ה-23 ביוני: האם זה תאריך שיצית סערה נוספת בשווקים?

גיא ארז | (1)
נושאים בכתבה בריטניה

שוקי ההון הצליחו לעבור בשלום את הסערה של תחילת 2016 אבל לכולם ברור שעדיין ניצבים לא מעט איומים בהמשך הדרך. אחד מאותם איומים הוא האפשרות שבריטניה תבחר להתנתק מהאיחוד האירופי. בעדכון החצי שנתי של קרן המטבע הבינ"ל שפורסם אתמול, העניין הוזכר כאיום מרכזי. במקביל, סקר שפורסם אתמול בבריטניה הצביע כי קיים רוב בין אזרחי הממלכה ליציאה מהאיחוד האירופי, ולדינמיקה זו השלכות פוליטיות נוספות.

לפי הסקר של ICM, כ-45% מהמשיבים טענו כי יתמכו בעזיבה של בריטניה את האיחוד האירופי. לעומתם, רק 42% מסרו כי יצביעו בעד הישארותה באיחוד. הפער אמנם אינו גדול, והנתונים אף נופלים בטווח הטעות הסטטיסטית, אך הם בהחלט מסמנים שינוי מגמה בדעת הקהל: לפני כשבוע בלבד, נרשם רוב בקרב התומכים בהשארות המדינה.

אמנם מדובר בסקר בלבד, אך אין לזלזל בהשלכותיו הכלכליות: לאחר פרסומו נחלשה הלירה שטרלינג מול הדולר בכ-0.2%, וכעת היא נסחרת סביב שער של 1.4207 דולר לליש"ט.

משאל העם בעניין יציאת בריטניה מהאיחוד יתקיים בעוד קצת יותר מחודשיים, ב-23 ביוני. מבחינה פוליטית, ראש הממשלה הבריטי, דיוויד קמרון - מפציר באזרחים שיצביעו בעד הישארות המדינה באיחוד - אך כפי שנראה בסקרים האחרונים - התוצאות צמודות למדי, ונרשמה לאחרונה התחזקות במספר התומכים ביציאה.

הסכנה: קרן המטבע הבינ"ל, שחתכה אתמול - בפעם השניה השנה - את תחזית הצמיחה העולמית, הזהירה בין היתר מיציאה של הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי: לפי הקרן, יציאת המדינה מן האיחוד האירופי "'יכולה לגרום לנזק אזורי ועולמי חמור, בשל שיבוש יחסי המסחר". באותו הקשר, בדו"ח של הקרן אף הזהירו מגל של לאומנות שעשוי לשטוף את אירופה בשל משבר הפליטים. אנו מקשרים בין הדברים היות ובאירופה נרשמת מגמה של בדלנות והתכנסות של המדינות לתוך עצמן - וזוהי בדיוק המשמעות של יציאת בריטניה מהאיחוד.

מעבר להשלכות של יציאת בריטניה מהאיחוד, הדבר עשוי להוביל לחיזוק הכוחות האנטי-אירופיים בתוך הגוש, מה שאולי יוביל עוד מדינות לשקול יציאה שכזו. זכורה לכולנו התעקשותן של המדינות החזקות באירופה להשאיר את יוון - שהינה מדינה חלשה, ואולי אף מזיקה מבחינה כלכלית לגוש - רק כדי למנוע את תחילתה של דינמיקה זו, של יציאת מדינות מהגוש. הדברים נכונים עוד יותר בהקשר של בריטניה - אחת המדינות היותר משמעותיות ליבשת, בוודאי מבחינה כלכלית.

אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב-דש, שוחח עם Bizportal על ההשלכות השליליות של יציאת בריטניה מהאיחוד, במידה וזו אכן תצא לפועל: "כלכלית, בריטניה אמורה להפגע ממהלך כזה: התומכים ביציאתה כמובן לא טוענים זאת, אבל תנאי הסחר של המדינה מול השותף העיקרי שלה - האיחוד האירופי, יהיו פחות טובים" (בשל שינוי הסטטוס של המדינה כ'לא חברה' באיחוד; ג"א).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורן 13/04/2016 14:42
    הגב לתגובה זו
    הכל ירד . רק השוק לא , תמשיכו לנחש מתי ירד
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.