מיוחד

מנכ"ל IVC: "עסקת WAZE זה כבוד לתעשיית ההיי-טק, אבל המוסדיים עדיין בחוץ - הם מעדיפים לקנות איזה בניין"

קובי סימנה בשיחה עם Bizportal רגע לפני סגירת עסקת השנה: "יש לגוגל לא מעט סיבות לסגור עסקה". למה הוא כועס על המוסדיים?

ישראל נחשבת כיום למעצמת הייטק ביחס לגודלה בכל הנוגע למספר הסטארט-אפים המוקמים בה וגם ביחס למספר האקזיטים שלה בשנים האחרונות. על רקע העסקה המתגבשת בין WAZE לגוגל שעשויה לשבור את שיא האקזיטים בישראל (1.1 מיליארד דולר) מתבררת התמונה המפתיעה של מי שמוכן להשקיע ביזמים כאן ותתפלאו, רובם לא ישראלים.

בשיחה עם Bizportal מדבר קובי סימנה, מנכ"ל IVC, אתר שמרכז מחקר של קרנות ההון סיכון הישראליות, התייחס לעסקת הענק עם התאגיד האמריקני ואמר, "העסקה המתגבשת היא זריקת עידוד משמעותית לתעשיית ההייטק וההון סיכון הישראלית. העסקה עצמה מבטאת את החוזק, המקוריות והתעוזה שלה. מדובר בכבוד גדול למה שככל הנראה תהיה עסקת מכירת האפליקציה הגדולה ביותר שאי פעם נעשתה ע"י תאגיד".

סימנה מסביר כי, "יש מספר סיבות שבגללן כדאי לגוגל לעשות את העסקה הזו. הראשונה שבהן היא 50 מיליון משתמשים פעילים מרוצים ברחבי העולם. בנוסף, גוגל לא רוצה שהמתחרים הפוטנציאלים, אפל, מייקרוסופט או פייסבוק יוסיפו את הטכנולוגיה הזו וכן סיבות פיננסיות הקשורות לתחום המיסוי בארה"ב, כיוון שמדובר בעסקה שנעשית מחוץ לארה"ב."

על העיכוב בהוצאות ההודעת המשותפת של גוגל ו-waze בדבר קיום העסקה אמר "ההתנהגות הזו בהחלט מקובלת. גם במקרים קודמים כולם ידעו על קיום העסקה ולקח לחברות זמן להודיע עליה, לפעמים גם יותר משבוע. זה פשוט נובע מהסיבה שעד שהכל לא סגור וחתום לא תצא הודעה."

סטארט אפים מצליחים לגייס רק 400-500 מיליון דולר ברבעון

סימנה שוטח את מצב שוק ההון סיכון של תעשייה ההייטק הישראלי. לדבריו, "המיתוג של ישראל כמעצמת הייטק הוא נכון, אבל מצד שני יש בעיית כסף בשוק. זה לא אומר שהסטארט-אפים הטובים לא מקבלים מימון, אבל פעמים רבות הכסף הזה מגיע מחו"ל."

בישראל יש בערך 5,500 חברות סטארט אפ ומיזמי הייטק בשלבים כאלה ואחרים שרק חלק קטן מהם מצליח לגייס כספים משמעותיים. הסכומים שמצליחים הסטארט-אפיסטים לגייס כאן הם באזור ה-400-500 מיליון דולר לרבעון - סכומים בהחלט לא גבוהים. רובו של הכסף מגיע מקרנות ההון סיכון הישראליות שמגייסות את הכספים בעיקר (75%) מחו"ל והשאר (25%) מגיע מישראל.

סימנה מסביר כי, "יש חשיבות גדולה לקיומן של קרנות ההון סיכון הישראליות כיוון שחלק לא מבוטל מהמשקיעים הזרים רוצים שבסטאט אפ שבו הם משקיעים יהיו ישראלים שילוו ויהיו צמודים אליו. הבעיה היא שאין מספיק כסף מקומי שמגיע לקרנות שיכולות לתמוך ביזמים. הסיבה המרכזית לבעיה היא המשקיעים המוסדיים".

"אם בחו"ל שיעור האחזקה של המוסדיים בפרייווט אקוויטי עומד 5-6%, בארץ הוא עומד בקושי על חצי אחוז. בנוסף, התעשייה של ההון סיכון כאן היא צעירה (בערך 15 שנים) ובהשוואה קיימת תקופה של בערך מחזור וחצי של קרן הון סיכון ממוצעת בחו"ל. עד כה, ההיסטוריה והתשואות לא הטיבו עם התעשייה הזו שספגה מכה בתחילת הבאזז של שנות האלפיים ומי שהשקיע אז איבד את רב הכסף. אח"כ הגיע גם המיתון של 2008 כמכה שנייה וגרם למשברים שפגעו בביצועי הקרנות בארץ ובעולם."

"רוב הכסף של המוסדיים כאן הולך לשוק הזר"

"המוסדיים הפכו חשדניים, הם לא מכירים טוב את המודל העסקי ואלה שנכנסו בעבר נפגעו מטעויות של קרנות. אנחנו רואים שרוב הכסף של המוסדיים כאן הולך לשוק הזר. המודל של ההון סיכון מבוסס על הצלחה גדולה אחת. היו קרנות שלא היה להן את ה'הום ראן' (כמו מכירת אינסטגרם לצורך הדוגמא) ופשוט התייבשו והמוסדיים אומרים בתגובה "אם אני לא משיג תשואה שמפצה על הסיכון אני לא נכנס לאפיק הזה".

יש לציין שהצלחות יפות בהחלט כבר נראו בישראל, כמו האקזיט של 'אינטוסל' שנמכרה ב-475 מיליון דולר לסיסקו ואת 'אקסטרים איי או' שנמכרה ל-EMC תמורת 450 מיליון דולר. במקרה הזה למשל החזירה קרן ההון סיכון הישראלית, JVC תשואה של פי 13 על הכסף שהשקיעה - זה ה'הום ראן'.

"אין ספק שלא פשוט לדעת לנהל קרן הון סיכון הייטקית, כמו שעושה למשל סקויה העולמית עם השלוחה שלה בישראל שהיא קרן מצוינת. אנחנו צריכים עוד כאלה. בינתיים המוסדיים מעדיפים לקנות עוד בניין במנהטן או בגרמניה בשביל עוד 5% תשואה. כמה כאלה אפשר לקנות? והאם החשיפה הגדולה שלהם לנדל"ן לא תהפוך למגרעה כמו שקרה במשבר הסאב פריים - קשה לומר. בשורה התחתונה כשמדברים על פיזור סיכונים צריך ללכת ליותר אפיקים".

"הזרים הם יותר אופורטוניסטיים"

"כששואלים אותי מה יהיה העתיד התשובה שלי היא שכל עוד החדשנות הישראלית תמשך יהיה מי שיממן את זה - בין אם זה כסף ישראלי או זר. אם רוצים תעשייה בריאה צריך מחויבות של משקיעים ישראלים לנושא כי זרים הם יותר אופורטוניסטים. אם יקרה פה משהו גאופוליטי/ביטחוני בעייתי המשקיעים האלה עלולים לשנות את דעתם וחבל".

סימנה משוכנע, "המשקיעים המוסדיים צריכים להבין שיש להם הזדמנות אדירה בשוק הזה - מי שיצליח לגייס יעשה לדעתי החזרים מצוינים. היום יש למוסדיים האלה אפשרויות בחירה מצוינות, כי אין להם כמעט תחרות."

נקודה אחרונה נוגעת למשקיעים הפרטיים הקטנים יותר, האנג'לים. הם עובדים על מודל השקעה שונה. האנג'לים מוכנים להשקיע מעט ומוכנים גם למכור במעט. סימנה מסביר, "אנג'ל אומר "אני משקיע מיליון דולר ומבחינתי למכור את הסטארט אפ בעשרה מיליון דולר זה נהדר." קרן הון סיכון מתעניינת באקזיטים של מאות מיליונים. לגבי מיזמים שרוצים לכבוש את העולם האנג'לים האלה הם פתרון חלקי בלבד. רוב האנג'לים לא מחפשים שותפות עם קרן הון סיכון בשלב מאוחר יותר. הם רוצים למקסם את האחזקה שלהם במיזם ולא מעוניינים שהמשקיע הבא שייכנס ידלל אותם כשהם בפוזיציה חלשה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רגולציה = שחיתות! 11/06/2013 12:54
    הגב לתגובה זו
    די לעודף הרגולציה הלא שפוי!
  • 2.
    אנונימי 11/06/2013 12:37
    הגב לתגובה זו
    כסף במהירות מדהימה.. עדיף שישקיעו קרנות מתמחות מאשר מוסדיים שאין להם מושג בהון סיכון. אגב, אפשר לראות את התשואה של קרנות הון סיכון, למרות שהן מפוזרות, היא לא בהכרח "מדהימה" ועדיפה על בניין.
  • רק אומר 11/06/2013 12:42
    הגב לתגובה זו
    מדובר בסה"כ בזה שכרגע המוסדיים משקיעים רק חצי אחוז לעומת 5-6% בחו"ל ודווקא התעשייה שלנו מוכיחה שהיא שווה את הסיכון להשקיע בה יותר...
  • 1.
    מוסדי לשעבר 11/06/2013 12:17
    הגב לתגובה זו
    אתה דובר מטעם, הייתי שם וראיתי מצגות מופרכות של חברות היי טק, גם קרנות VC מעשירות לרוב את המייסדים, וז כן, בניין עם תשואה של 7-9% ישרת טוב יותר את הפנסיה של אזרחי ישראל
סקוט ראסל מנכל נייס; קרדיט: נייססקוט ראסל מנכל נייס; קרדיט: נייס

אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור

מניית נייס בקריסה - איבדה 35% מתחילת השנה, יותר מ-50% בארבע השנים האחרונות; מה יקרה כעת למניה? לא בטוח שמה שחשבתם

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נייס הנמכת תחזית

נייס נייס 4.61%  שהיתה עד לפני שנה וחצי החברה הגדולה בת"א,  איבדה 35% מתחילת השנה ו-50% בארבע השנים האחרונות. החברה מדווחת על תוצאות כספיות חלשות ברבעון השלישי של השנה, ועל תחזית מאכזבת לשנה כולה. הנהלת החברה מדברת על רווח של 12.25 דולר למניה (אמצע הטווח שבין 12.28 דולר למניה ל-12.42 דולר למניה) מתחת להערכות האנליסטים ל-12.43 דולר למניה. התחזית לא כוללת את הרכישה האחרונה בתחום ה-AI.

המשקיעים שואלים שתי שאלות חשובות - הראשונה, מה יקרה למניה? לרוב פספוס בדוחות ובעיקר בתחזית מתבטא בירידה במניה, אבל פה הירידה היתה עוד לפני הדוחות. אין עשן בלי אש - השוק הבין לאן זה הולך, ולכן בפועל, במניה הכל פתוח ותלוי בשאלה השנייה - מה תהיה התחזית לשנה הבאה ואיך ישפיע ה-AI על החברה?

חברת תוכנה צומחת במכפיל רווח נוכחי של 9 - אלו המספרים של נייס כשלשנה הבאה מדובר במכפיל רווח של 10. זה נמוך כמעט בכל קנה מידה וזה מבטא לכאורה מניה בתמחור אטרקטיבי במיוחד. אלא שזה ביטא את החששות הגדולים של השוק מאכזבה במספרים והשוק צדק. אגב, לרוב השוק צודק. השוק מתמחר גם ירידה ברווחים בשנה הבאה. השוק מתמחר תרחיש רע יחסית, כשהוא חושב שה-AI הוא איום ענק על החברה. 

החששות די ברורים ומוצדקים - נייס היא חברה שפועלת גם ב-CRM, וצ'אטים AI משנים לחלוטין את העסקים האלו, ועדיין לחברה יש פעילות רחבה, והיא מוטמעת עמוק במאות גופים. יהיה שינוי, מתרחשת מהפכת AI, אך קשה לדעת אם הפגיעה בנייס תהיה גדולה מהצמיחה ומיכולות ה-AI שהחברה מדברת עליהם. מעבר לכך, הסיכון אכן גדל מאוד, אבל הכל שאלה של מחיר - אז אל תהיו בטוחים שהמניה תרד. הכל פתוח כי המחיר לכאורה נמוך ומגלם תרחיש רע.    


ההנהלה של החברה והיח"צ  מספרים לנו על חצי הכוס המלאה - "אנו שמחים לדווח על רבעון שלישי חזק, הנובע מהמשך יישום האסטרטגיה שלנו, המתמקדת בבינה מלאכותית, ומהביצועים המצוינים שלנו בשוק" אמר סקוט ראסל, מנכ"ל נייס. ההכנסות הסתכמו ב-732 מיליון דולר, ברף העליון של טווח התחזית, כאשר ההכנסות מענן גדלו ב-13% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל-563 מיליון דולר. הצמיחה בהכנסות מענן נבעה מהמומנטום החזק של תחום חוויית הלקוח המבוססת בינה מלאכותית ותחום השירות העצמי, שהציגו גידול של 49% בהכנסות השנתיות החוזרות, וגידול של 43% בנטרול Cognigy, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. יכולות ה-AI נכללו בכל עסקת CX חדשה של מעל מיליון דולר בשנה, מה שממחיש את התרחבות אימוץ פתרונות ה-AI שלנו בקרב הארגונים הגדולים ביותר".

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה סוגרת בשיא: ת"א 90 עלה ב-0.7%, מדד הבנייה עלה ב-1%

יום אחרון לשבוע המסחר עם עליות במדדים ועוד מדווחות מצטרפות לחגיגה: נייס, בריל, גולף תאת ועוד
מערכת ביזפורטל |

תל אביב סגרה בעליות מתונות מאוד. נייס 4.61%  עלתה למרות שהורידה תחזית כי היא פשוט בתמחור מאוד נמוך, הרשתות עלו - גם רשתות המזון וגם האופנה.  תאת טכנו 4.72%  עלתה על רקע תוצאות פריון נטוורק -4.54%  נפלה נתנאל גרופ -5.27%   ירדה למרות העסקה עם לאומי פרטנרס, אולי כי כבר יומיים שהמניה מזנקת - על משקל: קנה בשמועות - מכור בידיעות. 



נתנאל גרופ - נתנאל גרופ -5.27%    בשבוע האחרון המניה של יזמית הנדלן קפצה בלי שום סיבה ברורה, לא הייתה שום הודעה או התפתחות אבל עכשיו מתברר שזרוע ההשקעות של לאומי -0.57%     לאומי פרטנרס נכנסה להשקעה בחברה. קשה מאוד שלא לתהות "מישהו ידע משהו ועשה עם זה משהו" וזה בדיוק מסוג המקרים שמחזקים את התדמית שאנחנו עדיין בתוך "ביצה" קטנה שבה מידע זולג החוצה הרבה לפני שהוא מגיע לציבור. כך או כך לאומי פרטנרס מרחיבה את הנוכחות שלה בשוק הנדל"ן למגורים עם השקעה בנתנאל גרופ. לאומי תזרים לחברה 45 מיליון שקל תמורת כ-9.7% מהון המניות, שווי שמגלם לחברה כ-420 מיליון שקל לפני הכסף. ההסכם כולל גם אופציה להשקעה נוספת של 45 מיליון שקל לפי שווי גבוה יותר של 500 מיליון, מה שמעלה את פוטנציאל הסכום הכולל ל-135 מיליון שקל כשמוסיפים את ההלוואה שהבנק הודיע שיעמיד עוד 45 מיליון שקל לחמש שנים. לאומי פרטנרס רוכשת 10% מנתנאל גרופ לפי שווי של 420 מיליון שקל, המהלך מצטרף לעסקה שבה רכשה לאומי פרטנרס 10% מהחברה של יוסי אברהמי תמורת 145 מיליון שקל, והוא משתלב בגל רחב יותר של כניסת מוסדיים לשוק הדיור - לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל



אומרים ששוק ההון יעיל ותמיד צודק, אבל לעיתים דווקא מופיעות אנומליות שמערערות את ההנחה הזו. המקרה של ג’י סיטיג'י סיטי 3.57%   ונורסטאר נורסטאר 4.22%  בימים האחרונים הוא דוגמא מעניינת. בזמן שהחברה התפעולית נענשה בירידות חדות, חברת ההחזקות שמעליה התאוששה בצורה חדה יותר, למרות שהסיכון הכלכלי שלה גבוה יותר מעצם מבנה הקבוצה.

מניית ג’י סיטי ירדה מאז הודעת הרכישה בסיטיקון והבחינה של מעלות, בעוד נורסטאר, חברת ההחזקות שמעליה, ירדה אבל הרבה פחות. מדובר באנומליה לא טריוויאלית: ג’י סיטי היא החברה התפעולית ונורסטאר יושבת מעליה כמחזיקת שליטה עם חוב משלה. כלומר, כל הרעה במאזן של ג’י סיטי אמורה תיאורטית לפגוע אפילו חזק יותר בחברת האם, שלה אין פעילות תפעולית משלה אלא רק תלות בזרימת הדיבידנדים והערך של האחזקה. ובכל זאת, השוק בינתיים “מעניש” בעיקר את החברה התפעולית ומתמחר את נורסטאר בפרמיה יחסית. התוצאה היא פער תמחורי שאינו מתיישב עם מבנה החוב בפועל: גידול במינוף בג’י סיטי לא רק שלא עוזר לנורסטאר, הוא מעמיק את הסיכון שלה, משום שהערך הכלכלי היחיד שלה תלוי ביציבות החברה הבת. במילים אחרות: בעוד ג’י סיטי משלמת מחיר בשוק על המינוף ועל הסיכונים הגלויים, נורסטאר עדיין לא מתמחרת במלואה את אותה מציאות. אם המגמה בג’י סיטי תימשך, ייתכן שהפער הזה ייסגר, ולאו דווקא בכיוון שרבים מצפים.



מחר ב-14:00 יפורסם מדד המחירים לצרכן - מה צופים האנליסטים? הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית - האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע