בכיר ב-OECD מדאבוס: "המצב גרוע בהרבה יותר מ-2007"

ויליאם וויט, ראש ועדת הביקורת של ה-OECD מזהיר: "השווקים המתפתחים היו חלק מהפתרון לאחר משבר הסאבפריים, כעת הם חלק מהבעיה"
גיא בן סימון | (12)
נושאים בכתבה משבר

המערכת הפיננסית העולמית הפכה לבלתי יציבה ומסוכנת ועומדת בפני מבול של פשיטות רגל שייבחנו את היציבות החברתית-פוליטית, כך אמר בכיר בארגון ה-OECD במפגש פסגת המנהיגים בדאבוס. הדברים נאמרו עוד קודם לטלטלה שנרשמה הבוקר בשווקים עם קריסת הנפט ביותר מ-3.5% לשפל של 12 שנה, וכניסת הבורסה ביפן לטריטוריה דובית. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)

"המצב גרוע מזה שהיה ב-2007. התחמושת שלנו להילחם בסיכונים די אזלה", אמר ויליאם וויט, ראש ועדת הביקורת של ארגון המדינות המפותחות (OECD). "החובות המשיכו לתפוח ב-8 השנים האחרונות בכל חלקי העולם ומהווים סיבה חזקה לסיכון. המצב יתבהר הרבה יותר במשבר הבא כאשר רוב החובות לא יוחזרו או ייפרעו, וזה לא יהיה נוח להרבה אנשים שחושבים שיש בבעלותם נכסים ששווים משהו", אמר וויט ל'טלגרף' הבריטי בפורום הכלכלי בדאבוס. "השאלה היחידה היא האם אנחנו מסוגלים להסתכל למציאות בעיניים ולהתמודד עם מה שמגיע בצורה מסודרת, או שזה הולך להיות פרוע". 

לדבריו, הנושים של החוב האירופה צפויים לספוג תספורות לא קטנות. הבנקים האירופים חשופים מאד לשווקים המתעוררים, וכמעט בוודאות יש חובות אבודים שלא נחשפו. רק אתמול קרן המטבע הבינלאומית חתכה את תחזית הצמיחה העולמית, בין היתר, על רקע החשש מהידבקות השווקים המתפתחים ממצבה של סין. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)

האזהרה מכיוונו של וויט מעניינת מאחר והוא היה בין הקולות המועטים באחוות הבנקאות המרכזית שהזהירו כי השווקים לקראת נפילה וכי הכלכלה העולמית ניצבת מפני משבר אלים. לדבריו, הזרמות ההון של הבנקים המרכזיים וסביבת הריבית האפסית  לאחר משבר ליהמן ברדרס, זולגים כעת לשווקים המתפתחים ולאסיה, תוך שהמדיניות המרחיבה מלבה בועות אשראי, וזינוק בהלוואות דולריות עליהן קשה לשלוט ברקע תנועות ההון החופשיות בעולם. "השווקים המתפתחים היו חלק מהפתרון לאחר משבר הסאבפריים, כעת הם חלק מהבעיה", אמר וויט.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    הבורסות מונעות מציפיות ועכשיו הן שליליות מאוד (ל"ת)
    ציפ 20/01/2016 17:53
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    האנטיביטיקה שהשווקים קיבלו ב 2008 כבר לא משפיעה (ל"ת)
    הפניקה תנהל את השוק 20/01/2016 17:51
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ריאלי 20/01/2016 17:05
    הגב לתגובה זו
    בורסה עולה במדרגות ויורדת במעלית . בעוד 2-3 חודשים מעלית יגיע לקומת קרקע .
  • 8.
    It will be the beariest market ever (ל"ת)
    אנונימי 20/01/2016 16:48
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ץ 20/01/2016 13:21
    הגב לתגובה זו
    ובלי הצדקה, אלא עקב הדפסת כסף חופשית, פיתרון דפוק מיסודו, ברננקי המציא את אם אם כל הבועות. על זה הוא צריך לתת את הדין בעתיד
  • 6.
    כי פרס לא שם בדאבוס (ל"ת)
    יור 20/01/2016 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מדינות הנפט צריכות להיות בבעיה אחרות דדוקא לא (ל"ת)
    האזרח 20/01/2016 11:28
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שיתחילו ללמוד לחיות עם נפט במחיר נמוך זה טוב לכל הכלכלו (ל"ת)
    תום 20/01/2016 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנחנו בבעיה 20/01/2016 10:54
    הגב לתגובה זו
    עכשיו הכלכלה בטוח תתרסק כי יותר מדי בתי השקעות ואנשים רציניים ייפלו בתחזיות שלהם, לכן הם חייבים לצדוק, בקיצור, קחו את הכסף ושבו על הגדר, אין מה לעשות כנגד כל כך הרבה תחזיות שליליות, הן חייבות להתממש לפחות בחלקן
  • 2.
    שישקו 20/01/2016 10:19
    הגב לתגובה זו
    לנגידה האמריקאית פשוט אין את היכולת והאומץ להגיד עד כאן ולהעלות את הריבית תוך שנה ל4%
  • 1.
    אזרח 20/01/2016 10:01
    הגב לתגובה זו
    אין לאף אחד מושג בשום דבר .
  • יש לי מושג 20/01/2016 11:10
    הגב לתגובה זו
    ואף כתבתי זאת כאן אחת לאחת או אחד לאחד. ורוצה לדעת מה הלאה? אנו רק בפרומו של הפרומו.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?