בשל הכנסת מנקיינד למדדים - ייצוגית ב-200 מיליון שקל נגד הבורסה
אחרי ההתרסקות וגריעת התשואה מהמדדים, באה הייצוגית. שני משקיעים בתעודות סל, איתי ברק ואיתי סוקולובר, הגישו תביעה ייצוגית בסך 200 מיליון שקלים נגד הבורסה באמצעות עו"ד יצחק אבירם ועו"ד שחר בן מאיר בשל הכנסת מנקיינד למדדים. התובעים טוענים לרשלנות מצד הבורסה בהפעלת שיקול דעת בכל הקשור להכנסת מניית מנקיינד למדדים בת"א. נזכיר כי מאז נכנסה למדדים ב-15 בנוב', צללה המניה כ-75% וגרעה מעל 3% מתשואת מדד ת"א-75 ופגעה גם בתשואת מדד ת"א-100.
וכך נכתב בכתב התביעה: "ברשלנות בלתי מוסברת ולמען אינטרס עצמי של הבורסה, אינטרס זר לאינטרס ציבור המשקיעים, איפשרה הבורסה לחברת מנקיינד להירשם למסחר בישראל (ועל כך אין אנו מלינים) אבל חמור מכך, היא פעלה והשתמשה בקיצור דרך אותו יצרה והכניסה את המנייה למדדי הבורסה, ובעיקר למדד בה' הידיעה - מדד ת"א 100, שהינו מדד 100 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה, שלא במועד ושלא לפי התנאים הרגילים." לעניין זה נציין כי קיצור הדרך לכניסה למדדים עבור החברות שמבקשות להירשם כדואליות הינו דבר שבשיגרה וממש לא בוצע באופן ספציפי עבור מנקיינד.
בכל אופןו, עוד נכתב כי "אכן אין תפקיד הבורסה לדאוג להצלחת המשקיעים, והיא אינה אמורה לדאוג לעליה או ירידה של מניה. אבל, וזהו אבל גדול, הבורסה היא מנהלת המסחר והיא המפעילה זירת מסחר. היא לא זו ה"דוחפת" מניות לתיק ההשקעות ומורה למשקיעים מה לרכוש ומתי! מתוקף תפקידה כמנהלת זירת מסחר, חלות עליה חובות רבות הנובעות מכך אך אין לה לא חובה ולא זכות "לדחוף" מניות לתיק המשקיעים."
"הבורסה החליטה, מרצונה ולצרכיה שלה, צרכים שאינם מובנים עד היום ותאמר האמת, ייתכן והם כוללים מניעים נסתרים או אינטרסים זרים לאינטרס של הציבור, ואף אינטרסים נוגדים (רצון להגדיל את מספר המניות בבורסה או לסייע לנזילות של הבורסה המקומית, דבר המוסיף לתשלומים שמקבלת הבורסה, להכנסותיה ולשוויה, למרות שמדובר במניות רעות במיוחד), היא החליטה במודע, לבצע קיצור דרך ולהכניס את מניית חב' מנקיינד למדד ת"א 100 ומדדים אחרים, ובכך לכפות על משקיעים מקרב הציבור לרבות משקיעים מוסדיים, לרכוש את המניה חרף רצונם וללא שיקול דעת".
- המניה שטסה היום 137% בבורסה בת"א במחזור גדול
- מניית הביומד הישראלית שצללה אמש בוול סטריט - והשתוללה ב'אפטר' ברקע לשני דיווחים מהותיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על הציבור נכפה להשקיע כ-360 מיליון ש"ח - הכל שלא מרצונם. ומסכום זה אבדו מעל 200 מיליון ש"ח עד ליום הגשת בקשה זו. בורסה כגוף המנהל זירת מסחר, לא אמורה לקבל החלטה אילו מניות ירכוש הציבור והיא גם אינה אמורה "לדחוף" מניות סתמיות ומיותרות לתוך המדדים רק כדי להגדיל נפח המסחר ולהיטיב עם עצמה - בידיעה שהציבור יחויב לרכוש את המניה בשיעורים גדולים".
תגובת הבורסה: "הבורסה פעלה על פי התקנון והנחיות הבורסה לנושא רישום חברות וכניסתן למדדים".
- 7.יהודה 11/01/2016 00:44הגב לתגובה זואפשר לכתוב על הבורסה בישראל את הספר עלובי החיים 2 כי זה מה שהיא וכל אדיוט שרוצה לרשום את החברה שלו בישראל מקבל הטבות מעל ומעבר על חשבון המשקיעים . הלוואי ויצליחו בתביעה וילמדו לקח את האוכלי חינם שיושבים בהנהלה ומקבלים שכר לא סביר ובלתי מתקבל על הדעת .
- 6.תביעה מוצדקת. קניתי ת"א 100 ודחפו לי חברה זרה (ל"ת)רענן 10/01/2016 13:59הגב לתגובה זו
- 5.חבורת מטומטים ללא שמ 10/01/2016 13:20הגב לתגובה זוהמטומטם בכל העולם ידעו שהמניה עומדת לצלול והסטלבטו על הישראלים המטומטמים שקונים...
- 4.קניתי ביום שנכנסה למדדים ב 20% עליה. עדיין מחזיק (ל"ת)דן ש. 10/01/2016 12:55הגב לתגובה זו
- מיקי 10/01/2016 14:52הגב לתגובה זוקנה עוד
- 3.איתן 10/01/2016 12:49הגב לתגובה זולדעתי זו שערוריה לאומית ממש. 3 אחוז ירידה במדד 75... בלי שלציבור תהיה יכולת השפעה אמיתית על ההשקעה שלו (הרי המעסיק מפריש...). נדרשת אחריות מינימלית מהבורסה כשהיא מכניסה חברות חדשות!
- 2.שבח דב 10/01/2016 12:38הגב לתגובה זולוקחים הביתה משכורות והטבות מפליגות ואחריות אין ..אולי כדאי לתבוע ישירות את הדירקטורים והמנכ"ל ?
- 1.צודקים, גם אני הפסדתי בגלל זה (ל"ת)אורן 10/01/2016 12:20הגב לתגובה זו

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל
הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה
קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה -0.39% הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.
הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.
הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.
מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה
בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.
- דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
- תחרות בתחום המשכנתאות - שחר אושרי יו"ר Now-On בראיון על השוק, הלקוחות, והפוטנציאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.
ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרייו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן קבוע"
"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"
מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית.
בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי),
כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.
בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת
דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר
דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.
בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות
את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.
- מגוריט רוכשת 75 דירות ברמת גן בכ-310 מ' שקל; תשואה נמוכה, רווח חשבונאי גבוה
- בתמורה ל-190 מיליון שקל - מגוריט רוכשת 47 דירות בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.
