גוזלן: "מלחמת לבנון השנייה פגעה מאוד בתוצר" - איך מבצע צוק איתן ישפיע?

הכלכלן הראשי של IBI בחן כיצד מבצעי עבר השפיעו על הצמיחה במשק והסיק מכך גם על המצב הנוכחי. צפו בנתונים
לירן סהר |

"באופן כללי ניתן לומר כי שוק ההון המקומי ממשיך להפגין בגרות מתוך הערכה לפגיעה מוגבלת במשק כתוצאה מההחרפה במצב ביטחוני", כך אמר היום רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI. "חלק לא מבוטל מהערכה זו נשען על מצבן של המדינות השכנות ובפרט העמדה המצרית שאינה אוהדת חמאס בלשון המעטה. הצמיחה ברבעון השלישי תתמתן בהשפעת החרפה הביטחונית, אך בהנחה ולא מדובר באירוע שיימשך למעלה ממספר שבועות צפויה התאוששות ברבעון האחרון של השנה".

לדברי גוזלן, כמובן שיש חשיבות גבוהה למצב הגלובלי מבחינת ההשפעה על היצוא "ב-2009 שרר מיתון בעולם ואילו ב-2012 הצמיחה העולמית הייתה מתונה. עם זאת, ניתן לומר כי באופן כללי קיימת פגיעה מסוימת ברבעון בו מתרחשת ההחרפה הביטחונית וחזרה לתוואי הצמיחה לאחר מכן, בדרך כלל עם פיצוי (כלפי מעלה) ברבעון העוקב".

הפגיעה הכי גדולה הייתה במלחמת לבנון השנייה

גוזלן מסביר כי הפגיעה המשמעותית ביותר הייתה במלחמת לבנון השנייה עם ירידה של כ-2% בתוצר ברבעון בו התרחשה המלחמה ולאחר מכן עלה התוצר בקרוב ל-10%. במבצע עופרת יצוקה הפגיעה הייתה מעט מתונה יותר (ירידה של 1.9%) אך בחלקה הגדול נבעה מהמיתון הגלובלי ששרר באותה תקופה. לדבריו, ההשלכות הישירות של מבצע עמוד ענן שארך כשבוע בלבד היו זניחות ברמת המשק שצמח ברבעון האחרון של 2012.

"הדיווחים במדיה כיום הם לגבי ירידה חדה בצריכה, שהפגינה חולשה מסוימת גם טרום המצב הנוכחי.החולשה בצריכה הפרטית משקפת האטה בקצב הגידול של ההכנסה הריאלית, אך חשוב להדגיש כי לא מדובר בהתכווצות בצריכה אלא בקצבי גידול מתונים יותר של סביב 2%-2.5%".

מבחינת המצב הפיסקאלי, טוען גוזלן שהתמונה יחסית נוחה "החשיבות של יחס חוב תוצר שנמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות מקבלת משנה תוקף בעת זו. בנוסף, סביבת הגירעון השנתי נמצאה במגמת שיפור לאורך השנה וחצי האחרונות מסביבה של 4%-4.5% תוצר בתחילת 2013 ל-2.5% במהלך הרביע השני של השנה. מכאן שיש מרווח ביטחון להגדלה זמנית של הגירעון בין אם בשל ירידה מסוימת הצפויה בהכנסות ממיסים ובין אם בגין הגדלה חד פעמית בתקצבי הביטחון. כפי שהדברים נראים כיום סביר לצפות לעלייה בסביבת הגירעון ב-2014 ל3%-3.5% תוצר ולסביבה דומה גם ב-2015".

גוזלן מדגיש כי נתוני המאקרו בשבע החולף חיזקו את ההערכה להאטה בקצב הפעילות במשק הישראלי. "מבחינת הפעילות השוטפת, נרשמה חולשה בנתוני הסחר ואילו מבחינת סקרי הציפיות היה זה מדד מנהלי הרכש שירד בשיעור חד חזרה אל מתחת לרמת 50 הנקודות. מדד זה מאופיין בתנודתיות גבוהה באופן יחסי, ולכן בחודש הקודם לא התרשמנו יתר על המידה מהעלייה לרמה של 55 נקודות. נתוני הסחר לרביע השני של השנה הצביעו על חולשה ניכרת ביצוא וביבוא מוצרי השקעה לעומת דשדוש ביבוא חומרי גלם".

לדבריו, נקודת האור בנתוני הסחר הייתה ביבוא מוצרי הצריכה (עלייה בצריכה השוטפת וביבוא בני קיימא) עם עלייה של כ-1.5% ברבעון השני. יתר הרכיבים לעומת זאת היו חלשים במידה ניכרת בפרט היצוא התעשייתי, שירד בכ-8% ביחס לרבעון הראשון. יבוא חומרי הגלם המהווה אינדיקטור לפעילות התעשייה נותר ללא שינוי ברבעון השני ואילו ביבוא מוצרי השקעה נרשמה ירידה של כ-5%".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסףחן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסף
ראיון

יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"

"אין הבעת אמון גדולה יותר מלקבל הזמנה כזאת; הלקוח אומר, אני סומך עליכם שתדעו לספק בהיקפים כאלה". יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן מתייחס לעסקת הענק: "היתרון של נקסט ויז'ן הוא לא רק טכנולוגי, אלא גם ביכולת לדלבר מהר ובכמויות". האם המגמה תמשיך? "אנחנו רואים את 'אפקט פוטין' שהראה שגם כדי לתחזק שלום צריך צבאות חזקים"

נקסט ויז’ן נקסט ויז'ן 0.71%   דיווחה על הזמנה גדולה במיוחד, בהיקף של כ-76.8 מיליון דולר, מלקוח קיים, לרכישת מצלמות מתוצרתה, עם אספקה מדורגת עד סוף 2026. להזמנה צורף גם מנגנון שדרוג שעשוי להגדיל את היקפה בעוד עד כ-3 מיליון דולר. העסקה הזו מצטרפת להזמנה נוספת שעליה דיווחה החברה רק בשבוע שעבר, בהיקף של כ-9.6 מיליון דולר, כך שבתוך שבוע צבר ההזמנות החדש של נקסט ויז’ן מתרחב בעשרות מיליוני דולרים. 

עד כמה זה משמעותי? בין ינואר לספטמבר השנה רשמה נקסט ויז’ן הכנסות של כ-120 מיליון דולר, כך שההזמנות שעליהן דווח בימים האחרונים משקפות לבדן שוות לכ-86% מהשורה העליונה שנרשמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה. מה שמיוחד בהזמנה הזאת הוא לא רק הגודל שלה אלא גם מועד האספקה, כל ההזמנה תסופק בתוך 2026, וזה לוח זמנים מאוד קצר. בתעשייה הזו, אחד היתרונות הכי משמעותיים הוא היכולת להבטיח אספקה מהירה. היכולת של נקסט ויז’ן לספק במועדים קצרים נותנת לה יתרון תחרותי מובהק מול מתחרות, והלקוחות סומכים עליה בעניין הזה. זה משהו שמחזק את הפעילות שלה גם לשנים הבאות. כדי להבין איך העסקה הזאת תשפיע על חברת המצלמות המיוצבות, שהמניה שלה כבר הספיקה כמעט לשלש את ערכה רק השנה, ולזנק יותר מ-1900% מ-3 שנים, דיברנו עם יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן.


איך אתה מתאר את העסקה, ומה מייחד אותה ביחס לעסקאות קודמות?

"מה שמייחד את העסקה הזאת זה קודם כול הגודל שלה ולוחות הזמנים. מדובר בהזמנה של 76.8 מיליון דולר, לתקופה של כשנה, כשהאספקה כולה אמורה להתבצע בשנת 2026. יש גם אופציה לבצע שינויים שיכולים להגדיל את ההיקף. מעבר למספרים, זו עסקה עם לקוח שאומר בפועל: אני עובד עם נקסט ויז’ן, יש לה מוצרים טובים, ואני סומך עליה שתדע לספק בהיקפים כאלה ובזמנים קצרים. אין הבעת אמון גדולה מזו.

כמה זמן עסקה כזו "מתבשלת", זה משהו שהיה בפייפליין הרבה חודשים?

"הביצוע הטכני של עסקה כזאת הוא לא תהליך ארוך. מה שחשוב הוא הדרך שהובילה לשם. הקשר עם הלקוח נבנה לאורך שנים. כמעט כל לקוח מתחיל ברכישה של מצלמה אחת או שתיים, מבצע אינטגרציה, בדיקות והדגמות. אם הוא גדל, בונה מוצר תחרותי ומצליח לזכות במכרזים, ההזמנות שהוא מקבל מתגלגלות אלינו. אנחנו מספקים לו את פתרון הווידאו המיוצב, וכך נוצר המעגל".

כלומר, אין כאן מכרז מול ספקים אחרים ברגע קבלת ההזמנה?

"אנחנו לא עושים מכרזים. הלקוחות שלנו הם יצרני הכלים. הם מתמודדים על מכרזים מול הגורמים שמזמינים מהם את הכלים. אחרי שהם זוכים במכרז, הם משרשרים אלינו את ההזמנה, כי המוצר שלנו כבר עומד בדרישות. זה לקוח שעובד איתנו הרבה שנים, מכיר את המוצר, ובשלב הזה רק ביצעה את ההזמנה".

ירון קיקוז פריים אנרגי
צילום: יחצ

מאבק שליטה באלומיי: פריים אנרג'י מאיימת במהלך משפטי

פריים טוענת שהייתה לה בלעדיות לרכישת מניות השליטה ושכבר לפני כעשרה ימים הסכימה להתקדם לעסקה, עכשיו היא מאותתת שתלך לבית המשפט ותנסה למנוע את המכירה לנופר של עופר ינאי

ליאור דנקנר |

פריים אנרג'י פריים אנרג'י -1.58%  נכנסת לתמונה רגע אחרי ההודעה על רכישת השליטה באלומיי, ומציבה סימן שאלה סביב ההמשך. בחברה טוענים שהיה לה הסכם בלעדיות בקשר לאלומיי אלומיי 1.05%  , ובסביבתה אומרים שהיא כבר הסכימה להתקדם לרכישת החברה עוד לפני שהעסקה עם נופר אנרגיה נופר אנרג'י 1.54%   נסגרה. לטענתה, ההסכם הזה מעניק לה זכויות שהיא מתכוונת למצות, גם אם זה אומר מהלך משפטי.

לפי הטענה של פריים, הבלעדיות הייתה אמורה להבטיח חלון זמן שבו מתנהל מו"מ רק איתה, בלי הצעות מתחרות במקביל. בחברה טוענים כי כבר לפני כעשרה ימים הם נאותו להתקדם לרכישת מניות השליטה, ועכשיו הם מאותתים על פתיחת מאבק משפטי כדי לבדוק האם ההתקדמות לעסקה עם נופר חצתה את גבולות הבלעדיות.


מה בדיוק עומד במחלוקת

הסיפור כאן הוא לא רק מחיר, אלא בעיקר התזמון והמסמכים. פריים מכוונת להסכם הבלעדיות עצמו ולשאלה האם בתקופה הזו התקיימו מגעים מקבילים או מתקדמים עם גורם אחר, ואם כן, באיזה שלב הם היו. לפעמים ההבדל בין “שיחה כללית” לבין “מו"מ מתקדם” הוא בדיוק מה שבית משפט ינסה לפרק, ומכאן מגיע הדגש על ניסוחי ההסכם וההתכתבויות.

אם הטענה הזו תגיע לבית משפט, המוקד צפוי להיות תיעוד של ההתקשרות, טיוטות, מיילים, מועדים מדויקים ומי ידע מה ומתי. זה כולל גם את השאלות הקטנות שנשמעות טכניות אבל משפיעות על הכל, מתי הבלעדיות התחילה ומתי הסתיימה, האם היו הארכות, מה בדיוק נאסר במסגרת ההסכם, והאם היו חריגים שמאפשרים לצד השני לנהל שיחות ראשוניות עם גורמים אחרים. גם צורת ההתנהלות בתוך התקופה חשובה, למשל האם אחד הצדדים משך זמן או שינה תנאים, ואיך זה מתועד.

המשמעות המעשית היא שמעל העסקה מרחפת אפשרות לעיכוב. גם אם נופר ואלומיי ממשיכות לעבוד על השלמת תנאים ואישורים רגולטוריים, חזית משפטית יכולה להכניס את כולם להמתנה, כי אף צד לא אוהב להתקדם לתוך חוסר ודאות. מעבר ללוחות הזמנים, עצם הסכסוך יכול להפוך את העסקה ליותר מורכבת, לא בגלל שינוי בפרטים הכלכליים, אלא בגלל הצורך להקטין סיכון משפטי.