויות החברה. החברה מגדילה מעת לעת את מגוון הבדיקות שהיא מבצעת ופועלת להגדיל את חלקה ברחבי העולם.

שיווק תרופות חדשות - לאחר קבלת אישורי FDA, החברה מעסיקה אנשי מכירות ייעודים למכירת התרופות אותן היא משווקת בעצמה (חלק מהתרופות משווקות ע"י חברות אחרות תוך הסכם תמלוגים ביניהן). החברה פועלת להכנסת התרופות לסל התרופות של חברות הביטוח השונות, כמו כן החברה פועלת להטמיע את התרופות בקרב מרכזים רפואיים ורופאים ע"י חלוקת תרופות להתנסות ועוד, תהליכים אלו ארוכים ונדרשת השקעה שיווקית גדולה בתחילת הדרך.

מחלקת מחקר ופיתוח לתרופות חדשות – החברה לרוב רוכשת חברות המפתחות תרופות חדשות בשלבים שונים, לאחר מכן פועלת החברה להמשך פיתוח התרופה, עורכת ניסויים בתרופות לצורך הגשתן ואישורן ל-FDA. לעיתים החברה חותמת על הסכם שת"פ / מכירות מול חברות גדולות כגון פייזר ובכך מפחיתה את הסיכון והעלויות הכרוכות בעריכת הניסויים וחוסכת את עלויות השיווק הגדולות הנדרשות להחדרת תרופות חדשות לשוק.

"אופקו מייצרת הפסדים כבר שנים רבות, אך עבור חברה מסוג זה הדבר אינו חריג, תהליכי פיתוח תרופות הם תהליכים ארוכי טווח והעלויות בדרך יקרות מאוד, כמו כן גם לאחר קבלת אישורים לתרופות / מוצרים חדשים נדרש תהליך הטמעה ארוך ויקר".

לינד מוסיף כי "עם זאת כאשר יש תרופה לה פוטנציאל מכירות גבוה כגון תרופת hGH-CTP (הורמון גדילה) אותה החברה מפתחת, במידה ומתקבל אישור, השוק באופן מהיר וחד מזהה את הפוטנציאל ומבצע התאמת שווי לחברה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לפי המידע שנמסר ע"י החברה, הניסוי בישורת האחרונה וצפוי להסתיים בחודשים הקרובים, תוצאות הניסוי צפויות להתפרסם בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2019, חברת ascendis pharma אשר מפתחת תרופה דומה, קיבלה אישור לפני מספר חודשים וביום ההודעה קפץ שווי החברה פי 2!!.

"אני צופה כי גם ביום קבלת האישור בתרופה אותה אופקו מייצרת, נקבל קפיצה בשווי החברה באופן משמעותי מאוד, יתכן אפילו שיזלגו תוצאות או רעשים כאלו ואחרים לפני קבלת האישור וערך המניה יתחיל לעלות" מוסיף לינד.

לינד מסכם כי "אין וודאות כי הניסוי השלישי אשר מתבצע בשנה האחרונה יצליח, אך החברה בעלת ביטחון כי "הבעיות" שהיו בניסויים הקודמים לא יחזרו על עצמם, כמו כן החברה בחרה לבצע את הניסוי בילדים בלבד וזאת בשל רעשים בניסוי במבוגרים. ההסכם עם פייזר הינו מהותי מאוד, פייזר תיקח על עצמה את הידע היכולות והעלויות של שיווק התרופה על ידה ותשתף את אופקו בתמלוגים, יתרון נוסף בהסכם הוא כי אופקו ופייזר יתחלקו גם בתמלוגים על התרופה הקיימת של פייזר שמהווה היום מעל ל 40% מתרופת הורמון הגדילה, בהינתן אישור התרופה ניתן להעריך שווי מהוון רק מתמלוגים לתרופה זו בכ 5 מיליארד דולר!"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: