ממליצים כיצד להשקיע בלי להסתכן?
המטרה: שימוש באסטרטגיית גידור (לונג-שורט) המנטרלת כיוון השווקים.
האסטרטגיה: לונג מדד ת"א 100 ובמקביל שורט על מדד ה-S&P500 (האסטרטגיה ניתנת לביצוע באמצעות רכישת תעודות סל מקומיות הן לונג והן שורט). בהינתן והשווקים ינועו יחדיו (לא משנה אם יעלו, ירדו או ידשדשו) אנו מצפים כי הפערים בין המדדים יצטמצמו. במידה וכך יהיה, צפוי רווח למשקיע (בנטרול השפעות מט"ח / עיוותי המכשיר דרכו יפעל).
הרציונאל: השוק המקומי הפגין לאחרונה ביצועי חסר משמעותיים מול השוק האמריקני. קיים סיכוי סביר כי מדובר ברעש נקודתי וניתן לצפות כי יצומצם.
הסבר לגרף המצורף:
ציר ימני: המדד בנקודות. ציר שמאלי:הקורלציה בין המדדים בכל נקודת זמן מחושבת 120 שבועות לאחור.
ירוק: מדד ה-S&P500 בעשור האחרון (עד היום) תצפיות שבועיות.
שחור: מדד ת"א 100 בעשור האחרון (עד היום) תצפיות שבועיות.
אדום: הקורלציה בין המדדים בכל נקודת זמן מחושבת 120 שבועות האחרונים.
נתונים נוספים ותובנות
הקורלציה בין המדדים בעשור האחרון גבוהה מאוד ועומדת על 0.874 (כולל התקופה האחרונה). לאחרונה, ירדה הקורלציה לרמה של 0.522. מדובר ברמה הנמוכה ביותר בעשור האחרון ואף נמוכה יותר מתקופת השפל האחרונה בשלהי 2003 ותחילת 2004. בתקופה אחרונה זו נרשמו תשואות נאות במדדי ארה"ב ואילו המדד בישראל נטה "לעמוד במקום" ופיגר משמעותית מול ה-S&P500. מתחילת ינואר 2011 ועד תחילת פברואר 2012, פער התשואות בין המדדים הסתכם בכ-22% לטובת ה-S&P500. פער זה משתקף היטב גם בפערי התמחור (על פי בלומברג), לפיו המכפיל החזוי של מדד ה-S&P500 עומד על כ-13 ואילו זה של מדד ת"א 100 עומד על כ-11.
ניתן להסביר את הפער שנוצר ע"י מס' הסברים: הראשון, סיכון גיאופוליטי ייחודי לישראל. העובדה, כי הכלכלה הישראלית מצויה בנקודת פתיחה חזקה יותר, וכי לעומתה למצב הכלכלי בארה"ב יש עוד הרבה לאן להשתפר עד שיגיע לאופטימום. כך שמכאן פוטנציאל השיפור הריאלי גדול יותר בארה"ב. הסבר שלישי, הינו תמהיל החברות במדדים והחשיפה המטבעית, אשר לאחרונה היו אטרקטיביים יותר בארה"ב.
מדוע אין סתירה בין האסטרטגיה המוצעת להחלטת ועדת השקעות?
כידוע, ועדת השקעות החליטה לאחרונה להגדיל את החשיפה למניות לכ-15% מתיק ההשקעות בהתפלגות 50% בישראל ו-50% בחו"ל (בעיקר בארה"ב). נשאלת השאלה, מדוע לא בחרנו לתת משקל יתר לשוק המקומי? התשובה לכך הינה בעיקר הסיכון הגיאופוליטי הייחודי לישראל, אל מול העוצמה ומגוון האפשרויות בשוק האמריקני.
בניגוד להמלצות הוועדה (המשקיעה לונג בלבד) ותלויה בכיוון השוק, האסטרטגיה המצ"ב הינה מנוטרלת כיוון שוק. למשקיע שיבצע אסטרטגיה זו לא יהיה אכפת אם שוקי המניות יוסיפו לעלות, ירדו או ידשדשו, כל עוד הפער בין המדדים יצטמצם, בהנחה והקורלציה ביניהם תיוותר חיובית ותתחזק.
האסטרטגיה המוצעת אינה חסינה. במידה והפערים יוסיפו להתרחב (כתוצאה מהתממשות סיכון גיאופוליטי או מכל סיבה אחרת), המשקיע צפוי להפסדים. האסטרטגיה מתאימה באופייה ללקוחות פעילים ומתוחכמים ולאו דווקא ללקוח המייצג.

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 0% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה ומה המתאם בין וול סטריט לת"א?
חידוש הפסקת האש תמך בשוק אתמול, רצף של הודעות חיוביות מענקית השבבים אנבידיה הזניק גם את מניות השבבים הדואליות שהובילו את מדד הדגל לסגור בירוק בוהק; אבל הפתיחה צפויה להיות מתונה כשהדואליות חוזרות עם פער ארביטראז' של 0.2% לאחר שהאופטימיות בוול סטריט נעלמה עם הספקנות של יו"ר הפד'; מעבר לים עונת הדוחות בעיצומה אצלנו רק 5 דיווחו עד עתה כשהשיא צפוי להיות באמצע החודש הבא
הלילה הגדול של ענקיות היה אתמול אחרי סגירת המסחר בוול סטריט עם דוחות כספיים של גוגל, מיקרוסופט ומטא. גוגל עולה אחרי המסחר, מטא ומיקרוסופט יורדות חזק. כולן ממשיכות להשקיע ב-AI - אנבידיה עלתה אחרי המסחר בוול סטריט ב-2% והתממשה לעלייה של 0.8% ועדיין מדובר על זינוק של 9% בשלושה ימים.
העליות האלו מניעות את כל השווקים וגם את הבורסה בת"א. למה בעצם? מה הקשר בין דוחות ענקיות הטק לבורסה המקומית? כשחברות הטכנולוגיה מפרסמות תוצאות טובות ועולות, זה ממשיך לייצר אווירה חיובית. אווירה חיובית זה גורם שמשפיע על השווקים - לא הכל זה מספרים וניתוחים, מניות עולות גם ואפילו בעיקר כשיש סנטימנט חיובי. אז העליות בשנים האחרונות בוול סטריט מקרינות על כל העולם.
מעבר לכך, הן מייצרות תמחור השוואתי עולה. כשאנחנו מנתחים שוק מסוים ומשווים אותו לשוק אחר כאמת מידה, אז כאשר השוק האחר - עולה, גם השוק שאנחנו בוחנים עולה, ובפשטות - אם מכפילי הרווח של ה-S&P 500 עלו במהלך כמה שנים מ-15 ל-30, אז צפוי שמכפילי הרווח של השווקים באירופה ובשאר המקומות גם יעלו, ולרוב בשיעור קרוב. קוראים לזה תמחור יחסי והוא פועל גם בהשוואה של שווקים וגם בהשוואה של מניות. אם שתי מניות מאותו תחום נסחרות במכפיל רווח של 20, ואחת מזנקת בחודשיים למכפיל של 28, ייתכן מאוד שבהמשך השנייה תזנק אחריה.
ועוד סיבה שוול סטריט משפיעה על ישראל - יש מניות דואליות שנסחרות בישראל ובוול סטריט וכששם עולה הן גם עולות. הן חוזרות לבורסה בת"א אחרי ערב-לילה של מסחר בוול סטריט ומשפיעות מאוד על המסחר בת"א. יש סיבות נוספות לרבות החשיבות של הטכנולוגיה על השוק המקומי ועל הכלכלה המקומית, אבל אלו הקשרים העיקריים בין וול סטריט לת"א. אתמול וול סטריט עלתה - לסקירת וול סטריט, אבל המניות הדואליות חוזרות עם פער שלילי של 0.2% ( לטבלה המלאה של מניות הארביטאז') - הכיצד? ובכן, ראשית זה לא מדע מדויק. יש מעל 120 מניות ישראליות בוול סטריט, באזור 50 מניות דואליות. הן לא בהכרח מתנהגות כמו המדדים או כמו ענקיות הטק. שנית, יש זמן חפיפה במסחר - בסוף המסחר אצלנו ובתחילת המסחר בוול סטריט (לרוב בין 16:30 עד 17:25, עכשיו ולזמן קצר מ-15:30 עד 17:25 בגלל הזזת השעון). בזמן הזה ההשפעות של וול סטריט כבר מתבטאות במחירי המניות הדואליות. כלומר, אם וול סטריט רק לשם הדגמה עלתה 2% עד 17:25 וזה מתבטא במניות הדואליות, אבל סגרה לבסוןף על האפס והדואליות בהתאם, אז ת"א תפתח למחרת עם ארביטראז' שלילי משמעותי כי הדואליות ירדו 2% (למרות שוול סטריט על האפס).
- קמטק זינקה 9%, טבע 4.2%; ת"א 35 קפץ 1.6%
- תיגבור איבדה 7%, דנאל 11%; ורידיס זינקה 8% - נעילה שלילית ברקע תקיפות אוויריות בעזה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וזה אפילו מורכב יותר. יש מסחר שאחרי הסגירה בוול סטריט. אז אם שם יש שינויים, זה אמור להתבטא במניות הדואליות וגם בארביטראז', כלומר מי שרוצה לקבל תמונה מלאה צריך להבין בבוקר מה ההשפעה של הדואליות ומה ההשפעה של החוזים על וול סטריט.
