משה כחלון, שר האוצר, ראש הממשלה, בנימין נתניהו
צילום: אלעד מלכה

משרד האוצר הצליח לגייס כ-2 מיליארד דולר באג"ח ל-10 ו-30 שנה

ברקע לזינוקים בתשואות האג"ח הממשלתיות בעולם, משרד האוצר ביצע בתשואות נמוכות מארה"ב
מערכת Bizportal | (8)

כאשר ברקע סוגיית החוב האמריקני עולה לכותרות בימים האחרונים, משרד האוצר מפרסם הערב כי ביצע הנפקת אג"ח דולרית בסכום כולל של 2 מיליארד דולר. האיגרות הונפקו לשני טווחים: 10 שנים בהיקף של 1 מיליארד דולר בקופון של 3.25%, וטווח נוסף ל- 30 שנה בהיקף של 1 מיליארד דולר ובקופון של 4.125%.

באוצר מתגאים כי בהנפקה נרשמו ביקושי שיא של כ-18 מיליארד דולר, וכי האגרות הונפקו הנמוכים ביותר מעל אגרות החוב של ארה"ב, דבר המעיד על אמון המשקיעים בכלכלת ישראל.

הביקוש המרשים התאפשר גם בזכות הימצאותם של משקיעים אסטרטגיים איכותיים כגון בנקים מרכזיים, קרנות פנסיה, חברות ביטוח וגופים אשר מחזיקים בניירות של מדינת ישראל לאורך זמן. בהנפקה לקחו חלק למעלה מ- 300 משקיעים שונים הפרוסים בכ- 35 מדינות, ביניהן: ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ועוד. בין היתר, נרשמו ביקושים רבים בקרב משקיעים מוסדיים אסיאתיים.

זוהי ההנפקה הדולרית ה-12 של מדינת ישראל וזאת בהתאם לתכנית העבודה של אגף החשב הכללי שמטרתה גיוון ערוצי המימון של החוב הממשלתי, הרחבת בסיס המשקיעים וכן בניית עקום ייחוס במטבע זר בשווקים הגלובליים. ההנפקה האחרונה בדולר התקיימה במרץ 2016.

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "הצלחת ההנפקה כפי שבאה לידי ביטוי בהיקף הביקושים הגבוה והמרווחים הנמוכים הינם תוצאה ישירה של עוצמת כלכלת ישראל ומדיניות מקצועית בניהול החוב הממשלתי בשנים האחרונות. העובדה שמדינת ישראל מנפיקה אגרות חוב חדשות לטווחים של 10 ו-30 שנה בהיקפים משמעותיים במטבע הדולר מצביעה על אפשרויות המימון המגוונות של המדינה בשווקים הפיננסיים הגלובליים".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    הם יודעים שהדולר יתרסק (ל"ת)
    נועה 11/01/2018 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מתי תוריד מס על שוק ההון? (ל"ת)
    כחלון גאון גדול 11/01/2018 10:09
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אחד 11/01/2018 09:49
    הגב לתגובה זו
    מדובר בהפקרות כלכלית שמעבירה את החוב לדורות הבאים
  • 5.
    מוש 11/01/2018 09:37
    הגב לתגובה זו
    מהפנסיה של החוסף הישראלי מגייסים אג"ח בדיבית בנק ישראל של 0.1%. ובחו"ל מגייסים ברמות של 3-4%. בסוף נהיה עם פנסיה מאוד נמוכה :(
  • 4.
    משה 11/01/2018 08:45
    הגב לתגובה זו
    על רקע עוצמתה הכלכלית המדומה של ישראל הצלחנו לגייס עוד חוב בריבית נוחה אז הנה לכם יש לנו עוד מקור תקציבי, אבל זה לא יעזור לכם- נמשיך לקרוע לכם את התחת במסים כי לנו זה אף פעם לא מספיק. אז מה אתם בוכים, מצבכם על הקרשים אבל מצב המדינה מעולם לא היה טוב יותר וזה מה שחשוב באמת. אתם האזרחים אפסים!!!
  • 3.
    לא הבנתי 11/01/2018 08:44
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין למה יד ימין (האוצר) מגייס שני מליארד דולר בזמן שיד שמאל (בנק ישראל) קונה עוד ועוד דולרים במטרה לנסות ולשמור על שער דולר גבוה. הידיים לא אמורות לעבוד ביחד???
  • 2.
    יעקב 11/01/2018 07:57
    הגב לתגובה זו
    התלמיד כחלון הלך בדרך רבו ביבי מדוע לא הינפכתם בארץ ואז שער הדולר היה עולה ובמקום שנגוים ירויחו הריבית שעמך ירויחו שלטון חלם
  • 1.
    יאיר לפיד 10/01/2018 22:07
    הגב לתגובה זו
    הנה, תראו איך כל העולם איבד אמון בכלכלה שלנו מאז שהחרדים בשלטון! תראו איך כל המיסים עלו כדי לממן אותם, בעוד שבזמני המיסים היו נמוכים בהרבה, ולכל מעמד הביניים היו דירות, בדיוק כפי שהבטחתי! תצביעו לי, ואני אחזיר את גן העדן שהיה בתקופתי!
יוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטןיוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטן

שופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל בזכות יכולות, הכרת שוק, וגם הרבה מזל - שנת 2024 היתה טובה וחריגה לקמעונאות. המספרים אז היו "מנופחים", עכשיו אלו מספרי האמת

מנדי הניג |

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל באופן פנומנלי, אבל שני הרבעונים האחרונים מראים שכמו תמיד - למזל יש תפקיד מרכזי בסיפור. שני הרבעונים האחרונים פושרים ואפילו חלשים יחסית לשנה שעברה. הצמיחה נעצרה, ההכנסות יורדות. הרווחים מרשימים אבל לא מבטאים שיפור לעומת שנה שעברה, אלא תהליכי התייעלות. 

הסיבה לירידה בפעילות היא שתחום קמעונאות המזון תלוי מאוד במצב הרוח הציבורי וביכולת שלנו כצרכנים להיות קשובים למחירים. כשהחטופים היו במנהרות בעזה, כשאיראן איימה, כשהחיילים סיכנו את חייהם, למי היה "ראש" לעשות השוואות מחירים. אנשים גם פחות יצאו לאכול בחוץ והגדילו צריכה מהרשתות וגם - לא טסו לחו"ל. בהדרגה, במהלך השנה זה השתנה. חזר בעצם למצב קרוב לרגיל. זה מתבטא בירידה בהכנסות, אבל המבחן של הרשתות הוא לא מול שנה שעברה שהיתה חריגה, אלא לאורך זמן ממושך יותר. אחרי הכל, הן יצמחו כי האוכלוסייה גדלה. זה שוק סולידי וכמובן נחוץ, זה לא ייעלם. רק קצב הצמיחה שראינו לא יחזור.


אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב



הדוחות של שופרסל שנסחרת בכ-11.5 מיליארד שקל מלמדים על חברה שהרווח המייצג שלה בשורה התחתונה הוא באזור 700-750 מיליון שקל. הרווח צפוי לעלות במקביל לגידול  בהיקפי הפעילות, אבל על פניו היא מתומחרת כבר במחיר מלא. האפסייד שלה יהיה כנראה בנדל"ן. יש שם פעילות שיכולה להציף בהדרגה כמה מיליארדים טובים. היום השוק יתאכזב והמניה תרד, אבל האחים אמיר הכפילו את השווי מאז שנכנסו וייצרו בתקופה של שנה וחצי כ-2.5 מיליארד שקל.    


שופרסל הרוויחה ברבעון השלישי כ-168 מיליון שקל בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי (לפני הכנסות אחרות) הסתכם בכ־222 מיליון שקל (כ־6.0% מההכנסות); בהשוואה לכ־266 מיליון שקל (כ־6.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

איילון ביטוח
צילום: יחצ

איילון ביטוח: הרווח הכולל זינק ל-119 מיליון שקל

צמיחה דו-ספרתית ברווח הכולל ועלייה מתונה בדמי הביטוח, לצד שיפור ברווחיות המגזרים וחלוקת דיבידנד נוספת לבעלי המניות

ליאור דנקנר |

איילון ביטוח איילון 6.44%  , הפועלת בישראל בתחומי ביטוח כללי, חיים ובריאות, מסכמת רבעון שלישי עם קפיצה של כ-30% ברווח הכולל ועלייה של כ-1% בסך דמי הביטוח, כשברקע גידול של כ-7% בפרמיות ביטוחי הבריאות, צמיחה של כ-2% בביטוחי החיים וירידה של כ-2% בביטוח הכללי. מהנתונים ברבעון עולה דגש על שיפור רווחיות ויעילות חיתומית ופיננסית יותר מאשר על צמיחה מהירה בפרמיות, לצד מדיניות חלוקת רווחים באמצעות דיבידנד ותכנון להרחבת פעילות החיסכון ארוך הטווח, לרבות כניסה מתוכננת לניהול קופות גמל.

רווח כולל, דמי ביטוח והון - תמונת המקרו של הרבעון

ברבעון השלישי של השנה רשמה איילון רווח כולל של 119 מיליון שקל, לעומת 91.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. סך דמי הביטוח ברבעון הגיע ל-1.27 מיליארד שקל, לעומת 1.26 מיליארד שקל בתקופה המקבילה, כשהנתונים משקפים את איחוד תוצאות חברת ווישור ביטוח.

לצד השיפור ברווחיות החליט דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד נוספת בסך 50 מיליון שקל בגין הרווחים, כך שסך הדיבידנדים השנה יגיע ל-125 מיליון שקל. יחס כושר הפירעון ללא התחשבות בתקופת הפריסה עמד נכון לסוף יוני על 129%, ובהתחשב בתקופת הפריסה על 136%, לעומת 121% ו-128% בהתאמה בסוף השנה שעברה. מאזן החברה מצביע על נכסים מנוהלים בהיקף של 18.9 מיליארד שקל והון עצמי של 1.458 מיליארד שקל, לעומת 1.094 מיליארד שקל בסוף שנה שעברה – עלייה הן בהון והן בהיקף הנכסים המנוהלים.


מגזרי הפעילות: ירידה בביטוח הכללי מול צמיחה בבריאות ובחיים

במגזר הביטוח הכללי הסתכם היקף הפרמיות ברבעון השלישי ב-721.6 מיליון שקל, מתוכם 78.4 מיליון שקל מיוחסים לווישור, לעומת 736.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, מתוכם 65.3 מיליון שקל מיוחסים לווישור. הירידה בפרמיות מגיעה בעיקר מתיקי רכב חובה, ביטוחי עסקים, קבלנים ואחריות מקצועית. הרווח הכולל במגזר זה ברבעון עלה ל-91 מיליון שקל, לעומת 87.2 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד.

בביטוחי הבריאות הסתכם היקף הפרמיות ברבעון ב-377 מיליון שקל, לעומת 352.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, גידול שנבע בעיקר מעלייה במכירות פוליסות הוצאות רפואיות פרט, מחלות קשות פרט, פוליסות בריאות קבוצתיות ופוליסות לעובדים זרים. הרווח הכולל במגזר הבריאות ברבעון הגיע ל-28.3 מיליון שקל, לעומת 26 מיליון שקל בתקופה המקבילה.