ממליצים כיצד להשקיע בלי להסתכן?
המטרה: שימוש באסטרטגיית גידור (לונג-שורט) המנטרלת כיוון השווקים.
האסטרטגיה: לונג מדד ת"א 100 ובמקביל שורט על מדד ה-S&P500 (האסטרטגיה ניתנת לביצוע באמצעות רכישת תעודות סל מקומיות הן לונג והן שורט). בהינתן והשווקים ינועו יחדיו (לא משנה אם יעלו, ירדו או ידשדשו) אנו מצפים כי הפערים בין המדדים יצטמצמו. במידה וכך יהיה, צפוי רווח למשקיע (בנטרול השפעות מט"ח / עיוותי המכשיר דרכו יפעל).
הרציונאל: השוק המקומי הפגין לאחרונה ביצועי חסר משמעותיים מול השוק האמריקני. קיים סיכוי סביר כי מדובר ברעש נקודתי וניתן לצפות כי יצומצם.
הסבר לגרף המצורף:
ציר ימני: המדד בנקודות. ציר שמאלי:הקורלציה בין המדדים בכל נקודת זמן מחושבת 120 שבועות לאחור.
ירוק: מדד ה-S&P500 בעשור האחרון (עד היום) תצפיות שבועיות.
שחור: מדד ת"א 100 בעשור האחרון (עד היום) תצפיות שבועיות.
אדום: הקורלציה בין המדדים בכל נקודת זמן מחושבת 120 שבועות האחרונים.
נתונים נוספים ותובנות
הקורלציה בין המדדים בעשור האחרון גבוהה מאוד ועומדת על 0.874 (כולל התקופה האחרונה). לאחרונה, ירדה הקורלציה לרמה של 0.522. מדובר ברמה הנמוכה ביותר בעשור האחרון ואף נמוכה יותר מתקופת השפל האחרונה בשלהי 2003 ותחילת 2004. בתקופה אחרונה זו נרשמו תשואות נאות במדדי ארה"ב ואילו המדד בישראל נטה "לעמוד במקום" ופיגר משמעותית מול ה-S&P500. מתחילת ינואר 2011 ועד תחילת פברואר 2012, פער התשואות בין המדדים הסתכם בכ-22% לטובת ה-S&P500. פער זה משתקף היטב גם בפערי התמחור (על פי בלומברג), לפיו המכפיל החזוי של מדד ה-S&P500 עומד על כ-13 ואילו זה של מדד ת"א 100 עומד על כ-11.
ניתן להסביר את הפער שנוצר ע"י מס' הסברים: הראשון, סיכון גיאופוליטי ייחודי לישראל. העובדה, כי הכלכלה הישראלית מצויה בנקודת פתיחה חזקה יותר, וכי לעומתה למצב הכלכלי בארה"ב יש עוד הרבה לאן להשתפר עד שיגיע לאופטימום. כך שמכאן פוטנציאל השיפור הריאלי גדול יותר בארה"ב. הסבר שלישי, הינו תמהיל החברות במדדים והחשיפה המטבעית, אשר לאחרונה היו אטרקטיביים יותר בארה"ב.
מדוע אין סתירה בין האסטרטגיה המוצעת להחלטת ועדת השקעות?
כידוע, ועדת השקעות החליטה לאחרונה להגדיל את החשיפה למניות לכ-15% מתיק ההשקעות בהתפלגות 50% בישראל ו-50% בחו"ל (בעיקר בארה"ב). נשאלת השאלה, מדוע לא בחרנו לתת משקל יתר לשוק המקומי? התשובה לכך הינה בעיקר הסיכון הגיאופוליטי הייחודי לישראל, אל מול העוצמה ומגוון האפשרויות בשוק האמריקני.
בניגוד להמלצות הוועדה (המשקיעה לונג בלבד) ותלויה בכיוון השוק, האסטרטגיה המצ"ב הינה מנוטרלת כיוון שוק. למשקיע שיבצע אסטרטגיה זו לא יהיה אכפת אם שוקי המניות יוסיפו לעלות, ירדו או ידשדשו, כל עוד הפער בין המדדים יצטמצם, בהנחה והקורלציה ביניהם תיוותר חיובית ותתחזק.
האסטרטגיה המוצעת אינה חסינה. במידה והפערים יוסיפו להתרחב (כתוצאה מהתממשות סיכון גיאופוליטי או מכל סיבה אחרת), המשקיע צפוי להפסדים. האסטרטגיה מתאימה באופייה ללקוחות פעילים ומתוחכמים ולאו דווקא ללקוח המייצג.
בנקים קרדיט מערכתמניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?
האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?
האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק.
"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".
רבעון חזק שעלה על התחזיות
עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -26.47% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -1.79% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.
