בשל הכנסת מנקיינד למדדים - ייצוגית ב-200 מיליון שקל נגד הבורסה

מערכת Bizportal | (8)
נושאים בכתבה מנקיינד

אחרי ההתרסקות וגריעת התשואה מהמדדים, באה הייצוגית. שני משקיעים בתעודות סל, איתי ברק ואיתי סוקולובר, הגישו תביעה ייצוגית בסך 200 מיליון שקלים נגד הבורסה באמצעות עו"ד יצחק אבירם ועו"ד שחר בן מאיר בשל הכנסת מנקיינד למדדים. התובעים טוענים לרשלנות מצד הבורסה בהפעלת שיקול דעת בכל הקשור להכנסת מניית מנקיינד למדדים בת"א. נזכיר כי מאז נכנסה למדדים ב-15 בנוב', צללה המניה כ-75% וגרעה מעל 3% מתשואת מדד ת"א-75 ופגעה גם בתשואת מדד ת"א-100. 

וכך נכתב בכתב התביעה: "ברשלנות בלתי מוסברת ולמען אינטרס עצמי של הבורסה, אינטרס זר לאינטרס ציבור המשקיעים, איפשרה הבורסה לחברת מנקיינד להירשם למסחר בישראל (ועל כך אין אנו מלינים) אבל חמור מכך, היא פעלה והשתמשה בקיצור דרך אותו יצרה והכניסה את המנייה למדדי הבורסה, ובעיקר למדד בה' הידיעה - מדד ת"א 100, שהינו מדד 100 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה, שלא במועד ושלא לפי התנאים הרגילים." לעניין זה נציין כי קיצור הדרך לכניסה למדדים עבור החברות שמבקשות להירשם כדואליות הינו דבר שבשיגרה וממש לא בוצע באופן ספציפי עבור מנקיינד. 

בכל אופןו, עוד נכתב כי "אכן אין תפקיד הבורסה לדאוג להצלחת המשקיעים, והיא אינה אמורה לדאוג לעליה או ירידה של מניה. אבל, וזהו אבל גדול, הבורסה היא מנהלת המסחר והיא המפעילה זירת מסחר. היא לא זו ה"דוחפת" מניות לתיק ההשקעות ומורה למשקיעים מה לרכוש ומתי! מתוקף תפקידה כמנהלת זירת מסחר, חלות עליה חובות רבות הנובעות מכך אך אין לה לא חובה ולא זכות "לדחוף" מניות לתיק המשקיעים."

"הבורסה החליטה, מרצונה ולצרכיה שלה, צרכים שאינם מובנים עד היום ותאמר האמת, ייתכן והם כוללים מניעים נסתרים או אינטרסים זרים לאינטרס של הציבור, ואף אינטרסים נוגדים (רצון להגדיל את מספר המניות בבורסה או לסייע לנזילות של הבורסה המקומית, דבר המוסיף לתשלומים שמקבלת הבורסה, להכנסותיה ולשוויה, למרות שמדובר במניות רעות במיוחד), היא החליטה במודע, לבצע קיצור דרך ולהכניס את מניית חב' מנקיינד למדד ת"א 100 ומדדים אחרים, ובכך לכפות על משקיעים מקרב הציבור לרבות משקיעים מוסדיים, לרכוש את המניה חרף רצונם וללא שיקול דעת".

"על הציבור נכפה להשקיע כ-360 מיליון ש"ח - הכל שלא מרצונם. ומסכום זה אבדו מעל 200 מיליון ש"ח עד ליום הגשת בקשה זו. בורסה כגוף המנהל זירת מסחר, לא אמורה לקבל החלטה אילו מניות ירכוש הציבור והיא גם אינה אמורה "לדחוף" מניות סתמיות ומיותרות לתוך המדדים רק כדי להגדיל נפח המסחר ולהיטיב עם עצמה - בידיעה שהציבור יחויב לרכוש את המניה בשיעורים גדולים".

תגובת הבורסה: "הבורסה פעלה על פי התקנון והנחיות הבורסה לנושא רישום חברות וכניסתן למדדים".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יהודה 11/01/2016 00:44
    הגב לתגובה זו
    אפשר לכתוב על הבורסה בישראל את הספר עלובי החיים 2 כי זה מה שהיא וכל אדיוט שרוצה לרשום את החברה שלו בישראל מקבל הטבות מעל ומעבר על חשבון המשקיעים . הלוואי ויצליחו בתביעה וילמדו לקח את האוכלי חינם שיושבים בהנהלה ומקבלים שכר לא סביר ובלתי מתקבל על הדעת .
  • 6.
    תביעה מוצדקת. קניתי ת"א 100 ודחפו לי חברה זרה (ל"ת)
    רענן 10/01/2016 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חבורת מטומטים ללא שמ 10/01/2016 13:20
    הגב לתגובה זו
    המטומטם בכל העולם ידעו שהמניה עומדת לצלול והסטלבטו על הישראלים המטומטמים שקונים...
  • 4.
    קניתי ביום שנכנסה למדדים ב 20% עליה. עדיין מחזיק (ל"ת)
    דן ש. 10/01/2016 12:55
    הגב לתגובה זו
  • מיקי 10/01/2016 14:52
    הגב לתגובה זו
    קנה עוד
  • 3.
    איתן 10/01/2016 12:49
    הגב לתגובה זו
    לדעתי זו שערוריה לאומית ממש. 3 אחוז ירידה במדד 75... בלי שלציבור תהיה יכולת השפעה אמיתית על ההשקעה שלו (הרי המעסיק מפריש...). נדרשת אחריות מינימלית מהבורסה כשהיא מכניסה חברות חדשות!
  • 2.
    שבח דב 10/01/2016 12:38
    הגב לתגובה זו
    לוקחים הביתה משכורות והטבות מפליגות ואחריות אין ..אולי כדאי לתבוע ישירות את הדירקטורים והמנכ"ל ?
  • 1.
    צודקים, גם אני הפסדתי בגלל זה (ל"ת)
    אורן 10/01/2016 12:20
    הגב לתגובה זו
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: