תגובות לריבית: "החליטו לא לחכות לנגיד הבא, אלא לפעול לעידוד הצמיחה"
החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 1% הצליחה להפתיע את מרבית הכלכלנים. ברקע - התחזקות משמעותית של השקל ביחס למטבעות הזרים ובמיוחד ביחס לדולר. השער הנמוך - 3.5150 שקלים לדולר פוגע בייצוא של ישראל ומהווה איום של ממש על התעשייה. הפחתת הריבית השקלית אמורה באופן תיאורטי להחליש את השקל.
אילן ארצי , מנהל השקעות ראשי של בית ההשקעות הלמן-אלדובי: "למרות נתוני הצמיחה האחרונים שהיו טובים יחסית, כנראה שהבנק מעוניין להגיב להתחזקות השקל בימים האחרונים ועדיין חושש מהאטה במשק הישראלי. גם דברי ברננקי מהשבוע שעבר והחלטתו שלא להפסיק את תוכנית רכישות האג"ח מעלים את החשש מפני האטה עולמית שתפגע גם במשק המקומי. מדובר בצעד אמיץ ונכון של מ"מ הנגיד נוכח העובדה שתהליך מינוי הנגיד עדיין מתמהמה".
אהוד רצאבי , נשיא להב (ארגוני העצמאים והעסקים): "בבנק ישראל החליטו לא לחכות לנגיד הבא, אלא לפעול כבר עכשיו לעידוד הצמיחה במשק. זו החלטה חשובה ומבורכת אשר תקל על עלויות האשראי ותסייע למגזר העסקים הקטנים והעצמאים לשמור על יציבות פיננסית. הצמיחה הנמוכה, האינפלציה המתונה וחידוש מגמת התיסוף של השקל אפשרו את הפחתת הריבית, וטוב שבנק ישראל פעל כך.
הבנק הפדרלי הפתיע כאשר הותיר ללא שינוי את רכישות האג"ח, והעריך כי הצמיחה של כלכלת ארה"ב השנה תהיה נמוכה מכפי שהעריך עד כה. הפד הודיע כי ימתין לראות 'ראיות נוספות שההתאוששות נמשכת' בטרם יתחיל לצמצם את רכישות האג"ח. בסין, למרות נתונים חזקים מהצפוי, עלו חששות מההתפתחויות בשוקי האשראי ומצמיחה שאינה מתבססת על צריכה מקומית".
איילת ניר כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות: "בהיעדר לחצים אינפלציוניים ובהינתן תחזית הלמ"ס ותחזית בנק ישראל לצמיחה מתונה ב-2013 ביחס לתחזיות הקודמות, הגורם שהשפיע יותר מכל על החלטת הוועדה המוניטרית הוא שער החליפין של השקל מול סל המטבעות , המהווה גורם המעכב את צמיחת המשק (ראו תחזית הלמ"ס לאי גידול ביצוא השנה, ותחזית בנק ישראל לשיעור גידול שלילי ביצוא).
ללא התחזקות זו סביר להניח שהריבית עדיין הייתה עומדת על 1.75%. קשה לחזות, האם יהיה די בצמצום פער הריביות מול ארה"ב לרמה הנוכחית כדי שהכוחות להמשך התחזקות השקל יחלשו באופן משמעותי. עם זאת, מאחר ובטווח הארוך יותר, הבנק המרכזי האמריקני צפוי לצמצם את ההרחבה הכמותית, צעד שעשוי לצמצם עוד יותר את פער התשואות בין המשקים, הרי שאנו נותנים הסתברות גבוהה יותר לאי שינוי בריבית המוניטרית בשנה הקרובה".
אסף שאול , סמנכ"ל השקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות: "בנק ישראל משתמש בכדור האחרון בקנה ומוריד את הריבית בשוק ב-0.25% ל 1%. המשמעות היא שלנגיד הבא תהיה עבודה קשה יותר מאחר ונשק הריבית מוצה באופן סופי והשלב הבא יצטרך להיות יצירתי יותר. הסיבות העיקריות להורדה הן הדחייה של צמצום ההרחבה הכמותית בארה"ב ושער הדולר שהגיע ל-3.5 שקלים. החולשה בנתונים הכלכליים בצמיחה ובתעשייה תרמה גם לשיקולים בעד הורדת הריבית. השוק מגלם באופן חלקי בלבד את הורדת הריבית ולכן נצפה לעליות שערים באגרות החוב ובשוק המניות".
עפר קליין , ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים: "לאחר ארבעה חודשים בהם הותיר בנק ישראל את הריבית ללא שינוי, ועל אף הצפי בשווקים שהריבית תיוותר על כנה עד מחצית 2014 לפחות, הודיע היום בנק ישראל על הפחתת הריבית ב-0.25%:
הפחתת הריבית מוצדקת מסיבות אלה:
1. הייסוף המתמשך בשער השקל מול הדולר בחודשיים האחרונים.
2. מדד אוגוסט שהיה נמוך מהצפי, לצד הציפיות לאינפלציה המתונות לשנה הקרובה.
3. מדדי הפעילות הכלכלית בחודשים האחרונים המעידים על התרחבות מתונה בפעילות הכלכלית במשק עם האטה יחסית ברבעון שלישי השנה.
4. הודעת הפד על המשך ההרחבות הכמותיות.
יוסי פריימן , מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות: "בנק ישראל החליט לשוב ולהוביל על פני להיות מובל, כאשר בחר להפחית את הריבית ברבע אחוז ולצמצם בכך את כדאיות ההימור על שער החליפין. דרך הקטנת פערי הריביות בין ישראל לשוקי חו"ל, מתכוונת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לצמצם את היצע המט"ח ואף לעודד ביקוש מחודש לדולר. פעולתו של בנק ישראל לא יכולה להיות פעולה בודדת שתביא לשינוי המגמה של ייסוף השקל והפגיעה המתמשכת ברווחיות הייצוא ובעתיד התעשייה הישראלית. נדרש מהלך רחב יותר שיבטיח את רווחיות הייצוא וימנע הצפה של השוק המקומי בייבוא מתחרה".
- 2.צעד חכם מי שלא מבין שישתוק (ל"ת)tr 23/09/2013 16:39הגב לתגובה זו
- 1.נסיון אחרון להעיף את המשכנתאות למעלה (ל"ת)דד 23/09/2013 15:45הגב לתגובה זו
- משה 23/09/2013 16:34הגב לתגובה זומשכנתא. איך הבנקים ירויחו? הטמבלים ימשיכו לקחת משכנתא
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
