בניסיון לשחרר לחץ: אם יש לכם קופת גמל לא פעילה עם עד 7,000 שקל, עכשיו תקבלו את זה נקי ממס - כנסו לבדוק
ועדת הכספים אישרה את הצעת שר האוצר, יאיר לפיד, לאפשר לחוסכים בקופות גמל, להם חשבונות של עד 7,000 שקל, למשוך את כספם ללא תשלום מס. היה זה בחודש מאי האחרון שאגף שוק ההון במשרד האוצר השיק אתר אינטרנט חדשני והזמין את הציבור לבדוק את 'הר הכסף', 10 מיליארד שקלים שוכבים בחשבונות רדומים (או אבודים) ללא דורש. מדובר בכספים שאנשים חסכו ובמהלך השנה האחרונה לא הייתה שום תזוזה בקופת החיסכון - הכנסה או הוצאת כספים.
מתוך אותו סכום גדול, יש למעלה משני מיליון חשבונות ישנים (כלומר קופות גמל) עם יתרות נמוכות שנפתחו לפני שנת 2008. חשבונות אלה מהווים כ-40% מסך החשבונות באופן כללי, אבל משקלם הכספי מתוך סך הנכסים המנוהלים נאמד בכ-1.5% בלבד. מצב זה יוצר עומס רב על המערכת.
חוסכים המבקשים למשוך את כספם מקופות הגמל נדרשים היום לשלם מס בגובה 35%. מטרת ההסדרה היא לאפשר לציבור החוסכים משיכת כספים בפטור ממס. זאת בכדי לייעל את מערכת החיסכון הפנסיוני וכן למנוע סבסוד צולב בין חוסכים.
בהתאם לתקנות החדשות, חשבון אשר לא יימשך על ידי החוסך עד שנת 2016, ייגבו בגינו דמי ניהול מינימליים בסכום של 6 שקלים לחודש. מחשבונות של חוסכים שהקשר עימם אבד, ייגבו דמי ניהול של עד 0.3%.
שר האוצר, יאיר לפיד: "התקנות שאושרו הם נדבך נוסף במאמץ להקל במציאת ובמשיכת כספים שנשכחו. החוסך שימצא את חשבונותיו בעזרת המנוע לאיתור חסכונות פנסיוניים של משרד האוצר, יוכל לממש את הכספים הצבורים בהם בפטור ממס. נמשיך לפעול לטובת ציבור החוסכים בישראל".
- 10.איתור קופת גמל קטנה לא פעילה. (ל"ת)אסתר ברדוגו 08/06/2015 20:13הגב לתגובה זו
- 9.חברת הפניקס משקרת את לקוחותיה ולא משחררת את הכסף (ל"ת)אתי 02/03/2014 21:10הגב לתגובה זו
- 8.אלמוג 11/09/2013 10:37הגב לתגובה זוהתקשרתי להלמן אלדובי על מנת למשוך כ-2000 ש"ח שלא הופקד בהם כספים מדצמבר 2011, והם טוענים כי החוק עוד לא עבר ויש לקבל את אישור האוצר
- 7.ברוך 11/09/2013 00:52הגב לתגובה זועובדת זרה בסיעוד שלאחר 5 שנים ניפטרה המטופלת ומשכה את כספה שילמה מס של 15% מפני שמשכה לפני גיל הפנסיה.העובדת לא רשאית להישאר בישראל למעלה מ 4 שנים ו4 חודשים,כיצד היא תימשוך את כספה בעוד 30 שנה, האם היא חייבת לחזור ארצה כדי לפדות את כספי הפנסיה בסך של 2550 ש"ח כאשר כרטיס טיסה ממולדובה לישראל עולה 654 $, האם זה לא חוצפה לגבות מס מעובדת שלא יכולה להישאר בארץ לפי חוק.
- 6.ברוך 11/09/2013 00:51הגב לתגובה זועובדת זרה בסיעוד שלאחר 5 שנים ניפטרה המטופלת ומשכה את כספה שילמה מס של 15% מפני שמשכה לפני גיל הפנסיה.העובדת לא רשאית להישאר בישראל למעלה מ 4 שנים ו4 חודשים,כיצד היא תימשוך את כספה בעוד 30 שנה, האם היא חייבת לחזור ארצה כדי לפדות את כספי הפנסיה בסך של 2550 ש"ח כאשר כרטיס טיסה ממולדובה לישראל עולה 654 $, האם זה לא חוצפה לגבות מס מעובדת שלא יכולה להישאר בארץ לפי חוק.
- 5.אישה 10/09/2013 22:43הגב לתגובה זוולא רק לאלה שהמעסיק שלהם נדיב ותומך, אלא פתיחת קרן השתלמות לכל אחד שרוצה בכך. יש אי שיוויון מובנה בתחום הזה. כך שדוקא לשכירים העשירים בעלי המקצועות המכניסים יש קרן השתלמות ולאחרים אין אפשרות כזו
- 4.מיקי 10/09/2013 18:34הגב לתגובה זופעיל?ויש בו פחות מ 7 אלף ואף הפקדות מלפני 2008, האם גם אז ניתן למשוך את הכסף ללא תשלום מס?
- 3.המדינה מתיאשת לכסף ונזילות,בועת הנדלן ייבשה את המשק (ל"ת)מ 10/09/2013 18:25הגב לתגובה זו
- 2.חוסך ותיק 10/09/2013 17:38הגב לתגובה זוהגיע באמת הזמן לצתקן את העוולה הזאת ולשחרר קצת אויר מהמערכת.
- 1.עמית 10/09/2013 17:29הגב לתגובה זוממתי החוק נכנס ?
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
