ישי דוידי קרן פימי
צילום: יונתן בלום

אוברסיז של קרן פימי ממזגת לתוכה את ליעד ותקים חברה חדשה

החברה החדשה תחזיק בצי של 38 משאיות ו- 23 נגררים; אוברסיז תחזיק ב-50.01% מהמניות
נועם בראל |

אוברסיז קומרס, שבשליטת קרן פימי, ממזגת את פעילות ההובלה וההפצה שלה עם חברת ליעד לוגיסטיקה והפצה. אוברסיז תהיה בעלת השליטה ותחזיק ב-50.01% מהמניות בפעילות הממוזגת אשר תקרא אוברסיז קומרס שינוע והפצה, ותאחד אליה את מלוא תוצאות הפעילות המשותפת. בתוך כך, מניית אוברסיז 1.36% מטפסת 1.75%.

 

ליעד, שבבעלות קבוצת לינוע, מחזיקה ב- 21 משאיות עד 15 טון ופועלת בתחום הפצת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, מוצרים נלווים לתחום המזון, תרופות, משקאות, קוסמטיקה, הלבשה ועוד. במידה ותושלם העסקה,  החברה החדשה תחזיק בצי של 38 משאיות ו- 23 נגררים.

 

החברה המשותפת תנוהל ע"י קובי שריקי, מנהל פעילות ההובלה באוברסיז כיום, יו"ר הדירקטוריון יהיה מוטי גליק, וכמנכ"ל אוברסיז קומרס, וכיו"ר ועדת התפעול ישמש אמיר ליפשיץ, מנכ"ל ליעד הנוכחי.

 

מוטי גליק, מנכ"ל אוברסיז קומרס: "אנו מברכים על הסיכום למיזוג פעילות חברת ליעד לוגיסטיקה והפצה עם פעילות ההובלה וההפצה של אוברסיז קומרס. עסקה זו הינה בהמשך לרכישת שי תובלה שביצענו ב-2015, שתרמה משמעותית ליכולות אוברסיז בעיקר בתחום ההובלה וחומרים מסוכנים. ליעד לוגיסטיקה והפצה נמצאה כמתאימה ביותר למיזוג ותהווה פעילות משלימה ליתר הפעילות הלוגיסטית הקיימת של הקבוצה כיום. אוברסיז קומרס תמשיך לבחון פעילויות נוספות אשר תואמות את ליבת הפעילות של החברה כחלק מביסוס מעמדה כמובילה בתחום  השירותים הלוגיסטיים בישראל".  

אוברסיז קומרס, והחברות בשליטתה עוסקות במתן שירותים לוגיסטיים כוללים "מן הנמל עד המדף" (באמצעות מסופי מכולות ומטענים, מחסני ערובה ומחסנים לוגיסטיים) לפעילויות לוגיסטיות מגוונות של סחורה מיובאת לאחר שחרור מהמכס או תוצרת מקומית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


מניות עולות – קרדיט: AIמניות עולות – קרדיט: AI

אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה

דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אפקט ינואר מניות


אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.

אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.


השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום

כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.

התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.