ה-23 ביוני: האם זה תאריך שיצית סערה נוספת בשווקים?

גיא ארז | (1)
נושאים בכתבה בריטניה

שוקי ההון הצליחו לעבור בשלום את הסערה של תחילת 2016 אבל לכולם ברור שעדיין ניצבים לא מעט איומים בהמשך הדרך. אחד מאותם איומים הוא האפשרות שבריטניה תבחר להתנתק מהאיחוד האירופי. בעדכון החצי שנתי של קרן המטבע הבינ"ל שפורסם אתמול, העניין הוזכר כאיום מרכזי. במקביל, סקר שפורסם אתמול בבריטניה הצביע כי קיים רוב בין אזרחי הממלכה ליציאה מהאיחוד האירופי, ולדינמיקה זו השלכות פוליטיות נוספות.

לפי הסקר של ICM, כ-45% מהמשיבים טענו כי יתמכו בעזיבה של בריטניה את האיחוד האירופי. לעומתם, רק 42% מסרו כי יצביעו בעד הישארותה באיחוד. הפער אמנם אינו גדול, והנתונים אף נופלים בטווח הטעות הסטטיסטית, אך הם בהחלט מסמנים שינוי מגמה בדעת הקהל: לפני כשבוע בלבד, נרשם רוב בקרב התומכים בהשארות המדינה.

אמנם מדובר בסקר בלבד, אך אין לזלזל בהשלכותיו הכלכליות: לאחר פרסומו נחלשה הלירה שטרלינג מול הדולר בכ-0.2%, וכעת היא נסחרת סביב שער של 1.4207 דולר לליש"ט.

משאל העם בעניין יציאת בריטניה מהאיחוד יתקיים בעוד קצת יותר מחודשיים, ב-23 ביוני. מבחינה פוליטית, ראש הממשלה הבריטי, דיוויד קמרון - מפציר באזרחים שיצביעו בעד הישארות המדינה באיחוד - אך כפי שנראה בסקרים האחרונים - התוצאות צמודות למדי, ונרשמה לאחרונה התחזקות במספר התומכים ביציאה.

הסכנה: קרן המטבע הבינ"ל, שחתכה אתמול - בפעם השניה השנה - את תחזית הצמיחה העולמית, הזהירה בין היתר מיציאה של הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי: לפי הקרן, יציאת המדינה מן האיחוד האירופי "'יכולה לגרום לנזק אזורי ועולמי חמור, בשל שיבוש יחסי המסחר". באותו הקשר, בדו"ח של הקרן אף הזהירו מגל של לאומנות שעשוי לשטוף את אירופה בשל משבר הפליטים. אנו מקשרים בין הדברים היות ובאירופה נרשמת מגמה של בדלנות והתכנסות של המדינות לתוך עצמן - וזוהי בדיוק המשמעות של יציאת בריטניה מהאיחוד.

מעבר להשלכות של יציאת בריטניה מהאיחוד, הדבר עשוי להוביל לחיזוק הכוחות האנטי-אירופיים בתוך הגוש, מה שאולי יוביל עוד מדינות לשקול יציאה שכזו. זכורה לכולנו התעקשותן של המדינות החזקות באירופה להשאיר את יוון - שהינה מדינה חלשה, ואולי אף מזיקה מבחינה כלכלית לגוש - רק כדי למנוע את תחילתה של דינמיקה זו, של יציאת מדינות מהגוש. הדברים נכונים עוד יותר בהקשר של בריטניה - אחת המדינות היותר משמעותיות ליבשת, בוודאי מבחינה כלכלית.

אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב-דש, שוחח עם Bizportal על ההשלכות השליליות של יציאת בריטניה מהאיחוד, במידה וזו אכן תצא לפועל: "כלכלית, בריטניה אמורה להפגע ממהלך כזה: התומכים ביציאתה כמובן לא טוענים זאת, אבל תנאי הסחר של המדינה מול השותף העיקרי שלה - האיחוד האירופי, יהיו פחות טובים" (בשל שינוי הסטטוס של המדינה כ'לא חברה' באיחוד; ג"א).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורן 13/04/2016 14:42
    הגב לתגובה זו
    הכל ירד . רק השוק לא , תמשיכו לנחש מתי ירד
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים