ה-23 ביוני: האם זה תאריך שיצית סערה נוספת בשווקים?

גיא ארז | (1)
נושאים בכתבה בריטניה

שוקי ההון הצליחו לעבור בשלום את הסערה של תחילת 2016 אבל לכולם ברור שעדיין ניצבים לא מעט איומים בהמשך הדרך. אחד מאותם איומים הוא האפשרות שבריטניה תבחר להתנתק מהאיחוד האירופי. בעדכון החצי שנתי של קרן המטבע הבינ"ל שפורסם אתמול, העניין הוזכר כאיום מרכזי. במקביל, סקר שפורסם אתמול בבריטניה הצביע כי קיים רוב בין אזרחי הממלכה ליציאה מהאיחוד האירופי, ולדינמיקה זו השלכות פוליטיות נוספות.

לפי הסקר של ICM, כ-45% מהמשיבים טענו כי יתמכו בעזיבה של בריטניה את האיחוד האירופי. לעומתם, רק 42% מסרו כי יצביעו בעד הישארותה באיחוד. הפער אמנם אינו גדול, והנתונים אף נופלים בטווח הטעות הסטטיסטית, אך הם בהחלט מסמנים שינוי מגמה בדעת הקהל: לפני כשבוע בלבד, נרשם רוב בקרב התומכים בהשארות המדינה.

אמנם מדובר בסקר בלבד, אך אין לזלזל בהשלכותיו הכלכליות: לאחר פרסומו נחלשה הלירה שטרלינג מול הדולר בכ-0.2%, וכעת היא נסחרת סביב שער של 1.4207 דולר לליש"ט.

משאל העם בעניין יציאת בריטניה מהאיחוד יתקיים בעוד קצת יותר מחודשיים, ב-23 ביוני. מבחינה פוליטית, ראש הממשלה הבריטי, דיוויד קמרון - מפציר באזרחים שיצביעו בעד הישארות המדינה באיחוד - אך כפי שנראה בסקרים האחרונים - התוצאות צמודות למדי, ונרשמה לאחרונה התחזקות במספר התומכים ביציאה.

הסכנה: קרן המטבע הבינ"ל, שחתכה אתמול - בפעם השניה השנה - את תחזית הצמיחה העולמית, הזהירה בין היתר מיציאה של הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי: לפי הקרן, יציאת המדינה מן האיחוד האירופי "'יכולה לגרום לנזק אזורי ועולמי חמור, בשל שיבוש יחסי המסחר". באותו הקשר, בדו"ח של הקרן אף הזהירו מגל של לאומנות שעשוי לשטוף את אירופה בשל משבר הפליטים. אנו מקשרים בין הדברים היות ובאירופה נרשמת מגמה של בדלנות והתכנסות של המדינות לתוך עצמן - וזוהי בדיוק המשמעות של יציאת בריטניה מהאיחוד.

מעבר להשלכות של יציאת בריטניה מהאיחוד, הדבר עשוי להוביל לחיזוק הכוחות האנטי-אירופיים בתוך הגוש, מה שאולי יוביל עוד מדינות לשקול יציאה שכזו. זכורה לכולנו התעקשותן של המדינות החזקות באירופה להשאיר את יוון - שהינה מדינה חלשה, ואולי אף מזיקה מבחינה כלכלית לגוש - רק כדי למנוע את תחילתה של דינמיקה זו, של יציאת מדינות מהגוש. הדברים נכונים עוד יותר בהקשר של בריטניה - אחת המדינות היותר משמעותיות ליבשת, בוודאי מבחינה כלכלית.

אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב-דש, שוחח עם Bizportal על ההשלכות השליליות של יציאת בריטניה מהאיחוד, במידה וזו אכן תצא לפועל: "כלכלית, בריטניה אמורה להפגע ממהלך כזה: התומכים ביציאתה כמובן לא טוענים זאת, אבל תנאי הסחר של המדינה מול השותף העיקרי שלה - האיחוד האירופי, יהיו פחות טובים" (בשל שינוי הסטטוס של המדינה כ'לא חברה' באיחוד; ג"א).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורן 13/04/2016 14:42
    הגב לתגובה זו
    הכל ירד . רק השוק לא , תמשיכו לנחש מתי ירד
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים