תגובות לריבית: "החליטו לא לחכות לנגיד הבא, אלא לפעול לעידוד הצמיחה"

בשוק ההון ובתעשייה מברכים על החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית ב-0.25%; המטרה העיקרית - להחליש את השקל ביחס לדולר
אבי שאולי | (3)

החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 1% הצליחה להפתיע את מרבית הכלכלנים. ברקע - התחזקות משמעותית של השקל ביחס למטבעות הזרים ובמיוחד ביחס לדולר. השער הנמוך - 3.5150 שקלים לדולר פוגע בייצוא של ישראל ומהווה איום של ממש על התעשייה. הפחתת הריבית השקלית אמורה באופן תיאורטי להחליש את השקל.

אילן ארצי , מנהל השקעות ראשי של בית ההשקעות הלמן-אלדובי: "למרות נתוני הצמיחה האחרונים שהיו טובים יחסית, כנראה שהבנק מעוניין להגיב להתחזקות השקל בימים האחרונים ועדיין חושש מהאטה במשק הישראלי. גם דברי ברננקי מהשבוע שעבר והחלטתו שלא להפסיק את תוכנית רכישות האג"ח מעלים את החשש מפני האטה עולמית שתפגע גם במשק המקומי. מדובר בצעד אמיץ ונכון של מ"מ הנגיד נוכח העובדה שתהליך מינוי הנגיד עדיין מתמהמה".

אהוד רצאבי , נשיא להב (ארגוני העצמאים והעסקים): "בבנק ישראל החליטו לא לחכות לנגיד הבא, אלא לפעול כבר עכשיו לעידוד הצמיחה במשק. זו החלטה חשובה ומבורכת אשר תקל על עלויות האשראי ותסייע למגזר העסקים הקטנים והעצמאים לשמור על יציבות פיננסית. הצמיחה הנמוכה, האינפלציה המתונה וחידוש מגמת התיסוף של השקל אפשרו את הפחתת הריבית, וטוב שבנק ישראל פעל כך.

הבנק הפדרלי הפתיע כאשר הותיר ללא שינוי את רכישות האג"ח, והעריך כי הצמיחה של כלכלת ארה"ב השנה תהיה נמוכה מכפי שהעריך עד כה. הפד הודיע כי ימתין לראות 'ראיות נוספות שההתאוששות נמשכת' בטרם יתחיל לצמצם את רכישות האג"ח. בסין, למרות נתונים חזקים מהצפוי, עלו חששות מההתפתחויות בשוקי האשראי ומצמיחה שאינה מתבססת על צריכה מקומית".

איילת ניר כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות: "בהיעדר לחצים אינפלציוניים ובהינתן תחזית הלמ"ס ותחזית בנק ישראל לצמיחה מתונה ב-2013 ביחס לתחזיות הקודמות, הגורם שהשפיע יותר מכל על החלטת הוועדה המוניטרית הוא שער החליפין של השקל מול סל המטבעות , המהווה גורם המעכב את צמיחת המשק (ראו תחזית הלמ"ס לאי גידול ביצוא השנה, ותחזית בנק ישראל לשיעור גידול שלילי ביצוא).

ללא התחזקות זו סביר להניח שהריבית עדיין הייתה עומדת על 1.75%. קשה לחזות, האם יהיה די בצמצום פער הריביות מול ארה"ב לרמה הנוכחית כדי שהכוחות להמשך התחזקות השקל יחלשו באופן משמעותי. עם זאת, מאחר ובטווח הארוך יותר, הבנק המרכזי האמריקני צפוי לצמצם את ההרחבה הכמותית, צעד שעשוי לצמצם עוד יותר את פער התשואות בין המשקים, הרי שאנו נותנים הסתברות גבוהה יותר לאי שינוי בריבית המוניטרית בשנה הקרובה".

אסף שאול , סמנכ"ל השקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות: "בנק ישראל משתמש בכדור האחרון בקנה ומוריד את הריבית בשוק ב-0.25% ל 1%. המשמעות היא שלנגיד הבא תהיה עבודה קשה יותר מאחר ונשק הריבית מוצה באופן סופי והשלב הבא יצטרך להיות יצירתי יותר. הסיבות העיקריות להורדה הן הדחייה של צמצום ההרחבה הכמותית בארה"ב ושער הדולר שהגיע ל-3.5 שקלים. החולשה בנתונים הכלכליים בצמיחה ובתעשייה תרמה גם לשיקולים בעד הורדת הריבית. השוק מגלם באופן חלקי בלבד את הורדת הריבית ולכן נצפה לעליות שערים באגרות החוב ובשוק המניות".

עפר קליין , ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "לאחר ארבעה חודשים בהם הותיר בנק ישראל את הריבית ללא שינוי, ועל אף הצפי בשווקים שהריבית תיוותר על כנה עד מחצית 2014 לפחות, הודיע היום בנק ישראל על הפחתת הריבית ב-0.25%:

הפחתת הריבית מוצדקת מסיבות אלה:

1. הייסוף המתמשך בשער השקל מול הדולר בחודשיים האחרונים.

2. מדד אוגוסט שהיה נמוך מהצפי, לצד הציפיות לאינפלציה המתונות לשנה הקרובה.

3. מדדי הפעילות הכלכלית בחודשים האחרונים המעידים על התרחבות מתונה בפעילות הכלכלית במשק עם האטה יחסית ברבעון שלישי השנה.

4. הודעת הפד על המשך ההרחבות הכמותיות.

יוסי פריימן , מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות: "בנק ישראל החליט לשוב ולהוביל על פני להיות מובל, כאשר בחר להפחית את הריבית ברבע אחוז ולצמצם בכך את כדאיות ההימור על שער החליפין. דרך הקטנת פערי הריביות בין ישראל לשוקי חו"ל, מתכוונת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לצמצם את היצע המט"ח ואף לעודד ביקוש מחודש לדולר. פעולתו של בנק ישראל לא יכולה להיות פעולה בודדת שתביא לשינוי המגמה של ייסוף השקל והפגיעה המתמשכת ברווחיות הייצוא ובעתיד התעשייה הישראלית. נדרש מהלך רחב יותר שיבטיח את רווחיות הייצוא וימנע הצפה של השוק המקומי בייבוא מתחרה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צעד חכם מי שלא מבין שישתוק (ל"ת)
    tr 23/09/2013 16:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נסיון אחרון להעיף את המשכנתאות למעלה (ל"ת)
    דד 23/09/2013 15:45
    הגב לתגובה זו
  • משה 23/09/2013 16:34
    הגב לתגובה זו
    משכנתא. איך הבנקים ירויחו? הטמבלים ימשיכו לקחת משכנתא
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.