משה כחלון, שר האוצר, ראש הממשלה, בנימין נתניהו
צילום: אלעד מלכה

משרד האוצר הצליח לגייס כ-2 מיליארד דולר באג"ח ל-10 ו-30 שנה

ברקע לזינוקים בתשואות האג"ח הממשלתיות בעולם, משרד האוצר ביצע בתשואות נמוכות מארה"ב
מערכת Bizportal | (8)

כאשר ברקע סוגיית החוב האמריקני עולה לכותרות בימים האחרונים, משרד האוצר מפרסם הערב כי ביצע הנפקת אג"ח דולרית בסכום כולל של 2 מיליארד דולר. האיגרות הונפקו לשני טווחים: 10 שנים בהיקף של 1 מיליארד דולר בקופון של 3.25%, וטווח נוסף ל- 30 שנה בהיקף של 1 מיליארד דולר ובקופון של 4.125%.

באוצר מתגאים כי בהנפקה נרשמו ביקושי שיא של כ-18 מיליארד דולר, וכי האגרות הונפקו הנמוכים ביותר מעל אגרות החוב של ארה"ב, דבר המעיד על אמון המשקיעים בכלכלת ישראל.

הביקוש המרשים התאפשר גם בזכות הימצאותם של משקיעים אסטרטגיים איכותיים כגון בנקים מרכזיים, קרנות פנסיה, חברות ביטוח וגופים אשר מחזיקים בניירות של מדינת ישראל לאורך זמן. בהנפקה לקחו חלק למעלה מ- 300 משקיעים שונים הפרוסים בכ- 35 מדינות, ביניהן: ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ועוד. בין היתר, נרשמו ביקושים רבים בקרב משקיעים מוסדיים אסיאתיים.

זוהי ההנפקה הדולרית ה-12 של מדינת ישראל וזאת בהתאם לתכנית העבודה של אגף החשב הכללי שמטרתה גיוון ערוצי המימון של החוב הממשלתי, הרחבת בסיס המשקיעים וכן בניית עקום ייחוס במטבע זר בשווקים הגלובליים. ההנפקה האחרונה בדולר התקיימה במרץ 2016.

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "הצלחת ההנפקה כפי שבאה לידי ביטוי בהיקף הביקושים הגבוה והמרווחים הנמוכים הינם תוצאה ישירה של עוצמת כלכלת ישראל ומדיניות מקצועית בניהול החוב הממשלתי בשנים האחרונות. העובדה שמדינת ישראל מנפיקה אגרות חוב חדשות לטווחים של 10 ו-30 שנה בהיקפים משמעותיים במטבע הדולר מצביעה על אפשרויות המימון המגוונות של המדינה בשווקים הפיננסיים הגלובליים".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    הם יודעים שהדולר יתרסק (ל"ת)
    נועה 11/01/2018 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מתי תוריד מס על שוק ההון? (ל"ת)
    כחלון גאון גדול 11/01/2018 10:09
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אחד 11/01/2018 09:49
    הגב לתגובה זו
    מדובר בהפקרות כלכלית שמעבירה את החוב לדורות הבאים
  • 5.
    מוש 11/01/2018 09:37
    הגב לתגובה זו
    מהפנסיה של החוסף הישראלי מגייסים אג"ח בדיבית בנק ישראל של 0.1%. ובחו"ל מגייסים ברמות של 3-4%. בסוף נהיה עם פנסיה מאוד נמוכה :(
  • 4.
    משה 11/01/2018 08:45
    הגב לתגובה זו
    על רקע עוצמתה הכלכלית המדומה של ישראל הצלחנו לגייס עוד חוב בריבית נוחה אז הנה לכם יש לנו עוד מקור תקציבי, אבל זה לא יעזור לכם- נמשיך לקרוע לכם את התחת במסים כי לנו זה אף פעם לא מספיק. אז מה אתם בוכים, מצבכם על הקרשים אבל מצב המדינה מעולם לא היה טוב יותר וזה מה שחשוב באמת. אתם האזרחים אפסים!!!
  • 3.
    לא הבנתי 11/01/2018 08:44
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין למה יד ימין (האוצר) מגייס שני מליארד דולר בזמן שיד שמאל (בנק ישראל) קונה עוד ועוד דולרים במטרה לנסות ולשמור על שער דולר גבוה. הידיים לא אמורות לעבוד ביחד???
  • 2.
    יעקב 11/01/2018 07:57
    הגב לתגובה זו
    התלמיד כחלון הלך בדרך רבו ביבי מדוע לא הינפכתם בארץ ואז שער הדולר היה עולה ובמקום שנגוים ירויחו הריבית שעמך ירויחו שלטון חלם
  • 1.
    יאיר לפיד 10/01/2018 22:07
    הגב לתגובה זו
    הנה, תראו איך כל העולם איבד אמון בכלכלה שלנו מאז שהחרדים בשלטון! תראו איך כל המיסים עלו כדי לממן אותם, בעוד שבזמני המיסים היו נמוכים בהרבה, ולכל מעמד הביניים היו דירות, בדיוק כפי שהבטחתי! תצביעו לי, ואני אחזיר את גן העדן שהיה בתקופתי!
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.