מנכ"ל IVC: "עסקת WAZE זה כבוד לתעשיית ההיי-טק, אבל המוסדיים עדיין בחוץ - הם מעדיפים לקנות איזה בניין"
ישראל נחשבת כיום למעצמת הייטק ביחס לגודלה בכל הנוגע למספר הסטארט-אפים המוקמים בה וגם ביחס למספר האקזיטים שלה בשנים האחרונות. על רקע העסקה המתגבשת בין WAZE לגוגל שעשויה לשבור את שיא האקזיטים בישראל (1.1 מיליארד דולר) מתבררת התמונה המפתיעה של מי שמוכן להשקיע ביזמים כאן ותתפלאו, רובם לא ישראלים.
בשיחה עם Bizportal מדבר קובי סימנה, מנכ"ל IVC, אתר שמרכז מחקר של קרנות ההון סיכון הישראליות, התייחס לעסקת הענק עם התאגיד האמריקני ואמר, "העסקה המתגבשת היא זריקת עידוד משמעותית לתעשיית ההייטק וההון סיכון הישראלית. העסקה עצמה מבטאת את החוזק, המקוריות והתעוזה שלה. מדובר בכבוד גדול למה שככל הנראה תהיה עסקת מכירת האפליקציה הגדולה ביותר שאי פעם נעשתה ע"י תאגיד".
סימנה מסביר כי, "יש מספר סיבות שבגללן כדאי לגוגל לעשות את העסקה הזו. הראשונה שבהן היא 50 מיליון משתמשים פעילים מרוצים ברחבי העולם. בנוסף, גוגל לא רוצה שהמתחרים הפוטנציאלים, אפל, מייקרוסופט או פייסבוק יוסיפו את הטכנולוגיה הזו וכן סיבות פיננסיות הקשורות לתחום המיסוי בארה"ב, כיוון שמדובר בעסקה שנעשית מחוץ לארה"ב."
על העיכוב בהוצאות ההודעת המשותפת של גוגל ו-waze בדבר קיום העסקה אמר "ההתנהגות הזו בהחלט מקובלת. גם במקרים קודמים כולם ידעו על קיום העסקה ולקח לחברות זמן להודיע עליה, לפעמים גם יותר משבוע. זה פשוט נובע מהסיבה שעד שהכל לא סגור וחתום לא תצא הודעה."
סטארט אפים מצליחים לגייס רק 400-500 מיליון דולר ברבעון
סימנה שוטח את מצב שוק ההון סיכון של תעשייה ההייטק הישראלי. לדבריו, "המיתוג של ישראל כמעצמת הייטק הוא נכון, אבל מצד שני יש בעיית כסף בשוק. זה לא אומר שהסטארט-אפים הטובים לא מקבלים מימון, אבל פעמים רבות הכסף הזה מגיע מחו"ל."
בישראל יש בערך 5,500 חברות סטארט אפ ומיזמי הייטק בשלבים כאלה ואחרים שרק חלק קטן מהם מצליח לגייס כספים משמעותיים. הסכומים שמצליחים הסטארט-אפיסטים לגייס כאן הם באזור ה-400-500 מיליון דולר לרבעון - סכומים בהחלט לא גבוהים. רובו של הכסף מגיע מקרנות ההון סיכון הישראליות שמגייסות את הכספים בעיקר (75%) מחו"ל והשאר (25%) מגיע מישראל.
סימנה מסביר כי, "יש חשיבות גדולה לקיומן של קרנות ההון סיכון הישראליות כיוון שחלק לא מבוטל מהמשקיעים הזרים רוצים שבסטאט אפ שבו הם משקיעים יהיו ישראלים שילוו ויהיו צמודים אליו. הבעיה היא שאין מספיק כסף מקומי שמגיע לקרנות שיכולות לתמוך ביזמים. הסיבה המרכזית לבעיה היא המשקיעים המוסדיים".
"אם בחו"ל שיעור האחזקה של המוסדיים בפרייווט אקוויטי עומד 5-6%, בארץ הוא עומד בקושי על חצי אחוז. בנוסף, התעשייה של ההון סיכון כאן היא צעירה (בערך 15 שנים) ובהשוואה קיימת תקופה של בערך מחזור וחצי של קרן הון סיכון ממוצעת בחו"ל. עד כה, ההיסטוריה והתשואות לא הטיבו עם התעשייה הזו שספגה מכה בתחילת הבאזז של שנות האלפיים ומי שהשקיע אז איבד את רב הכסף. אח"כ הגיע גם המיתון של 2008 כמכה שנייה וגרם למשברים שפגעו בביצועי הקרנות בארץ ובעולם."
"רוב הכסף של המוסדיים כאן הולך לשוק הזר"
"המוסדיים הפכו חשדניים, הם לא מכירים טוב את המודל העסקי ואלה שנכנסו בעבר נפגעו מטעויות של קרנות. אנחנו רואים שרוב הכסף של המוסדיים כאן הולך לשוק הזר. המודל של ההון סיכון מבוסס על הצלחה גדולה אחת. היו קרנות שלא היה להן את ה'הום ראן' (כמו מכירת אינסטגרם לצורך הדוגמא) ופשוט התייבשו והמוסדיים אומרים בתגובה "אם אני לא משיג תשואה שמפצה על הסיכון אני לא נכנס לאפיק הזה".
יש לציין שהצלחות יפות בהחלט כבר נראו בישראל, כמו האקזיט של 'אינטוסל' שנמכרה ב-475 מיליון דולר לסיסקו ואת 'אקסטרים איי או' שנמכרה ל-EMC תמורת 450 מיליון דולר. במקרה הזה למשל החזירה קרן ההון סיכון הישראלית, JVC תשואה של פי 13 על הכסף שהשקיעה - זה ה'הום ראן'.
"אין ספק שלא פשוט לדעת לנהל קרן הון סיכון הייטקית, כמו שעושה למשל סקויה העולמית עם השלוחה שלה בישראל שהיא קרן מצוינת. אנחנו צריכים עוד כאלה. בינתיים המוסדיים מעדיפים לקנות עוד בניין במנהטן או בגרמניה בשביל עוד 5% תשואה. כמה כאלה אפשר לקנות? והאם החשיפה הגדולה שלהם לנדל"ן לא תהפוך למגרעה כמו שקרה במשבר הסאב פריים - קשה לומר. בשורה התחתונה כשמדברים על פיזור סיכונים צריך ללכת ליותר אפיקים".
"הזרים הם יותר אופורטוניסטיים"
"כששואלים אותי מה יהיה העתיד התשובה שלי היא שכל עוד החדשנות הישראלית תמשך יהיה מי שיממן את זה - בין אם זה כסף ישראלי או זר. אם רוצים תעשייה בריאה צריך מחויבות של משקיעים ישראלים לנושא כי זרים הם יותר אופורטוניסטים. אם יקרה פה משהו גאופוליטי/ביטחוני בעייתי המשקיעים האלה עלולים לשנות את דעתם וחבל".
סימנה משוכנע, "המשקיעים המוסדיים צריכים להבין שיש להם הזדמנות אדירה בשוק הזה - מי שיצליח לגייס יעשה לדעתי החזרים מצוינים. היום יש למוסדיים האלה אפשרויות בחירה מצוינות, כי אין להם כמעט תחרות."
נקודה אחרונה נוגעת למשקיעים הפרטיים הקטנים יותר, האנג'לים. הם עובדים על מודל השקעה שונה. האנג'לים מוכנים להשקיע מעט ומוכנים גם למכור במעט. סימנה מסביר, "אנג'ל אומר "אני משקיע מיליון דולר ומבחינתי למכור את הסטארט אפ בעשרה מיליון דולר זה נהדר." קרן הון סיכון מתעניינת באקזיטים של מאות מיליונים. לגבי מיזמים שרוצים לכבוש את העולם האנג'לים האלה הם פתרון חלקי בלבד. רוב האנג'לים לא מחפשים שותפות עם קרן הון סיכון בשלב מאוחר יותר. הם רוצים למקסם את האחזקה שלהם במיזם ולא מעוניינים שהמשקיע הבא שייכנס ידלל אותם כשהם בפוזיציה חלשה".
- 3.רגולציה = שחיתות! 11/06/2013 12:54הגב לתגובה זודי לעודף הרגולציה הלא שפוי!
- 2.אנונימי 11/06/2013 12:37הגב לתגובה זוכסף במהירות מדהימה.. עדיף שישקיעו קרנות מתמחות מאשר מוסדיים שאין להם מושג בהון סיכון. אגב, אפשר לראות את התשואה של קרנות הון סיכון, למרות שהן מפוזרות, היא לא בהכרח "מדהימה" ועדיפה על בניין.
- רק אומר 11/06/2013 12:42הגב לתגובה זומדובר בסה"כ בזה שכרגע המוסדיים משקיעים רק חצי אחוז לעומת 5-6% בחו"ל ודווקא התעשייה שלנו מוכיחה שהיא שווה את הסיכון להשקיע בה יותר...
- 1.מוסדי לשעבר 11/06/2013 12:17הגב לתגובה זואתה דובר מטעם, הייתי שם וראיתי מצגות מופרכות של חברות היי טק, גם קרנות VC מעשירות לרוב את המייסדים, וז כן, בניין עם תשואה של 7-9% ישרת טוב יותר את הפנסיה של אזרחי ישראל

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל
הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה
קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה -0.89% הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.
הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.
הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.
מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה
בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.
- דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
- תחרות בתחום המשכנתאות - שחר אושרי יו"ר Now-On בראיון על השוק, הלקוחות, והפוטנציאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמיטרוניקס מתחזקת ב-8%, חג'ג' נדל"ן 6%; מור השקעות נופלת 6% - ת"א 90 מאבד 1.2%
דצמבר נפתח ב"רגל שמאל" כשהסנטימנט מעבר לים מעיב על המדדים; עונת הדוחות מאחורינו ואפשר לסכם אותה כעונה של תוצאות טובות בפיננסים, חריקות ביזמיות הנדל"ניות ותוצאות מעורבות אצל הקמעונאיות כשהשקל גם שיחק בתפקיד מפתח
פתיחה שלילית לדצמבר, המדדים המרכזיים נסחרים במגמה שלילית, ת"א 35 יורד 0.7% כשהמגמה השלילית בת"א 90 חזקה יותר והוא מאבד 1.2%.
בהסתכלות ענפית המגמה שלילית - מדד הבנקים יורד 0.3%, בעוד ת"א ביטוח נחלש ב-1.3%. ת"א נדל"ן יורד 0.7% ות"א נפט וגז יורד 0.2%.
הסנטינמנט השלילי מעבר לים מעיב גם על השוק המקומי. החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט נסחרים בירידות אבל בשוק הקריפטו הצבע האדום אפילו חזק יותר. עם פתיחת דצמבר הביטקוין נופל במעל 5% כשמוקדם יותר כבר ירד כ-7%. שוק הקריפטו נפל בנובמבר והשאלה אם מגמת הירידה החדה נמשכת גם לתוך דצמבר. הביטקוין BITCOIN -5.05% , המטבע הדיגיטלי המוביל, נסחר בכ-86,500 דולר - ירידה משמעותית מהשיאים של אוקטובר, שבהם הגיע ל-126,251 דולר. להרחבה: פתיחה שלילית לדצמבר: ירידות בשווקים וירידה חדה בביטקוין
האתריום (ETH), המטבע-פרויקט השני בגודלו ספג מכה קשה יותר עם ירידה של למעלה מ-7%. טוקנים אחרים, כמו סולנה (SOL) ו-BNB, נופלים בכ-7%-8%. בנובמבר איבד הביטקוין כ-16.7% מערכו, בעקבות גל של פירוקי פוזיציות ממונפות בהיקף של כ-19 מיליארד דולר. מה הכוונה? שחקנים גדולים התמנפו ורכשו קריפטו לקראת השקת תעודות הסל הגדולות. הם ציפו ובצדק להסתערות של קהל שלא יכול היה לקנות ביטקוין בדרכים אחרות. אלא שהפוזיציות שלהם נסגרו בעיקר בנובמבר ולכן היתה הערכה שיהיה בנובמבר גל של מכירות. הבעיה שזה הוביל לשחקנים גדולים אחרים לשחק מולם - לפתוח שורטים על הביטקוין, להוריד מחירים ולגרום לכך שלא תהיה להם ברירה אלא למכור כדי לסגור את ההלוואה. וכך נותר כדור שלג מסוים הוא כנראה אחת הסיבות המרכזיות לירידות.
השאלה מה מצב הפוזיציות בדצמבר והאם המשחקים של שתי הקבוצות ימשכו. במצב כזה, התנודתיות גדולה והסיכון לנפילה כמו גם לזינוק הוא גדול. אלא שבמקביל יש גורמים נוספים שצובעים את הביטקוין באדום, לרבות פריצות אבטחה בפלטפורמות קריפטו, הורדות דירוג למטבעות, וירידה טכנית שלפי הניתוח הטכני עשוי להוביל לנקודת תמיכה ב-80 אלף דולר. ירידה מתחתיה עלולה להפעיל אפקט כדור שלג ולגרור פירוקי פוזיציות נוספים בהיקף של מיליארדים רבים - הביטקוין באדום: אחרי חודש קשה, מה הכיוון לדצמבר?
מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) פרסם את הדוח השנתי שלו על 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. כן, מכון שלום מדרג חברות ביטחוניות, במטרה בעיקר להציף את היקף השוק הביטחוני. זאת תעשייה ענקית עם כסף גדול, כוח פוליטי, לוביסטים, ומיליוני עובדים ברחבי העולם. הדוח מבוסס על נתוני שנה שעברה והוא מלמד על עלייה של 5.9% בהכנסות ממכירות נשק, מוצרים ושירותים צבאיים, שהגיעו ל-679 מיליארד דולר - הרמה הגבוהה ביותר אי פעם. העלייה נובעת ממתחים גיאופוליטיים מתמשכים, כולל המלחמות באוקראינה ואצלנו, שמגבירים את הביקוש למערכות נשק מתקדמות. החברות הישראליות מציגות צמיחה חדה בהכנסות המונעת על ידי הזמנות חירום, השקעות במגננה וחשיפת היכולות הצבאיות לעולם בשנתיים של המלחמה. מי מבין החברות הישראליות קפצה בדירוג ואיך הביצועים ביחס לתעשיה בעולם ובאיזור מזרח התיכון?
- לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון. אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא - קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
