בניסיון לשחרר לחץ: אם יש לכם קופת גמל לא פעילה עם עד 7,000 שקל, עכשיו תקבלו את זה נקי ממס - כנסו לבדוק

ועד הכספים אישרה פטור לקופות גמל שנצברו בהם סכומים נמוכים, כיום משלמים החוסכים מס בגובה 35% - מדובר ב40% מהחשבונות!

ועדת הכספים אישרה את הצעת שר האוצר, יאיר לפיד, לאפשר לחוסכים בקופות גמל, להם חשבונות של עד 7,000 שקל, למשוך את כספם ללא תשלום מס. היה זה בחודש מאי האחרון שאגף שוק ההון במשרד האוצר השיק אתר אינטרנט חדשני והזמין את הציבור לבדוק את 'הר הכסף', 10 מיליארד שקלים שוכבים בחשבונות רדומים (או אבודים) ללא דורש. מדובר בכספים שאנשים חסכו ובמהלך השנה האחרונה לא הייתה שום תזוזה בקופת החיסכון - הכנסה או הוצאת כספים.

מתוך אותו סכום גדול, יש למעלה משני מיליון חשבונות ישנים (כלומר קופות גמל) עם יתרות נמוכות שנפתחו לפני שנת 2008. חשבונות אלה מהווים כ-40% מסך החשבונות באופן כללי, אבל משקלם הכספי מתוך סך הנכסים המנוהלים נאמד בכ-1.5% בלבד. מצב זה יוצר עומס רב על המערכת.

חוסכים המבקשים למשוך את כספם מקופות הגמל נדרשים היום לשלם מס בגובה 35%. מטרת ההסדרה היא לאפשר לציבור החוסכים משיכת כספים בפטור ממס. זאת בכדי לייעל את מערכת החיסכון הפנסיוני וכן למנוע סבסוד צולב בין חוסכים. האם יש לכם כספים באותם חשבונות לא פעילים? לחצו כאן להליך בדיקה מהיר

בהתאם לתקנות החדשות, חשבון אשר לא יימשך על ידי החוסך עד שנת 2016, ייגבו בגינו דמי ניהול מינימליים בסכום של 6 שקלים לחודש. מחשבונות של חוסכים שהקשר עימם אבד, ייגבו דמי ניהול של עד 0.3%.

שר האוצר, יאיר לפיד: "התקנות שאושרו הם נדבך נוסף במאמץ להקל במציאת ובמשיכת כספים שנשכחו. החוסך שימצא את חשבונותיו בעזרת המנוע לאיתור חסכונות פנסיוניים של משרד האוצר, יוכל לממש את הכספים הצבורים בהם בפטור ממס. נמשיך לפעול לטובת ציבור החוסכים בישראל".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    איתור קופת גמל קטנה לא פעילה. (ל"ת)
    אסתר ברדוגו 08/06/2015 20:13
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    חברת הפניקס משקרת את לקוחותיה ולא משחררת את הכסף (ל"ת)
    אתי 02/03/2014 21:10
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אלמוג 11/09/2013 10:37
    הגב לתגובה זו
    התקשרתי להלמן אלדובי על מנת למשוך כ-2000 ש"ח שלא הופקד בהם כספים מדצמבר 2011, והם טוענים כי החוק עוד לא עבר ויש לקבל את אישור האוצר
  • 7.
    ברוך 11/09/2013 00:52
    הגב לתגובה זו
    עובדת זרה בסיעוד שלאחר 5 שנים ניפטרה המטופלת ומשכה את כספה שילמה מס של 15% מפני שמשכה לפני גיל הפנסיה.העובדת לא רשאית להישאר בישראל למעלה מ 4 שנים ו4 חודשים,כיצד היא תימשוך את כספה בעוד 30 שנה, האם היא חייבת לחזור ארצה כדי לפדות את כספי הפנסיה בסך של 2550 ש"ח כאשר כרטיס טיסה ממולדובה לישראל עולה 654 $, האם זה לא חוצפה לגבות מס מעובדת שלא יכולה להישאר בארץ לפי חוק.
  • 6.
    ברוך 11/09/2013 00:51
    הגב לתגובה זו
    עובדת זרה בסיעוד שלאחר 5 שנים ניפטרה המטופלת ומשכה את כספה שילמה מס של 15% מפני שמשכה לפני גיל הפנסיה.העובדת לא רשאית להישאר בישראל למעלה מ 4 שנים ו4 חודשים,כיצד היא תימשוך את כספה בעוד 30 שנה, האם היא חייבת לחזור ארצה כדי לפדות את כספי הפנסיה בסך של 2550 ש"ח כאשר כרטיס טיסה ממולדובה לישראל עולה 654 $, האם זה לא חוצפה לגבות מס מעובדת שלא יכולה להישאר בארץ לפי חוק.
  • 5.
    אישה 10/09/2013 22:43
    הגב לתגובה זו
    ולא רק לאלה שהמעסיק שלהם נדיב ותומך, אלא פתיחת קרן השתלמות לכל אחד שרוצה בכך. יש אי שיוויון מובנה בתחום הזה. כך שדוקא לשכירים העשירים בעלי המקצועות המכניסים יש קרן השתלמות ולאחרים אין אפשרות כזו
  • 4.
    מיקי 10/09/2013 18:34
    הגב לתגובה זו
    פעיל?ויש בו פחות מ 7 אלף ואף הפקדות מלפני 2008, האם גם אז ניתן למשוך את הכסף ללא תשלום מס?
  • 3.
    המדינה מתיאשת לכסף ונזילות,בועת הנדלן ייבשה את המשק (ל"ת)
    מ 10/09/2013 18:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חוסך ותיק 10/09/2013 17:38
    הגב לתגובה זו
    הגיע באמת הזמן לצתקן את העוולה הזאת ולשחרר קצת אויר מהמערכת.
  • 1.
    עמית 10/09/2013 17:29
    הגב לתגובה זו
    ממתי החוק נכנס ?
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.