ממליצים כיצד להשקיע בלי להסתכן?
המטרה: שימוש באסטרטגיית גידור (לונג-שורט) המנטרלת כיוון השווקים.
האסטרטגיה: לונג מדד ת"א 100 ובמקביל שורט על מדד ה-S&P500 (האסטרטגיה ניתנת לביצוע באמצעות רכישת תעודות סל מקומיות הן לונג והן שורט). בהינתן והשווקים ינועו יחדיו (לא משנה אם יעלו, ירדו או ידשדשו) אנו מצפים כי הפערים בין המדדים יצטמצמו. במידה וכך יהיה, צפוי רווח למשקיע (בנטרול השפעות מט"ח / עיוותי המכשיר דרכו יפעל).
הרציונאל: השוק המקומי הפגין לאחרונה ביצועי חסר משמעותיים מול השוק האמריקני. קיים סיכוי סביר כי מדובר ברעש נקודתי וניתן לצפות כי יצומצם.
הסבר לגרף המצורף:
ציר ימני: המדד בנקודות. ציר שמאלי:הקורלציה בין המדדים בכל נקודת זמן מחושבת 120 שבועות לאחור.
ירוק: מדד ה-S&P500 בעשור האחרון (עד היום) תצפיות שבועיות.
שחור: מדד ת"א 100 בעשור האחרון (עד היום) תצפיות שבועיות.
אדום: הקורלציה בין המדדים בכל נקודת זמן מחושבת 120 שבועות האחרונים.
נתונים נוספים ותובנות
הקורלציה בין המדדים בעשור האחרון גבוהה מאוד ועומדת על 0.874 (כולל התקופה האחרונה). לאחרונה, ירדה הקורלציה לרמה של 0.522. מדובר ברמה הנמוכה ביותר בעשור האחרון ואף נמוכה יותר מתקופת השפל האחרונה בשלהי 2003 ותחילת 2004. בתקופה אחרונה זו נרשמו תשואות נאות במדדי ארה"ב ואילו המדד בישראל נטה "לעמוד במקום" ופיגר משמעותית מול ה-S&P500. מתחילת ינואר 2011 ועד תחילת פברואר 2012, פער התשואות בין המדדים הסתכם בכ-22% לטובת ה-S&P500. פער זה משתקף היטב גם בפערי התמחור (על פי בלומברג), לפיו המכפיל החזוי של מדד ה-S&P500 עומד על כ-13 ואילו זה של מדד ת"א 100 עומד על כ-11.
ניתן להסביר את הפער שנוצר ע"י מס' הסברים: הראשון, סיכון גיאופוליטי ייחודי לישראל. העובדה, כי הכלכלה הישראלית מצויה בנקודת פתיחה חזקה יותר, וכי לעומתה למצב הכלכלי בארה"ב יש עוד הרבה לאן להשתפר עד שיגיע לאופטימום. כך שמכאן פוטנציאל השיפור הריאלי גדול יותר בארה"ב. הסבר שלישי, הינו תמהיל החברות במדדים והחשיפה המטבעית, אשר לאחרונה היו אטרקטיביים יותר בארה"ב.
מדוע אין סתירה בין האסטרטגיה המוצעת להחלטת ועדת השקעות?
כידוע, ועדת השקעות החליטה לאחרונה להגדיל את החשיפה למניות לכ-15% מתיק ההשקעות בהתפלגות 50% בישראל ו-50% בחו"ל (בעיקר בארה"ב). נשאלת השאלה, מדוע לא בחרנו לתת משקל יתר לשוק המקומי? התשובה לכך הינה בעיקר הסיכון הגיאופוליטי הייחודי לישראל, אל מול העוצמה ומגוון האפשרויות בשוק האמריקני.
בניגוד להמלצות הוועדה (המשקיעה לונג בלבד) ותלויה בכיוון השוק, האסטרטגיה המצ"ב הינה מנוטרלת כיוון שוק. למשקיע שיבצע אסטרטגיה זו לא יהיה אכפת אם שוקי המניות יוסיפו לעלות, ירדו או ידשדשו, כל עוד הפער בין המדדים יצטמצם, בהנחה והקורלציה ביניהם תיוותר חיובית ותתחזק.
האסטרטגיה המוצעת אינה חסינה. במידה והפערים יוסיפו להתרחב (כתוצאה מהתממשות סיכון גיאופוליטי או מכל סיבה אחרת), המשקיע צפוי להפסדים. האסטרטגיה מתאימה באופייה ללקוחות פעילים ומתוחכמים ולאו דווקא ללקוח המייצג.
האחים ינאי, צילום: שמוליק ינאימנכ״ל בלייד ריינג׳ר: ״השם עופר ינאי פותח דלתות״
שמוליק ינאי, בעל השליטה והמנכ״ל הטרי בבלייד ריינג׳ר, מדבר על העסקה הלוהטת: ״תחשוב על בלייד ריינג׳ר כמו נקסט ויז׳ן - אותו רעיון, אותה לוגיקה טכנולוגית״; על השווי שמגלם מזכר ההבנות עם VisionWave ״הם רואים את הפוטנציאל״, ומודה גם כי ״השם עופר ינאי פותח
דלתות״
בלייד ריינג’ר בלייד ריינג'ר 0% לוהטת היום, היא מזנקת בעשרות אחוזים, זה מגיע אחרי שדיווחה על מזכר הבנות למכירת מלוא פעילות סולאר דרון החברה הבת שלה שבאמצעותה פיתחה טכנולוגיית רחפנים לניקוי פאנלים סולאריים - לידי VisionWave האמריקאית, חברה קטנה יחסית בשווי של כ-190 מיליון דולר שמציגה עצמה כחברת AI ביטחונית. העסקה, אם תצא לפועל, תתבצע לפי שווי של כ-23 מיליון דולר במניות VisionWave שזה סכום גבוה בהרבה משווי השוק של בלייד ריינג’ר כולה, שעמד על כ-15 מיליון שקל לפני פתיחת המסחר והזינוק היום.
יש הרבה סימני שאלה סביב העסקה הזאת. מי עשה את ה"שידוך" בין החברות? מה ראתה VisionWave - חברה ביטחונית קטנה (והפסדית) במוצר של בלייד ריינג’ר, עד כדי כך שהיא מוכנה לשלם עליו פרמיה כל כך גבוהה? וגם אם הם כל כך מאמינים במוצר אז למה זה קורה במניות ולא במזומן? האם זה באמת מהלך אסטרטגי אמיתי שמבוסס על פוטנציאל טכנולוגי, או בעסקת נייר כדי ״לנפח את החלום״? ובכלל האם מזכר ההבנות יבשיל להסכם מחייב?
וגם - לאן זה לוקח את בלייד ריינג’ר. חברה שאם מסתכלים על המחצית ששורפת כ-300-400 אלף שקל ברבעון, עם תזרים שלילי ואזהרת "עסק חי" - ומה הם יעשו עם המניות - יממשו מיד?
אם ננסה למסגר את זה השוק מנסה להבין האם מדובר בפריצת דרך אמיתית או בתרגיל מתוחכם. אז ישבנו לשיחה עם שמוליק ינאי שהוא גם בעל השליטה וגם המנכ"ל הטרי של בלייד ריינג’ר הוא סיפר על איך נולדה העסקה, על האכזבה מהשוק הישראלי, חשף שהם בדרך לרישום כפול בנאסד״ק וגם התאפק מאוד לא לגלות שתיכף תצא הודעת יח״צ מהחברה VisionWave על התפתחות משמעותית וגם - איך השם ״עופר ינאי״ - ״פותח לי דלתות״
- הציוץ שהקפיץ את בלייד ריינג׳ר ב-10%
- בלייד ריינג'ר: מוכרת את פעילות התוכנה לחברה קטנה בנאסד"ק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שמוליק, אנחנו רואים את בלייד ריינג’ר מזנקת היום בוא תעשה לנו סדר - מה בדיוק קרה וקורה ביניכם לבין VisionWave?
שחר תורג'מן, יו"ר בריל (קרדיט: עופר חגיוב)אלדו דחפה את הכנסות בריל, אבל בסיכום שנתי בריל הפסידה 2.9 מיליון שקל
הכנסות הרבעון השלישי עלו ב-11.6% ל-145.7 מיליון שקל בעקבות שילוב אלדו וגידול במכירות החנויות הזהות; מתחילת השנה ההכנסות ירדו ב-1.1% והרווח למניה שלילי - קיבלה פיצוי של 1.7 מיליון שקל מהמדינה וממתינה לתשלומים נוספים בעיקר על החנויות שסגרה בקרית שמונה
בריל בריל בריל 0% פועלת בענף האופנה וההנעלה שזה תחום עם עונתיות גבוהה. מבצעי סוף עונה ברבעון הראשון והשלישי שוחקים בדרך כלל את הרווחיות, בעוד חגי תשרי ופסח מעלים את הביקושים. הרבעון הרביעי נשען על מכירות החורף. אבל בתוך כל זה התוצאות האחרונות מצביעות על רבעון של התאוששות, שהגיעו בעיקר בזכות שילוב פעילות רשת אלדו ועלייה במכירות החנויות הזהות. אבל אם מסתכלים מתחילת השנה, חברת ההנעלה מציגה הפסד נקי.
אפשר לראות את זה גם במניה שמתחילת השנה ירדה בכ-38%, וב-12 החודשים האחרונים איבדה כ-29%. ושווי השוק של בריל עומד על כ-88 מיליון שקל.
עיקרי התוצאות
הכנסות קבוצת בריל ברבעון השלישי עלו ל-145.7 מיליון שקל לעומת 130.6 מיליון שקל אשתקד, עלייה של כ-11.6%. עיקר השינוי נובע מכניסת פעילות אלדו ומהגידול במכירות החנויות הזהות. עלות המכירות עלתה ב-2.3% ל-65.5 מיליון שקל. הרווח הגולמי עלה ל-80.2 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, עלייה של 20.6%. שיעור הרווח הגולמי עלה ל-55% לעומת 50.9%.
הוצאות מכירה ושיווק עמדו על 73.4 מיליון שקל והוצאות הנהלה וכלליות על 4.7 מיליון שקל. הרווח התפעולי עלה ל-6.8 מיליון שקל לעומת 5 מיליון שקל ברבעון המקביל.
הרווח הרבעוני נבע מגידול במכירות החנויות הזהות, מהעלייה בשיעור הגולמי ומפיצוי על המלחמה של כ-1.7 מיליון שקל שהוכר בתקופה. בריל מעדכנת כי הגישה תביעות פיצויים בהיקף כולל של כ-8.4 מיליון שקל במסגרת הוראות הביצוע שאושרו בתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים ובחוק התוכנית לסיוע כלכלי. מתוך הסכום הכולל, פיצויים בהיקף של כ-3.3 מיליון שקל הוכרו כבר בדוחות 2024, ועוד כ-3.1 מיליון שקל הוכרו במהלך 2025. נכון למועד פרסום הדוח, תביעות נוספות בהיקף של כ-2.2 מיליון שקל עדיין ממתינות להחלטת הרשויות.
- בריל עוברת להפסד של 7.4 מיליון שקל; ההכנסות ירדו ב-18%, מגזר האופנה נחתך ב-30%
- בריל: ההכנסות עלו ב-5.5% ל-146 מילון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי ברבעון עומד על 355 אלף שקל לעומת הפסד של 0.5 מיליון שקל אשתקד.
בתשעת החודשים של השנה הכנסות בריל הסתכמו ב-426.5 מיליון שקל לעומת 431.3 מיליון שקל אשתקד, ירידה של כ-1.1%. הרווח הגולמי עלה ל-232.6 מיליון שקל (עלייה של 3.7%), ושיעור הרווח הגולמי עלה ל-54.6%.
