ה-23 ביוני: האם זה תאריך שיצית סערה נוספת בשווקים?

גיא ארז | (1)
נושאים בכתבה בריטניה

שוקי ההון הצליחו לעבור בשלום את הסערה של תחילת 2016 אבל לכולם ברור שעדיין ניצבים לא מעט איומים בהמשך הדרך. אחד מאותם איומים הוא האפשרות שבריטניה תבחר להתנתק מהאיחוד האירופי. בעדכון החצי שנתי של קרן המטבע הבינ"ל שפורסם אתמול, העניין הוזכר כאיום מרכזי. במקביל, סקר שפורסם אתמול בבריטניה הצביע כי קיים רוב בין אזרחי הממלכה ליציאה מהאיחוד האירופי, ולדינמיקה זו השלכות פוליטיות נוספות.

לפי הסקר של ICM, כ-45% מהמשיבים טענו כי יתמכו בעזיבה של בריטניה את האיחוד האירופי. לעומתם, רק 42% מסרו כי יצביעו בעד הישארותה באיחוד. הפער אמנם אינו גדול, והנתונים אף נופלים בטווח הטעות הסטטיסטית, אך הם בהחלט מסמנים שינוי מגמה בדעת הקהל: לפני כשבוע בלבד, נרשם רוב בקרב התומכים בהשארות המדינה.

אמנם מדובר בסקר בלבד, אך אין לזלזל בהשלכותיו הכלכליות: לאחר פרסומו נחלשה הלירה שטרלינג מול הדולר בכ-0.2%, וכעת היא נסחרת סביב שער של 1.4207 דולר לליש"ט.

משאל העם בעניין יציאת בריטניה מהאיחוד יתקיים בעוד קצת יותר מחודשיים, ב-23 ביוני. מבחינה פוליטית, ראש הממשלה הבריטי, דיוויד קמרון - מפציר באזרחים שיצביעו בעד הישארות המדינה באיחוד - אך כפי שנראה בסקרים האחרונים - התוצאות צמודות למדי, ונרשמה לאחרונה התחזקות במספר התומכים ביציאה.

הסכנה: קרן המטבע הבינ"ל, שחתכה אתמול - בפעם השניה השנה - את תחזית הצמיחה העולמית, הזהירה בין היתר מיציאה של הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי: לפי הקרן, יציאת המדינה מן האיחוד האירופי "'יכולה לגרום לנזק אזורי ועולמי חמור, בשל שיבוש יחסי המסחר". באותו הקשר, בדו"ח של הקרן אף הזהירו מגל של לאומנות שעשוי לשטוף את אירופה בשל משבר הפליטים. אנו מקשרים בין הדברים היות ובאירופה נרשמת מגמה של בדלנות והתכנסות של המדינות לתוך עצמן - וזוהי בדיוק המשמעות של יציאת בריטניה מהאיחוד.

מעבר להשלכות של יציאת בריטניה מהאיחוד, הדבר עשוי להוביל לחיזוק הכוחות האנטי-אירופיים בתוך הגוש, מה שאולי יוביל עוד מדינות לשקול יציאה שכזו. זכורה לכולנו התעקשותן של המדינות החזקות באירופה להשאיר את יוון - שהינה מדינה חלשה, ואולי אף מזיקה מבחינה כלכלית לגוש - רק כדי למנוע את תחילתה של דינמיקה זו, של יציאת מדינות מהגוש. הדברים נכונים עוד יותר בהקשר של בריטניה - אחת המדינות היותר משמעותיות ליבשת, בוודאי מבחינה כלכלית.

אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב-דש, שוחח עם Bizportal על ההשלכות השליליות של יציאת בריטניה מהאיחוד, במידה וזו אכן תצא לפועל: "כלכלית, בריטניה אמורה להפגע ממהלך כזה: התומכים ביציאתה כמובן לא טוענים זאת, אבל תנאי הסחר של המדינה מול השותף העיקרי שלה - האיחוד האירופי, יהיו פחות טובים" (בשל שינוי הסטטוס של המדינה כ'לא חברה' באיחוד; ג"א).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורן 13/04/2016 14:42
    הגב לתגובה זו
    הכל ירד . רק השוק לא , תמשיכו לנחש מתי ירד
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.