האם כעת סוף סוף יסתיים הפיאסקו של שווי מניות אפריקה?
אפריקה בתקופה האחרונה נסחרת מניית אפריקה כאשר היא משקפת שווי של כמה עשרות מיליוני שקלים. אתמול השווי נסגר על 58 מיליון שקלים. אלא שכחלק מהצעת ההסדר מצד נתי סיידוף שהתקבלה אמש ע"י מחזיקי האג"ח המניות הקיימות למעשה יבוטלו ובמקומן יקבל לידיו סיידוף מניות חדשות שיוקצו לו והיוו 100% ממניות החברה. הצעד הבא הוא הגשת בקשה מצד נאמן החברה לבית משפט שיורה על כינוס אסיפות לאישור ההסדר. ובכל אופן צעד זה היה ידוע וצפוי אבל סוחרים בבורסה בת"א המשיכו לקנות ולמכות את המניה תוך מתן שווי ללא כל הצדקה.
כך נכתב בהצעת ההסדר של סיידוף שהתקבלה אמש: "במועד הביצוע תתבטלנה ותאוינה, בצו בית המשפט, כל המניות הקיימות והחברה תהפוך לחברה פרטית שהינה חברת אגרות חוב, כהגדרת המונחים בחוק החברות... איון וביטול המניות הקיימות יבוצעו על פי צו בית המשפט, בלא שההסדר יהא כפוף לאישור אסיפה-ות בעלי המניות הקיימות, ובלא שבעלי המניות הקיימות יהיו זכאים לתשלום ו/או זכות כלשהם בגין איונן וביטולן. כנגד העמדת סכום ההשקעה הראשונית )ומבלי לגרוע מיתר התחייבויות הרוכשת( תקצה החברה לרוכשת מניות רגילות של החברה ללא ערך נקוב, כשהן נקיות וחופשיות וכשהן נפרעות במלואן, אשר תהוונה 100% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה ומזכויות ההון וההצבעה בחברה לרבות בדילול מלא".
- 4.דב בירן 16/11/2017 11:07הגב לתגובה זואיך מאפשרים למחוק מניות במחי יד,לא יתכן שבית המשפט יתן יד להפקרות הזו.
- דן 17/11/2017 20:26הגב לתגובה זוהחברה שווה אפס . המניות לא שוות . תהיה מחיקה בקרוב . תבין . החברה בגרעון . . גילוי נאות : לא קשור לאפריקה בכל דרך שהיא ולא מחזיק שום נייר ערך שלה . כמובן לא ממליץ רק מביע את דעתי האישית
- אלי 16/11/2017 13:46הגב לתגובה זובעלי האגח הם לא מוכנים לתספורת שנתן להם לבייב לכן הם יעשו הכל ממש הכל כדי שכספם יפדה ולא מענין אותם בעלי המניות כלל הם לא מוכנים להמתין יותר לכן הרוכש התחייב למסחר אגח בעתיד אבל החברה תהיה באופן שונה מהיום ורק האגח ימשיך להסחר בתור אגח סחיר כמו האגח של אדמה שהמניה נמחקה מהבורסה לאחר המכירה לסינים אבל האגח ממשיך להסחר בבורסה אבל פה האגח באדמה יפדה בסוף עם תום התקופה כך רוצים לעשות באפריקה המניה תמחק האגח ישאר עוד
- דן 16/11/2017 13:42הגב לתגובה זולאפריקה יש יותר חובות מנכסים, ובעלי המניות לא רצו לשלם יותר, אז המניות שוות אפס, כל בית משפט יאשר את המחיקה שלהם.
- 3.שמעון 16/11/2017 11:01הגב לתגובה זוברגע שהנוכל לקח מאפריקה את אפי פיתוח איבדתי תיקוה ועינין.
- 2.ראובן 16/11/2017 10:50הגב לתגובה זוהם לא יכולים למחוק כך סתם את המניות ללא תמורה איפה הנהלת הבורסה שנותנת לטייקון מחוץ לאפריקה לעשות תספורת מלאה לבעלי המניות הקיימים איפה הביקורת למה נותנים לחלק קטן מבעלי החוב לקבוע לכולם ולמחוק מניות קיימות בהחלטה חד צדדית מה עם ההשקעה של בעלי המניות הקיימות למה למחוק להם את ההשקעה במניה סתם כך בגלל טייקון שהחליט להשתלט על החברה ללא התחשבות בבעלי המניות הקיימים למה למה הבורסה נותנת לזה יד חופשית
- בעלי חוב קודמים לבעלי מניות. (ל"ת)אסף 16/11/2017 13:09הגב לתגובה זו
- 1.אחד שמבין 16/11/2017 09:23הגב לתגובה זוככל שיתקרב להכרעה ככה יתרחק... באפריקה יש שווי הרבה מעל מה שמדובר לדעתי..
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
