בכיר ב-OECD מדאבוס: "המצב גרוע בהרבה יותר מ-2007"
המערכת הפיננסית העולמית הפכה לבלתי יציבה ומסוכנת ועומדת בפני מבול של פשיטות רגל שייבחנו את היציבות החברתית-פוליטית, כך אמר בכיר בארגון ה-OECD במפגש פסגת המנהיגים בדאבוס. הדברים נאמרו עוד קודם לטלטלה שנרשמה הבוקר בשווקים עם קריסת הנפט ביותר מ-3.5% לשפל של 12 שנה, וכניסת הבורסה ביפן לטריטוריה דובית. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)
"המצב גרוע מזה שהיה ב-2007. התחמושת שלנו להילחם בסיכונים די אזלה", אמר ויליאם וויט, ראש ועדת הביקורת של ארגון המדינות המפותחות (OECD). "החובות המשיכו לתפוח ב-8 השנים האחרונות בכל חלקי העולם ומהווים סיבה חזקה לסיכון. המצב יתבהר הרבה יותר במשבר הבא כאשר רוב החובות לא יוחזרו או ייפרעו, וזה לא יהיה נוח להרבה אנשים שחושבים שיש בבעלותם נכסים ששווים משהו", אמר וויט ל'טלגרף' הבריטי בפורום הכלכלי בדאבוס. "השאלה היחידה היא האם אנחנו מסוגלים להסתכל למציאות בעיניים ולהתמודד עם מה שמגיע בצורה מסודרת, או שזה הולך להיות פרוע".
לדבריו, הנושים של החוב האירופה צפויים לספוג תספורות לא קטנות. הבנקים האירופים חשופים מאד לשווקים המתעוררים, וכמעט בוודאות יש חובות אבודים שלא נחשפו. רק אתמול קרן המטבע הבינלאומית חתכה את תחזית הצמיחה העולמית, בין היתר, על רקע החשש מהידבקות השווקים המתפתחים ממצבה של סין. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)
האזהרה מכיוונו של וויט מעניינת מאחר והוא היה בין הקולות המועטים באחוות הבנקאות המרכזית שהזהירו כי השווקים לקראת נפילה וכי הכלכלה העולמית ניצבת מפני משבר אלים. לדבריו, הזרמות ההון של הבנקים המרכזיים וסביבת הריבית האפסית לאחר משבר ליהמן ברדרס, זולגים כעת לשווקים המתפתחים ולאסיה, תוך שהמדיניות המרחיבה מלבה בועות אשראי, וזינוק בהלוואות דולריות עליהן קשה לשלוט ברקע תנועות ההון החופשיות בעולם. "השווקים המתפתחים היו חלק מהפתרון לאחר משבר הסאבפריים, כעת הם חלק מהבעיה", אמר וויט.
- האם הירידות בוול סטריט הן הקדמה למשבר עולמי?
- ביידן עומד להגביל את ההשקעות בסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 11.הבורסות מונעות מציפיות ועכשיו הן שליליות מאוד (ל"ת)ציפ 20/01/2016 17:53הגב לתגובה זו
- 10.האנטיביטיקה שהשווקים קיבלו ב 2008 כבר לא משפיעה (ל"ת)הפניקה תנהל את השוק 20/01/2016 17:51הגב לתגובה זו
- 9.ריאלי 20/01/2016 17:05הגב לתגובה זובורסה עולה במדרגות ויורדת במעלית . בעוד 2-3 חודשים מעלית יגיע לקומת קרקע .
- 8.It will be the beariest market ever (ל"ת)אנונימי 20/01/2016 16:48הגב לתגובה זו
- 7.ץ 20/01/2016 13:21הגב לתגובה זוובלי הצדקה, אלא עקב הדפסת כסף חופשית, פיתרון דפוק מיסודו, ברננקי המציא את אם אם כל הבועות. על זה הוא צריך לתת את הדין בעתיד
- 6.כי פרס לא שם בדאבוס (ל"ת)יור 20/01/2016 11:36הגב לתגובה זו
- 5.מדינות הנפט צריכות להיות בבעיה אחרות דדוקא לא (ל"ת)האזרח 20/01/2016 11:28הגב לתגובה זו
- 4.שיתחילו ללמוד לחיות עם נפט במחיר נמוך זה טוב לכל הכלכלו (ל"ת)תום 20/01/2016 11:23הגב לתגובה זו
- 3.אנחנו בבעיה 20/01/2016 10:54הגב לתגובה זועכשיו הכלכלה בטוח תתרסק כי יותר מדי בתי השקעות ואנשים רציניים ייפלו בתחזיות שלהם, לכן הם חייבים לצדוק, בקיצור, קחו את הכסף ושבו על הגדר, אין מה לעשות כנגד כל כך הרבה תחזיות שליליות, הן חייבות להתממש לפחות בחלקן
- 2.שישקו 20/01/2016 10:19הגב לתגובה זולנגידה האמריקאית פשוט אין את היכולת והאומץ להגיד עד כאן ולהעלות את הריבית תוך שנה ל4%
- 1.אזרח 20/01/2016 10:01הגב לתגובה זואין לאף אחד מושג בשום דבר .
- יש לי מושג 20/01/2016 11:10הגב לתגובה זוואף כתבתי זאת כאן אחת לאחת או אחד לאחד. ורוצה לדעת מה הלאה? אנו רק בפרומו של הפרומו.

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
