מנועי בית שמש מינו דירקטור לא כדין ולא יקנסו כי הרשות פעלה באיחור
רשות לניירות ערך הצהירה מספר פעמים בעבר כי היא מתכוונת להגדיל את האכיפה המינהלית בצל טענות המשקיעים על אי סדרים חוזרים ונשנים בשוק ההון. מפסק דין שניתן בשבוע שעבר בבית משפט מחוזי בתל אביב, יהיו כאלו שיראו בשופטים כסלחניים מדי להתנהלות שלא כדין של חברות ציבוריות או כיד קשה של הרשות בגין טעויות שנעשו בתום לב.
חברת מנועי בית שמש, מינתה בשנת 2009 החליט הדירקטוריון למנות דירקטור חיצוני ודיווחה על כך לבורסה. החברה נהגה שלא לפי חוק החברות שמחייב אישור מינוי דירקטור חיצוני על ידי האסיפה הכללית. על מנת לתקן את הטעות 9 חודשים מאוחר יותר כונסה האסיפה הכללית לאש את המינוי.
הרשות לניירות ערך האשימה את החברה כי במשך כל תקופה זו לא פעלה החברה לשינוי המצב הלא חוקי וביקשה לקנוס אתה חברה בסכום של כ-107 אלף שקל. מנועי בית שמש מצידה מודה כי המינוי נעשה בטעות ודיווחה על הטעות כשידעה על כך וכמו כן טענה שחלה התיישנות על פי התקנות בין מועד העבירה לבין המועד בו ביקשה הרשות להטיל עיצומים כספיים.
השופטת רות רונן שניהלה את העתירה הסכימה עם החברה ודחתה את טענות הרשות לניירות ערך. לדעתה הטעות של החברה "לא היתה יכולה להשפיע על ערך מניותיו של המשקיע הסביר".
- 5.דין 19/08/2012 15:56הגב לתגובה זולדעתה הטעות של החברה "לא היתה יכולה להשפיע על ערך מניותיו של המשקיע הסביר". האמנם?!
- 4.שי 16/08/2012 19:49הגב לתגובה זואדון אלמר, תתעורר. אפילו בית המשפט אומר לכם שהגזמתם.
- 3.מה עם הדוח? לא שווה התייחסות? (ל"ת)עידודו 16/08/2012 19:20הגב לתגובה זו
- 2.חברה ציבורית 16/08/2012 19:10הגב לתגובה זוהחלטה נהדרת.
- 1.ערן 16/08/2012 18:56הגב לתגובה זובחודשים האחרונים מנסים הנוכלים ברשות לסחוט כספים מחברות ציבוריות בטענות שונות ומשונות. שולחים מכתבים ארוכים, מאיימים בסנקציות ובסוף שולחים עיתום כספי. זו לא היתה כוונת המחוקק! וכל הכבוד לשופטת שהחזירה אותם הביתה עם הזנב בין הרגליים.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
