בשל הכנסת מנקיינד למדדים - ייצוגית ב-200 מיליון שקל נגד הבורסה

מערכת Bizportal | (8)
נושאים בכתבה מנקיינד

אחרי ההתרסקות וגריעת התשואה מהמדדים, באה הייצוגית. שני משקיעים בתעודות סל, איתי ברק ואיתי סוקולובר, הגישו תביעה ייצוגית בסך 200 מיליון שקלים נגד הבורסה באמצעות עו"ד יצחק אבירם ועו"ד שחר בן מאיר בשל הכנסת מנקיינד למדדים. התובעים טוענים לרשלנות מצד הבורסה בהפעלת שיקול דעת בכל הקשור להכנסת מניית מנקיינד למדדים בת"א. נזכיר כי מאז נכנסה למדדים ב-15 בנוב', צללה המניה כ-75% וגרעה מעל 3% מתשואת מדד ת"א-75 ופגעה גם בתשואת מדד ת"א-100. 

וכך נכתב בכתב התביעה: "ברשלנות בלתי מוסברת ולמען אינטרס עצמי של הבורסה, אינטרס זר לאינטרס ציבור המשקיעים, איפשרה הבורסה לחברת מנקיינד להירשם למסחר בישראל (ועל כך אין אנו מלינים) אבל חמור מכך, היא פעלה והשתמשה בקיצור דרך אותו יצרה והכניסה את המנייה למדדי הבורסה, ובעיקר למדד בה' הידיעה - מדד ת"א 100, שהינו מדד 100 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה, שלא במועד ושלא לפי התנאים הרגילים." לעניין זה נציין כי קיצור הדרך לכניסה למדדים עבור החברות שמבקשות להירשם כדואליות הינו דבר שבשיגרה וממש לא בוצע באופן ספציפי עבור מנקיינד. 

בכל אופןו, עוד נכתב כי "אכן אין תפקיד הבורסה לדאוג להצלחת המשקיעים, והיא אינה אמורה לדאוג לעליה או ירידה של מניה. אבל, וזהו אבל גדול, הבורסה היא מנהלת המסחר והיא המפעילה זירת מסחר. היא לא זו ה"דוחפת" מניות לתיק ההשקעות ומורה למשקיעים מה לרכוש ומתי! מתוקף תפקידה כמנהלת זירת מסחר, חלות עליה חובות רבות הנובעות מכך אך אין לה לא חובה ולא זכות "לדחוף" מניות לתיק המשקיעים."

"הבורסה החליטה, מרצונה ולצרכיה שלה, צרכים שאינם מובנים עד היום ותאמר האמת, ייתכן והם כוללים מניעים נסתרים או אינטרסים זרים לאינטרס של הציבור, ואף אינטרסים נוגדים (רצון להגדיל את מספר המניות בבורסה או לסייע לנזילות של הבורסה המקומית, דבר המוסיף לתשלומים שמקבלת הבורסה, להכנסותיה ולשוויה, למרות שמדובר במניות רעות במיוחד), היא החליטה במודע, לבצע קיצור דרך ולהכניס את מניית חב' מנקיינד למדד ת"א 100 ומדדים אחרים, ובכך לכפות על משקיעים מקרב הציבור לרבות משקיעים מוסדיים, לרכוש את המניה חרף רצונם וללא שיקול דעת".

"על הציבור נכפה להשקיע כ-360 מיליון ש"ח - הכל שלא מרצונם. ומסכום זה אבדו מעל 200 מיליון ש"ח עד ליום הגשת בקשה זו. בורסה כגוף המנהל זירת מסחר, לא אמורה לקבל החלטה אילו מניות ירכוש הציבור והיא גם אינה אמורה "לדחוף" מניות סתמיות ומיותרות לתוך המדדים רק כדי להגדיל נפח המסחר ולהיטיב עם עצמה - בידיעה שהציבור יחויב לרכוש את המניה בשיעורים גדולים".

תגובת הבורסה: "הבורסה פעלה על פי התקנון והנחיות הבורסה לנושא רישום חברות וכניסתן למדדים".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יהודה 11/01/2016 00:44
    הגב לתגובה זו
    אפשר לכתוב על הבורסה בישראל את הספר עלובי החיים 2 כי זה מה שהיא וכל אדיוט שרוצה לרשום את החברה שלו בישראל מקבל הטבות מעל ומעבר על חשבון המשקיעים . הלוואי ויצליחו בתביעה וילמדו לקח את האוכלי חינם שיושבים בהנהלה ומקבלים שכר לא סביר ובלתי מתקבל על הדעת .
  • 6.
    תביעה מוצדקת. קניתי ת"א 100 ודחפו לי חברה זרה (ל"ת)
    רענן 10/01/2016 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חבורת מטומטים ללא שמ 10/01/2016 13:20
    הגב לתגובה זו
    המטומטם בכל העולם ידעו שהמניה עומדת לצלול והסטלבטו על הישראלים המטומטמים שקונים...
  • 4.
    קניתי ביום שנכנסה למדדים ב 20% עליה. עדיין מחזיק (ל"ת)
    דן ש. 10/01/2016 12:55
    הגב לתגובה זו
  • מיקי 10/01/2016 14:52
    הגב לתגובה זו
    קנה עוד
  • 3.
    איתן 10/01/2016 12:49
    הגב לתגובה זו
    לדעתי זו שערוריה לאומית ממש. 3 אחוז ירידה במדד 75... בלי שלציבור תהיה יכולת השפעה אמיתית על ההשקעה שלו (הרי המעסיק מפריש...). נדרשת אחריות מינימלית מהבורסה כשהיא מכניסה חברות חדשות!
  • 2.
    שבח דב 10/01/2016 12:38
    הגב לתגובה זו
    לוקחים הביתה משכורות והטבות מפליגות ואחריות אין ..אולי כדאי לתבוע ישירות את הדירקטורים והמנכ"ל ?
  • 1.
    צודקים, גם אני הפסדתי בגלל זה (ל"ת)
    אורן 10/01/2016 12:20
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.