תגובות לריבית: "החליטו לא לחכות לנגיד הבא, אלא לפעול לעידוד הצמיחה"
החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 1% הצליחה להפתיע את מרבית הכלכלנים. ברקע - התחזקות משמעותית של השקל ביחס למטבעות הזרים ובמיוחד ביחס לדולר. השער הנמוך - 3.5150 שקלים לדולר פוגע בייצוא של ישראל ומהווה איום של ממש על התעשייה. הפחתת הריבית השקלית אמורה באופן תיאורטי להחליש את השקל.
אילן ארצי , מנהל השקעות ראשי של בית ההשקעות הלמן-אלדובי: "למרות נתוני הצמיחה האחרונים שהיו טובים יחסית, כנראה שהבנק מעוניין להגיב להתחזקות השקל בימים האחרונים ועדיין חושש מהאטה במשק הישראלי. גם דברי ברננקי מהשבוע שעבר והחלטתו שלא להפסיק את תוכנית רכישות האג"ח מעלים את החשש מפני האטה עולמית שתפגע גם במשק המקומי. מדובר בצעד אמיץ ונכון של מ"מ הנגיד נוכח העובדה שתהליך מינוי הנגיד עדיין מתמהמה".
אהוד רצאבי , נשיא להב (ארגוני העצמאים והעסקים): "בבנק ישראל החליטו לא לחכות לנגיד הבא, אלא לפעול כבר עכשיו לעידוד הצמיחה במשק. זו החלטה חשובה ומבורכת אשר תקל על עלויות האשראי ותסייע למגזר העסקים הקטנים והעצמאים לשמור על יציבות פיננסית. הצמיחה הנמוכה, האינפלציה המתונה וחידוש מגמת התיסוף של השקל אפשרו את הפחתת הריבית, וטוב שבנק ישראל פעל כך.
הבנק הפדרלי הפתיע כאשר הותיר ללא שינוי את רכישות האג"ח, והעריך כי הצמיחה של כלכלת ארה"ב השנה תהיה נמוכה מכפי שהעריך עד כה. הפד הודיע כי ימתין לראות 'ראיות נוספות שההתאוששות נמשכת' בטרם יתחיל לצמצם את רכישות האג"ח. בסין, למרות נתונים חזקים מהצפוי, עלו חששות מההתפתחויות בשוקי האשראי ומצמיחה שאינה מתבססת על צריכה מקומית".
איילת ניר כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות: "בהיעדר לחצים אינפלציוניים ובהינתן תחזית הלמ"ס ותחזית בנק ישראל לצמיחה מתונה ב-2013 ביחס לתחזיות הקודמות, הגורם שהשפיע יותר מכל על החלטת הוועדה המוניטרית הוא שער החליפין של השקל מול סל המטבעות , המהווה גורם המעכב את צמיחת המשק (ראו תחזית הלמ"ס לאי גידול ביצוא השנה, ותחזית בנק ישראל לשיעור גידול שלילי ביצוא).
ללא התחזקות זו סביר להניח שהריבית עדיין הייתה עומדת על 1.75%. קשה לחזות, האם יהיה די בצמצום פער הריביות מול ארה"ב לרמה הנוכחית כדי שהכוחות להמשך התחזקות השקל יחלשו באופן משמעותי. עם זאת, מאחר ובטווח הארוך יותר, הבנק המרכזי האמריקני צפוי לצמצם את ההרחבה הכמותית, צעד שעשוי לצמצם עוד יותר את פער התשואות בין המשקים, הרי שאנו נותנים הסתברות גבוהה יותר לאי שינוי בריבית המוניטרית בשנה הקרובה".
אסף שאול , סמנכ"ל השקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות: "בנק ישראל משתמש בכדור האחרון בקנה ומוריד את הריבית בשוק ב-0.25% ל 1%. המשמעות היא שלנגיד הבא תהיה עבודה קשה יותר מאחר ונשק הריבית מוצה באופן סופי והשלב הבא יצטרך להיות יצירתי יותר. הסיבות העיקריות להורדה הן הדחייה של צמצום ההרחבה הכמותית בארה"ב ושער הדולר שהגיע ל-3.5 שקלים. החולשה בנתונים הכלכליים בצמיחה ובתעשייה תרמה גם לשיקולים בעד הורדת הריבית. השוק מגלם באופן חלקי בלבד את הורדת הריבית ולכן נצפה לעליות שערים באגרות החוב ובשוק המניות".
עפר קליין , ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "לאחר ארבעה חודשים בהם הותיר בנק ישראל את הריבית ללא שינוי, ועל אף הצפי בשווקים שהריבית תיוותר על כנה עד מחצית 2014 לפחות, הודיע היום בנק ישראל על הפחתת הריבית ב-0.25%:
הפחתת הריבית מוצדקת מסיבות אלה:
1. הייסוף המתמשך בשער השקל מול הדולר בחודשיים האחרונים.
2. מדד אוגוסט שהיה נמוך מהצפי, לצד הציפיות לאינפלציה המתונות לשנה הקרובה.
3. מדדי הפעילות הכלכלית בחודשים האחרונים המעידים על התרחבות מתונה בפעילות הכלכלית במשק עם האטה יחסית ברבעון שלישי השנה.
4. הודעת הפד על המשך ההרחבות הכמותיות.
יוסי פריימן , מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות: "בנק ישראל החליט לשוב ולהוביל על פני להיות מובל, כאשר בחר להפחית את הריבית ברבע אחוז ולצמצם בכך את כדאיות ההימור על שער החליפין. דרך הקטנת פערי הריביות בין ישראל לשוקי חו"ל, מתכוונת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לצמצם את היצע המט"ח ואף לעודד ביקוש מחודש לדולר. פעולתו של בנק ישראל לא יכולה להיות פעולה בודדת שתביא לשינוי המגמה של ייסוף השקל והפגיעה המתמשכת ברווחיות הייצוא ובעתיד התעשייה הישראלית. נדרש מהלך רחב יותר שיבטיח את רווחיות הייצוא וימנע הצפה של השוק המקומי בייבוא מתחרה".
- 2.צעד חכם מי שלא מבין שישתוק (ל"ת)tr 23/09/2013 16:39הגב לתגובה זו
- 1.נסיון אחרון להעיף את המשכנתאות למעלה (ל"ת)דד 23/09/2013 15:45הגב לתגובה זו
- משה 23/09/2013 16:34הגב לתגובה זומשכנתא. איך הבנקים ירויחו? הטמבלים ימשיכו לקחת משכנתא
"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
