בשל הכנסת מנקיינד למדדים - ייצוגית ב-200 מיליון שקל נגד הבורסה
אחרי ההתרסקות וגריעת התשואה מהמדדים, באה הייצוגית. שני משקיעים בתעודות סל, איתי ברק ואיתי סוקולובר, הגישו תביעה ייצוגית בסך 200 מיליון שקלים נגד הבורסה באמצעות עו"ד יצחק אבירם ועו"ד שחר בן מאיר בשל הכנסת מנקיינד למדדים. התובעים טוענים לרשלנות מצד הבורסה בהפעלת שיקול דעת בכל הקשור להכנסת מניית מנקיינד למדדים בת"א. נזכיר כי מאז נכנסה למדדים ב-15 בנוב', צללה המניה כ-75% וגרעה מעל 3% מתשואת מדד ת"א-75 ופגעה גם בתשואת מדד ת"א-100.
וכך נכתב בכתב התביעה: "ברשלנות בלתי מוסברת ולמען אינטרס עצמי של הבורסה, אינטרס זר לאינטרס ציבור המשקיעים, איפשרה הבורסה לחברת מנקיינד להירשם למסחר בישראל (ועל כך אין אנו מלינים) אבל חמור מכך, היא פעלה והשתמשה בקיצור דרך אותו יצרה והכניסה את המנייה למדדי הבורסה, ובעיקר למדד בה' הידיעה - מדד ת"א 100, שהינו מדד 100 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה, שלא במועד ושלא לפי התנאים הרגילים." לעניין זה נציין כי קיצור הדרך לכניסה למדדים עבור החברות שמבקשות להירשם כדואליות הינו דבר שבשיגרה וממש לא בוצע באופן ספציפי עבור מנקיינד.
בכל אופןו, עוד נכתב כי "אכן אין תפקיד הבורסה לדאוג להצלחת המשקיעים, והיא אינה אמורה לדאוג לעליה או ירידה של מניה. אבל, וזהו אבל גדול, הבורסה היא מנהלת המסחר והיא המפעילה זירת מסחר. היא לא זו ה"דוחפת" מניות לתיק ההשקעות ומורה למשקיעים מה לרכוש ומתי! מתוקף תפקידה כמנהלת זירת מסחר, חלות עליה חובות רבות הנובעות מכך אך אין לה לא חובה ולא זכות "לדחוף" מניות לתיק המשקיעים."
"הבורסה החליטה, מרצונה ולצרכיה שלה, צרכים שאינם מובנים עד היום ותאמר האמת, ייתכן והם כוללים מניעים נסתרים או אינטרסים זרים לאינטרס של הציבור, ואף אינטרסים נוגדים (רצון להגדיל את מספר המניות בבורסה או לסייע לנזילות של הבורסה המקומית, דבר המוסיף לתשלומים שמקבלת הבורסה, להכנסותיה ולשוויה, למרות שמדובר במניות רעות במיוחד), היא החליטה במודע, לבצע קיצור דרך ולהכניס את מניית חב' מנקיינד למדד ת"א 100 ומדדים אחרים, ובכך לכפות על משקיעים מקרב הציבור לרבות משקיעים מוסדיים, לרכוש את המניה חרף רצונם וללא שיקול דעת".
- המניה שטסה היום 137% בבורסה בת"א במחזור גדול
- מניית הביומד הישראלית שצללה אמש בוול סטריט - והשתוללה ב'אפטר' ברקע לשני דיווחים מהותיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על הציבור נכפה להשקיע כ-360 מיליון ש"ח - הכל שלא מרצונם. ומסכום זה אבדו מעל 200 מיליון ש"ח עד ליום הגשת בקשה זו. בורסה כגוף המנהל זירת מסחר, לא אמורה לקבל החלטה אילו מניות ירכוש הציבור והיא גם אינה אמורה "לדחוף" מניות סתמיות ומיותרות לתוך המדדים רק כדי להגדיל נפח המסחר ולהיטיב עם עצמה - בידיעה שהציבור יחויב לרכוש את המניה בשיעורים גדולים".
תגובת הבורסה: "הבורסה פעלה על פי התקנון והנחיות הבורסה לנושא רישום חברות וכניסתן למדדים".
- 7.יהודה 11/01/2016 00:44הגב לתגובה זואפשר לכתוב על הבורסה בישראל את הספר עלובי החיים 2 כי זה מה שהיא וכל אדיוט שרוצה לרשום את החברה שלו בישראל מקבל הטבות מעל ומעבר על חשבון המשקיעים . הלוואי ויצליחו בתביעה וילמדו לקח את האוכלי חינם שיושבים בהנהלה ומקבלים שכר לא סביר ובלתי מתקבל על הדעת .
- 6.תביעה מוצדקת. קניתי ת"א 100 ודחפו לי חברה זרה (ל"ת)רענן 10/01/2016 13:59הגב לתגובה זו
- 5.חבורת מטומטים ללא שמ 10/01/2016 13:20הגב לתגובה זוהמטומטם בכל העולם ידעו שהמניה עומדת לצלול והסטלבטו על הישראלים המטומטמים שקונים...
- 4.קניתי ביום שנכנסה למדדים ב 20% עליה. עדיין מחזיק (ל"ת)דן ש. 10/01/2016 12:55הגב לתגובה זו
- מיקי 10/01/2016 14:52הגב לתגובה זוקנה עוד
- 3.איתן 10/01/2016 12:49הגב לתגובה זולדעתי זו שערוריה לאומית ממש. 3 אחוז ירידה במדד 75... בלי שלציבור תהיה יכולת השפעה אמיתית על ההשקעה שלו (הרי המעסיק מפריש...). נדרשת אחריות מינימלית מהבורסה כשהיא מכניסה חברות חדשות!
- 2.שבח דב 10/01/2016 12:38הגב לתגובה זולוקחים הביתה משכורות והטבות מפליגות ואחריות אין ..אולי כדאי לתבוע ישירות את הדירקטורים והמנכ"ל ?
- 1.צודקים, גם אני הפסדתי בגלל זה (ל"ת)אורן 10/01/2016 12:20הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

עזריאלי עם צמיחה של 12% ב-NOI, בחיזוק מרכזי המידע
החברה דיווחה על הרבעון השלישי של 2025, ועל צמיחה של כ-12% ב-NOI, ואמנם מציגה ירידה קלה ב-FFO לאור עלייה בהוצאות המימון אבל גם בהאצהת פעילות מרכזי המידע באירופה; שיעורי התפוסה גבוהים במיוחד והרווח הנקי לבעלי המניות עמד על 395 מיליון שקל ברבעון
קבוצת עזריאלי מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי לשנת 2025 ומציגה רבעון חזק, המאופיין בשיא רבעוני נוסף ב-NOI, בעלייה ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ובחזרה מלאה לשגרה במרבית תחומי הפעילות, לאחר השפעות מבצע "עם כלביא" ברבעון הקודם. מהדוחות עולה כי ה-NOI של הקבוצה ברבעון השלישי הסתכם בכ-657 מיליון שקל, לעומת כ-586 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול מרשים של כ-12%. הגידול נובע בעיקר מהמשך התחזקות תחום מרכזי המידע, שהוא מנוע צמיחה מרכזי עבור הקבוצה, ומהתאוששות ניכרת בפעילות הקניונים. גם מדד ה-Same Property NOI מציג עלייה של כ-2% בהשוואה לרבעון המקביל, נתון הממחיש את השיפור בנכסים הקיימים, ללא שינויי פורטפוליו.
במקביל לעלייה ב-NOI, מציגה החברה ירידה קלה במדדי תזרים המזומנים התפעוליים. ה-FFO ללא תרומת פעילות הדיור המוגן הסתכם ב-395 מיליון שקל, לעומת 409 מיליון
שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-3%. עיקר הירידה נובע מעליית הוצאות המימון והוצאות נוספות הקשורות בהמשך ההתרחבות המואצת של פעילות Green Mountain Global, הפועלת בתחום הדאטה סנטרס באירופה. מנגד, הקבוצה מציינת כי גם ברבעון זה נשמרה יציבות יחסית בפעילות הנדל"ן
המניב בישראל, עם תפוסות גבוהות ושיעורי חידוש ושדרוג חוזים מרשימים.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות עלה ברבעון ל-395 מיליון שקל, בהשוואה ל-383 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד, עלייה של כ-3%. מדובר בשיפור הנובע הן מעליית שווי נדל"ן להשקעה והן מהמשך צמיחה בהכנסות המגזרים המרכזיים. גם מאזן החברה ממשיך להדגים איתנות פיננסית, עם מזומנים, פיקדונות והשקעות לטווח קצר בהיקף של כ-3.3 מיליארד שקל, שעליהם נוספו מניות בנק לאומי כך שסך הנכסים הנזילים מגיע לכ-5.5 מיליארד שקל. החוב נטו עומד על כ-23.6 מיליארד שקל, שיעור הנחשב נמוך יחסית לענף הנדל"ן המניב ולתיק הנכסים של הקבוצה.
המגזרים השונים
הקבוצה שומרת על שיעורי תפוסה גבוהים ואף מגדילה אותם: 99% במגזר הקניונים, 96% במגזר המשרדים בישראל (לעומת 94% ברבעון הקודם) ו-99% ברשת פאלאס בתחום הדיור המוגן (לעומת 98%
ברבעון הקודם(. בנוסף, הפדיונות בקניונים בחודשים יולי-ספטמבר הציגו עלייה של כ-4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, המשקפת חזרה חזקה של צרכנים לפעילות רגילה ועלייה בביקושים לאחר השפעות מבצע "עם כלביא". לפי הדוח, בחודשים ינואר-ספטמבר הפדיונות נותרו דומים לאשתקד, כאשר
הנתונים מנוטרלים מהשפעת מודיעין מערב, שנפתח רק ב-2024, ומהשפעת חודש יוני.
- עזריאלי בדוח טוב - שיפור בפרמטרים התפעוליים
- עזריאלי סוגרת את הסכם השכירות בחוות השרתים בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במגזר המשרדים מציגה החברה התאוששות ממשית, בין היתר בעקבות גידול בהשקעות זרות ויציבות בענפי התעסוקה בעיר תל אביב. כ-80% מהשטח שהתפנה במגדל שרונה עם עזיבת שוכר משמעותי כבר הושכר מחדש במהלך הרבעון, וברובו בתנאים טובים יותר מהחוזה הקודם. החברה מציינת כי היא נמצאת במשא ומתן מתקדם לגבי יתרת השטח. נתונים אלה ממחישים את רמת הביקוש הגבוהה לנכסי משרדים במיקומים המרכזיים של הקבוצה.
