מנכ"ל IVC: "עסקת WAZE זה כבוד לתעשיית ההיי-טק, אבל המוסדיים עדיין בחוץ - הם מעדיפים לקנות איזה בניין"
ישראל נחשבת כיום למעצמת הייטק ביחס לגודלה בכל הנוגע למספר הסטארט-אפים המוקמים בה וגם ביחס למספר האקזיטים שלה בשנים האחרונות. על רקע העסקה המתגבשת בין WAZE לגוגל שעשויה לשבור את שיא האקזיטים בישראל (1.1 מיליארד דולר) מתבררת התמונה המפתיעה של מי שמוכן להשקיע ביזמים כאן ותתפלאו, רובם לא ישראלים.
בשיחה עם Bizportal מדבר קובי סימנה, מנכ"ל IVC, אתר שמרכז מחקר של קרנות ההון סיכון הישראליות, התייחס לעסקת הענק עם התאגיד האמריקני ואמר, "העסקה המתגבשת היא זריקת עידוד משמעותית לתעשיית ההייטק וההון סיכון הישראלית. העסקה עצמה מבטאת את החוזק, המקוריות והתעוזה שלה. מדובר בכבוד גדול למה שככל הנראה תהיה עסקת מכירת האפליקציה הגדולה ביותר שאי פעם נעשתה ע"י תאגיד".
סימנה מסביר כי, "יש מספר סיבות שבגללן כדאי לגוגל לעשות את העסקה הזו. הראשונה שבהן היא 50 מיליון משתמשים פעילים מרוצים ברחבי העולם. בנוסף, גוגל לא רוצה שהמתחרים הפוטנציאלים, אפל, מייקרוסופט או פייסבוק יוסיפו את הטכנולוגיה הזו וכן סיבות פיננסיות הקשורות לתחום המיסוי בארה"ב, כיוון שמדובר בעסקה שנעשית מחוץ לארה"ב."
על העיכוב בהוצאות ההודעת המשותפת של גוגל ו-waze בדבר קיום העסקה אמר "ההתנהגות הזו בהחלט מקובלת. גם במקרים קודמים כולם ידעו על קיום העסקה ולקח לחברות זמן להודיע עליה, לפעמים גם יותר משבוע. זה פשוט נובע מהסיבה שעד שהכל לא סגור וחתום לא תצא הודעה."
סטארט אפים מצליחים לגייס רק 400-500 מיליון דולר ברבעון
סימנה שוטח את מצב שוק ההון סיכון של תעשייה ההייטק הישראלי. לדבריו, "המיתוג של ישראל כמעצמת הייטק הוא נכון, אבל מצד שני יש בעיית כסף בשוק. זה לא אומר שהסטארט-אפים הטובים לא מקבלים מימון, אבל פעמים רבות הכסף הזה מגיע מחו"ל."
בישראל יש בערך 5,500 חברות סטארט אפ ומיזמי הייטק בשלבים כאלה ואחרים שרק חלק קטן מהם מצליח לגייס כספים משמעותיים. הסכומים שמצליחים הסטארט-אפיסטים לגייס כאן הם באזור ה-400-500 מיליון דולר לרבעון - סכומים בהחלט לא גבוהים. רובו של הכסף מגיע מקרנות ההון סיכון הישראליות שמגייסות את הכספים בעיקר (75%) מחו"ל והשאר (25%) מגיע מישראל.
סימנה מסביר כי, "יש חשיבות גדולה לקיומן של קרנות ההון סיכון הישראליות כיוון שחלק לא מבוטל מהמשקיעים הזרים רוצים שבסטאט אפ שבו הם משקיעים יהיו ישראלים שילוו ויהיו צמודים אליו. הבעיה היא שאין מספיק כסף מקומי שמגיע לקרנות שיכולות לתמוך ביזמים. הסיבה המרכזית לבעיה היא המשקיעים המוסדיים".
"אם בחו"ל שיעור האחזקה של המוסדיים בפרייווט אקוויטי עומד 5-6%, בארץ הוא עומד בקושי על חצי אחוז. בנוסף, התעשייה של ההון סיכון כאן היא צעירה (בערך 15 שנים) ובהשוואה קיימת תקופה של בערך מחזור וחצי של קרן הון סיכון ממוצעת בחו"ל. עד כה, ההיסטוריה והתשואות לא הטיבו עם התעשייה הזו שספגה מכה בתחילת הבאזז של שנות האלפיים ומי שהשקיע אז איבד את רב הכסף. אח"כ הגיע גם המיתון של 2008 כמכה שנייה וגרם למשברים שפגעו בביצועי הקרנות בארץ ובעולם."
"רוב הכסף של המוסדיים כאן הולך לשוק הזר"
"המוסדיים הפכו חשדניים, הם לא מכירים טוב את המודל העסקי ואלה שנכנסו בעבר נפגעו מטעויות של קרנות. אנחנו רואים שרוב הכסף של המוסדיים כאן הולך לשוק הזר. המודל של ההון סיכון מבוסס על הצלחה גדולה אחת. היו קרנות שלא היה להן את ה'הום ראן' (כמו מכירת אינסטגרם לצורך הדוגמא) ופשוט התייבשו והמוסדיים אומרים בתגובה "אם אני לא משיג תשואה שמפצה על הסיכון אני לא נכנס לאפיק הזה".
יש לציין שהצלחות יפות בהחלט כבר נראו בישראל, כמו האקזיט של 'אינטוסל' שנמכרה ב-475 מיליון דולר לסיסקו ואת 'אקסטרים איי או' שנמכרה ל-EMC תמורת 450 מיליון דולר. במקרה הזה למשל החזירה קרן ההון סיכון הישראלית, JVC תשואה של פי 13 על הכסף שהשקיעה - זה ה'הום ראן'.
"אין ספק שלא פשוט לדעת לנהל קרן הון סיכון הייטקית, כמו שעושה למשל סקויה העולמית עם השלוחה שלה בישראל שהיא קרן מצוינת. אנחנו צריכים עוד כאלה. בינתיים המוסדיים מעדיפים לקנות עוד בניין במנהטן או בגרמניה בשביל עוד 5% תשואה. כמה כאלה אפשר לקנות? והאם החשיפה הגדולה שלהם לנדל"ן לא תהפוך למגרעה כמו שקרה במשבר הסאב פריים - קשה לומר. בשורה התחתונה כשמדברים על פיזור סיכונים צריך ללכת ליותר אפיקים".
"הזרים הם יותר אופורטוניסטיים"
"כששואלים אותי מה יהיה העתיד התשובה שלי היא שכל עוד החדשנות הישראלית תמשך יהיה מי שיממן את זה - בין אם זה כסף ישראלי או זר. אם רוצים תעשייה בריאה צריך מחויבות של משקיעים ישראלים לנושא כי זרים הם יותר אופורטוניסטים. אם יקרה פה משהו גאופוליטי/ביטחוני בעייתי המשקיעים האלה עלולים לשנות את דעתם וחבל".
סימנה משוכנע, "המשקיעים המוסדיים צריכים להבין שיש להם הזדמנות אדירה בשוק הזה - מי שיצליח לגייס יעשה לדעתי החזרים מצוינים. היום יש למוסדיים האלה אפשרויות בחירה מצוינות, כי אין להם כמעט תחרות."
נקודה אחרונה נוגעת למשקיעים הפרטיים הקטנים יותר, האנג'לים. הם עובדים על מודל השקעה שונה. האנג'לים מוכנים להשקיע מעט ומוכנים גם למכור במעט. סימנה מסביר, "אנג'ל אומר "אני משקיע מיליון דולר ומבחינתי למכור את הסטארט אפ בעשרה מיליון דולר זה נהדר." קרן הון סיכון מתעניינת באקזיטים של מאות מיליונים. לגבי מיזמים שרוצים לכבוש את העולם האנג'לים האלה הם פתרון חלקי בלבד. רוב האנג'לים לא מחפשים שותפות עם קרן הון סיכון בשלב מאוחר יותר. הם רוצים למקסם את האחזקה שלהם במיזם ולא מעוניינים שהמשקיע הבא שייכנס ידלל אותם כשהם בפוזיציה חלשה".
- 3.רגולציה = שחיתות! 11/06/2013 12:54הגב לתגובה זודי לעודף הרגולציה הלא שפוי!
- 2.אנונימי 11/06/2013 12:37הגב לתגובה זוכסף במהירות מדהימה.. עדיף שישקיעו קרנות מתמחות מאשר מוסדיים שאין להם מושג בהון סיכון. אגב, אפשר לראות את התשואה של קרנות הון סיכון, למרות שהן מפוזרות, היא לא בהכרח "מדהימה" ועדיפה על בניין.
- רק אומר 11/06/2013 12:42הגב לתגובה זומדובר בסה"כ בזה שכרגע המוסדיים משקיעים רק חצי אחוז לעומת 5-6% בחו"ל ודווקא התעשייה שלנו מוכיחה שהיא שווה את הסיכון להשקיע בה יותר...
- 1.מוסדי לשעבר 11/06/2013 12:17הגב לתגובה זואתה דובר מטעם, הייתי שם וראיתי מצגות מופרכות של חברות היי טק, גם קרנות VC מעשירות לרוב את המייסדים, וז כן, בניין עם תשואה של 7-9% ישרת טוב יותר את הפנסיה של אזרחי ישראל
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 0% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: הבנקים, החוזים, השבבים
אלביט עם חוזה של כ-2.3 מיליארד דולר; מה התשואה של דיסקונט על ההון ומה של הבינלאומי, מה קורה בחוזים ומי יקבע את כיוון מניות השבבים?
בנק דיסקונט פרסם תוצאות כספיות. התשואה שלהון של הבנק היא 13.7%. אלה דוחות צפויים והם מבטאים את הרווח והרווחיות הטובים של הבנקים, כשדיסקונט הוא לרוב האחרון ברשימה. מניות הבנקים הם הטובות ביותר בשנים האחרונות במבחן הסיכון סיכוי. הסיכון היה נמוך, הסיכוי היה סביר. ברגע שהסיכון - שינויים רגולטורים לא מתממשים, הבנקים עושים כסף גדול, והמניות מזנקות. התשואה של הבנקים ב-5 שנים האחרונות היא בערך 300%. אבל בהשקעות צריך להסתכל קדימה ולנסות לשכוח את העבר. מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה
דיסקונט נסחרת במכיל רווח של כ-10. אלא שעכשיו היא והסקטור מאויימים - מסים על הבנקים, לחץ על בנק ישראל להוריד ריבית, לחץ על בנק ישראל לשנות את המשוואה של רווחים של הבנקים מול רווחה של הציבור. להוריד מהרווחי ולתת יותר לציבור. הרווחים תחת לחץ. המניות עלולות לעצור.
החוזים על וול סטריט בעלייה של עד 0.7%, זה סימן חיובי כמובן, וזה למרות שאסיה בירידות של עד 0.8%. המשקיעים והסוחרים יחכו לסימנים מוול סטריט. ככל שנתקדם במהלך היום זה יהיה יותר מוצק-ברור. המניות שכנראה הכי מושפעות מוול סטריט בזמן האחרון הן מניות השבבים. הדוח של אנבידיה יתפרסם השבוע. מלכת השבבים תגדיר את הכיוון של תחום השבבים. יש חששות שה-AI מתנפח למימדים של בועה, וזה מגובה בעסקאות בתוך המשפחה - זו קונה מזו וזו מקבלת מזו - אנבידיה משקיעה OpenAI ובמקביל סוגרת עסקה של עשרות מיליארדים. השוק מבולבל - מי הרוכשץ, מה העסקה האמיתית, יש כבר עשרות עסקאות כאלו.
מול החוששים יש מהפכה אמיתית, רחבה, עצומה ויש לה תמיכה גדולה מאנליסטים, וגורואים. כל אירוע בינתיים מחזק אותם. האירוע של אנבידיה ב-19 לחודש אחרי המסחר הוא אירוע חשוב להמשך.
- רבל זינקה 10.9%, אפולו 7.4%, אקונרג'י ב-5.5%; נעילה חיובית בת"א
- שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות ההשתלמות - התשואות של קרנות ההשתלמות בחודש אוקטובר היו מצוינות בהמשך לחודשים קודמים המדדים רשמו עליות חזקות כשת״א-90 עלה ב-4.13% ות״א-125 ב-2.73%, וול סטריט עלתה, אבל פחות, כך שהגופים עם נטייה להשקעות בארץ, נהנו מתשואה עדיפה. הדולר ירד והכביד על הגופים עם ההטיה לוול סטריט. כלל והראל עם זיקה חזקה לשוק המניות המקומי נמצאות בצמרת הגופים במסלול המנייתי בחודש אוקטובר. בתחתית - אלטשולר שמזוהה עם השקעות בחו"ל בעיקר טכנולוגית, אנליסט שכבר מאכזבת מספר חודשים רצופים ומור. להרחבה - דירוג קרנות השתלמות - אנליסט ממשיכה לאכזב, הראל מפתיעה; ומה עשתה הקרן שלך?
