הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

4 סיבות מדוע לא תהיה הרחבה כמותית, וזה מה שכדאי ללמוד מהמקרה השוודי

אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש בהרחבה על הדרמה שנוצרה ביום ה': "סקירת HSBC - הערכות בלבד"
לירן סהר | (11)
נושאים בכתבה הרחבה כמותית

ביום חמישי התפרסם שבנק HSBC מעריך שכבר השבוע יוריד בנק ישראל את הריבית לרמה שלילית ויתחיל תוכנית רכישות אג"ח. בידיעה נרשמו מספרים מדויקים של סכומי הרכישות. מהכתבות התקבל רושם שמדובר בידיעה כמעט ודאית ולכן תגובת השוק הייתה "אלימה" בכל האפיקים. אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מספק 4 סיבות שמסבירות מדוע תכנית רכישות אג"ח לא כל כך סבירה:

 

1. בניגוד לרושם שנוצר מהציטוטים באינטרנט, מקריאת הסקירה של HSBC ניתן להבין שמדובר בהערכות בלבד. הסכומים המדויקים של הרכישות שצוטטו מתקבלים ע"י התאמת תוכנית רכישות אג"ח שביצע בנק ישראל בשנת 2009 לגובה התוצר, היקף ההנפקות וגודל שוק האג"ח היום לעומת  2009. בסה"כ, מדובר בסקירה שסיכויה לחזות מהלכים של בנק ישראל טובים כמו של כל סקירה אחרת.

2. מראיון שנתנה לבלומברג המשנה לנגידה ד"ר נדין בודו טרכטנברג, לפני פחות מחודש, היה ניתן להבין בבירור שאופציית רכישות אג"ח לא עומדת על האג'נדה של בנק ישראל כי היא לא מתאימה לתנאים בישראל. הנה הציטוט המדויק:

The central bank briefly bought government bonds during the global financial crisis in 2009. That action was taken in “unusual conditions,” Baudot-Trajtenberg said

“It’s true that most central banks are using this when they see particularly poor growth, and that’s not what we’re seeing in Israel or certainly that’s not what we are seeing presently,” she said.

3. דפוס פעולה רגיל של בנק ישראל בשנה וחצי האחרונות הייתה המתנה של כ-3-4 חודשים בין הורדות ריבית, אלא אם הנסיבות היו חריגות. לא נראה שהנסיבות כעת מצדיקות צעד בהול כמו רכישות אג"ח.

4. מהלך רכישות אג"ח ע"י בנק ישראל בשנת 2009 לא הוביל בסופו של דבר לירידה בתשואות או לפיחות השקל, למרות שהתבצע יחד עם רכישות המט"ח. לכן, אפילו אם התוכנית תצא לפעול, לא בטוח שהיא מצדיקה התנפלות של הקונים על המט"ח או על האג"ח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ז'בז'ינסקי מוסיף: "יחד עם זאת, בנק ישראל נמצא במלכוד של ציפיות השוק. אם לא "יספק סחורה" ביום שני, סביר ששער החליפין יתחזק  ואולי אף ירד מתחת לרמה שהייתה לפני הורדת הריבית הקודמת. אם ניפוח שוק הדיור ושוק האג"ח אינם מהווים איום בעיני בנק ישראל ועל רקע הניסיון של השנה האחרונה, אי אפשר לפסול על הסף את האפשרות להורדת ריבית רשמית או הריבית על פיקדונות הבנקים בבנק ישראל מתחת לאפס".

"בתרחיש המרכזי אנחנו צופים שהריבית תישאר ללא שינוי. אנחנו מעריכים שבנק ישראל יחכה עד לפרסום מדד המחירים של חודש אפריל, שבשנה שעברה היה נמוך משמעותית מהציפיות והיה סימן דרך, גם מבחינת בנק ישראל, שהאינפלציה במשק נמוכה הרבה מתחת להערכות".

 

ז'בז'ינסקי מסביר כי ניסיון של הריבית השלילית בעולם לא מצביע שהיא תשיג את המבוקש ע"י בנק ישראל: "מכיוון שלא ניתן לפסול את האפשרות של הורדת הריבית מתחת לאפס בחודשים הבאים, ננסה לבחון את ההשפעות האפשריות של המהלך על סמך הניסיון שהצטבר בעולם. הריביות השליליות מעבירות את הבנקים מרכזיים לשטח לא נודע. יש שלושה תקדימים של קביעת הריבית הרשמית ברמה שלילית - דנמרק (0.75%-), שוויץ (0.75%-) ושוודיה שהורידה את הריבית בשבוע שעבר ממינוס 0.10% למינוס 0.25%.

 

"מהמקרים הללו קשה ללמוד על השלכות הריבית השלילית על ישראל בגלל נסיבות ותנאים שונים. המטרה של הריבית השלילית שהנהיגו בשוויץ ובדנמרק הייתה התמודדות עם הצמדת המטבע לאירו או עם ביטול ההצמדה, מה שלא רלוונטי לישראל. המקרה השוודי דומה יותר לישראל. גם היא, כמו ישראל, צומחת (צמיחה ב-Q4 2.7%) תוך גידול בצריכה הפרטית. מחירי הבתים בשוודיה עלו בשנה האחרונה ב-15%. בשונה מישראל מטרתו העיקרית של הבנק המרכזי השוודי הייתה להחזיר את האינפלציה לתחום היעד ולא לבלום ייסוף המטבע, כפי שמעוניין בנק ישראל. בעצם, בנק ישראל יהיה הבנק המרכזי הראשון שינהיג ריבית שלילית כדי להתמודד ישירות עם ייסוף המטבע ללא קשר להגנה או לפירוק ההצמדה למטבע אחר".

 

לדבריו, הורדת הריבית מתחת לאפס בשוודיה לא גרמה להאצת פיחות המטבע, אלא שהפיחות דווקא נעצר בשבועות האחרונים – "גם אחרי ההורדה למינוס 0.25% בשבוע שעבר הקרונה השוודית בסה"כ התחזקה מול הדולר ונחלשה מול האירו כמעט בשיעור זהה".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מחר אנשים יבינו כמה טעו שקנו קולים.אין הרחבה -3% (ל"ת)
    מתבונן 22/03/2015 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    YYYYY 22/03/2015 15:37
    הגב לתגובה זו
    הרחבה כמותית זה פשוט להדפיס הרבה כסף כדי לפתור בעיות... בדיוק כמו לגהץ את הכרטיס של הבעל ללא חשבון....
  • 7.
    אנונימי 22/03/2015 14:46
    הגב לתגובה זו
    קנו סחורה - שלפו ידעה - ומכרו סחורה
  • 6.
    גלובאלי 22/03/2015 14:43
    הגב לתגובה זו
    זה דבר מסוכן ביותר. הדולר כעת על 4 שקלים, הנגידה צריכה להיזהר במעשיה ולזכור כי במדינת ישראל אנו נמצאים ולא בשוודיה ולא בשוויץ , כל טעות עלולה להשפיע באופן דרמטי על עתיד המדינה.
  • ביבי וממשלתו הפאשיסטית/נאצית מסוכנים יותר (ל"ת)
    מכל צעד של בנק ישראל 22/03/2015 16:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    טועה חביבי 22/03/2015 14:17
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל סיפק אינדיקציות לבנקים זרים כדי לחלק מתנות לברוקרים....כנראה שיש משהו אלכס...
  • 4.
    מדיום 22/03/2015 13:55
    הגב לתגובה זו
    לברוח
  • 3.
    נצר יואב 22/03/2015 13:42
    הגב לתגובה זו
    כל הצמיחה בשוודיה, כמו גם בישראל, הינה סרטן-הנדלן. לכן הספקולנטים נשארים בפוזיציות ולכן המטבע אינו מתמוטט.
  • 2.
    ז'בזינקי טועה 22/03/2015 13:35
    הגב לתגובה זו
    מה הוא רוצה שטרכטנברג תגיד את האמת? היא גם לא קובעת כלום לנו יש נגידה שעושה מה שפישר אומר לה לעשות והיא תעשה בדיוק כמו בכל העולם. תהיה ועוד איך הרחבה כמותית
  • 1.
    למה אין הכחשה?? (ל"ת)
    דוד 22/03/2015 13:15
    הגב לתגובה זו
  • אלעד 22/03/2015 13:49
    הגב לתגובה זו
    אי הכחשה אינה כהסכמה אפילו בבית משפט.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית רשף טכנולוגיות

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הסנטימנט החיובי יימשך, החוזים על וול סטריט בעלייה

איזה מניות כנראה עדיפות בתקופה הזו  - הרמז של השוק

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

אתמול הבורסה שלנו שברה שיא נוסף, יכול להיות שזה יקרה גם היום. הסנטימנט החיובי בשווקים נמשך.  החוזים העתידיים על וול סטריט מצביעים על נטייה חיובית קלה, עם עלייה של כ-0.3% בחוזה על S&P 500, כ-0.3% על הנאסד"ק וכ-0.2% על הדאו ג'ונס. המסחר באסיה מתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לעליות. בקוריאה מדד הקוספי עולה בכ-0.8% ובשוק הסיני נרשמות עליות של כ-1.3%, בעוד שהאנג סנג בהונג קונג יורד בכ-1%.

אנחנו בתקופה שבה המחירים עולים והמשקיעים - המוסדיים והפרטיים מחפשים את המניות "המפגרות" אלו שלא עלו כמו הסקטור, אלו שמפגרות אחרי השוק. אלו שאכזבו קצת בתוצאות אבל יש להם פוטנציאל. כלומר, אחרי שהחזקות והטובות הגיעו לשערים גבוהים, מתסכלים על "השורה השנייה". בסוף זה עניין של תמחור, והמניות הגדולות-כבדות כבר במחירים מלאים. אז אנחנו רואים מגמה של ניירות שפיגרו שפתאום עולים בשבוע ב-20% פלוס, זה יימשך, זה מלמד על המשך זרימה של כספים לשוק, אבל זה מלמד גם שזה מחלחל למניות הבינוניות והקטנות, כי משקיעים מבינים שהתמחור בגדולות מלא. זאת מגמה שמצד אחד אפשר לנצל אותה - לחפש קטנות-בינוניות במחיר טוב, אבל מצד שני זה מסוכן כי אלה מניות שאפשר להיתקע איתם. וכל זה כשיש כנראה הבנה שהשוק כבר יקר והכסף מחפש מקומות אחרים להשקעה. 


כתבה מהבוקר של גיא טל על הזהב - הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?


הסקירה תתעדכן בהמשך..... 


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

להמשך הכתבה לחץ כאן