בשל הכנסת מנקיינד למדדים - ייצוגית ב-200 מיליון שקל נגד הבורסה
מנקיינד אחרי ההתרסקות וגריעת התשואה מהמדדים, באה הייצוגית. שני משקיעים בתעודות סל, איתי ברק ואיתי סוקולובר, הגישו תביעה ייצוגית בסך 200 מיליון שקלים נגד הבורסה באמצעות עו"ד יצחק אבירם ועו"ד שחר בן מאיר בשל הכנסת מנקיינד למדדים. התובעים טוענים לרשלנות מצד הבורסה בהפעלת שיקול דעת בכל הקשור להכנסת מניית מנקיינד למדדים בת"א. נזכיר כי מאז נכנסה למדדים ב-15 בנוב', צללה המניה כ-75% וגרעה מעל 3% מתשואת מדד ת"א-75 ופגעה גם בתשואת מדד ת"א-100.
וכך נכתב בכתב התביעה: "ברשלנות בלתי מוסברת ולמען אינטרס עצמי של הבורסה, אינטרס זר לאינטרס ציבור המשקיעים, איפשרה הבורסה לחברת מנקיינד להירשם למסחר בישראל (ועל כך אין אנו מלינים) אבל חמור מכך, היא פעלה והשתמשה בקיצור דרך אותו יצרה והכניסה את המנייה למדדי הבורסה, ובעיקר למדד בה' הידיעה - מדד ת"א 100, שהינו מדד 100 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה, שלא במועד ושלא לפי התנאים הרגילים." לעניין זה נציין כי קיצור הדרך לכניסה למדדים עבור החברות שמבקשות להירשם כדואליות הינו דבר שבשיגרה וממש לא בוצע באופן ספציפי עבור מנקיינד.
בכל אופןו, עוד נכתב כי "אכן אין תפקיד הבורסה לדאוג להצלחת המשקיעים, והיא אינה אמורה לדאוג לעליה או ירידה של מניה. אבל, וזהו אבל גדול, הבורסה היא מנהלת המסחר והיא המפעילה זירת מסחר. היא לא זו ה"דוחפת" מניות לתיק ההשקעות ומורה למשקיעים מה לרכוש ומתי! מתוקף תפקידה כמנהלת זירת מסחר, חלות עליה חובות רבות הנובעות מכך אך אין לה לא חובה ולא זכות "לדחוף" מניות לתיק המשקיעים."
"הבורסה החליטה, מרצונה ולצרכיה שלה, צרכים שאינם מובנים עד היום ותאמר האמת, ייתכן והם כוללים מניעים נסתרים או אינטרסים זרים לאינטרס של הציבור, ואף אינטרסים נוגדים (רצון להגדיל את מספר המניות בבורסה או לסייע לנזילות של הבורסה המקומית, דבר המוסיף לתשלומים שמקבלת הבורסה, להכנסותיה ולשוויה, למרות שמדובר במניות רעות במיוחד), היא החליטה במודע, לבצע קיצור דרך ולהכניס את מניית חב' מנקיינד למדד ת"א 100 ומדדים אחרים, ובכך לכפות על משקיעים מקרב הציבור לרבות משקיעים מוסדיים, לרכוש את המניה חרף רצונם וללא שיקול דעת".
- המניה שטסה היום 137% בבורסה בת"א במחזור גדול
- מניית הביומד הישראלית שצללה אמש בוול סטריט - והשתוללה ב'אפטר' ברקע לשני דיווחים מהותיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על הציבור נכפה להשקיע כ-360 מיליון ש"ח - הכל שלא מרצונם. ומסכום זה אבדו מעל 200 מיליון ש"ח עד ליום הגשת בקשה זו. בורסה כגוף המנהל זירת מסחר, לא אמורה לקבל החלטה אילו מניות ירכוש הציבור והיא גם אינה אמורה "לדחוף" מניות סתמיות ומיותרות לתוך המדדים רק כדי להגדיל נפח המסחר ולהיטיב עם עצמה - בידיעה שהציבור יחויב לרכוש את המניה בשיעורים גדולים".
תגובת הבורסה: "הבורסה פעלה על פי התקנון והנחיות הבורסה לנושא רישום חברות וכניסתן למדדים".
- 7.יהודה 11/01/2016 00:44הגב לתגובה זואפשר לכתוב על הבורסה בישראל את הספר עלובי החיים 2 כי זה מה שהיא וכל אדיוט שרוצה לרשום את החברה שלו בישראל מקבל הטבות מעל ומעבר על חשבון המשקיעים . הלוואי ויצליחו בתביעה וילמדו לקח את האוכלי חינם שיושבים בהנהלה ומקבלים שכר לא סביר ובלתי מתקבל על הדעת .
- 6.תביעה מוצדקת. קניתי ת"א 100 ודחפו לי חברה זרה (ל"ת)רענן 10/01/2016 13:59הגב לתגובה זו
- 5.חבורת מטומטים ללא שמ 10/01/2016 13:20הגב לתגובה זוהמטומטם בכל העולם ידעו שהמניה עומדת לצלול והסטלבטו על הישראלים המטומטמים שקונים...
- 4.קניתי ביום שנכנסה למדדים ב 20% עליה. עדיין מחזיק (ל"ת)דן ש. 10/01/2016 12:55הגב לתגובה זו
- מיקי 10/01/2016 14:52הגב לתגובה זוקנה עוד
- 3.איתן 10/01/2016 12:49הגב לתגובה זולדעתי זו שערוריה לאומית ממש. 3 אחוז ירידה במדד 75... בלי שלציבור תהיה יכולת השפעה אמיתית על ההשקעה שלו (הרי המעסיק מפריש...). נדרשת אחריות מינימלית מהבורסה כשהיא מכניסה חברות חדשות!
- 2.שבח דב 10/01/2016 12:38הגב לתגובה זולוקחים הביתה משכורות והטבות מפליגות ואחריות אין ..אולי כדאי לתבוע ישירות את הדירקטורים והמנכ"ל ?
- 1.צודקים, גם אני הפסדתי בגלל זה (ל"ת)אורן 10/01/2016 12:20הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
