רבעון פושר לאלרוב נדל"ן: הרווח התפעולי ירד 15% ל-63 מיליון שקל
אלרוב נדל"ן חברת אלרוב נדלן מסכמת את הרבעון השלישי של 2013 עם הכנסות בהיקף של כ-238.1 מיליון שקל, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד. דמי השכירות אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל הסתכמו בכ-25.6 מיליון שקל, לעומת כ-25.1 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-2%. דמי השכירות מהנכסים המניבים בצרפת ושוויץ הסתכמו בכ-47.9 מיליון שקל, לעומת 50.4 מיליון שקל אשתקד, קיטון של 5%. ברבעון המקביל נכללו הכנסות מנכס שנמכר במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2012 ואינו מניב ברבעון הנוכחי.
ההפסד הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה הסתכם בכ-4 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-29.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. המעבר להפסד נובע בעיקר מהוצאה בעלת אופי חד פעמי בסך של כ- 20 מיליון שקל בגין עדכון שיעור מס החברות בישראל מ-25% ל-26.5% אשר נרשמה במסגרת הוצאות מיסים על ההכנסה. כמו כן, מלון קפה רויאל נפתח לציבור בדצמבר 2012 באופן מדורג ורשם הפסד תפעולי בסך של כ-31.7 מיליון
שקל בתקופה של תשעה חודשים הראשונים להפעלתו של המלון וזאת לעומת הפסד בסך של כ-11.5 מיליון שקל שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד בסעיף הוצאות טרום פתיחת מלון.
הרווח התפעולי הסתכם ברבעון השלישי בכ-62.6 מיליון שקל, זאת לעומת 73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-15% הנובע מגידול בהוצאות הפעלת בתי המלון אשר הסתכמו בכ-137 מיליון שקל,לעומת כ-111 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
- אלפרד אקירוב עושה בית ספר - רווח של 382 מיליון שקל מכלל ולאומי
- אלרוב – עליה של 41% בהכנסות והתאוששות בשורה התחתונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גידול בעודף התפעולי בירושלים
העודף התפעולי שנבע ממלונות הקבוצה בירושלים (מצודת דוד וממילא) הסתכם בכ- 17 מיליון שקל לעומת כ-13.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מלון לוטסיה בפריז תרם ברבעון כ-6.6 מיליון שקל לעודף התפעולי לעומת כ- 10.3 ברבעון המקביל אשתקד. בימים אלה מנהלת החברה משא ומתן עם עובדי המלון על מנת להגיע להסדר לסגירת המלון במהלך השנה הבאה לצורך שיפוצים על מנת להתאימו לאסטרטגיית ניהול בתי המלון של הקבוצה. הירידה בשיעור התפוסה במלון Lutetia שהביאה לירידה בעודף התפעולי הצפוי נובעת מההתארגנות לסגירת המלון.
שוויו ההוגן של הנדל"ן להשקעה (שאינו כולל את הנדל"ן המלונאי) ליום 30 בספטמבר 2013 הסתכם בכ-5.55 מיליארד שקל לעומת כ-5.659 מיליארד שקל בסוף שנת 2012. עיקר הקיטון בנדל"ן להשקעה נובע מהיחלשותם של הפרנק השוויצרי, האירו והלירה שטרלינג ביחס לשקל שתרמו לירידה בשקלים של הנדל"ן להשקעה של החברה בשוויץ, בצרפת ובאנגליה.
דמי השכירות הצפויים להתקבל על בסיס שנה מלאה מהנכסים בחו"ל (כולל בניין המשרדים בשוויץ שנרכש במהלך תקופת הדוח והרחבתו וכולל המרכז המסחרי שנרכש בשוויץ לאחר תאריך המאזן) מסתכמים בכ-229 מיליון שקל (הכוללים 197 מיליון שקל משוויץ, 23 מיליון שקל בצרפת ו-9 מיליון שקל מהנכס בלונדון).
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"שוויץ ממשיכה להוות מנוע צמיחה"
אלפרד אקירוב, יו"ר דירקטוריון אלרוב נדל"ן מסר: "נמשכת מגמת השיפור במלונות הקבוצה באמסטרדם ובלונדון. הקונסבטריום באמסטרדם רושם רבעון שני ברציפות של רווחיות תפעולית ואנו מעריכים כי מגמה זו תימשך. קפה רויאל בלונדון מציג עדיין הפסד תפעולי, כמצופה ממלונות בתחילת דרכם, אך ממשיך להראות מגמת שיפור ומצמצם את ההפסד התפעולי מדי רבעון, להערכתנו ברבעון הקרוב המלון יגיע לאיזון תפעולי או קרוב לכך."
- 1.oz 26/11/2013 00:17הגב לתגובה זופייסבוק - עיר ימים חדרה - קהילה פתוחה https://www.facebook.com/hadera02
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
