Amazon Israel
צילום: שרון יוסף

האם אלו המחסנים החדשים של אמזון בישראל?

תמונות ראשונות מגיעות מאיזור ליד מודיעין, שם מוקם מבנה עצום שדומה מאוד בצורתו למחסנים של אמזון ברחבי העולם, ועדכון בעמוד הויקיפדיה של מחסני אמזון, אליו נוסף מיקום חדש - מודיעין
נועם בראל | (12)

לאחר שהודיעה בסוף החודש שעבר על תחילת פעילותה בישראל, ענקית הקמעונאות האמריקאית, אמזון, טלטלה את השוק בישראל וגרמה לזעזוע במניות הקניונים בבורסה בתל אביב שרשמו ירידות חדות. עם זאת, השאלה הגדולה ביותר סביב כניסתה נותרה ללא תשובה - האם חברת הענק תקים מחסנים בישראל או תסתפק בפעילות מזערית של מוכרי צד ג'?

לשאלה הזאת ייתכן ואנו מקבלים תשובה כבר היום, כאשר תמונות ראשונות מגיעות מאיזור ליד מודיעין, שם מוקם מבנה עצום שדומה מאוד בצורתו למחסנים של אמזון ברחבי העולם, ועדכון בעמוד הויקיפדיה של מחסני אמזון, אליו נוסף מיקום חדש - מודיעין.

כניסה עם מחסנים תשנה את המשחק 

במידה ואכן מדובר במחסני אמזון, תתכן השפעה מכרעת על הצורה בה החברה תתפקד בשוק המקומי וכמובן על חברות הקניונים הגדולות, שמבחינתן אולי ציפו שמתכונת הפעילות של אמזון תשאר מצומצמת וקיוו שלא יקומו כאן מחסני טיפול בהזמנות אשר ישנו את המשחק לגמרי בזירה המקומית.

המשמעות של מחסנים מקומיים של אמזון היא עצומה. ראשית, החברה תוכל לאפשר למוכרים תחת הפלטפורמה שלה להעביר כמויות גדולות של סחורה למחסני הטיפול ובכך לעמוד בזמני אספקה של 1-3 ימים כמקובל בארה"ב למשל. מה זה אומר? שהמוכרים האמריקאיים הגדולים וחנויות המותגים באמזון מהם קניתם עד כה וחיכיתם 30 יום למשלוח יוכלו למלא את ההזמנה תוך ימים בודדים. 

ואם זה לא מספיק, במידה ואכן יוקמו המחסנים, לא רק המוכרים האמריקאים והמותגים צפויים להעביר לכאן סחורה, אלא גם אותם מוכרים סיניים למשל שידועים במחירים הזולים, ובכלל, מוכרים מכל רחבי העולם שירצו נתח מהשוק הישראלי הידוע בחיבתו לרכישות אונליין.

מה אומרים האנליסטים?

עם כניסתה של אמזון לישראל בחודש שעבר, ניתחו מספר אנליסטים את מצב העניינים. מיכל אלשייך, מנהלת מחקר ורו"ח בדיסקונט ברוקראז' אמרה כי "למרות החשש לא צפויה פגיעה מהותית בשלב הראשוני ובטח כל עוד אמזון לא מקימה מחסנים אוטומטיים".

לדבריה, "המהלך המוצע, כל עוד אינו כולל פתיחת מחסנים של אמזון בישראל, אין בו משום פריצת דרך. להערכתנו, מתווה ההתקשרות הנוכחי המוצע לא יעשה שימוש ביכולות הלוגיסטיות הגבוהות של אמזון (המושתתות בעיקר על יתרון לגודל), ומשכך לא צפויה להערכתנו ירידה במחירי המוצרים שמקורם בספקים ישראלים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שירה אחיעז, אנליסטית קמעונאות אי.בי.אי. בית השקעות אמרה כי "במצב בו אכן כניסתה של אמזון תעבור לשלב הבא ותבשיל לכדי הקמת מרכז לוגיסטי, הגזרה הקמעונאית והנדל"נית בישראל צפויה להיות שונה משמעותית מזו שהכרנו בשנים האחרונות".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    ספרטקוס 22/05/2019 09:12
    הגב לתגובה זו
    זורם לקבוצה מאד מצומצמת של בעלי הון כל היתר יכולים להסתפק לעבוד בשכר מינימום עם חיתולים בשביל לא לבזבז זמן על הפסקות...
  • 10.
    חאלאס להבהיל (ל"ת)
    איציק 100 חראטטה 21/05/2019 18:38
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    איצ100 21/05/2019 16:52
    הגב לתגובה זו
    עומדת לקרוס סופית וההיסטוריה שהיא כבר כאן תישפוט במלוא החומרה את הטראמפ המבוזה שלא רחוק היום והוא יוטס מעיינינו בבושה וכלימה.
  • ציוני 22/05/2019 11:48
    הגב לתגובה זו
    טראמפ הוא הדבר הטוב ביותר שקרה ליהודים והישראלים מעולם. ממש לא מעניין אותי האופי האישי שלו. הוא יודע לנהל עסקים מדינה ואוהב ישראל ויהודים. זה הדבר הכי חשוב למדינתינו הקטנה
  • 8.
    לי 21/05/2019 16:46
    הגב לתגובה זו
    המוכרים ישלמו מע"מ (הרי אם המחסנים פה אין שום סיבה לפטור) ישלמו עמלה גדולה לאמזון ועדיין ירוויחו למרות התפוצה הנמוכה? אולי הם מצפים שהקונים יסכימו לשלם יותר בשביל זמן אספקה מהיר? בכל מקרה אם זה אכן מחסן לוגיסטי של אמזון נשמע שהם לוקחים סיכון ובכלל לא בטוח שזה ישתלם להם.
  • 7.
    דיעה 21/05/2019 16:27
    הגב לתגובה זו
    לדעתי זה מצב מסוכן למדינה כמויות כאלה לא יעברו בדיקה
  • 6.
    קדימה אמזון מחכה כבר להזמין דברים והרבה,, (ל"ת)
    יריב 21/05/2019 15:38
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יש למישהו מושג מה המיקום המדויק? (ל"ת)
    שי טייג 21/05/2019 15:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    זה מפעל בירה (ל"ת)
    הנג אובר 21/05/2019 14:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אור 21/05/2019 12:44
    הגב לתגובה זו
    גם היום אני קונה מאמזון הכל - יש המלצות בקבוצה תמצאו לי ברשת " שמפרסמים דילים מהאתרים הגדולים כשהם שולחים לישראל
  • 2.
    כל עובדי סופר-פארם, Be ו... לדאוג לקורות חיים מעודכנים (ל"ת)
    רננה 21/05/2019 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    Eyal 21/05/2019 12:03
    הגב לתגובה זו
    קריסה קולוסלית של מעמד הביניים. ואיפה האחראים ? בים.....
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

רונן אגסי
צילום: ניקולה וסטהפל
דוחות

מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8%

רווחי הליבה ברבעון עלה ב-22.5% ל-663 מיליון שקל לעומת 541 מיליון שקל אשתקד, והיקף הנכסים המנוהלים עלה ל-563 מיליארד שקל בסוף הרבעון

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מגדל רונן אגסי

מגדל מגדל ביטוח 0%  מפרסמת את התוצאות לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2025, ורושמת גידול הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה. רווחי הליבה ברבעון הגיעו ל-663 מיליון שקל לעומת 541 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-22.5%, אפשר לראות תנועה חיובית במרבית מגזרי הפעילות, לצד השפעות מהותיות של תנודות בשוקי ההון ועקום הריבית על מגזר החיים בתקופה המצטברת.


עיקרי התוצאות

ברבעון השלישי הרווח הכולל הסתכם ב-535 מיליון שקל, לעומת 363 מיליון שקל אשתקד, עלייה של כ-47%, והתשואה על ההון הגיעה לכ-24%. היקף הנכסים המנוהלים עמד על 563 מיליארד שקל בסוף הרבעון ועל כ-575 מיליארד שקל במועד פרסום הדוחות. ההון העצמי צמח ל-18.3 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-9% מתחילת השנה.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה הרווח הכולל הגיע ל-1.36 מיליארד שקל, לעומת 946 מיליון שקל בתקופה המקבילה בנטרול השפעה חד-פעמית, או 1.243 מיליארד שקל ללא הנטרול. בחברה מציינים כי עיקר השיפור נבע מגידול ברווחי הליבה ומהרווח הפיננסי העודף, שהסתכם בתקופה בכ-346 מיליון שקל לעומת 103 מיליון שקל אשתקד. בתקופה זו גבו בקבוצה דמי ניהול משתנים של כ-1.1 מיליארד שקל, שהגדילו את מרווח השירות החוזי (CSM) וצפויים להשתקף ברווחיות העתידית. במקביל, הפרמיות ודמי הגמולים הסתכמו בכ-25.1 מיליארד שקל, גידול של כ-13% לעומת השנה שעברה.



פילוח מגזרים

במגזר ביטוח החיים וחיסכון ארוך טווח הפרמיות הכוללות, כולל תקבולים בגין חוזי השקעה, עולות ל-3,306 מיליון שקל לעומת 2,771 מיליון שקל ברבעון המקביל - גידול של כ-19%. בתוך הפעילות נרשמת שונות בין המרכיבים: הפרמיות השוטפות יורדות ל-1,471 מיליון שקל לעומת 1,655 מיליון שקל בשנה שעברה - ירידה של כ-11% - ואילו הפרמיות החד-פעמיות והתקבולים החד-פעמיים עולים בחדות ל-1,835 מיליון שקל לעומת 1,116 מיליון שקל - זינוק של כ-64%. בחברה מציינים כי נתוני הרבעון המקביל עודכנו בעקבות המעבר לתקני הדיווח החדשים. הרווח הכולל לפני מס במגזר עומד על 181 מיליון שקל לעומת 273 מיליון שקל אשתקד, ירידה הנובעת בעיקר מעליית עקום הריבית אשתקד ומהשפעות אקטואריות חד-פעמיות.

בביטוח בריאות נרשם רווח כולל לפני מס של 359 מיליון שקל, לעומת 43 מיליון שקל אשתקד. העלייה מוסברת בשיפור בתביעות במוצרי הוצאות רפואיות, ביטוח סיעודי וביטוחי קולקטיבים. הפרמיות במגזר מגיעות ל-550 מיליון שקל, גידול של 7% לעומת השנה שעברה.