רונן בינדר
צילום: אלכסנדר כץ

מינוי חדש בקו מנחה: רונן בינדר ישמש כמנכ"ל "דירוג ישיר"

יעמוד בראש פעילות דירוג האשראי הצרכני החדש של הקבוצה לאחר שקיבלה את האישור העקרוני מבנק ישראל להשקת לשכת אשראי. ייכנס לתפקיד החל מהיום
מערכת Bizportal |

קבוצת קו מנחה הודיעה הבוקר (ג') על מינויו של רונן בינדר למנכ"ל "דירוג ישיר" - פעילות דירוג האשראי הצרכני החדש של הקבוצה, תפקיד אותו ימלא החל מהיום.

 

בינדר (46) החל את דרכו בקבוצה בשנת 2000 כמנהל מכירות שוק ההון, לאחר שהגיע אליה מהחברה האם, קבוצת יפעת. בתפקידו הנוכחי מרכז בינדר הן את פעילות שוק ההון בקו מנחה והן את פעילויות אספקת המידע העסקי ממשרדי הממשלה כגון משרד המשפטים. 

 

קו מנחה, אשר מספקת מידע ממוחשב ושירותים בתחומי שוק ההון, פיננסים, מכירות וכספים, קיבלה מבנק ישראל אישור עקרוני להשקת לשכת אשראי. פעילות הדירוג הצרכני תוכל לאפשר ללשכת האשראי של קו מנחה לתת תמונת מצב עדכנית ומלאה בנוגע לאשראי הצרכני של אזרחי ישראל לרבות האפשרות לשפר את התנהלות משק הבית ולקבל החלטות כלכליות ופיננסיות מושכלות.

 

עם מינויו מסר בינדר: "אני שמח ונרגש לקבל על עצמי אתגר ניהולי פורץ דרך המשלב הון אנושי מדהים, טכנולוגיה מתקדמת ושוק צרכני רחב הדורש פתרונות מידע מהירים מקצועיים ואמינים".

 

שי מגל, מנכ"ל קו מנחה, הוסיף: "אנחנו רואים בפעילות החדשה מנוע צמיחה עתידי במיוחד לאור ניסיונה רב השנים של הקבוצה בעיבוד והנגשת מידע בעולמות מגוונים. מינויו של בינדר, ממנהליה הוותיקים והמנוסים של קו מנחה, נועד לאפשר לנו להשיק את הפעילות הן ברמת המוצרית והן ברמת המסחרית תחת ידיו של מנהל מנוסה ומוכשר, עם חיבה גדולה לחיבור שבין מידע, טכנולוגיה ומכירות. אני סמוך ובטוח שהוא ימשיך את הצלחתו הרבה בקו מנחה גם לתחום פעילות זה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים