את הכתבה הזו מנהלי קרנות הנאמנות לא רוצים שתקראו
אם השבוע האחרון בשווקים לימד אותנו משהו אחד, זה שתנודתיות היתה, ותמשיך להיות, חלק מהמשחק. השנתיים האחרונות, בהן שוקי המניות בעולם רק עלו ללא תיקון קל שבקלים, ככל הנראה שיבשו ללא מעט מנהלי השקעות את תפיסת הסיכון, כך שכאשר הגיעו לבסוף הירידות הן תפסו את כולם בהפתעה. ההסבר הזה הוא הדרך היחידה להסביר את מה שעבר על מנהלי קרנות הנאמנות בשני גופים בארץ - אפסילון ופסגות, בשבוע האחרון.
באפסילון היו הראשונים להודיע על הפסדים שנבעו מהקריסה החדה של שתי תעודות זרות בתחילת השבוע, XIV של קרדיט סוויס ו-SVXY של פרושיירס. הבעיה היא שאפסילון ממש לא היו לבד בסירה הזו. סביר להניח שעוד מספר לא מבוטל של קרנות החזיקו את אחת מהקרנות שקרסו. מכיוון שאנחנו מבינים שתנודתיות היא חלק מההשקעה בשוק ההון היינו מוכנים להניח לסיפור הזה ולעבור הלאה, אלמלא היה מדובר בקרנות שבכלל לא היו אמורות להחזיק נכסים מהסוג הזה מלכתחילה.
רק מבחינה של ביצועי קרנות הנאמנות בימים האחרונים ניתן לסמן את הקרנות ה"בעייתיות" של אפסילון ופסגות. 4 קרנות של אפסילון רשמו ירידה של יותר מ-1.3% ביום שלישי האחרון, מתוכן שתי קרנות מקטגוריית "אג"ח כללי בארץ - עד 10% מניות", אחת מקטגוריית "אג"ח מדינה בארץ - עד 10% מניות" ועוד אחת מקטגוריית "אג"ח שקליות בארץ - עד 10% מניות". מיותר לציין שקרנות אלה אמורות להיות סולידיות במהותן, ונכסים מסוכנים כל כך לא אמורים בכלל להיכלל בתיק הנכסים שלהן. נציין שהקרנות הללו רשמו ירידה חריגה מאוד לעומת קרנות דומות להן מאותה קטגוריה. הבוקר פורסם כי מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות, ג'רי קוטישטנו, משלם את המחיר ופורש מתפקידו בצל הפרשה.
גם בקרנות של פסגות נרשמו ירידות חריגות ביום המסחר לאחר מכן, למרות שרוב הקרנות בקטגוריית אג"ח כללי בכלל רשמו עליות ביום רביעי. הסיבה להבדל בין הגופים היא שבאפסילון החליטו לשערך את התעודה שקרסה מחשש שהיא הפכה לנכס לא סחיר, ובפסגות ככל הנראה התחשבו בערך השוק שלה בפועל. בין הקרנות הרבות של פסגות ניתן לסמן 8 קרנות עם ביצועים חריגים באותו היום, מתוכן 6 בקטגוריית "אג"ח כללי בארץ - עד 10% מניות", אחת מקטגוריית "אג"ח מדינה בארץ - עד 10% מניות" ואחת בקטגוריית " אג"ח כללי בארץ - עד 20% מניות". גם כאן, מדובר בקרנות שבכלל לא נועדו להחזיק נכסים מסוג זה.
- הפניקס בדרך לרכוש את בית ההשקעות אפסילון לפי שווי של 80-90 מ' ש'
- "אלקטרה צריכה, דנאל ופוקס בשיא כל הזמנים וימשיכו לעלות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אירועים מהסוג הזה צריכים להדליק נורה אדומה אצל כל משקיע שמתלבט איפה לשים את הכסף היום. מדובר במקרה קלאסי של ניהול סיכונים לא אחראי ואפילו רשלני, שהניב הפסד של מיליוני שקלים תוך יום מסחר בודד. אם הפסדים כאלו היו נגרמים משינוי חד בשוק האג"ח היה מקום להבליג מאחר שאלו קרנות שמשקיעות 90% ויותר בשוק האג"ח המקומי, אבל מכיוון שהתעודה שקרסה נחשבת לנכס תנודתי בעל רמת סיכון גבוהה מאוד יש לשפוט את מנהלי הקרנות הללו לחומרה.
- 18.כתבה חכמה (ל"ת)ערן הכלכלן 27/06/2018 18:47הגב לתגובה זו
- 17.מה קורה ב 20 80 של אנליסט ? (ל"ת)פחד 14/02/2018 19:59הגב לתגובה זו
- 16.זאב 11/02/2018 23:33הגב לתגובה זוחרא של בית השקעות
- 15.אני 11/02/2018 14:49הגב לתגובה זואבי אבות הטומאה זו עמלת ההפצה. עמלת הפצה היא גניבה, שוד לאור היום, בחסות הכנסת, הממשלה ובנק ישראל. הבנקים לוקחים עמלה ענקית תמורת כלום. שום כלום. זה מאלץ את מנהלי הקרנות להעלות את דמי הניהול (אחרת הם לא יישארו עם טיפת רווח), ולכן הם חייבים להגדיל את התשואה (אחרת הלקוחות יישארו ללא טיפת רווח). התוצאה היא תרגילים מסוכנים שמטרתם להגדיל תשואה, על חשבון רמת הסיכון. הגיע הזמן לבטל את עמלת השוד המכונה ״עמלת הפצה״.
- 14.למה להחזיק שם כסף בכלל?? גוף כושל מהיסוד. במיוחד הקרנות (ל"ת)אקס פסגות 11/02/2018 13:04הגב לתגובה זו
- 13.יוסף 11/02/2018 12:51הגב לתגובה זובסיסיים א. השקעה בקרן מנוהלת היא סיכון כפול מהשקעה בקרן מחקה או תעודת סל .סיכון הראשון והכמעט וודאי שהקרן לא תצליח להכות את מדד היחס שלה רק מעט קרנות יצליחו לעשות זאת מפאת המזל שלהם גם עם קרן אחת או שניים הצליחה לעשות זאת הסיכוי שלה יורד עד למצב 0 לשנים הבאות. כך שההפסד הראשון שלכם היה תשואה קטנה יותר ממדד היחס .ב. ההפסד השני והבטוח שלכם היה העמלות הגבוהות ששילמתם על קרן שהתשואה השנתית שלה נמוכה יותר מהשקע במדד הפסיבי .ג. לבחור קרן שתכה את המדד בשנה מסוימת מכול כך הרבה קרנות זה פעולה שהסיכוי שלה מאוד קטן . לסיום תשקיעו בתעודות סל או בקרנו מחקות כל המחקרים מראים שאלה כמעט בוודאות משלמות יותר גם מבחינה התשואות וגם מבחינת העמלות .
- 12.רם 11/02/2018 12:41הגב לתגובה זומחפשים רק עובדים זולים ניהול סיכונים ? כולם יודעים הכלבארץ לא צריכים מנהל סיכונים שסתם יפחיד אותם
- 11.יוסי 11/02/2018 12:36הגב לתגובה זולא כל השרברבים וכל החשמלאים מתעסקים בתחןם האפור של החוק. רוב המנהלים דווקא התרחקו מזה וקולם לא נשמע. מדדים עשו בשנתיים האחרונות פחות טוב ממנהלים אקטיביים ולכן המסקנות של הכותב הן מוגזמות מאוד כדאי לכל אדם לבדוק לעומק את הקרן ואת המנהל אותו הוא בוחר
- 10.איציק 11/02/2018 12:15הגב לתגובה זולמה ציפו, שהויקס ירד עוד לאן ???
- 9.הציבור המטומטם 11/02/2018 11:26הגב לתגובה זובעליות זה גם דודה רוחמה מטייבה יודעת לעשות
- 8.עצוב מאוד 11/02/2018 10:44הגב לתגובה זומה זאת אומרת "המנכל פרש"?! זו הונאה ומעילה באמון והרבה אנשים הפסידו את כספם. חקירה ודחוף, גם בשביל להכניס לכלא את מי שצריך וגם כדי לשמר את אמון המשקיעים שצריכים לדעת שמישהו שומר עליהם מפני הונאות שכאלה.
- 7.חסקה 11/02/2018 10:40הגב לתגובה זוממש שוד אני יודע שזה מסוכן שירד 7-8% אחוז אבל ביום אחד 23% ממש מטומטם מי שמשקיע שם אני בכל אופן ברחתי
- שמואל 13/02/2018 23:22הגב לתגובה זועולם אכזר באמת.
- 6.ומי הולך הביתה? (ל"ת)מק 11/02/2018 10:27הגב לתגובה זו
- 5.לביא 11/02/2018 10:18הגב לתגובה זוהרי בעוד שנה ואולי פחות הוא יחטף בידי קרן אן תעודת סל או בית השקעות. לא ראיתי שפושעים לכאורה(במקרה שלנו זה ברור כשמש) לא חזרו למקום ה "פשע"
- 4.אסף 11/02/2018 09:58הגב לתגובה זווללקוחות נתנו חלקיק קטן ברווח ועכשיו שנגמרה החגיגה והם נתפסו הם יקחו את כל ההפסדים מהלקוחות מיד חקירה
- 3.יש עוד פיתרון: תביעה ייצוגית (ל"ת)כל אחד יכול להגיש.. 11/02/2018 09:46הגב לתגובה זו
- 2.משהלה 11/02/2018 09:21הגב לתגובה זובכל הקרנות הלכאורה סולידיות (או ליתר דיוק פחות ספקולטיביות) מסוג 90/10 וכדומה דמי הניהול שרובם מעל חצי אחוז יגרמו בשנים הקרובות להפסד הון וזה עוד לפני שבדקנו איך הבורסה תתנהג. והחכם בעת הזאת יעביר את כספו לקרנות סל או תעודות סל בדמי ניהול נמוכים או יתחפר באפיק סולידי יותר עד יעבור זעם.
- אלי 19/02/2018 22:12הגב לתגובה זולא ברור למה זה יגרום להפסד הון? והפסד של מי?
- 1.דני 11/02/2018 09:09הגב לתגובה זותעשו כתבה על החשיפה המוגזמת של אג"ח אמריקאי בקרנות מי מחזיק מעל 5%
- סומך על אגח ארהב עם דירוג Aיותר מאגח מקומי בדרוגAA+ (ל"ת)משה 11/02/2018 11:12הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
בנקים קרדיט מערכתמניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?
האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?
האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק.
"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".
רבעון חזק שעלה על התחזיות
עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.
