את הכתבה הזו מנהלי קרנות הנאמנות לא רוצים שתקראו
אם השבוע האחרון בשווקים לימד אותנו משהו אחד, זה שתנודתיות היתה, ותמשיך להיות, חלק מהמשחק. השנתיים האחרונות, בהן שוקי המניות בעולם רק עלו ללא תיקון קל שבקלים, ככל הנראה שיבשו ללא מעט מנהלי השקעות את תפיסת הסיכון, כך שכאשר הגיעו לבסוף הירידות הן תפסו את כולם בהפתעה. ההסבר הזה הוא הדרך היחידה להסביר את מה שעבר על מנהלי קרנות הנאמנות בשני גופים בארץ - אפסילון ופסגות, בשבוע האחרון.
באפסילון היו הראשונים להודיע על הפסדים שנבעו מהקריסה החדה של שתי תעודות זרות בתחילת השבוע, XIV של קרדיט סוויס ו-SVXY של פרושיירס. הבעיה היא שאפסילון ממש לא היו לבד בסירה הזו. סביר להניח שעוד מספר לא מבוטל של קרנות החזיקו את אחת מהקרנות שקרסו. מכיוון שאנחנו מבינים שתנודתיות היא חלק מההשקעה בשוק ההון היינו מוכנים להניח לסיפור הזה ולעבור הלאה, אלמלא היה מדובר בקרנות שבכלל לא היו אמורות להחזיק נכסים מהסוג הזה מלכתחילה.
רק מבחינה של ביצועי קרנות הנאמנות בימים האחרונים ניתן לסמן את הקרנות ה"בעייתיות" של אפסילון ופסגות. 4 קרנות של אפסילון רשמו ירידה של יותר מ-1.3% ביום שלישי האחרון, מתוכן שתי קרנות מקטגוריית "אג"ח כללי בארץ - עד 10% מניות", אחת מקטגוריית "אג"ח מדינה בארץ - עד 10% מניות" ועוד אחת מקטגוריית "אג"ח שקליות בארץ - עד 10% מניות". מיותר לציין שקרנות אלה אמורות להיות סולידיות במהותן, ונכסים מסוכנים כל כך לא אמורים בכלל להיכלל בתיק הנכסים שלהן. נציין שהקרנות הללו רשמו ירידה חריגה מאוד לעומת קרנות דומות להן מאותה קטגוריה. הבוקר פורסם כי מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות, ג'רי קוטישטנו, משלם את המחיר ופורש מתפקידו בצל הפרשה.
גם בקרנות של פסגות נרשמו ירידות חריגות ביום המסחר לאחר מכן, למרות שרוב הקרנות בקטגוריית אג"ח כללי בכלל רשמו עליות ביום רביעי. הסיבה להבדל בין הגופים היא שבאפסילון החליטו לשערך את התעודה שקרסה מחשש שהיא הפכה לנכס לא סחיר, ובפסגות ככל הנראה התחשבו בערך השוק שלה בפועל. בין הקרנות הרבות של פסגות ניתן לסמן 8 קרנות עם ביצועים חריגים באותו היום, מתוכן 6 בקטגוריית "אג"ח כללי בארץ - עד 10% מניות", אחת מקטגוריית "אג"ח מדינה בארץ - עד 10% מניות" ואחת בקטגוריית " אג"ח כללי בארץ - עד 20% מניות". גם כאן, מדובר בקרנות שבכלל לא נועדו להחזיק נכסים מסוג זה.
- הפניקס בדרך לרכוש את בית ההשקעות אפסילון לפי שווי של 80-90 מ' ש'
- "אלקטרה צריכה, דנאל ופוקס בשיא כל הזמנים וימשיכו לעלות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אירועים מהסוג הזה צריכים להדליק נורה אדומה אצל כל משקיע שמתלבט איפה לשים את הכסף היום. מדובר במקרה קלאסי של ניהול סיכונים לא אחראי ואפילו רשלני, שהניב הפסד של מיליוני שקלים תוך יום מסחר בודד. אם הפסדים כאלו היו נגרמים משינוי חד בשוק האג"ח היה מקום להבליג מאחר שאלו קרנות שמשקיעות 90% ויותר בשוק האג"ח המקומי, אבל מכיוון שהתעודה שקרסה נחשבת לנכס תנודתי בעל רמת סיכון גבוהה מאוד יש לשפוט את מנהלי הקרנות הללו לחומרה.
- 18.כתבה חכמה (ל"ת)ערן הכלכלן 27/06/2018 18:47הגב לתגובה זו
- 17.מה קורה ב 20 80 של אנליסט ? (ל"ת)פחד 14/02/2018 19:59הגב לתגובה זו
- 16.זאב 11/02/2018 23:33הגב לתגובה זוחרא של בית השקעות
- 15.אני 11/02/2018 14:49הגב לתגובה זואבי אבות הטומאה זו עמלת ההפצה. עמלת הפצה היא גניבה, שוד לאור היום, בחסות הכנסת, הממשלה ובנק ישראל. הבנקים לוקחים עמלה ענקית תמורת כלום. שום כלום. זה מאלץ את מנהלי הקרנות להעלות את דמי הניהול (אחרת הם לא יישארו עם טיפת רווח), ולכן הם חייבים להגדיל את התשואה (אחרת הלקוחות יישארו ללא טיפת רווח). התוצאה היא תרגילים מסוכנים שמטרתם להגדיל תשואה, על חשבון רמת הסיכון. הגיע הזמן לבטל את עמלת השוד המכונה ״עמלת הפצה״.
- 14.למה להחזיק שם כסף בכלל?? גוף כושל מהיסוד. במיוחד הקרנות (ל"ת)אקס פסגות 11/02/2018 13:04הגב לתגובה זו
- 13.יוסף 11/02/2018 12:51הגב לתגובה זובסיסיים א. השקעה בקרן מנוהלת היא סיכון כפול מהשקעה בקרן מחקה או תעודת סל .סיכון הראשון והכמעט וודאי שהקרן לא תצליח להכות את מדד היחס שלה רק מעט קרנות יצליחו לעשות זאת מפאת המזל שלהם גם עם קרן אחת או שניים הצליחה לעשות זאת הסיכוי שלה יורד עד למצב 0 לשנים הבאות. כך שההפסד הראשון שלכם היה תשואה קטנה יותר ממדד היחס .ב. ההפסד השני והבטוח שלכם היה העמלות הגבוהות ששילמתם על קרן שהתשואה השנתית שלה נמוכה יותר מהשקע במדד הפסיבי .ג. לבחור קרן שתכה את המדד בשנה מסוימת מכול כך הרבה קרנות זה פעולה שהסיכוי שלה מאוד קטן . לסיום תשקיעו בתעודות סל או בקרנו מחקות כל המחקרים מראים שאלה כמעט בוודאות משלמות יותר גם מבחינה התשואות וגם מבחינת העמלות .
- 12.רם 11/02/2018 12:41הגב לתגובה זומחפשים רק עובדים זולים ניהול סיכונים ? כולם יודעים הכלבארץ לא צריכים מנהל סיכונים שסתם יפחיד אותם
- 11.יוסי 11/02/2018 12:36הגב לתגובה זולא כל השרברבים וכל החשמלאים מתעסקים בתחןם האפור של החוק. רוב המנהלים דווקא התרחקו מזה וקולם לא נשמע. מדדים עשו בשנתיים האחרונות פחות טוב ממנהלים אקטיביים ולכן המסקנות של הכותב הן מוגזמות מאוד כדאי לכל אדם לבדוק לעומק את הקרן ואת המנהל אותו הוא בוחר
- 10.איציק 11/02/2018 12:15הגב לתגובה זולמה ציפו, שהויקס ירד עוד לאן ???
- 9.הציבור המטומטם 11/02/2018 11:26הגב לתגובה זובעליות זה גם דודה רוחמה מטייבה יודעת לעשות
- 8.עצוב מאוד 11/02/2018 10:44הגב לתגובה זומה זאת אומרת "המנכל פרש"?! זו הונאה ומעילה באמון והרבה אנשים הפסידו את כספם. חקירה ודחוף, גם בשביל להכניס לכלא את מי שצריך וגם כדי לשמר את אמון המשקיעים שצריכים לדעת שמישהו שומר עליהם מפני הונאות שכאלה.
- 7.חסקה 11/02/2018 10:40הגב לתגובה זוממש שוד אני יודע שזה מסוכן שירד 7-8% אחוז אבל ביום אחד 23% ממש מטומטם מי שמשקיע שם אני בכל אופן ברחתי
- שמואל 13/02/2018 23:22הגב לתגובה זועולם אכזר באמת.
- 6.ומי הולך הביתה? (ל"ת)מק 11/02/2018 10:27הגב לתגובה זו
- 5.לביא 11/02/2018 10:18הגב לתגובה זוהרי בעוד שנה ואולי פחות הוא יחטף בידי קרן אן תעודת סל או בית השקעות. לא ראיתי שפושעים לכאורה(במקרה שלנו זה ברור כשמש) לא חזרו למקום ה "פשע"
- 4.אסף 11/02/2018 09:58הגב לתגובה זווללקוחות נתנו חלקיק קטן ברווח ועכשיו שנגמרה החגיגה והם נתפסו הם יקחו את כל ההפסדים מהלקוחות מיד חקירה
- 3.יש עוד פיתרון: תביעה ייצוגית (ל"ת)כל אחד יכול להגיש.. 11/02/2018 09:46הגב לתגובה זו
- 2.משהלה 11/02/2018 09:21הגב לתגובה זובכל הקרנות הלכאורה סולידיות (או ליתר דיוק פחות ספקולטיביות) מסוג 90/10 וכדומה דמי הניהול שרובם מעל חצי אחוז יגרמו בשנים הקרובות להפסד הון וזה עוד לפני שבדקנו איך הבורסה תתנהג. והחכם בעת הזאת יעביר את כספו לקרנות סל או תעודות סל בדמי ניהול נמוכים או יתחפר באפיק סולידי יותר עד יעבור זעם.
- אלי 19/02/2018 22:12הגב לתגובה זולא ברור למה זה יגרום להפסד הון? והפסד של מי?
- 1.דני 11/02/2018 09:09הגב לתגובה זותעשו כתבה על החשיפה המוגזמת של אג"ח אמריקאי בקרנות מי מחזיק מעל 5%
- סומך על אגח ארהב עם דירוג Aיותר מאגח מקומי בדרוגAA+ (ל"ת)משה 11/02/2018 11:12הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
