רבעון פושר לאלרוב נדל"ן: הרווח התפעולי ירד 15% ל-63 מיליון שקל

החברה רשמה גידול של 2% מדמי שכירות מנכסים מניבים והפסדים של 4 מיליון שקל הנובעים מעדכון שיעור המס בישראל
לירן סהר | (1)
נושאים בכתבה אלרוב נדל"ן

חברת אלרוב נדלן מסכמת את הרבעון השלישי של 2013 עם הכנסות בהיקף של כ-238.1 מיליון שקל, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד. דמי השכירות אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל הסתכמו בכ-25.6 מיליון שקל, לעומת כ-25.1 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-2%. דמי השכירות מהנכסים המניבים בצרפת ושוויץ הסתכמו בכ-47.9 מיליון שקל, לעומת 50.4 מיליון שקל אשתקד, קיטון של 5%. ברבעון המקביל נכללו הכנסות מנכס שנמכר במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2012 ואינו מניב ברבעון הנוכחי.

ההפסד הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה הסתכם בכ-4 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-29.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. המעבר להפסד נובע בעיקר מהוצאה בעלת אופי חד פעמי בסך של כ- 20 מיליון שקל בגין עדכון שיעור מס החברות בישראל מ-25% ל-26.5% אשר נרשמה במסגרת הוצאות מיסים על ההכנסה. כמו כן, מלון קפה רויאל נפתח לציבור בדצמבר 2012 באופן מדורג ורשם הפסד תפעולי בסך של כ-31.7 מיליון

שקל בתקופה של תשעה חודשים הראשונים להפעלתו של המלון וזאת לעומת הפסד בסך של כ-11.5 מיליון שקל שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד בסעיף הוצאות טרום פתיחת מלון.

הרווח התפעולי הסתכם ברבעון השלישי בכ-62.6 מיליון שקל, זאת לעומת 73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-15% הנובע מגידול בהוצאות הפעלת בתי המלון אשר הסתכמו בכ-137 מיליון שקל,לעומת כ-111 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

גידול בעודף התפעולי בירושלים

העודף התפעולי שנבע ממלונות הקבוצה בירושלים (מצודת דוד וממילא) הסתכם בכ- 17 מיליון שקל לעומת כ-13.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מלון לוטסיה בפריז תרם ברבעון כ-6.6 מיליון שקל לעודף התפעולי לעומת כ- 10.3 ברבעון המקביל אשתקד. בימים אלה מנהלת החברה משא ומתן עם עובדי המלון על מנת להגיע להסדר לסגירת המלון במהלך השנה הבאה לצורך שיפוצים על מנת להתאימו לאסטרטגיית ניהול בתי המלון של הקבוצה. הירידה בשיעור התפוסה במלון Lutetia שהביאה לירידה בעודף התפעולי הצפוי נובעת מההתארגנות לסגירת המלון.

שוויו ההוגן של הנדל"ן להשקעה (שאינו כולל את הנדל"ן המלונאי) ליום 30 בספטמבר 2013 הסתכם בכ-5.55 מיליארד שקל לעומת כ-5.659 מיליארד שקל בסוף שנת 2012. עיקר הקיטון בנדל"ן להשקעה נובע מהיחלשותם של הפרנק השוויצרי, האירו והלירה שטרלינג ביחס לשקל שתרמו לירידה בשקלים של הנדל"ן להשקעה של החברה בשוויץ, בצרפת ובאנגליה.

דמי השכירות הצפויים להתקבל על בסיס שנה מלאה מהנכסים בחו"ל (כולל בניין המשרדים בשוויץ שנרכש במהלך תקופת הדוח והרחבתו וכולל המרכז המסחרי שנרכש בשוויץ לאחר תאריך המאזן) מסתכמים בכ-229 מיליון שקל (הכוללים 197 מיליון שקל משוויץ, 23 מיליון שקל בצרפת ו-9 מיליון שקל מהנכס בלונדון).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"שוויץ ממשיכה להוות מנוע צמיחה"

אלפרד אקירוב, יו"ר דירקטוריון אלרוב נדל"ן מסר: "נמשכת מגמת השיפור במלונות הקבוצה באמסטרדם ובלונדון. הקונסבטריום באמסטרדם רושם רבעון שני ברציפות של רווחיות תפעולית ואנו מעריכים כי מגמה זו תימשך. קפה רויאל בלונדון מציג עדיין הפסד תפעולי, כמצופה ממלונות בתחילת דרכם, אך ממשיך להראות מגמת שיפור ומצמצם את ההפסד התפעולי מדי רבעון, להערכתנו ברבעון הקרוב המלון יגיע לאיזון תפעולי או קרוב לכך."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    oz 26/11/2013 00:17
    הגב לתגובה זו
    פייסבוק - עיר ימים חדרה - קהילה פתוחה https://www.facebook.com/hadera02
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל


דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים