החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 1% הצליחה להפתיע את מרבית הכלכלנים. ברקע - התחזקות משמעותית של השקל ביחס למטבעות הזרים ובמיוחד ביחס לדולר. השער הנמוך - 3.5150 שקלים לדולר פוגע בייצוא של ישראל ומהווה איום של ממש על התעשייה. הפחתת הריבית השקלית אמורה באופן תיאורטי להחליש את השקל.

אילן ארצי , מנהל השקעות ראשי של בית ההשקעות הלמן-אלדובי: "למרות נתוני הצמיחה האחרונים שהיו טובים יחסית, כנראה שהבנק מעוניין להגיב להתחזקות השקל בימים האחרונים ועדיין חושש מהאטה במשק הישראלי. גם דברי ברננקי מהשבוע שעבר והחלטתו שלא להפסיק את תוכנית רכישות האג"ח מעלים את החשש מפני האטה עולמית שתפגע גם במשק המקומי. מדובר בצעד אמיץ ונכון של מ"מ הנגיד נוכח העובדה שתהליך מינוי הנגיד עדיין מתמהמה".

אהוד רצאבי , נשיא להב (ארגוני העצמאים והעסקים): "בבנק ישראל החליטו לא לחכות לנגיד הבא, אלא לפעול כבר עכשיו לעידוד הצמיחה במשק. זו החלטה חשובה ומבורכת אשר תקל על עלויות האשראי ותסייע למגזר העסקים הקטנים והעצמאים לשמור על יציבות פיננסית. הצמיחה הנמוכה, האינפלציה המתונה וחידוש מגמת התיסוף של השקל אפשרו את הפחתת הריבית, וטוב שבנק ישראל פעל כך.

הבנק הפדרלי הפתיע כאשר הותיר ללא שינוי את רכישות האג"ח, והעריך כי הצמיחה של כלכלת ארה"ב השנה תהיה נמוכה מכפי שהעריך עד כה. הפד הודיע כי ימתין לראות 'ראיות נוספות שההתאוששות נמשכת' בטרם יתחיל לצמצם את רכישות האג"ח. בסין, למרות נתונים חזקים מהצפוי, עלו חששות מההתפתחויות בשוקי האשראי ומצמיחה שאינה מתבססת על צריכה מקומית".

איילת ניר כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות: "בהיעדר לחצים אינפלציוניים ובהינתן תחזית הלמ"ס ותחזית בנק ישראל לצמיחה מתונה ב-2013 ביחס לתחזיות הקודמות, הגורם שהשפיע יותר מכל על החלטת הוועדה המוניטרית הוא שער החליפין של השקל מול סל המטבעות , המהווה גורם המעכב את צמיחת המשק (ראו תחזית הלמ"ס לאי גידול ביצוא השנה, ותחזית בנק ישראל לשיעור גידול שלילי ביצוא).

ללא התחזקות זו סביר להניח שהריבית עדיין הייתה עומדת על 1.75%. קשה לחזות, האם יהיה די בצמצום פער הריביות מול ארה"ב לרמה הנוכחית כדי שהכוחות להמשך התחזקות השקל יחלשו באופן משמעותי. עם זאת, מאחר ובטווח הארוך יותר, הבנק המרכזי האמריקני צפוי לצמצם את ההרחבה הכמותית, צעד שעשוי לצמצם עוד יותר את פער התשואות בין המשקים, הרי שאנו נותנים הסתברות גבוהה יותר לאי שינוי בריבית המוניטרית בשנה הקרובה".

אסף שאול , סמנכ"ל השקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות: "בנק ישראל משתמש בכדור האחרון בקנה ומוריד את הריבית בשוק ב-0.25% ל 1%. המשמעות היא שלנגיד הבא תהיה עבודה קשה יותר מאחר ונשק הריבית מוצה באופן סופי והשלב הבא יצטרך להיות יצירתי יותר. הסיבות העיקריות להורדה הן הדחייה של צמצום ההרחבה הכמותית בארה"ב ושער הדולר שהגיע ל-3.5 שקלים. החולשה בנתונים הכלכליים בצמיחה ובתעשייה תרמה גם לשיקולים בעד הורדת הריבית. השוק מגלם באופן חלקי בלבד את הורדת הריבית ולכן נצפה לעליות שערים באגרות החוב ובשוק המניות".

עפר קליין , ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "לאחר ארבעה חודשים בהם הותיר בנק ישראל את הריבית ללא שינוי, ועל אף הצפי בשווקים שהריבית תיוותר על כנה עד מחצית 2014 לפחות, הודיע היום בנק ישראל על הפחתת הריבית ב-0.25%:

הפחתת הריבית מוצדקת מסיבות אלה:

1. הייסוף המתמשך בשער השקל מול הדולר בחודשיים האחרונים.

2. מדד אוגוסט שהיה נמוך מהצפי, לצד הציפיות לאינפלציה המתונות לשנה הקרובה.

3. מדדי הפעילות הכלכלית בחודשים האחרונים המעידים על התרחבות מתונה בפעילות הכלכלית במשק עם האטה יחסית ברבעון שלישי השנה.

4. הודעת הפד על המשך ההרחבות הכמותיות.

יוסי פריימן , מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות: "בנק ישראל החליט לשוב ולהוביל על פני להיות מובל, כאשר בחר להפחית את הריבית ברבע אחוז ולצמצם בכך את כדאיות ההימור על שער החליפין. דרך הקטנת פערי הריביות בין ישראל לשוקי חו"ל, מתכוונת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לצמצם את היצע המט"ח ואף לעודד ביקוש מחודש לדולר. פעולתו של בנק ישראל לא יכולה להיות פעולה בודדת שתביא לשינוי המגמה של ייסוף השקל והפגיעה המתמשכת ברווחיות הייצוא ובעתיד התעשייה הישראלית. נדרש מהלך רחב יותר שיבטיח את רווחיות הייצוא וימנע הצפה של השוק המקומי בייבוא מתחרה".