רבעון פושר לאלרוב נדל"ן: הרווח התפעולי ירד 15% ל-63 מיליון שקל

החברה רשמה גידול של 2% מדמי שכירות מנכסים מניבים והפסדים של 4 מיליון שקל הנובעים מעדכון שיעור המס בישראל
לירן סהר | (1)
נושאים בכתבה אלרוב נדל"ן

חברת אלרוב נדלן מסכמת את הרבעון השלישי של 2013 עם הכנסות בהיקף של כ-238.1 מיליון שקל, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד. דמי השכירות אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל הסתכמו בכ-25.6 מיליון שקל, לעומת כ-25.1 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-2%. דמי השכירות מהנכסים המניבים בצרפת ושוויץ הסתכמו בכ-47.9 מיליון שקל, לעומת 50.4 מיליון שקל אשתקד, קיטון של 5%. ברבעון המקביל נכללו הכנסות מנכס שנמכר במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2012 ואינו מניב ברבעון הנוכחי.

ההפסד הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה הסתכם בכ-4 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-29.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. המעבר להפסד נובע בעיקר מהוצאה בעלת אופי חד פעמי בסך של כ- 20 מיליון שקל בגין עדכון שיעור מס החברות בישראל מ-25% ל-26.5% אשר נרשמה במסגרת הוצאות מיסים על ההכנסה. כמו כן, מלון קפה רויאל נפתח לציבור בדצמבר 2012 באופן מדורג ורשם הפסד תפעולי בסך של כ-31.7 מיליון

שקל בתקופה של תשעה חודשים הראשונים להפעלתו של המלון וזאת לעומת הפסד בסך של כ-11.5 מיליון שקל שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד בסעיף הוצאות טרום פתיחת מלון.

הרווח התפעולי הסתכם ברבעון השלישי בכ-62.6 מיליון שקל, זאת לעומת 73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-15% הנובע מגידול בהוצאות הפעלת בתי המלון אשר הסתכמו בכ-137 מיליון שקל,לעומת כ-111 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

גידול בעודף התפעולי בירושלים

העודף התפעולי שנבע ממלונות הקבוצה בירושלים (מצודת דוד וממילא) הסתכם בכ- 17 מיליון שקל לעומת כ-13.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מלון לוטסיה בפריז תרם ברבעון כ-6.6 מיליון שקל לעודף התפעולי לעומת כ- 10.3 ברבעון המקביל אשתקד. בימים אלה מנהלת החברה משא ומתן עם עובדי המלון על מנת להגיע להסדר לסגירת המלון במהלך השנה הבאה לצורך שיפוצים על מנת להתאימו לאסטרטגיית ניהול בתי המלון של הקבוצה. הירידה בשיעור התפוסה במלון Lutetia שהביאה לירידה בעודף התפעולי הצפוי נובעת מההתארגנות לסגירת המלון.

שוויו ההוגן של הנדל"ן להשקעה (שאינו כולל את הנדל"ן המלונאי) ליום 30 בספטמבר 2013 הסתכם בכ-5.55 מיליארד שקל לעומת כ-5.659 מיליארד שקל בסוף שנת 2012. עיקר הקיטון בנדל"ן להשקעה נובע מהיחלשותם של הפרנק השוויצרי, האירו והלירה שטרלינג ביחס לשקל שתרמו לירידה בשקלים של הנדל"ן להשקעה של החברה בשוויץ, בצרפת ובאנגליה.

דמי השכירות הצפויים להתקבל על בסיס שנה מלאה מהנכסים בחו"ל (כולל בניין המשרדים בשוויץ שנרכש במהלך תקופת הדוח והרחבתו וכולל המרכז המסחרי שנרכש בשוויץ לאחר תאריך המאזן) מסתכמים בכ-229 מיליון שקל (הכוללים 197 מיליון שקל משוויץ, 23 מיליון שקל בצרפת ו-9 מיליון שקל מהנכס בלונדון).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"שוויץ ממשיכה להוות מנוע צמיחה"

אלפרד אקירוב, יו"ר דירקטוריון אלרוב נדל"ן מסר: "נמשכת מגמת השיפור במלונות הקבוצה באמסטרדם ובלונדון. הקונסבטריום באמסטרדם רושם רבעון שני ברציפות של רווחיות תפעולית ואנו מעריכים כי מגמה זו תימשך. קפה רויאל בלונדון מציג עדיין הפסד תפעולי, כמצופה ממלונות בתחילת דרכם, אך ממשיך להראות מגמת שיפור ומצמצם את ההפסד התפעולי מדי רבעון, להערכתנו ברבעון הקרוב המלון יגיע לאיזון תפעולי או קרוב לכך."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    oz 26/11/2013 00:17
    הגב לתגובה זו
    פייסבוק - עיר ימים חדרה - קהילה פתוחה https://www.facebook.com/hadera02
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%