נשיא ארה"ב דונאל'ד טראמפ נואם בסינגפור
צילום: צילום מסך

לאומי שוקי הון: "ריח של פחד בשווקים, השוק מצפה להורדות ריבית"

"בהיעדר מנהיגות אחראית בבנקים המרכזיים ובממשלות של הכלכלות הגדולות בעולם, ניתן להעריך כי הרע עוד לפנינו"
גיא עיני | (2)

"ריח של פחד בשווקים המשקיעים רצים למקלטים. נראה כי הדברים יוצאים משליטה והשוק כבר מתמחר שתיים עד שלוש הורדות ריבית בארה"ב", כך לדברי ליאור פאוסט, מנהל דסק מסחר מט"ח בלאומי שוקי הון, אשר מתייחס היום (ב') בסקירתו לריצה של המשקיעים ליין היפני, לפרנק השוויצרי ולאג"ח האמריקאי אשר זוכים לביקוש גבוה מאוד בימים האחרונים - "עדות לפחד שאוחז את השווקים".

לדבר פאוסט, "פחד ואמון הם נושאים שאמנם קשורים יותר בפסיכולוגיה התנהגותית מאשר בכלכלה, אך בכוחם להוריד את הכלכלה העולמית על הברכיים. בהיעדר מנהיגות אחראית בבנקים המרכזיים ובממשלות של הכלכלות הגדולות בעולם, ניתן להעריך כי הרע עוד לפנינו".

נקודת השבירה של טראמפ 

כזכור, לפני כחצי שנה, בחודש דצמבר 2018, ג'רום פאוול הנגיד החדש של הבנק הפדרלי אשר מונה על ידי טראמפ העלה את הריבית בפעם הרביעית ברציפות לאותה שנה ואף הכין את את השוק לעליות נוספות ב-2019. "בשביל טראמפ זה היה קצת יותר מדי: הנגיד הנכנס, מינוי טרי שלו, לאחר שלמעשה הוא 'פיטר' את ג'נט יילן, שהיא היחידה בהיסטוריה המפוארת של הבנק הפדרלי האמריקאי שלא המשיכה לכהונה שניה. פאוול הלך רחוק מדי, מהר מדי, בעצמאות גדולה מדי", כותב פאוסט.

טראמפ לא התנגד לתחזית של הנגיד הטרי, עד לשלב שהיא החלה לסכן את המשך הראלי בבורסות וחיזקה את הדולר, דבר שהיה מקשה על מלחמת הסחר של הנשיא האמריקאי מול סין.

כעת נראה כי הדברים יוצאים משליטה

לדברי פאוסט, "המחלוקת הפומבית בין הנגיד לנשיא, ואלטרנטיבת הריבית הגבוהה יחסית, שאבה את הבורסות לגל ירידות אלים שהבהיל מאוד את ראשי הפד. כבר בינואר הפד התחיל לשנות את הטון, ובהמשך ההשפעות השליליות של מלחמות הסחר החריפו את הטון השלילי, כעת נראה כי הדברים יוצאים משליטה, השוק כבר מתמחר שתיים עד שלוש הורדות ריבית בארה"ב! היפוך מטורף. המשקיעים רצים למקלטים - היין היפני, הפרנק השוויצרי והאג"ח האמריקאי בביקוש גבוה מאוד בימים האחרונים - עדות לפחד שאוחז את השווקים".

פאוסט מקשר את הריצה של המשקיעים לאפיקי השקעה המדוברים, להיבטים חברתיים-פוליטיים: "בעולם חלים שינויים פוליטיים בקנה מידה היסטורי. היטשטשות הפרדת הרשויות, נסיגה בשיח הדמוקרטי, הליברלי, הפלורליסטי, ועליה בריכוזיות ובסגנון האוטוקרטי. אל מול אלו הולכים ומתעצמים האתגרים שדווקא דורשים שיתוף פעולה גלובאלי. מלחמות הסחר, והשימוש בפרוטקציוניזם ככלי פוליטי (לאחרונה מול מקסיקו), הסתבכות הברקזיט שחצתה את רף שלוש השנים ועליה בבדלנות הלאומנית באירופה".

הבנק במרכזי באוסטרליה כבר הוריד את הריבית

"הבנק המרכזי של אוסטרליה כבר הגיב בהורדת ריבית ראשונה מזה שלוש שנים, ובהחלט נראה כי בנקים נוספים ילכו בעקבותיו. לא פלא שאם זה המצב, המשקיעים חוששים ובורחים אל היין, הפרנק השויצרי והאג"ח האמריקאי. המגמה הזו צפויה להתעצם, אלא אם נשמע קצת חדשות טובות", מעריך פאוסט.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רדוד (ל"ת)
    אנליסט 05/06/2019 08:22
    הגב לתגובה זו
  • כתבה טובה. (ל"ת)
    ד"ר ניר(איצ100) 05/06/2019 10:50
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: