גוזלן: "מלחמת לבנון השנייה פגעה מאוד בתוצר" - איך מבצע צוק איתן ישפיע?

הכלכלן הראשי של IBI בחן כיצד מבצעי עבר השפיעו על הצמיחה במשק והסיק מכך גם על המצב הנוכחי. צפו בנתונים
לירן סהר |

"באופן כללי ניתן לומר כי שוק ההון המקומי ממשיך להפגין בגרות מתוך הערכה לפגיעה מוגבלת במשק כתוצאה מההחרפה במצב ביטחוני", כך אמר היום רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI. "חלק לא מבוטל מהערכה זו נשען על מצבן של המדינות השכנות ובפרט העמדה המצרית שאינה אוהדת חמאס בלשון המעטה. הצמיחה ברבעון השלישי תתמתן בהשפעת החרפה הביטחונית, אך בהנחה ולא מדובר באירוע שיימשך למעלה ממספר שבועות צפויה התאוששות ברבעון האחרון של השנה".

לדברי גוזלן, כמובן שיש חשיבות גבוהה למצב הגלובלי מבחינת ההשפעה על היצוא "ב-2009 שרר מיתון בעולם ואילו ב-2012 הצמיחה העולמית הייתה מתונה. עם זאת, ניתן לומר כי באופן כללי קיימת פגיעה מסוימת ברבעון בו מתרחשת ההחרפה הביטחונית וחזרה לתוואי הצמיחה לאחר מכן, בדרך כלל עם פיצוי (כלפי מעלה) ברבעון העוקב".

הפגיעה הכי גדולה הייתה במלחמת לבנון השנייה

גוזלן מסביר כי הפגיעה המשמעותית ביותר הייתה במלחמת לבנון השנייה עם ירידה של כ-2% בתוצר ברבעון בו התרחשה המלחמה ולאחר מכן עלה התוצר בקרוב ל-10%. במבצע עופרת יצוקה הפגיעה הייתה מעט מתונה יותר (ירידה של 1.9%) אך בחלקה הגדול נבעה מהמיתון הגלובלי ששרר באותה תקופה. לדבריו, ההשלכות הישירות של מבצע עמוד ענן שארך כשבוע בלבד היו זניחות ברמת המשק שצמח ברבעון האחרון של 2012.

"הדיווחים במדיה כיום הם לגבי ירידה חדה בצריכה, שהפגינה חולשה מסוימת גם טרום המצב הנוכחי.החולשה בצריכה הפרטית משקפת האטה בקצב הגידול של ההכנסה הריאלית, אך חשוב להדגיש כי לא מדובר בהתכווצות בצריכה אלא בקצבי גידול מתונים יותר של סביב 2%-2.5%".

מבחינת המצב הפיסקאלי, טוען גוזלן שהתמונה יחסית נוחה "החשיבות של יחס חוב תוצר שנמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות מקבלת משנה תוקף בעת זו. בנוסף, סביבת הגירעון השנתי נמצאה במגמת שיפור לאורך השנה וחצי האחרונות מסביבה של 4%-4.5% תוצר בתחילת 2013 ל-2.5% במהלך הרביע השני של השנה. מכאן שיש מרווח ביטחון להגדלה זמנית של הגירעון בין אם בשל ירידה מסוימת הצפויה בהכנסות ממיסים ובין אם בגין הגדלה חד פעמית בתקצבי הביטחון. כפי שהדברים נראים כיום סביר לצפות לעלייה בסביבת הגירעון ב-2014 ל3%-3.5% תוצר ולסביבה דומה גם ב-2015".

גוזלן מדגיש כי נתוני המאקרו בשבע החולף חיזקו את ההערכה להאטה בקצב הפעילות במשק הישראלי. "מבחינת הפעילות השוטפת, נרשמה חולשה בנתוני הסחר ואילו מבחינת סקרי הציפיות היה זה מדד מנהלי הרכש שירד בשיעור חד חזרה אל מתחת לרמת 50 הנקודות. מדד זה מאופיין בתנודתיות גבוהה באופן יחסי, ולכן בחודש הקודם לא התרשמנו יתר על המידה מהעלייה לרמה של 55 נקודות. נתוני הסחר לרביע השני של השנה הצביעו על חולשה ניכרת ביצוא וביבוא מוצרי השקעה לעומת דשדוש ביבוא חומרי גלם".

לדבריו, נקודת האור בנתוני הסחר הייתה ביבוא מוצרי הצריכה (עלייה בצריכה השוטפת וביבוא בני קיימא) עם עלייה של כ-1.5% ברבעון השני. יתר הרכיבים לעומת זאת היו חלשים במידה ניכרת בפרט היצוא התעשייתי, שירד בכ-8% ביחס לרבעון הראשון. יבוא חומרי הגלם המהווה אינדיקטור לפעילות התעשייה נותר ללא שינוי ברבעון השני ואילו ביבוא מוצרי השקעה נרשמה ירידה של כ-5%".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.

ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.