תגובות לריבית: "החליטו לא לחכות לנגיד הבא, אלא לפעול לעידוד הצמיחה"
החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 1% הצליחה להפתיע את מרבית הכלכלנים. ברקע - התחזקות משמעותית של השקל ביחס למטבעות הזרים ובמיוחד ביחס לדולר. השער הנמוך - 3.5150 שקלים לדולר פוגע בייצוא של ישראל ומהווה איום של ממש על התעשייה. הפחתת הריבית השקלית אמורה באופן תיאורטי להחליש את השקל.
אילן ארצי , מנהל השקעות ראשי של בית ההשקעות הלמן-אלדובי: "למרות נתוני הצמיחה האחרונים שהיו טובים יחסית, כנראה שהבנק מעוניין להגיב להתחזקות השקל בימים האחרונים ועדיין חושש מהאטה במשק הישראלי. גם דברי ברננקי מהשבוע שעבר והחלטתו שלא להפסיק את תוכנית רכישות האג"ח מעלים את החשש מפני האטה עולמית שתפגע גם במשק המקומי. מדובר בצעד אמיץ ונכון של מ"מ הנגיד נוכח העובדה שתהליך מינוי הנגיד עדיין מתמהמה".
אהוד רצאבי , נשיא להב (ארגוני העצמאים והעסקים): "בבנק ישראל החליטו לא לחכות לנגיד הבא, אלא לפעול כבר עכשיו לעידוד הצמיחה במשק. זו החלטה חשובה ומבורכת אשר תקל על עלויות האשראי ותסייע למגזר העסקים הקטנים והעצמאים לשמור על יציבות פיננסית. הצמיחה הנמוכה, האינפלציה המתונה וחידוש מגמת התיסוף של השקל אפשרו את הפחתת הריבית, וטוב שבנק ישראל פעל כך.
הבנק הפדרלי הפתיע כאשר הותיר ללא שינוי את רכישות האג"ח, והעריך כי הצמיחה של כלכלת ארה"ב השנה תהיה נמוכה מכפי שהעריך עד כה. הפד הודיע כי ימתין לראות 'ראיות נוספות שההתאוששות נמשכת' בטרם יתחיל לצמצם את רכישות האג"ח. בסין, למרות נתונים חזקים מהצפוי, עלו חששות מההתפתחויות בשוקי האשראי ומצמיחה שאינה מתבססת על צריכה מקומית".
איילת ניר כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות: "בהיעדר לחצים אינפלציוניים ובהינתן תחזית הלמ"ס ותחזית בנק ישראל לצמיחה מתונה ב-2013 ביחס לתחזיות הקודמות, הגורם שהשפיע יותר מכל על החלטת הוועדה המוניטרית הוא שער החליפין של השקל מול סל המטבעות , המהווה גורם המעכב את צמיחת המשק (ראו תחזית הלמ"ס לאי גידול ביצוא השנה, ותחזית בנק ישראל לשיעור גידול שלילי ביצוא).
ללא התחזקות זו סביר להניח שהריבית עדיין הייתה עומדת על 1.75%. קשה לחזות, האם יהיה די בצמצום פער הריביות מול ארה"ב לרמה הנוכחית כדי שהכוחות להמשך התחזקות השקל יחלשו באופן משמעותי. עם זאת, מאחר ובטווח הארוך יותר, הבנק המרכזי האמריקני צפוי לצמצם את ההרחבה הכמותית, צעד שעשוי לצמצם עוד יותר את פער התשואות בין המשקים, הרי שאנו נותנים הסתברות גבוהה יותר לאי שינוי בריבית המוניטרית בשנה הקרובה".
אסף שאול , סמנכ"ל השקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות: "בנק ישראל משתמש בכדור האחרון בקנה ומוריד את הריבית בשוק ב-0.25% ל 1%. המשמעות היא שלנגיד הבא תהיה עבודה קשה יותר מאחר ונשק הריבית מוצה באופן סופי והשלב הבא יצטרך להיות יצירתי יותר. הסיבות העיקריות להורדה הן הדחייה של צמצום ההרחבה הכמותית בארה"ב ושער הדולר שהגיע ל-3.5 שקלים. החולשה בנתונים הכלכליים בצמיחה ובתעשייה תרמה גם לשיקולים בעד הורדת הריבית. השוק מגלם באופן חלקי בלבד את הורדת הריבית ולכן נצפה לעליות שערים באגרות החוב ובשוק המניות".
עפר קליין , ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "לאחר ארבעה חודשים בהם הותיר בנק ישראל את הריבית ללא שינוי, ועל אף הצפי בשווקים שהריבית תיוותר על כנה עד מחצית 2014 לפחות, הודיע היום בנק ישראל על הפחתת הריבית ב-0.25%:
הפחתת הריבית מוצדקת מסיבות אלה:
1. הייסוף המתמשך בשער השקל מול הדולר בחודשיים האחרונים.
2. מדד אוגוסט שהיה נמוך מהצפי, לצד הציפיות לאינפלציה המתונות לשנה הקרובה.
3. מדדי הפעילות הכלכלית בחודשים האחרונים המעידים על התרחבות מתונה בפעילות הכלכלית במשק עם האטה יחסית ברבעון שלישי השנה.
4. הודעת הפד על המשך ההרחבות הכמותיות.
יוסי פריימן , מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות: "בנק ישראל החליט לשוב ולהוביל על פני להיות מובל, כאשר בחר להפחית את הריבית ברבע אחוז ולצמצם בכך את כדאיות ההימור על שער החליפין. דרך הקטנת פערי הריביות בין ישראל לשוקי חו"ל, מתכוונת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לצמצם את היצע המט"ח ואף לעודד ביקוש מחודש לדולר. פעולתו של בנק ישראל לא יכולה להיות פעולה בודדת שתביא לשינוי המגמה של ייסוף השקל והפגיעה המתמשכת ברווחיות הייצוא ובעתיד התעשייה הישראלית. נדרש מהלך רחב יותר שיבטיח את רווחיות הייצוא וימנע הצפה של השוק המקומי בייבוא מתחרה".
- 2.צעד חכם מי שלא מבין שישתוק (ל"ת)tr 23/09/2013 16:39הגב לתגובה זו
- 1.נסיון אחרון להעיף את המשכנתאות למעלה (ל"ת)דד 23/09/2013 15:45הגב לתגובה זו
- משה 23/09/2013 16:34הגב לתגובה זומשכנתא. איך הבנקים ירויחו? הטמבלים ימשיכו לקחת משכנתא
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: ענבל מרמריהרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים
הרשות לניירות ערך הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.
