תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

בפסגות מזהירים מעליית הסיכון בשווקים

בהמשך להודעה של טראמפ על העלאת המס על ייבוא פלדה ואלומיניום בפסגות מציירים את שלל התרחישים בצל החשש ממלחמת סחר גלובלית
גיא בן סימון | (6)

בהמשך  להודעה של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בסוף השבוע האחרון על רצונו להטיל מכסים בגובה של 25% ו-10% על יבוא פלדה ואלומיניום לארה"ב, בבית ההשקעות פסגות מזהירים היום (א') כי רמת הסיכון בשווקים גבוהה יותר מכפי שהיה לפני 4 ימים.

צריך לציין כי לא מדובר במהלך מפתיע מצידו של טרמפ, שכן רק לפני חודש משרד הסחר האמריקאי המליץ על המהלך. עם זאת, התגובה בשווקים משקפת את החשש מפני הצתה של מלחמת סחר עולמית בניצוחו של טראמפ. בהקשר זה טראמפ צייץ בסוף השבוע האחרון כי בהתחשב בכך שארה"ב מפסידה בזירה הבינלאומית בנושא, מלחמת סחר רק עתידה להטיב עם ארה"ב. מנגד, גורמים בשוק דווקא מזהירים כי המהלך יטיב אמנם עם יצרני הפלדה והאלומיניום בארה"ב אך הצרכן האמריקאי עשוי לשלם יותר עבור המוצרים, החל מרכבים וכלי טיס, ציוד מכני כבד ובנייה, ייצור נשק ופחיות שתייה. את העלאת המכסים טראמפ תרץ בעובדה שהסכמי הסחר מאפשרים העלאת מכסים במקרה של "שמירה על אינטרסים ביטחוניים". 

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות: אנו מעריכים שלא מדובר על הצעד האחרון של טראמפ בכיוון הפרוטקציוניסטי השנה. בינתיים, לא מדובר על צעד שצפוי להוביל להשלכות כלכליות משמעותיות ו/או למלחמת סחר אך אין ספק שהכיוון צריך להדאיג אותנו כמשקיעים. בשורה התחתונה: הסיכון בשווקים כיום גבוה יותר מכפי שהיה לפני ארבעה ימים".

 השלכות כלכליות

"את ההשלכות הכלכליות של הטלת המכסים צריך לחלק לשני ערוצים. הערוץ הראשון עובר דרך יצרניות המתכת וביער הפלדה האמריקאיות, אותן יצרניות ב"חגורת החלודה" שעל עובדיהן מנסה טראמפ להשפיע לקראת הבחירות בנובמבר. יצרניות אלו יהנו כמובן מהמכס החדש וסביר להניח שהן יגבירו את התפוקה שלהן. עם זאת, חשוב לציין שתעשיית המתכת מהווה כ-0.5% מהתוצר בלבד כך שלא מדובר על השפעה מהותית. בנוסף, מכיוון שיצרניות הפלדה עובדות כיום בשיעור ניצולת משאבים נמוכה (כ-75%), סביר להניח שהגברת התפוקה לא תייצר לחץ לתוספת של עובדים כך שההשפעה החיובית על שוק העבודה שולית במקרה הטוב".

"הערוץ השני בו הטלת המכסים תשפיע על הכלכלה עובר דרך התעשיות שמשתמשות בפלדה ואלומיניום כחומר גלם. כשליש מצריכת הפלדה האמריקאית מגיעה מייבוא ולכן אין ספק שמחירי הייצור של מוצרים שונים צפויים לעלות. עם זאת, גם תחת ההנחות שעליית מחירי הייבוא תגולגל במלואה לצרכן ושמחירי הייצור המקומי יעלו גם הם מעט, ההשפעה האינפלציונית של הטלת המכסים צפויה להסתכם ב-0.1% בשנתיים הבאות, כלומר לא יותר מ-0.05% לאינפלציה השנתית. כאמור, לא סיפור גדול".

בדרך למלחמת סחר?

"תגובת השווקים לצעד של טראמפ לא נבעה כמובן מהחשש מההשפעות הכלכליות שעשויות להיות להטלת המכסים אלא מהחשש שהצעד, שהוא ללא ספק הקיצוני ביותר שטראמפ בחר בו עד כה כדי להפוך את אמריקה לאדירה שוב, הוא לא פחות מהירייה הראשונה של מלחמת סחר גלובלית. טראמפ היה יכול כמובן להרגיע מעט את הרוחות ולהדגיש שמדובר בצעד שנובע רק מהחשש לביטחון הלאומי אבל הוא כמובן בחר שלא לעשות כך וצייץ בטוויטר ש"מלחמות סחר הן טובות וקלות לנצח". בתגובה, קנדה שהיא יצואנית הפלדה הגדולה ביותר לארה"ב הודיעה כבר שהיא תפעל לשמור על האינטרסים שלה ועל העובדים שלה במידת הצורך. גם ז'אן קלוד יונקר, נשיא הנציבות האירופית, מיהר להודיע שאירופה לא תוכל לעמוד מנגד ותאלץ להעלות מכסים על מוצרים אמריקאים ושהאיחוד יפעל בזמן הקרוב במסגרת הסכמי הסחר של ה-WTO במטרה ליישם צעדים נגד ארה"ב". 

"בתרחיש הטוב, טראמפ נכנע במידה מסוימת ללחצים שמופעלים עליו הן על ידי לא מעט מחברי המפלגה שלו, הן על ידי מדינות כמו גרמניה וקנדה והן על ידי מובילי הסקטור היצרני בארה"ב. בתרחיש כזה טראמפ חותם על צו שמחריג מדינות מסוימות (כמו קנדה וגרמניה) ובכך הופך את המכסים ללא יותר מהצהרה פוליטית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בתרחיש הרע, הצעד של טראמפ הוא סימון כיוון של הבית הלבן לצעדים דראסטיים יותר בהמשך הדרך כמו ביטול הסכם NAFTA או הטלת סנקציות על יבוא סיני בעקבות פגיעה בקניין הרוחני של חברות אמריקאיות. בתרחיש כזה מלחמת סחר גלובאלית יוצאת לדרך והכלכלה העולמית נפגעת".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יוסי 04/03/2018 16:55
    הגב לתגובה זו
    אמריקה יבואנית יותר גדולה מיצואנית. אז מי ירצה להפסיד ביצוא לאמריקה? סין? נו באמת. יש להם הסכם מתחת לשולחן. סין קונה אג"ח אמריקאי ואמריקה מאפשרת להם להציף בזבל סיני את אמריקה. וכו' סתם ניחוש.
  • אלכס 05/03/2018 16:38
    הגב לתגובה זו
    זה לא שהם עושים טובה לאמריקה. ולהבנתי, בשנים האחרונות הם מוכרים בעדינות את האג"ח האמריקאי, כדי לחזק את המטבע שלהם (כחלק מתוכניתם להפכו לתחליף לדולר בשוק העולמי), אבל בעדינות כאמור, כדי שלא יקפוץ יותר מידי.
  • 4.
    כלכלן 04/03/2018 16:19
    הגב לתגובה זו
    מי קונה פלדה ואלומיניום? היצרנים האמריקאים. יצטרכו לשלם יותר, המוצרים שלהם יעלו יותר. מחירם לצרכן יעלה = יהיו פחות תחרותיים.
  • 3.
    noamro 04/03/2018 15:15
    הגב לתגובה זו
    הוא משגשג בתנאי לחץ ומגיב בלחץ נגדי כפול. סביר להניח שאם אירופה תנסה להעלות מכסים על רכב אמריקאי, שגם ככה הוא גבוה , סביר להניח שהוא יעלה מכסים על רכבים אירופאים ואז נתחיל לראות את גרמניה מתחילה להכנס ללחץ. לא טראמפ
  • 2.
    יוסי 04/03/2018 14:13
    הגב לתגובה זו
    לנסות לפרש ולחזות.
  • 1.
    יא אללא 04/03/2018 14:10
    הגב לתגובה זו
    איזה בארסה ממש לא טוב. הבורסות יטוסו יותר לאט מאשר עד עכשיו וזה מבאס אותי.
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות 2.46%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים מאבדים 1.1%, חברות הביטוח 0.7% - המדדים בירידות קלות

הדואליות חזרו עם פער חיובי קטן והמדדים נסחרים במגמה שלילית מתונה של כ-0.1%; ירידות מתונות נרשמות במגזר הפיננסים של כ-0.2% בבנקים וכ-0.6% בביטוח; זוז קיבלה התראה מהנאסד״ק על אי-עמידה בתנאי הסף - בדקנו מה השווי הנכסי של נכסי הקריפטו שלה

מערכת ביזפורטל |

המסחר במדדים במגמה שלילית, מגמה שקוטעת את המומנטום החיובי שהוביל לשבירת שיאים נוספת אמש ונעילה חיובית של כמעט 1% בת״א 35. בשלב זה המדדים המרכזיים נסחרים בירידות קלות, ת״א 35 מאבד 0.2% בעוד ת״א 90 יורד גם הוא בשיעור דומה. לעומתם מגזר הפיננסים פותח בירידה קלה, הבנקים מאבדים 1.1% בעוד חברות הביטוח יורדות כ-0.7%. המגמה השלילית משותפת גם לת״א נדל״ן שיורד כ-0.3% ולת״א נפט וגז שיורד 0.3%.


זוז אסטרטגיה זוז אסטרטגיה 0.23%  , הדואלית מודיעה כי קיבלה מכתב התראה מנאסד״ק, שלפיו מניית החברה לא עומדת בדרישת מחיר המינימום של 1 דולר ונמצאת מתחת לרף במשך יותר מ-30 ימי מסחר רצופים. בשלב זה אין השפעה מיידית על המשך המסחר, והחברה קיבלה חלון זמן של עד יוני 2026 כדי להחזיר את המניה מעל דולר לעשרה ימי מסחר רצופים. טכנית זה הליך מוכר ושגרתי יחסית, אבל הוא מצטרף לשורה של אירועים שממחישים את הלחץ שבו נמצאת המניה ואת שחיקת האמון של המשקיעים.

זוז, שפעלה בעבר תחת השם זוז פאוור ועסקה בפיתוח טכנולוגיות אגירת אנרגיה מבוססות גלגלי תנופה, זנחה את הפעילות התפעולית והפכה לחברת החזקות פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה. המהלך לווה בהבטחות גדולות, סיפור חדש למשקיעים וניסיון למצב את החברה כמעין “מיקרוסטרטג’י הישראלית”, כזו שמציעה חשיפה לביטקוין דרך מניה ציבורית, עם ערך מוסף ופרמיה. בזמן שקדם להודעה הזאת המניה זינקה, אנחנו הזהרנו אתכם -



אלא שהסיפור הזה נסדק מהר. ביולי השנה הודיעה החברה על גיוס הון בהיקף חריג ביחס לשווי השוק, עד 180 מיליון דולר, במחיר של דולר למניה, דיסקאונט של יותר מ-70% לעומת מחיר השוק באותו זמן. בהנפקה השתתפו קרנות קריפטו זרות כמו Pantera ו-FalconX, אבל המשקיעים הקיימים, קטנים וגדולים כאחד, מצאו את עצמם מדוללים עמוקות. גם גופים מוסדיים כמו מור והפניקס, שהחזיקו במניה, לא נותרו אדישים, ויום אחרי ההודעה המניה צנחה בכ-45%. בהמשך נרשמה התאוששות מסוימת, על רקע דיווחים על רכישות ביטקוין נוספות, אבל הפרמיה כבר לא חזרה - הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז