מיוחד

מנכ"ל IVC: "עסקת WAZE זה כבוד לתעשיית ההיי-טק, אבל המוסדיים עדיין בחוץ - הם מעדיפים לקנות איזה בניין"

קובי סימנה בשיחה עם Bizportal רגע לפני סגירת עסקת השנה: "יש לגוגל לא מעט סיבות לסגור עסקה". למה הוא כועס על המוסדיים?

ישראל נחשבת כיום למעצמת הייטק ביחס לגודלה בכל הנוגע למספר הסטארט-אפים המוקמים בה וגם ביחס למספר האקזיטים שלה בשנים האחרונות. על רקע העסקה המתגבשת בין WAZE לגוגל שעשויה לשבור את שיא האקזיטים בישראל (1.1 מיליארד דולר) מתבררת התמונה המפתיעה של מי שמוכן להשקיע ביזמים כאן ותתפלאו, רובם לא ישראלים.

בשיחה עם Bizportal מדבר קובי סימנה, מנכ"ל IVC, אתר שמרכז מחקר של קרנות ההון סיכון הישראליות, התייחס לעסקת הענק עם התאגיד האמריקני ואמר, "העסקה המתגבשת היא זריקת עידוד משמעותית לתעשיית ההייטק וההון סיכון הישראלית. העסקה עצמה מבטאת את החוזק, המקוריות והתעוזה שלה. מדובר בכבוד גדול למה שככל הנראה תהיה עסקת מכירת האפליקציה הגדולה ביותר שאי פעם נעשתה ע"י תאגיד".

סימנה מסביר כי, "יש מספר סיבות שבגללן כדאי לגוגל לעשות את העסקה הזו. הראשונה שבהן היא 50 מיליון משתמשים פעילים מרוצים ברחבי העולם. בנוסף, גוגל לא רוצה שהמתחרים הפוטנציאלים, אפל, מייקרוסופט או פייסבוק יוסיפו את הטכנולוגיה הזו וכן סיבות פיננסיות הקשורות לתחום המיסוי בארה"ב, כיוון שמדובר בעסקה שנעשית מחוץ לארה"ב."

על העיכוב בהוצאות ההודעת המשותפת של גוגל ו-waze בדבר קיום העסקה אמר "ההתנהגות הזו בהחלט מקובלת. גם במקרים קודמים כולם ידעו על קיום העסקה ולקח לחברות זמן להודיע עליה, לפעמים גם יותר משבוע. זה פשוט נובע מהסיבה שעד שהכל לא סגור וחתום לא תצא הודעה."

סטארט אפים מצליחים לגייס רק 400-500 מיליון דולר ברבעון

סימנה שוטח את מצב שוק ההון סיכון של תעשייה ההייטק הישראלי. לדבריו, "המיתוג של ישראל כמעצמת הייטק הוא נכון, אבל מצד שני יש בעיית כסף בשוק. זה לא אומר שהסטארט-אפים הטובים לא מקבלים מימון, אבל פעמים רבות הכסף הזה מגיע מחו"ל."

בישראל יש בערך 5,500 חברות סטארט אפ ומיזמי הייטק בשלבים כאלה ואחרים שרק חלק קטן מהם מצליח לגייס כספים משמעותיים. הסכומים שמצליחים הסטארט-אפיסטים לגייס כאן הם באזור ה-400-500 מיליון דולר לרבעון - סכומים בהחלט לא גבוהים. רובו של הכסף מגיע מקרנות ההון סיכון הישראליות שמגייסות את הכספים בעיקר (75%) מחו"ל והשאר (25%) מגיע מישראל.

סימנה מסביר כי, "יש חשיבות גדולה לקיומן של קרנות ההון סיכון הישראליות כיוון שחלק לא מבוטל מהמשקיעים הזרים רוצים שבסטאט אפ שבו הם משקיעים יהיו ישראלים שילוו ויהיו צמודים אליו. הבעיה היא שאין מספיק כסף מקומי שמגיע לקרנות שיכולות לתמוך ביזמים. הסיבה המרכזית לבעיה היא המשקיעים המוסדיים".

"אם בחו"ל שיעור האחזקה של המוסדיים בפרייווט אקוויטי עומד 5-6%, בארץ הוא עומד בקושי על חצי אחוז. בנוסף, התעשייה של ההון סיכון כאן היא צעירה (בערך 15 שנים) ובהשוואה קיימת תקופה של בערך מחזור וחצי של קרן הון סיכון ממוצעת בחו"ל. עד כה, ההיסטוריה והתשואות לא הטיבו עם התעשייה הזו שספגה מכה בתחילת הבאזז של שנות האלפיים ומי שהשקיע אז איבד את רב הכסף. אח"כ הגיע גם המיתון של 2008 כמכה שנייה וגרם למשברים שפגעו בביצועי הקרנות בארץ ובעולם."

"רוב הכסף של המוסדיים כאן הולך לשוק הזר"

"המוסדיים הפכו חשדניים, הם לא מכירים טוב את המודל העסקי ואלה שנכנסו בעבר נפגעו מטעויות של קרנות. אנחנו רואים שרוב הכסף של המוסדיים כאן הולך לשוק הזר. המודל של ההון סיכון מבוסס על הצלחה גדולה אחת. היו קרנות שלא היה להן את ה'הום ראן' (כמו מכירת אינסטגרם לצורך הדוגמא) ופשוט התייבשו והמוסדיים אומרים בתגובה "אם אני לא משיג תשואה שמפצה על הסיכון אני לא נכנס לאפיק הזה".

יש לציין שהצלחות יפות בהחלט כבר נראו בישראל, כמו האקזיט של 'אינטוסל' שנמכרה ב-475 מיליון דולר לסיסקו ואת 'אקסטרים איי או' שנמכרה ל-EMC תמורת 450 מיליון דולר. במקרה הזה למשל החזירה קרן ההון סיכון הישראלית, JVC תשואה של פי 13 על הכסף שהשקיעה - זה ה'הום ראן'.

"אין ספק שלא פשוט לדעת לנהל קרן הון סיכון הייטקית, כמו שעושה למשל סקויה העולמית עם השלוחה שלה בישראל שהיא קרן מצוינת. אנחנו צריכים עוד כאלה. בינתיים המוסדיים מעדיפים לקנות עוד בניין במנהטן או בגרמניה בשביל עוד 5% תשואה. כמה כאלה אפשר לקנות? והאם החשיפה הגדולה שלהם לנדל"ן לא תהפוך למגרעה כמו שקרה במשבר הסאב פריים - קשה לומר. בשורה התחתונה כשמדברים על פיזור סיכונים צריך ללכת ליותר אפיקים".

"הזרים הם יותר אופורטוניסטיים"

"כששואלים אותי מה יהיה העתיד התשובה שלי היא שכל עוד החדשנות הישראלית תמשך יהיה מי שיממן את זה - בין אם זה כסף ישראלי או זר. אם רוצים תעשייה בריאה צריך מחויבות של משקיעים ישראלים לנושא כי זרים הם יותר אופורטוניסטים. אם יקרה פה משהו גאופוליטי/ביטחוני בעייתי המשקיעים האלה עלולים לשנות את דעתם וחבל".

סימנה משוכנע, "המשקיעים המוסדיים צריכים להבין שיש להם הזדמנות אדירה בשוק הזה - מי שיצליח לגייס יעשה לדעתי החזרים מצוינים. היום יש למוסדיים האלה אפשרויות בחירה מצוינות, כי אין להם כמעט תחרות."

נקודה אחרונה נוגעת למשקיעים הפרטיים הקטנים יותר, האנג'לים. הם עובדים על מודל השקעה שונה. האנג'לים מוכנים להשקיע מעט ומוכנים גם למכור במעט. סימנה מסביר, "אנג'ל אומר "אני משקיע מיליון דולר ומבחינתי למכור את הסטארט אפ בעשרה מיליון דולר זה נהדר." קרן הון סיכון מתעניינת באקזיטים של מאות מיליונים. לגבי מיזמים שרוצים לכבוש את העולם האנג'לים האלה הם פתרון חלקי בלבד. רוב האנג'לים לא מחפשים שותפות עם קרן הון סיכון בשלב מאוחר יותר. הם רוצים למקסם את האחזקה שלהם במיזם ולא מעוניינים שהמשקיע הבא שייכנס ידלל אותם כשהם בפוזיציה חלשה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רגולציה = שחיתות! 11/06/2013 12:54
    הגב לתגובה זו
    די לעודף הרגולציה הלא שפוי!
  • 2.
    אנונימי 11/06/2013 12:37
    הגב לתגובה זו
    כסף במהירות מדהימה.. עדיף שישקיעו קרנות מתמחות מאשר מוסדיים שאין להם מושג בהון סיכון. אגב, אפשר לראות את התשואה של קרנות הון סיכון, למרות שהן מפוזרות, היא לא בהכרח "מדהימה" ועדיפה על בניין.
  • רק אומר 11/06/2013 12:42
    הגב לתגובה זו
    מדובר בסה"כ בזה שכרגע המוסדיים משקיעים רק חצי אחוז לעומת 5-6% בחו"ל ודווקא התעשייה שלנו מוכיחה שהיא שווה את הסיכון להשקיע בה יותר...
  • 1.
    מוסדי לשעבר 11/06/2013 12:17
    הגב לתגובה זו
    אתה דובר מטעם, הייתי שם וראיתי מצגות מופרכות של חברות היי טק, גם קרנות VC מעשירות לרוב את המייסדים, וז כן, בניין עם תשואה של 7-9% ישרת טוב יותר את הפנסיה של אזרחי ישראל
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה 3.26%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות או באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  חשוב גם להגיד שהמניה זינקה ב-120% בשנה על רקע עסקאות והשבחות בפעילות שלה. כלומר, משקיעים הרוויחו תשואה מרשימה.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים עוברים לירידות; כלל מאבדת 2.4%, הראל 1%

המגמה במדדים שלילית כשת"א 35 יורד עד 0.3%, זה מגיע אחרי נעילה שלילית אתמול שהגיעה ברקע נאום נתניהו; מעבר לים מצפים להורדת ריבית כשאצלינו התקווה להקלה מוניטרית בהחלטה הקרובה - נגוזה   

מערכת ביזפורטל |

אחרי פתיחה חיובית אך חלשה המדדים עוברים למגמה שלילית, ת"א 35 מאבד 0.4% עם נטיה קלה לירידות כשגם ת"א 90 יורד בשיעור דומה של 0.4%.

במבט על הסקטורים - מדד הבנקים יורד 0.1% בעוד מדד הביטוח בירידה של 1.7%. מדד הנדל"ן יורד 0.5% מדד הנפט והגז שעלה בתחילת שעות המסחר יורד כעת 0.1%.

את המחזורים הגדולים ביותר היום מרכזות לאומי לאומי 0.48%   פז פז אנרגיה -0.03%  ואלביט מערכות אלביט מערכות -1.79%   כשהמחזור הממוצע עומד על כ-37 מיליון שקל.


בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות עליות בשערי האגרות כשהתשואות יורדות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים מוסיפה 0.3% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.39%