נשיא ארה"ב דונאל'ד טראמפ נואם בסינגפור
צילום: צילום מסך

לאומי שוקי הון: "ריח של פחד בשווקים, השוק מצפה להורדות ריבית"

"בהיעדר מנהיגות אחראית בבנקים המרכזיים ובממשלות של הכלכלות הגדולות בעולם, ניתן להעריך כי הרע עוד לפנינו"
גיא עיני | (2)

"ריח של פחד בשווקים המשקיעים רצים למקלטים. נראה כי הדברים יוצאים משליטה והשוק כבר מתמחר שתיים עד שלוש הורדות ריבית בארה"ב", כך לדברי ליאור פאוסט, מנהל דסק מסחר מט"ח בלאומי שוקי הון, אשר מתייחס היום (ב') בסקירתו לריצה של המשקיעים ליין היפני, לפרנק השוויצרי ולאג"ח האמריקאי אשר זוכים לביקוש גבוה מאוד בימים האחרונים - "עדות לפחד שאוחז את השווקים".

לדבר פאוסט, "פחד ואמון הם נושאים שאמנם קשורים יותר בפסיכולוגיה התנהגותית מאשר בכלכלה, אך בכוחם להוריד את הכלכלה העולמית על הברכיים. בהיעדר מנהיגות אחראית בבנקים המרכזיים ובממשלות של הכלכלות הגדולות בעולם, ניתן להעריך כי הרע עוד לפנינו".

נקודת השבירה של טראמפ 

כזכור, לפני כחצי שנה, בחודש דצמבר 2018, ג'רום פאוול הנגיד החדש של הבנק הפדרלי אשר מונה על ידי טראמפ העלה את הריבית בפעם הרביעית ברציפות לאותה שנה ואף הכין את את השוק לעליות נוספות ב-2019. "בשביל טראמפ זה היה קצת יותר מדי: הנגיד הנכנס, מינוי טרי שלו, לאחר שלמעשה הוא 'פיטר' את ג'נט יילן, שהיא היחידה בהיסטוריה המפוארת של הבנק הפדרלי האמריקאי שלא המשיכה לכהונה שניה. פאוול הלך רחוק מדי, מהר מדי, בעצמאות גדולה מדי", כותב פאוסט.

טראמפ לא התנגד לתחזית של הנגיד הטרי, עד לשלב שהיא החלה לסכן את המשך הראלי בבורסות וחיזקה את הדולר, דבר שהיה מקשה על מלחמת הסחר של הנשיא האמריקאי מול סין.

כעת נראה כי הדברים יוצאים משליטה

לדברי פאוסט, "המחלוקת הפומבית בין הנגיד לנשיא, ואלטרנטיבת הריבית הגבוהה יחסית, שאבה את הבורסות לגל ירידות אלים שהבהיל מאוד את ראשי הפד. כבר בינואר הפד התחיל לשנות את הטון, ובהמשך ההשפעות השליליות של מלחמות הסחר החריפו את הטון השלילי, כעת נראה כי הדברים יוצאים משליטה, השוק כבר מתמחר שתיים עד שלוש הורדות ריבית בארה"ב! היפוך מטורף. המשקיעים רצים למקלטים - היין היפני, הפרנק השוויצרי והאג"ח האמריקאי בביקוש גבוה מאוד בימים האחרונים - עדות לפחד שאוחז את השווקים".

פאוסט מקשר את הריצה של המשקיעים לאפיקי השקעה המדוברים, להיבטים חברתיים-פוליטיים: "בעולם חלים שינויים פוליטיים בקנה מידה היסטורי. היטשטשות הפרדת הרשויות, נסיגה בשיח הדמוקרטי, הליברלי, הפלורליסטי, ועליה בריכוזיות ובסגנון האוטוקרטי. אל מול אלו הולכים ומתעצמים האתגרים שדווקא דורשים שיתוף פעולה גלובאלי. מלחמות הסחר, והשימוש בפרוטקציוניזם ככלי פוליטי (לאחרונה מול מקסיקו), הסתבכות הברקזיט שחצתה את רף שלוש השנים ועליה בבדלנות הלאומנית באירופה".

הבנק במרכזי באוסטרליה כבר הוריד את הריבית

"הבנק המרכזי של אוסטרליה כבר הגיב בהורדת ריבית ראשונה מזה שלוש שנים, ובהחלט נראה כי בנקים נוספים ילכו בעקבותיו. לא פלא שאם זה המצב, המשקיעים חוששים ובורחים אל היין, הפרנק השויצרי והאג"ח האמריקאי. המגמה הזו צפויה להתעצם, אלא אם נשמע קצת חדשות טובות", מעריך פאוסט.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רדוד (ל"ת)
    אנליסט 05/06/2019 08:22
    הגב לתגובה זו
  • כתבה טובה. (ל"ת)
    ד"ר ניר(איצ100) 05/06/2019 10:50
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת

טבע התחזקה אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז זינקו והרימו את מדד הסקטור כולו; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


הבורסה ננעלה במגמה מעורבת ושיחזרה את הנעילה אתמול. ת"א 35 הוסיף 0.6% העליות בת"א 90 נמחקו והמדד ירד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-0.8%, בעוד ת"א ביטוח ירד קלות, בכ-0.2%. ת"א נדל"ן עלה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז זינק 1.9%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך