רבעון פושר לאלרוב נדל"ן: הרווח התפעולי ירד 15% ל-63 מיליון שקל

החברה רשמה גידול של 2% מדמי שכירות מנכסים מניבים והפסדים של 4 מיליון שקל הנובעים מעדכון שיעור המס בישראל
לירן סהר | (1)
נושאים בכתבה אלרוב נדל"ן

חברת אלרוב נדלן מסכמת את הרבעון השלישי של 2013 עם הכנסות בהיקף של כ-238.1 מיליון שקל, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד. דמי השכירות אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל הסתכמו בכ-25.6 מיליון שקל, לעומת כ-25.1 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-2%. דמי השכירות מהנכסים המניבים בצרפת ושוויץ הסתכמו בכ-47.9 מיליון שקל, לעומת 50.4 מיליון שקל אשתקד, קיטון של 5%. ברבעון המקביל נכללו הכנסות מנכס שנמכר במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2012 ואינו מניב ברבעון הנוכחי.

ההפסד הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה הסתכם בכ-4 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-29.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. המעבר להפסד נובע בעיקר מהוצאה בעלת אופי חד פעמי בסך של כ- 20 מיליון שקל בגין עדכון שיעור מס החברות בישראל מ-25% ל-26.5% אשר נרשמה במסגרת הוצאות מיסים על ההכנסה. כמו כן, מלון קפה רויאל נפתח לציבור בדצמבר 2012 באופן מדורג ורשם הפסד תפעולי בסך של כ-31.7 מיליון

שקל בתקופה של תשעה חודשים הראשונים להפעלתו של המלון וזאת לעומת הפסד בסך של כ-11.5 מיליון שקל שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד בסעיף הוצאות טרום פתיחת מלון.

הרווח התפעולי הסתכם ברבעון השלישי בכ-62.6 מיליון שקל, זאת לעומת 73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-15% הנובע מגידול בהוצאות הפעלת בתי המלון אשר הסתכמו בכ-137 מיליון שקל,לעומת כ-111 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

גידול בעודף התפעולי בירושלים

העודף התפעולי שנבע ממלונות הקבוצה בירושלים (מצודת דוד וממילא) הסתכם בכ- 17 מיליון שקל לעומת כ-13.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מלון לוטסיה בפריז תרם ברבעון כ-6.6 מיליון שקל לעודף התפעולי לעומת כ- 10.3 ברבעון המקביל אשתקד. בימים אלה מנהלת החברה משא ומתן עם עובדי המלון על מנת להגיע להסדר לסגירת המלון במהלך השנה הבאה לצורך שיפוצים על מנת להתאימו לאסטרטגיית ניהול בתי המלון של הקבוצה. הירידה בשיעור התפוסה במלון Lutetia שהביאה לירידה בעודף התפעולי הצפוי נובעת מההתארגנות לסגירת המלון.

שוויו ההוגן של הנדל"ן להשקעה (שאינו כולל את הנדל"ן המלונאי) ליום 30 בספטמבר 2013 הסתכם בכ-5.55 מיליארד שקל לעומת כ-5.659 מיליארד שקל בסוף שנת 2012. עיקר הקיטון בנדל"ן להשקעה נובע מהיחלשותם של הפרנק השוויצרי, האירו והלירה שטרלינג ביחס לשקל שתרמו לירידה בשקלים של הנדל"ן להשקעה של החברה בשוויץ, בצרפת ובאנגליה.

דמי השכירות הצפויים להתקבל על בסיס שנה מלאה מהנכסים בחו"ל (כולל בניין המשרדים בשוויץ שנרכש במהלך תקופת הדוח והרחבתו וכולל המרכז המסחרי שנרכש בשוויץ לאחר תאריך המאזן) מסתכמים בכ-229 מיליון שקל (הכוללים 197 מיליון שקל משוויץ, 23 מיליון שקל בצרפת ו-9 מיליון שקל מהנכס בלונדון).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"שוויץ ממשיכה להוות מנוע צמיחה"

אלפרד אקירוב, יו"ר דירקטוריון אלרוב נדל"ן מסר: "נמשכת מגמת השיפור במלונות הקבוצה באמסטרדם ובלונדון. הקונסבטריום באמסטרדם רושם רבעון שני ברציפות של רווחיות תפעולית ואנו מעריכים כי מגמה זו תימשך. קפה רויאל בלונדון מציג עדיין הפסד תפעולי, כמצופה ממלונות בתחילת דרכם, אך ממשיך להראות מגמת שיפור ומצמצם את ההפסד התפעולי מדי רבעון, להערכתנו ברבעון הקרוב המלון יגיע לאיזון תפעולי או קרוב לכך."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    oz 26/11/2013 00:17
    הגב לתגובה זו
    פייסבוק - עיר ימים חדרה - קהילה פתוחה https://www.facebook.com/hadera02
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.

אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל

זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55%   ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.

לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.

יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.

בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.