גוזלן: "מלחמת לבנון השנייה פגעה מאוד בתוצר" - איך מבצע צוק איתן ישפיע?

הכלכלן הראשי של IBI בחן כיצד מבצעי עבר השפיעו על הצמיחה במשק והסיק מכך גם על המצב הנוכחי. צפו בנתונים
לירן סהר |

"באופן כללי ניתן לומר כי שוק ההון המקומי ממשיך להפגין בגרות מתוך הערכה לפגיעה מוגבלת במשק כתוצאה מההחרפה במצב ביטחוני", כך אמר היום רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI. "חלק לא מבוטל מהערכה זו נשען על מצבן של המדינות השכנות ובפרט העמדה המצרית שאינה אוהדת חמאס בלשון המעטה. הצמיחה ברבעון השלישי תתמתן בהשפעת החרפה הביטחונית, אך בהנחה ולא מדובר באירוע שיימשך למעלה ממספר שבועות צפויה התאוששות ברבעון האחרון של השנה".

לדברי גוזלן, כמובן שיש חשיבות גבוהה למצב הגלובלי מבחינת ההשפעה על היצוא "ב-2009 שרר מיתון בעולם ואילו ב-2012 הצמיחה העולמית הייתה מתונה. עם זאת, ניתן לומר כי באופן כללי קיימת פגיעה מסוימת ברבעון בו מתרחשת ההחרפה הביטחונית וחזרה לתוואי הצמיחה לאחר מכן, בדרך כלל עם פיצוי (כלפי מעלה) ברבעון העוקב".

הפגיעה הכי גדולה הייתה במלחמת לבנון השנייה

גוזלן מסביר כי הפגיעה המשמעותית ביותר הייתה במלחמת לבנון השנייה עם ירידה של כ-2% בתוצר ברבעון בו התרחשה המלחמה ולאחר מכן עלה התוצר בקרוב ל-10%. במבצע עופרת יצוקה הפגיעה הייתה מעט מתונה יותר (ירידה של 1.9%) אך בחלקה הגדול נבעה מהמיתון הגלובלי ששרר באותה תקופה. לדבריו, ההשלכות הישירות של מבצע עמוד ענן שארך כשבוע בלבד היו זניחות ברמת המשק שצמח ברבעון האחרון של 2012.

"הדיווחים במדיה כיום הם לגבי ירידה חדה בצריכה, שהפגינה חולשה מסוימת גם טרום המצב הנוכחי.החולשה בצריכה הפרטית משקפת האטה בקצב הגידול של ההכנסה הריאלית, אך חשוב להדגיש כי לא מדובר בהתכווצות בצריכה אלא בקצבי גידול מתונים יותר של סביב 2%-2.5%".

מבחינת המצב הפיסקאלי, טוען גוזלן שהתמונה יחסית נוחה "החשיבות של יחס חוב תוצר שנמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות מקבלת משנה תוקף בעת זו. בנוסף, סביבת הגירעון השנתי נמצאה במגמת שיפור לאורך השנה וחצי האחרונות מסביבה של 4%-4.5% תוצר בתחילת 2013 ל-2.5% במהלך הרביע השני של השנה. מכאן שיש מרווח ביטחון להגדלה זמנית של הגירעון בין אם בשל ירידה מסוימת הצפויה בהכנסות ממיסים ובין אם בגין הגדלה חד פעמית בתקצבי הביטחון. כפי שהדברים נראים כיום סביר לצפות לעלייה בסביבת הגירעון ב-2014 ל3%-3.5% תוצר ולסביבה דומה גם ב-2015".

גוזלן מדגיש כי נתוני המאקרו בשבע החולף חיזקו את ההערכה להאטה בקצב הפעילות במשק הישראלי. "מבחינת הפעילות השוטפת, נרשמה חולשה בנתוני הסחר ואילו מבחינת סקרי הציפיות היה זה מדד מנהלי הרכש שירד בשיעור חד חזרה אל מתחת לרמת 50 הנקודות. מדד זה מאופיין בתנודתיות גבוהה באופן יחסי, ולכן בחודש הקודם לא התרשמנו יתר על המידה מהעלייה לרמה של 55 נקודות. נתוני הסחר לרביע השני של השנה הצביעו על חולשה ניכרת ביצוא וביבוא מוצרי השקעה לעומת דשדוש ביבוא חומרי גלם".

לדבריו, נקודת האור בנתוני הסחר הייתה ביבוא מוצרי הצריכה (עלייה בצריכה השוטפת וביבוא בני קיימא) עם עלייה של כ-1.5% ברבעון השני. יתר הרכיבים לעומת זאת היו חלשים במידה ניכרת בפרט היצוא התעשייתי, שירד בכ-8% ביחס לרבעון הראשון. יבוא חומרי הגלם המהווה אינדיקטור לפעילות התעשייה נותר ללא שינוי ברבעון השני ואילו ביבוא מוצרי השקעה נרשמה ירידה של כ-5%".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

אבל גם אם לארית יהיה 1 מיליארד שקל אחרי הנפקה, היא תחזיק ב-80% מחברה שנניח רק לשם המשחק תהיה שווה 4 מיליארד שקל (אחרי הכסף, כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירדה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. למעשה הדבר החשוב ביותר בארית הוא הצבר שלה. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שלק בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: