אחרי הנתון החזק לרבעון - ברקליס העלה מחיר יעד למזור

גיא בן סימון | (5)
נושאים בכתבה מזור רובוטיקה

בנק ההשקעות ברקליס העלה אתמול את מחיר היעד למניית מזור רובוטיקה מ-24 דולרים ל-28 דולרים למניה. העלאת מחיר היעד מגיעה לאחר שהמניה זינקה 9% ביום המסחר האחרון בת"א במחזור גבוה, וזאת לאחר הדיווח של מזור על הנתון מכירות החזק לרבעון. 

בתחילת השבוע מזור דיווחה על מכירת 25 מערכות ניתוח ברבעון השלישי של השנה, והמניה הגיבה בהתאם. כעת בבנק ההשקעות ברקליס מגיבים לנתון ומעלים כאמור את מחיר היעד. ברקליס מחזיק בהמלצה "תשואת יתר" למניית מזור.

מניית מזור זינקה מתחילת השנה ב-130% בוול סטריט. עם ההודעה החיובית לגבי הרבעון השלישי שברה המניה קו התנגדות ברמה של 25.3 דולרים למניה שנקבע בינואר 2014. ביומיים האחרונים נרשמו במניה מימושים קלים כך שמזור נסחרת כעת מעבר לים קצת מתחת ל-25 דולרים למניה. 

נציין כי קונצנזוס האנליסטים מחזיק במחיר יעד של 25.75 דולרים למניה לשנה. מזור נסחרת לפי שווי של 550 מיליון דולר. האירוע הגדול ביותר עבורה היה חתימה על הסכם אסטרטגי עם מדטרוניק הענקית במאי האחרון, הסכם שכלל הסכם מסחרי וגם השקעה באקוויטי (מחזיקה כעת 8.25% ממניות מזור). כחלק מההסכם התחייבה מדטרוניק לרכוש 15 מערכות של 'מזור X' ב-2016. מהדיווח של תחילת השבוע עולה כי כבר ברבעון זה רכשה מדטרוניק 15 מערכות. 

מניית מזור מאמצע 2013:

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רן 13/10/2016 13:08
    הגב לתגובה זו
    אני מעריך (וגם מושקע במנייה מזה שנה וחצי) ש28 דולר למנייה זה מעט. המערכת החדשה של מזור, מזור X, לפי מה שקראתי, זה פצצה של מערכת - לא רק שהיא מאפשרת דיוק חסר תקדים בניתוח עמוד שידרה ומוח, אלא שהיא גם מסייעת למנתח להחליט איך ואיפה להכניס את הברגים. תעשו חשבון פשוט - אין כיום לאף חברה שום מערכת שמתקרבת ליכולת של מזור, ובהתחשב שבמקום להסתמך על כף ידו הרועדת של המנתח (המנתח ללא המערכת), הפציינט יכול לבחור להיות מנותח באמצעות מערכת רובוטית שגם ממקסמת את הדיוק, גם מקצרת זמן אשפוז וגם (לפי הפרסומים) חוסכת בקרינה, הרי שסביר להניח שתוך מספר שנים המערכת הזו תהיה סטנדרט בכל ניתוח עמוד שדרה (כמוה יש מיליון ומשהו בארה"ב בלבד). תחשבו לבד מה הפוטנציאל. חברה מדהימה.
  • אנונימי 13/10/2016 13:22
    הגב לתגובה זו
    אני לא אומר שהמערכת אינה טובה ו/או אינה תורמת לדיוק הפרוצדורה הניתוחית נהפוך הוא (וגם אני מושקע במניה מזה חמש שנים) אבל במקרה אני מבין היטב בתחום ולהגיד שהפציינט צריך להסתמך על ידו הרוטטת שלהמנתח זה קשקוש! הייתי נוכח פיזית בלא מעט ניתוחי עמוד שדרה מסוג זה שמבצעת מזור. הרופאים לא רק שהנם מיומנים ביותר (ובוודאי שכף ידם אינה רוטטת) אלא מבצעים את הפרוצדורה של הכנסת ברגים פדיקולריים במיומנות ובדיוק רב. ולכן, לא לכל רופא תתאים המערכת ולא כל ביה"ח יוכל לשלם את הסכומים עבור המערכת.
  • רן 13/10/2016 14:21
    די ברור שידם של מי שמנתחים אורטופדים איננה רוטטת. זה נכתב כדי להמחיש את הפער הקיים בין ניתוח רובוטי לבין ניתוח שנעשה על-ידי יד אדם, שלעולם לעולם לעולם לא תהיה מדוייקת כמו זו של מכונה. קראתי תיאור שבו אחד ממנהלי המכירות של החברה, שאיננו מנתח, הראה כיצד הוא מסוגל להכניס בורג באופן מדוייק של 100%, למרות שאין לו שום הכשרה רפואית. אני מניח שכל פציינט מעדיף דיוק שכזה כשמדובר בעמוד השדרה שלו. לזה התכוונתי. בהינתן שיש 5000 מרכזים רפואיים בארה"ב (ועוד אלפים בעולם כולו), הרי שדי ברור שפוטנציאל הצמיחה הוא עצום.
  • 1.
    רועי 13/10/2016 11:44
    הגב לתגובה זו
    בחיים לא ראיתי המלצה של חברת אנאלסטים על מניה שהיתה זולה ולפני פריצה.. תמיד זה בא אחרי שהמניה עשתה כבר כמה מאות אחוזים ואז הם מעדכנים את המחיר למעלה . אותו הדבר קורה עם מניות שיורדות חזק ואז מעדכנים למטה.. בקיצור אין להם מושג ואין סיבה אמיתית להקשיב להם!
  • שרול 13/10/2016 21:40
    הגב לתגובה זו
    המליצו על הרבה מניות לפני פריצה, כולל מזור, תבדוק. בגדול אתה צודק ;-)תעתועי האקראיות, אנאלים פוגעים כמו טחורים.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.