את הכתבה הזו מנהלי קרנות הנאמנות לא רוצים שתקראו
אם השבוע האחרון בשווקים לימד אותנו משהו אחד, זה שתנודתיות היתה, ותמשיך להיות, חלק מהמשחק. השנתיים האחרונות, בהן שוקי המניות בעולם רק עלו ללא תיקון קל שבקלים, ככל הנראה שיבשו ללא מעט מנהלי השקעות את תפיסת הסיכון, כך שכאשר הגיעו לבסוף הירידות הן תפסו את כולם בהפתעה. ההסבר הזה הוא הדרך היחידה להסביר את מה שעבר על מנהלי קרנות הנאמנות בשני גופים בארץ - אפסילון ופסגות, בשבוע האחרון.
באפסילון היו הראשונים להודיע על הפסדים שנבעו מהקריסה החדה של שתי תעודות זרות בתחילת השבוע, XIV של קרדיט סוויס ו-SVXY של פרושיירס. הבעיה היא שאפסילון ממש לא היו לבד בסירה הזו. סביר להניח שעוד מספר לא מבוטל של קרנות החזיקו את אחת מהקרנות שקרסו. מכיוון שאנחנו מבינים שתנודתיות היא חלק מההשקעה בשוק ההון היינו מוכנים להניח לסיפור הזה ולעבור הלאה, אלמלא היה מדובר בקרנות שבכלל לא היו אמורות להחזיק נכסים מהסוג הזה מלכתחילה.
רק מבחינה של ביצועי קרנות הנאמנות בימים האחרונים ניתן לסמן את הקרנות ה"בעייתיות" של אפסילון ופסגות. 4 קרנות של אפסילון רשמו ירידה של יותר מ-1.3% ביום שלישי האחרון, מתוכן שתי קרנות מקטגוריית "אג"ח כללי בארץ - עד 10% מניות", אחת מקטגוריית "אג"ח מדינה בארץ - עד 10% מניות" ועוד אחת מקטגוריית "אג"ח שקליות בארץ - עד 10% מניות". מיותר לציין שקרנות אלה אמורות להיות סולידיות במהותן, ונכסים מסוכנים כל כך לא אמורים בכלל להיכלל בתיק הנכסים שלהן. נציין שהקרנות הללו רשמו ירידה חריגה מאוד לעומת קרנות דומות להן מאותה קטגוריה. הבוקר פורסם כי מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות, ג'רי קוטישטנו, משלם את המחיר ופורש מתפקידו בצל הפרשה.
גם בקרנות של פסגות נרשמו ירידות חריגות ביום המסחר לאחר מכן, למרות שרוב הקרנות בקטגוריית אג"ח כללי בכלל רשמו עליות ביום רביעי. הסיבה להבדל בין הגופים היא שבאפסילון החליטו לשערך את התעודה שקרסה מחשש שהיא הפכה לנכס לא סחיר, ובפסגות ככל הנראה התחשבו בערך השוק שלה בפועל. בין הקרנות הרבות של פסגות ניתן לסמן 8 קרנות עם ביצועים חריגים באותו היום, מתוכן 6 בקטגוריית "אג"ח כללי בארץ - עד 10% מניות", אחת מקטגוריית "אג"ח מדינה בארץ - עד 10% מניות" ואחת בקטגוריית " אג"ח כללי בארץ - עד 20% מניות". גם כאן, מדובר בקרנות שבכלל לא נועדו להחזיק נכסים מסוג זה.
- הפניקס בדרך לרכוש את בית ההשקעות אפסילון לפי שווי של 80-90 מ' ש'
- "אלקטרה צריכה, דנאל ופוקס בשיא כל הזמנים וימשיכו לעלות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אירועים מהסוג הזה צריכים להדליק נורה אדומה אצל כל משקיע שמתלבט איפה לשים את הכסף היום. מדובר במקרה קלאסי של ניהול סיכונים לא אחראי ואפילו רשלני, שהניב הפסד של מיליוני שקלים תוך יום מסחר בודד. אם הפסדים כאלו היו נגרמים משינוי חד בשוק האג"ח היה מקום להבליג מאחר שאלו קרנות שמשקיעות 90% ויותר בשוק האג"ח המקומי, אבל מכיוון שהתעודה שקרסה נחשבת לנכס תנודתי בעל רמת סיכון גבוהה מאוד יש לשפוט את מנהלי הקרנות הללו לחומרה.
- 18.כתבה חכמה (ל"ת)ערן הכלכלן 27/06/2018 18:47הגב לתגובה זו
- 17.מה קורה ב 20 80 של אנליסט ? (ל"ת)פחד 14/02/2018 19:59הגב לתגובה זו
- 16.זאב 11/02/2018 23:33הגב לתגובה זוחרא של בית השקעות
- 15.אני 11/02/2018 14:49הגב לתגובה זואבי אבות הטומאה זו עמלת ההפצה. עמלת הפצה היא גניבה, שוד לאור היום, בחסות הכנסת, הממשלה ובנק ישראל. הבנקים לוקחים עמלה ענקית תמורת כלום. שום כלום. זה מאלץ את מנהלי הקרנות להעלות את דמי הניהול (אחרת הם לא יישארו עם טיפת רווח), ולכן הם חייבים להגדיל את התשואה (אחרת הלקוחות יישארו ללא טיפת רווח). התוצאה היא תרגילים מסוכנים שמטרתם להגדיל תשואה, על חשבון רמת הסיכון. הגיע הזמן לבטל את עמלת השוד המכונה ״עמלת הפצה״.
- 14.למה להחזיק שם כסף בכלל?? גוף כושל מהיסוד. במיוחד הקרנות (ל"ת)אקס פסגות 11/02/2018 13:04הגב לתגובה זו
- 13.יוסף 11/02/2018 12:51הגב לתגובה זובסיסיים א. השקעה בקרן מנוהלת היא סיכון כפול מהשקעה בקרן מחקה או תעודת סל .סיכון הראשון והכמעט וודאי שהקרן לא תצליח להכות את מדד היחס שלה רק מעט קרנות יצליחו לעשות זאת מפאת המזל שלהם גם עם קרן אחת או שניים הצליחה לעשות זאת הסיכוי שלה יורד עד למצב 0 לשנים הבאות. כך שההפסד הראשון שלכם היה תשואה קטנה יותר ממדד היחס .ב. ההפסד השני והבטוח שלכם היה העמלות הגבוהות ששילמתם על קרן שהתשואה השנתית שלה נמוכה יותר מהשקע במדד הפסיבי .ג. לבחור קרן שתכה את המדד בשנה מסוימת מכול כך הרבה קרנות זה פעולה שהסיכוי שלה מאוד קטן . לסיום תשקיעו בתעודות סל או בקרנו מחקות כל המחקרים מראים שאלה כמעט בוודאות משלמות יותר גם מבחינה התשואות וגם מבחינת העמלות .
- 12.רם 11/02/2018 12:41הגב לתגובה זומחפשים רק עובדים זולים ניהול סיכונים ? כולם יודעים הכלבארץ לא צריכים מנהל סיכונים שסתם יפחיד אותם
- 11.יוסי 11/02/2018 12:36הגב לתגובה זולא כל השרברבים וכל החשמלאים מתעסקים בתחןם האפור של החוק. רוב המנהלים דווקא התרחקו מזה וקולם לא נשמע. מדדים עשו בשנתיים האחרונות פחות טוב ממנהלים אקטיביים ולכן המסקנות של הכותב הן מוגזמות מאוד כדאי לכל אדם לבדוק לעומק את הקרן ואת המנהל אותו הוא בוחר
- 10.איציק 11/02/2018 12:15הגב לתגובה זולמה ציפו, שהויקס ירד עוד לאן ???
- 9.הציבור המטומטם 11/02/2018 11:26הגב לתגובה זובעליות זה גם דודה רוחמה מטייבה יודעת לעשות
- 8.עצוב מאוד 11/02/2018 10:44הגב לתגובה זומה זאת אומרת "המנכל פרש"?! זו הונאה ומעילה באמון והרבה אנשים הפסידו את כספם. חקירה ודחוף, גם בשביל להכניס לכלא את מי שצריך וגם כדי לשמר את אמון המשקיעים שצריכים לדעת שמישהו שומר עליהם מפני הונאות שכאלה.
- 7.חסקה 11/02/2018 10:40הגב לתגובה זוממש שוד אני יודע שזה מסוכן שירד 7-8% אחוז אבל ביום אחד 23% ממש מטומטם מי שמשקיע שם אני בכל אופן ברחתי
- שמואל 13/02/2018 23:22הגב לתגובה זועולם אכזר באמת.
- 6.ומי הולך הביתה? (ל"ת)מק 11/02/2018 10:27הגב לתגובה זו
- 5.לביא 11/02/2018 10:18הגב לתגובה זוהרי בעוד שנה ואולי פחות הוא יחטף בידי קרן אן תעודת סל או בית השקעות. לא ראיתי שפושעים לכאורה(במקרה שלנו זה ברור כשמש) לא חזרו למקום ה "פשע"
- 4.אסף 11/02/2018 09:58הגב לתגובה זווללקוחות נתנו חלקיק קטן ברווח ועכשיו שנגמרה החגיגה והם נתפסו הם יקחו את כל ההפסדים מהלקוחות מיד חקירה
- 3.יש עוד פיתרון: תביעה ייצוגית (ל"ת)כל אחד יכול להגיש.. 11/02/2018 09:46הגב לתגובה זו
- 2.משהלה 11/02/2018 09:21הגב לתגובה זובכל הקרנות הלכאורה סולידיות (או ליתר דיוק פחות ספקולטיביות) מסוג 90/10 וכדומה דמי הניהול שרובם מעל חצי אחוז יגרמו בשנים הקרובות להפסד הון וזה עוד לפני שבדקנו איך הבורסה תתנהג. והחכם בעת הזאת יעביר את כספו לקרנות סל או תעודות סל בדמי ניהול נמוכים או יתחפר באפיק סולידי יותר עד יעבור זעם.
- אלי 19/02/2018 22:12הגב לתגובה זולא ברור למה זה יגרום להפסד הון? והפסד של מי?
- 1.דני 11/02/2018 09:09הגב לתגובה זותעשו כתבה על החשיפה המוגזמת של אג"ח אמריקאי בקרנות מי מחזיק מעל 5%
- סומך על אגח ארהב עם דירוג Aיותר מאגח מקומי בדרוגAA+ (ל"ת)משה 11/02/2018 11:12הגב לתגובה זו

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
