ה-23 ביוני: האם זה תאריך שיצית סערה נוספת בשווקים?
שוקי ההון הצליחו לעבור בשלום את הסערה של תחילת 2016 אבל לכולם ברור שעדיין ניצבים לא מעט איומים בהמשך הדרך. אחד מאותם איומים הוא האפשרות שבריטניה תבחר להתנתק מהאיחוד האירופי. בעדכון החצי שנתי של קרן המטבע הבינ"ל שפורסם אתמול, העניין הוזכר כאיום מרכזי. במקביל, סקר שפורסם אתמול בבריטניה הצביע כי קיים רוב בין אזרחי הממלכה ליציאה מהאיחוד האירופי, ולדינמיקה זו השלכות פוליטיות נוספות.
לפי הסקר של ICM, כ-45% מהמשיבים טענו כי יתמכו בעזיבה של בריטניה את האיחוד האירופי. לעומתם, רק 42% מסרו כי יצביעו בעד הישארותה באיחוד. הפער אמנם אינו גדול, והנתונים אף נופלים בטווח הטעות הסטטיסטית, אך הם בהחלט מסמנים שינוי מגמה בדעת הקהל: לפני כשבוע בלבד, נרשם רוב בקרב התומכים בהשארות המדינה.
אמנם מדובר בסקר בלבד, אך אין לזלזל בהשלכותיו הכלכליות: לאחר פרסומו נחלשה הלירה שטרלינג מול הדולר בכ-0.2%, וכעת היא נסחרת סביב שער של 1.4207 דולר לליש"ט.
משאל העם בעניין יציאת בריטניה מהאיחוד יתקיים בעוד קצת יותר מחודשיים, ב-23 ביוני. מבחינה פוליטית, ראש הממשלה הבריטי, דיוויד קמרון - מפציר באזרחים שיצביעו בעד הישארות המדינה באיחוד - אך כפי שנראה בסקרים האחרונים - התוצאות צמודות למדי, ונרשמה לאחרונה התחזקות במספר התומכים ביציאה.
- כלכלנים: הפגיעה מהברקזיט חמורה מההערכות
- ראשת הממשלה ששינתה את כלכלת בריטניה פורשת, והמטבע ששבר שיא חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכנה: קרן המטבע הבינ"ל, שחתכה אתמול - בפעם השניה השנה - את תחזית הצמיחה העולמית, הזהירה בין היתר מיציאה של הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי: לפי הקרן, יציאת המדינה מן האיחוד האירופי "'יכולה לגרום לנזק אזורי ועולמי חמור, בשל שיבוש יחסי המסחר". באותו הקשר, בדו"ח של הקרן אף הזהירו מגל של לאומנות שעשוי לשטוף את אירופה בשל משבר הפליטים. אנו מקשרים בין הדברים היות ובאירופה נרשמת מגמה של בדלנות והתכנסות של המדינות לתוך עצמן - וזוהי בדיוק המשמעות של יציאת בריטניה מהאיחוד.
מעבר להשלכות של יציאת בריטניה מהאיחוד, הדבר עשוי להוביל לחיזוק הכוחות האנטי-אירופיים בתוך הגוש, מה שאולי יוביל עוד מדינות לשקול יציאה שכזו. זכורה לכולנו התעקשותן של המדינות החזקות באירופה להשאיר את יוון - שהינה מדינה חלשה, ואולי אף מזיקה מבחינה כלכלית לגוש - רק כדי למנוע את תחילתה של דינמיקה זו, של יציאת מדינות מהגוש. הדברים נכונים עוד יותר בהקשר של בריטניה - אחת המדינות היותר משמעותיות ליבשת, בוודאי מבחינה כלכלית.
אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב-דש, שוחח עם Bizportal על ההשלכות השליליות של יציאת בריטניה מהאיחוד, במידה וזו אכן תצא לפועל: "כלכלית, בריטניה אמורה להפגע ממהלך כזה: התומכים ביציאתה כמובן לא טוענים זאת, אבל תנאי הסחר של המדינה מול השותף העיקרי שלה - האיחוד האירופי, יהיו פחות טובים" (בשל שינוי הסטטוס של המדינה כ'לא חברה' באיחוד; ג"א).
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
- 285 מליון דולר: נופר אנרג׳י קונה פורטפוליו סולארי ומגדילה חשיפה לארה״ב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
- 1.אורן 13/04/2016 14:42הגב לתגובה זוהכל ירד . רק השוק לא , תמשיכו לנחש מתי ירד

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
