מעבדה ניסוי מבחנה ביומד
צילום: Istock

פיוניר על אופקו הלת': סקטור חבוט - מניה חבוטה - פוטנציאל ענק

טל לינד, בכיר בפיוניר: "התרופה להורמון גדילה עשויה להקפיץ את השווי". המניה מזנקת ב-20%
ירדן סמדר |

"אני צופה כי גם ביום קבלת האישור בתרופה אותה אופקו מייצרת, נקבל קפיצה בשווי החברה באופן משמעותי מאוד",  כך אומר טל לינד, מנהל השקעות בכיר בפיוניר ניהול הון בסקירותו על מניית אופקו הלת' שעולה היום ב-20% בעקבות הודעת החברה כי חברת נוביטס הנפיקה הצעה חדשה לקביעת כיסוי מקומי (LCD), שנותנת החזר עבור בדיקת סרטן הערמונית של של אופקו.

חברת אופקו משקיעה בחברות מחקר ופיתוח בתחומי הביו-פארמה והדיאגנוסטיקה. אופקו הינה חברה זרה, שמאוגדת בארה"ב. מניות אופקו נסחרות הן ב-NADSAQ והן בבורסה בתל אביב, בתוך כך רשומה החברה כדואלית. בעל המניות העיקרי בחברה הינו פיליפ פרוסט אשר משקיע בחברות פארם שנים רבות, הרוויח את הונו ממכירת חברות בבעלותו ואף כיהן כיו"ר טבע במשך מספר שנים.

שלושת תחומי הפעילות של אופקו:

בדיקות דיאגנוסטיות - מעבדת הייחוס השלישית בגודלה בארה"ב ומובילה בתחום שירות בדיקות גנטיות. תחום פעילות זה הינו תחום הפעילות היציב בחברה ומהווה כבסיס לשאר פעילויות החברה. החברה מגדילה מעת לעת את מגוון הבדיקות שהיא מבצעת ופועלת להגדיל את חלקה ברחבי העולם.

שיווק תרופות חדשות - לאחר קבלת אישורי FDA, החברה מעסיקה אנשי מכירות ייעודים למכירת התרופות אותן היא משווקת בעצמה (חלק מהתרופות משווקות ע"י חברות אחרות תוך הסכם תמלוגים ביניהן). החברה פועלת להכנסת התרופות לסל התרופות של חברות הביטוח השונות, כמו כן החברה פועלת להטמיע את התרופות בקרב מרכזים רפואיים ורופאים ע"י חלוקת תרופות להתנסות ועוד, תהליכים אלו ארוכים ונדרשת השקעה שיווקית גדולה בתחילת הדרך.

מחלקת מחקר ופיתוח לתרופות חדשות – החברה לרוב רוכשת חברות המפתחות תרופות חדשות בשלבים שונים, לאחר מכן פועלת החברה להמשך פיתוח התרופה, עורכת ניסויים בתרופות לצורך הגשתן ואישורן ל-FDA. לעיתים החברה חותמת על הסכם שת"פ / מכירות מול חברות גדולות כגון פייזר ובכך מפחיתה את הסיכון והעלויות הכרוכות בעריכת הניסויים וחוסכת את עלויות השיווק הגדולות הנדרשות להחדרת תרופות חדשות לשוק.

"אופקו מייצרת הפסדים כבר שנים רבות, אך עבור חברה מסוג זה הדבר אינו חריג, תהליכי פיתוח תרופות הם תהליכים ארוכי טווח והעלויות בדרך יקרות מאוד, כמו כן גם לאחר קבלת אישורים לתרופות / מוצרים חדשים נדרש תהליך הטמעה ארוך ויקר".

לינד מוסיף כי "עם זאת כאשר יש תרופה לה פוטנציאל מכירות גבוה כגון תרופת hGH-CTP (הורמון גדילה) אותה החברה מפתחת, במידה ומתקבל אישור, השוק באופן מהיר וחד מזהה את הפוטנציאל ומבצע התאמת שווי לחברה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לפי המידע שנמסר ע"י החברה, הניסוי בישורת האחרונה וצפוי להסתיים בחודשים הקרובים, תוצאות הניסוי צפויות להתפרסם בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2019, חברת ascendis pharma אשר מפתחת תרופה דומה, קיבלה אישור לפני מספר חודשים וביום ההודעה קפץ שווי החברה פי 2!!.

"אני צופה כי גם ביום קבלת האישור בתרופה אותה אופקו מייצרת, נקבל קפיצה בשווי החברה באופן משמעותי מאוד, יתכן אפילו שיזלגו תוצאות או רעשים כאלו ואחרים לפני קבלת האישור וערך המניה יתחיל לעלות" מוסיף לינד.

לינד מסכם כי "אין וודאות כי הניסוי השלישי אשר מתבצע בשנה האחרונה יצליח, אך החברה בעלת ביטחון כי "הבעיות" שהיו בניסויים הקודמים לא יחזרו על עצמם, כמו כן החברה בחרה לבצע את הניסוי בילדים בלבד וזאת בשל רעשים בניסוי במבוגרים. ההסכם עם פייזר הינו מהותי מאוד, פייזר תיקח על עצמה את הידע היכולות והעלויות של שיווק התרופה על ידה ותשתף את אופקו בתמלוגים, יתרון נוסף בהסכם הוא כי אופקו ופייזר יתחלקו גם בתמלוגים על התרופה הקיימת של פייזר שמהווה היום מעל ל 40% מתרופת הורמון הגדילה, בהינתן אישור התרופה ניתן להעריך שווי מהוון רק מתמלוגים לתרופה זו בכ 5 מיליארד דולר!"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.