ממליצים כיצד להשקיע בלי להסתכן?

מחלקת המחקר של בנק דיסקונט, ממליצה על רעיון להשקעה מגודרת שלא תלויה בכיווני השוק

המטרה: שימוש באסטרטגיית גידור (לונג-שורט) המנטרלת כיוון השווקים.

האסטרטגיה: לונג מדד ת"א 100 ובמקביל שורט על מדד ה-S&P500 (האסטרטגיה ניתנת לביצוע באמצעות רכישת תעודות סל מקומיות הן לונג והן שורט). בהינתן והשווקים ינועו יחדיו (לא משנה אם יעלו, ירדו או ידשדשו) אנו מצפים כי הפערים בין המדדים יצטמצמו. במידה וכך יהיה, צפוי רווח למשקיע (בנטרול השפעות מט"ח / עיוותי המכשיר דרכו יפעל).

הרציונאל: השוק המקומי הפגין לאחרונה ביצועי חסר משמעותיים מול השוק האמריקני. קיים סיכוי סביר כי מדובר ברעש נקודתי וניתן לצפות כי יצומצם.

הסבר לגרף המצורף:

ציר ימני: המדד בנקודות. ציר שמאלי:הקורלציה בין המדדים בכל נקודת זמן מחושבת 120 שבועות לאחור.

ירוק: מדד ה-S&P500 בעשור האחרון (עד היום) תצפיות שבועיות.

שחור: מדד ת"א 100 בעשור האחרון (עד היום) תצפיות שבועיות.

אדום: הקורלציה בין המדדים בכל נקודת זמן מחושבת 120 שבועות האחרונים.

נתונים נוספים ותובנות

הקורלציה בין המדדים בעשור האחרון גבוהה מאוד ועומדת על 0.874 (כולל התקופה האחרונה). לאחרונה, ירדה הקורלציה לרמה של 0.522. מדובר ברמה הנמוכה ביותר בעשור האחרון ואף נמוכה יותר מתקופת השפל האחרונה בשלהי 2003 ותחילת 2004. בתקופה אחרונה זו נרשמו תשואות נאות במדדי ארה"ב ואילו המדד בישראל נטה "לעמוד במקום" ופיגר משמעותית מול ה-S&P500. מתחילת ינואר 2011 ועד תחילת פברואר 2012, פער התשואות בין המדדים הסתכם בכ-22% לטובת ה-S&P500. פער זה משתקף היטב גם בפערי התמחור (על פי בלומברג), לפיו המכפיל החזוי של מדד ה-S&P500 עומד על כ-13 ואילו זה של מדד ת"א 100 עומד על כ-11.

ניתן להסביר את הפער שנוצר ע"י מס' הסברים: הראשון, סיכון גיאופוליטי ייחודי לישראל. העובדה, כי הכלכלה הישראלית מצויה בנקודת פתיחה חזקה יותר, וכי לעומתה למצב הכלכלי בארה"ב יש עוד הרבה לאן להשתפר עד שיגיע לאופטימום. כך שמכאן פוטנציאל השיפור הריאלי גדול יותר בארה"ב. הסבר שלישי, הינו תמהיל החברות במדדים והחשיפה המטבעית, אשר לאחרונה היו אטרקטיביים יותר בארה"ב.

מדוע אין סתירה בין האסטרטגיה המוצעת להחלטת ועדת השקעות?

כידוע, ועדת השקעות החליטה לאחרונה להגדיל את החשיפה למניות לכ-15% מתיק ההשקעות בהתפלגות 50% בישראל ו-50% בחו"ל (בעיקר בארה"ב). נשאלת השאלה, מדוע לא בחרנו לתת משקל יתר לשוק המקומי? התשובה לכך הינה בעיקר הסיכון הגיאופוליטי הייחודי לישראל, אל מול העוצמה ומגוון האפשרויות בשוק האמריקני.

בניגוד להמלצות הוועדה (המשקיעה לונג בלבד) ותלויה בכיוון השוק, האסטרטגיה המצ"ב הינה מנוטרלת כיוון שוק. למשקיע שיבצע אסטרטגיה זו לא יהיה אכפת אם שוקי המניות יוסיפו לעלות, ירדו או ידשדשו, כל עוד הפער בין המדדים יצטמצם, בהנחה והקורלציה ביניהם תיוותר חיובית ותתחזק.

האסטרטגיה המוצעת אינה חסינה. במידה והפערים יוסיפו להתרחב (כתוצאה מהתממשות סיכון גיאופוליטי או מכל סיבה אחרת), המשקיע צפוי להפסדים. האסטרטגיה מתאימה באופייה ללקוחות פעילים ומתוחכמים ולאו דווקא ללקוח המייצג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צחי אבו
צילום: ארי נדלן
ראיון

צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"

על רקע הדוחות ותוכניות ההרחבה של ארי נדל״ן באילת ובאשדוד, בתוספת המו״מ לרכישת שטחי מסחר בגבעת שאול, החברה מציגה אסטרטגיה של השבחה מאסיבית וקידום של הרחבת זכויות בנכסיה;"תפיסה שמחברת בין נדל״ן מניב לבין ייזום אקטיבי לאורך זמן״

צלי אהרון |

ארי נדל״ן ארי נדלן 1.07%  , העוסקת בנדל"ן מניב מסחרי וקניונים בישראל ובחו"ל,מציגה את דוחותיה לרבעון עם NOI מאוחד שעומד על כ-24 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל, בעוד ה-FFO עלה לכ-13 מיליון שקל, גידול של כ-18%. שיעורי התפוסה בנכסים המרכזיים נותרו גבוהים, סביב 96% בישראל וכ-99% בקניון My Mall בלימסול לאחר הרחבה. מנגד, הוצאות המימון עלו לכ-18 מיליון שקל לעומת כ-14 מיליון שקל אשתקד, בעיקר בשל הנפקת סדרת אג״ח חדשה שהגדילה את היקף החוב הפיננסי. 

נראה כי החברה מפנה חלק גדול מהדגש לאסטרטגיית ההשבחה שלה: הרחבת סטאר אילת, קידום התכנית הגדולה בסטאר אשדוד והתקדמות בפרויקט תחנת הכוח שמוערך בהיקף של כ-362 מיליון שקל. בנוסף, לאחר מועד הדוח השלימה החברה גיוס הון וחוב בהיקף כולל של כ-208 מיליון שקל, גם באמצעות הנפקת מניות וגם בהרחבת אג״ח - מה שהביא את בית ההשקעות מיטב להפוך לבעל עניין. בשבועות האחרונים קידמה החברה שתי תוכניות תכנוניות מהותיות: הוועדה המחוזית דרום אישרה להפקדה את תוכנית ההרחבה במתחם סטאר אילת, הכוללת תוספת של שני מגדלים חדשים בהיקף של כ-80 אלף מ"ר, ובמקביל ביקשה לבצע תיקונים בתוכנית המקיפה במתחם סטאר אשדוד - תוכנית שאמורה להוסיף 2,000 דירות וכ-110 אלף מ"ר מסחר ותעסוקה.

כמו כן, ארי נדל״ן מנהלת מו״מ לרכישת שטחי מסחר בהיקף של 15 אלף מ"ר ו-300 חניות בירושלים, במהלך שמטרתו לחזק את פורטפוליו הנכסים המניבים באזורים צפופים ומבוקשים. המהלך מתווסף לשורה ארוכה של פרויקטי השבחה שמקדמת החברה בארץ ובעולם , מהרחבת קניון MYMALL ועד לקידום תוספת זכויות במתחמי מסחר ודיור בנהריה ובנתניה.

המנכ"ל ובעל השליטה צחי אבו מסכם זאת כך: ״אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית. כל נכס אצלנו עובר השבחה״. לדבריו, החברה שואפת לייצר תמהיל ייחודי בין נכסים מניבים לבין תוספת זכויות משמעותית בכל נכס ונכס. נראה שהתפיסה הזו באה לידי ביטוי כמעט בכל הנכסים של החברה.

בראיון לביזפורטל מסביר אבו כיצד כל אחד ממהלכי החברה משתלב עם אסטרטגיית הליבה, מדוע היזמות היא חלק בלתי נפרד מהמודל העסקי, ומה עומד על הפרק בשנה הקרובה:

יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםיגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהם
דוחות

התאוששות בשוק הדיור? מה מספרים הדוחות של דמרי?

החברה מספרת על גידול במכירות ברבעון הרביעי אך לא מציינת כמה מהגידול נובע מביקוש אמיתי בשוק החופשי וכמה ממכירות מחיר למשתכן; מה אפשר ללמוד מזה?

תמיר חכמוף |

כולם מנסים להבין מה קורה בשוק הדיור לאחרונה. מצד אחד, היזמים מדברים כבר שבועות על התאוששות בשוק הנדל"ן מאז סיום המלחמה. הסנטימנט השתפר, הביקושים חזרו, ולכן נוצרה ציפייה לראות את זה כבר עכשיו, בדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן, שמשתפות את מכירות הירות מאז סוף הרבעון ועד תאריך פרסום המאזן.

הדוחות של דמרי מספקים את ההצצה שקיווינו לה, אבל התמונה המתקבלת מורכבת הרבה יותר.

כשמסתכלים על התמונה הרחבה: בתקופה של תשעת החודשים הראשונים של השנה מכרה דמרי 536 דירות בלבד, ירידה חדה לעומת 805 בתקופה המקבילה אשתקד. גם בהיקף כספי מדובר בירידה של כ-27%. אם יש התאוששות, היא אולי נמצאת כאמור ברבעון הרביעי.

על פניו, נראה שיש שיפור. החברה מציינת שמתחילת הרבעון הרביעי נמכרו 153 דירות. אך במקביל היא מציינת, כמעט כבדרך אגב, שחלק מהדירות נמכרו במסגרת "מחיר למשתכן" בקריית ביאליק, מבלי לחשוף מה חלקן מתוך הסך. זו לא הערה תמימה: מכירות מחיר למשתכן אמנם מנפחות את היקף העסקאות, אך הן אינן משקפות ביקוש אמיתי בשוק, אלא ביקוש מסובסד. העובדה שהנתון לא מפורט בדוח מרמזת שההיקף משמעותי, ושאולי החזרה לביקושים רחוקה מלהיות אחידה.

פנינו לחברה בבקשה לקבל הסבר על התפלגות המכירות אך בחברה החליטו שלא לשתף את הנתון הזה.

במבט על התזרים ניתן לראות את המצב ברבעון החולף. החברה רשמה תזרים שלילי עמוק של כ-729 מיליון שקל מפעילות שוטפת. החברה מסבירה זאת בגידול חריג במלאי דירות ובניינים להקמה, בהשקעות בקרקעות, לצד ירידה בספקים, גידול בחייבים והיקף פרויקטים גדול שנמצא בשלבי הקמה מוקדמים. בפועל, דמרי נאלצת לגשר על הפערים באמצעות אשראי נוסף של יותר מחצי מיליארד שקל.