משרד האוצר הצליח לגייס כ-2 מיליארד דולר באג"ח ל-10 ו-30 שנה
כאשר ברקע סוגיית החוב האמריקני עולה לכותרות בימים האחרונים, משרד האוצר מפרסם הערב כי ביצע הנפקת אג"ח דולרית בסכום כולל של 2 מיליארד דולר. האיגרות הונפקו לשני טווחים: 10 שנים בהיקף של 1 מיליארד דולר בקופון של 3.25%, וטווח נוסף ל- 30 שנה בהיקף של 1 מיליארד דולר ובקופון של 4.125%.
באוצר מתגאים כי בהנפקה נרשמו ביקושי שיא של כ-18 מיליארד דולר, וכי האגרות הונפקו הנמוכים ביותר מעל אגרות החוב של ארה"ב, דבר המעיד על אמון המשקיעים בכלכלת ישראל.
הביקוש המרשים התאפשר גם בזכות הימצאותם של משקיעים אסטרטגיים איכותיים כגון בנקים מרכזיים, קרנות פנסיה, חברות ביטוח וגופים אשר מחזיקים בניירות של מדינת ישראל לאורך זמן. בהנפקה לקחו חלק למעלה מ- 300 משקיעים שונים הפרוסים בכ- 35 מדינות, ביניהן: ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ועוד. בין היתר, נרשמו ביקושים רבים בקרב משקיעים מוסדיים אסיאתיים.
זוהי ההנפקה הדולרית ה-12 של מדינת ישראל וזאת בהתאם לתכנית העבודה של אגף החשב הכללי שמטרתה גיוון ערוצי המימון של החוב הממשלתי, הרחבת בסיס המשקיעים וכן בניית עקום ייחוס במטבע זר בשווקים הגלובליים. ההנפקה האחרונה בדולר התקיימה במרץ 2016.
החשב הכללי, רוני חזקיהו: "הצלחת ההנפקה כפי שבאה לידי ביטוי בהיקף הביקושים הגבוה והמרווחים הנמוכים הינם תוצאה ישירה של עוצמת כלכלת ישראל ומדיניות מקצועית בניהול החוב הממשלתי בשנים האחרונות. העובדה שמדינת ישראל מנפיקה אגרות חוב חדשות לטווחים של 10 ו-30 שנה בהיקפים משמעותיים במטבע הדולר מצביעה על אפשרויות המימון המגוונות של המדינה בשווקים הפיננסיים הגלובליים".
- 8.הם יודעים שהדולר יתרסק (ל"ת)נועה 11/01/2018 10:41הגב לתגובה זו
- 7.מתי תוריד מס על שוק ההון? (ל"ת)כחלון גאון גדול 11/01/2018 10:09הגב לתגובה זו
- 6.אחד 11/01/2018 09:49הגב לתגובה זומדובר בהפקרות כלכלית שמעבירה את החוב לדורות הבאים
- 5.מוש 11/01/2018 09:37הגב לתגובה זומהפנסיה של החוסף הישראלי מגייסים אג"ח בדיבית בנק ישראל של 0.1%. ובחו"ל מגייסים ברמות של 3-4%. בסוף נהיה עם פנסיה מאוד נמוכה :(
- 4.משה 11/01/2018 08:45הגב לתגובה זועל רקע עוצמתה הכלכלית המדומה של ישראל הצלחנו לגייס עוד חוב בריבית נוחה אז הנה לכם יש לנו עוד מקור תקציבי, אבל זה לא יעזור לכם- נמשיך לקרוע לכם את התחת במסים כי לנו זה אף פעם לא מספיק. אז מה אתם בוכים, מצבכם על הקרשים אבל מצב המדינה מעולם לא היה טוב יותר וזה מה שחשוב באמת. אתם האזרחים אפסים!!!
- 3.לא הבנתי 11/01/2018 08:44הגב לתגובה זואני לא מבין למה יד ימין (האוצר) מגייס שני מליארד דולר בזמן שיד שמאל (בנק ישראל) קונה עוד ועוד דולרים במטרה לנסות ולשמור על שער דולר גבוה. הידיים לא אמורות לעבוד ביחד???
- 2.יעקב 11/01/2018 07:57הגב לתגובה זוהתלמיד כחלון הלך בדרך רבו ביבי מדוע לא הינפכתם בארץ ואז שער הדולר היה עולה ובמקום שנגוים ירויחו הריבית שעמך ירויחו שלטון חלם
- 1.יאיר לפיד 10/01/2018 22:07הגב לתגובה זוהנה, תראו איך כל העולם איבד אמון בכלכלה שלנו מאז שהחרדים בשלטון! תראו איך כל המיסים עלו כדי לממן אותם, בעוד שבזמני המיסים היו נמוכים בהרבה, ולכל מעמד הביניים היו דירות, בדיוק כפי שהבטחתי! תצביעו לי, ואני אחזיר את גן העדן שהיה בתקופתי!
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מה יהיה קדימה?
לצד זה, יש לזכור שבשנה האחרונה ענף הנדל״ן התמודד עם מציאות כמעט מושלמת ליצירת לחץ תזרימי: עלויות בנייה שעלו בעשרות אחוזים בעקבות מחירי חומרי הגלם והעבודה, האטה במכירות, תחרות גוברת על קונים עם מבצעי מימון נדיבים, ירידות מחירים ברחבי הארץ, והקשחת תנאים מצד המערכת הבנקאית. בשילוב העובדה שגופים חוץ בנקאיים לא נהנים מאותם כריות הון ומנגנוני ביטחון שיש לבנקים, הלחץ הזה מועבר ישירות למאזן שלהם.
מניף עדיין מציגה יציבות יחסית בדוחות, אך המספרים שמתחת לפני השטח מעידים כי ללא התאוששות מהירה בשוק, או לפחות עצירה בהידרדרות, ייתכן מאוד שנראה הגדלת הפרשות. במילים פשוטות: קשה לראות תרחיש שבו מאות מיליוני שקלים של חובות דחויים וחובות מחוץ למסגרת ההסכם מתאדים ללא פגיעה מהותית בשורת הרווח.
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
תגובת החברה
ממניף נמסר: החברה פועלת במודל מימוני ייחודי שבו לוחות הזמנים בהסכמי המימון נקבעים מראש כקצרים יחסית, כדי לאפשר נקודות בקרה תקופתיות. בכל נקודת בקרה נבחנים מצב הפרויקט ורמת הסיכון, ובהתאם לכך מחליטים אם להאריך את ההסכם או לדרוש חיזוק בטוחות. לכן, הארכות אינן נובעות מפיגור או כשל, אלא הן חלק מובנה ממודל ניהול הסיכונים של החברה, המיושם בהצלחה זה 26 שנה. בענף הנדל"ן לוחות הזמנים מושפעים ממשתנים רבים - כמו מחסור בכוח אדם, רגולציה או קצב מכירות - ולכן תמיד קיים חלק מהתיק (בין 10% ל-30% לאורך השנים) שנמצא בשלבי הארכה. נכון למועד הדוח, כ-25% מהתיק בהפרשות כולל הלוואות שנמצאות בהארכה צפויה או טבעית, שאינן בפיגור, אלא נובעות מניהול סיכונים שוטף ומבוקר.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מה יהיה קדימה?
לצד זה, יש לזכור שבשנה האחרונה ענף הנדל״ן התמודד עם מציאות כמעט מושלמת ליצירת לחץ תזרימי: עלויות בנייה שעלו בעשרות אחוזים בעקבות מחירי חומרי הגלם והעבודה, האטה במכירות, תחרות גוברת על קונים עם מבצעי מימון נדיבים, ירידות מחירים ברחבי הארץ, והקשחת תנאים מצד המערכת הבנקאית. בשילוב העובדה שגופים חוץ בנקאיים לא נהנים מאותם כריות הון ומנגנוני ביטחון שיש לבנקים, הלחץ הזה מועבר ישירות למאזן שלהם.
מניף עדיין מציגה יציבות יחסית בדוחות, אך המספרים שמתחת לפני השטח מעידים כי ללא התאוששות מהירה בשוק, או לפחות עצירה בהידרדרות, ייתכן מאוד שנראה הגדלת הפרשות. במילים פשוטות: קשה לראות תרחיש שבו מאות מיליוני שקלים של חובות דחויים וחובות מחוץ למסגרת ההסכם מתאדים ללא פגיעה מהותית בשורת הרווח.
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
תגובת החברה
ממניף נמסר: החברה פועלת במודל מימוני ייחודי שבו לוחות הזמנים בהסכמי המימון נקבעים מראש כקצרים יחסית, כדי לאפשר נקודות בקרה תקופתיות. בכל נקודת בקרה נבחנים מצב הפרויקט ורמת הסיכון, ובהתאם לכך מחליטים אם להאריך את ההסכם או לדרוש חיזוק בטוחות. לכן, הארכות אינן נובעות מפיגור או כשל, אלא הן חלק מובנה ממודל ניהול הסיכונים של החברה, המיושם בהצלחה זה 26 שנה. בענף הנדל"ן לוחות הזמנים מושפעים ממשתנים רבים - כמו מחסור בכוח אדם, רגולציה או קצב מכירות - ולכן תמיד קיים חלק מהתיק (בין 10% ל-30% לאורך השנים) שנמצא בשלבי הארכה. נכון למועד הדוח, כ-25% מהתיק בהפרשות כולל הלוואות שנמצאות בהארכה צפויה או טבעית, שאינן בפיגור, אלא נובעות מניהול סיכונים שוטף ומבוקר.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
