ספאנטק מאבדת 12% לאחר תוצאות חזקות, אך צפי חלש
יצרנית חומרי הגלם למגבונים לחים ספאנטק 2.56% דיווחה היום (ד') על תוצאותיה לשנת 2018 עם עלייה של 12.7% בהכנסות, זינוק של 54% ברווח הנקי ושיפור בשולי הרווחיות. עם זאת, החברה מזהירה מפני ירידת ביקושים בארה"ב החל מחודש דצמבר, אשר צפויה להביא לירידה בהכנסות הרבעון הראשון של 2019, כתוצאה ממלחמת הסחר בין ארה"ב לסין והשבתת הממשל בארה"ב. מניית החברה עלתה בכ-30% בשנה האחרונה והחברה נסחרת במכפיל 18.5 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.
הכנסות החברה בשנת 2018 הסתכמו בכ-658.4 מיליון שקל, עלייה של כ-12.7% לעומת הכנסות של כ-584.4 מיליון שקל אשתקד.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-41 מיליון שקל, עלייה של כ-54% לעומת הרווח הנקי אשתקד אשר הסתכם בכ-26.6 מיליון שקל.
צפי לירידת הכנסות ברבעון הראשון של 2019
החברה מציינת כי במהלך חודש דצמבר 2018 ולתוך הרבעון הראשון של שנת 2019, מסתמנת מגמת ירידה בביקושים בארה"ב, והחברה מעריכה כי מגמה זו צפויה להימשך במהלך הרבעון הראשון של 2019 ולהביא לירידה בהכנסותיה לרבעון. הגורמים לירידת הביקושים הצפויה הינם מלחמת הסחר המתנהלת בין ארצות הברית לסין שגרמה לרכישה מוגברת והגדלת מלאים משמעותית של לקוחות בארה"ב במהלך הרבעון האחרון של שנת 2018. בנוסף, השבתת הממשל הפדרלי בארה"ב ל-35 ימים, שהינה הארוכה ביותר בהיסטוריה, הובילה לירידה בכח הקנייה של חלק מהצרכנים האמריקאים.
שיפור ברווחיות הגולמית וברמה התפעולית
בשנת 2018 הציגה החברה רווח גולמי של כ-121 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-18.4%, עלייה של כ-33.1% לעומת הרווח הגולמי אשתקד אשר הסתכם בכ-90.9 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-15.6%. השיפור ברווחיות הגולמית מיוחס בעיקר לגידול בהיקף היצור בקו החדש בארה"ב, גידול בהיקף המכירות ושינוי בתמהיל המוצרים.
למרות הגידול בהכנסות כאמור, ברמה התפעולית הציגה החברה ירידה של כ-2.7 מיליון שקל בהוצאות התפעול, כאשר שולי הוצאות התפעול עמדו על כ-8.6% בשנת 2018, לעומת כ-10.1% בשנת 2017.
- מהלך ההתייעלות של על בד - לקנות או להמתין?
- ספאנטק: הארכת הסכם הספקה בהיקף כ-130 מיליון דולר בשלוש שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.למרות הצפי החלש אני מאמין שהחברה תפתיע בגדול (ל"ת)הצלף 21/03/2019 13:46הגב לתגובה זו
- עדי 21/03/2019 20:46הגב לתגובה זואולי כן, אולי לא - לפחות הם מודעים מראש שצפויה ירידה ולא מפתיעים משקיעים במועד הדוח הבא. שקיפות זה דבר חשוב - וזה היה מאוד חסר לחברה בתקופה שגידי לא היה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
