ממליצים כיצד להשקיע בלי להסתכן?

מחלקת המחקר של בנק דיסקונט, ממליצה על רעיון להשקעה מגודרת שלא תלויה בכיווני השוק

המטרה: שימוש באסטרטגיית גידור (לונג-שורט) המנטרלת כיוון השווקים.

האסטרטגיה: לונג מדד ת"א 100 ובמקביל שורט על מדד ה-S&P500 (האסטרטגיה ניתנת לביצוע באמצעות רכישת תעודות סל מקומיות הן לונג והן שורט). בהינתן והשווקים ינועו יחדיו (לא משנה אם יעלו, ירדו או ידשדשו) אנו מצפים כי הפערים בין המדדים יצטמצמו. במידה וכך יהיה, צפוי רווח למשקיע (בנטרול השפעות מט"ח / עיוותי המכשיר דרכו יפעל).

הרציונאל: השוק המקומי הפגין לאחרונה ביצועי חסר משמעותיים מול השוק האמריקני. קיים סיכוי סביר כי מדובר ברעש נקודתי וניתן לצפות כי יצומצם.

הסבר לגרף המצורף:

ציר ימני: המדד בנקודות. ציר שמאלי:הקורלציה בין המדדים בכל נקודת זמן מחושבת 120 שבועות לאחור.

ירוק: מדד ה-S&P500 בעשור האחרון (עד היום) תצפיות שבועיות.

שחור: מדד ת"א 100 בעשור האחרון (עד היום) תצפיות שבועיות.

אדום: הקורלציה בין המדדים בכל נקודת זמן מחושבת 120 שבועות האחרונים.

נתונים נוספים ותובנות

הקורלציה בין המדדים בעשור האחרון גבוהה מאוד ועומדת על 0.874 (כולל התקופה האחרונה). לאחרונה, ירדה הקורלציה לרמה של 0.522. מדובר ברמה הנמוכה ביותר בעשור האחרון ואף נמוכה יותר מתקופת השפל האחרונה בשלהי 2003 ותחילת 2004. בתקופה אחרונה זו נרשמו תשואות נאות במדדי ארה"ב ואילו המדד בישראל נטה "לעמוד במקום" ופיגר משמעותית מול ה-S&P500. מתחילת ינואר 2011 ועד תחילת פברואר 2012, פער התשואות בין המדדים הסתכם בכ-22% לטובת ה-S&P500. פער זה משתקף היטב גם בפערי התמחור (על פי בלומברג), לפיו המכפיל החזוי של מדד ה-S&P500 עומד על כ-13 ואילו זה של מדד ת"א 100 עומד על כ-11.

ניתן להסביר את הפער שנוצר ע"י מס' הסברים: הראשון, סיכון גיאופוליטי ייחודי לישראל. העובדה, כי הכלכלה הישראלית מצויה בנקודת פתיחה חזקה יותר, וכי לעומתה למצב הכלכלי בארה"ב יש עוד הרבה לאן להשתפר עד שיגיע לאופטימום. כך שמכאן פוטנציאל השיפור הריאלי גדול יותר בארה"ב. הסבר שלישי, הינו תמהיל החברות במדדים והחשיפה המטבעית, אשר לאחרונה היו אטרקטיביים יותר בארה"ב.

מדוע אין סתירה בין האסטרטגיה המוצעת להחלטת ועדת השקעות?

כידוע, ועדת השקעות החליטה לאחרונה להגדיל את החשיפה למניות לכ-15% מתיק ההשקעות בהתפלגות 50% בישראל ו-50% בחו"ל (בעיקר בארה"ב). נשאלת השאלה, מדוע לא בחרנו לתת משקל יתר לשוק המקומי? התשובה לכך הינה בעיקר הסיכון הגיאופוליטי הייחודי לישראל, אל מול העוצמה ומגוון האפשרויות בשוק האמריקני.

בניגוד להמלצות הוועדה (המשקיעה לונג בלבד) ותלויה בכיוון השוק, האסטרטגיה המצ"ב הינה מנוטרלת כיוון שוק. למשקיע שיבצע אסטרטגיה זו לא יהיה אכפת אם שוקי המניות יוסיפו לעלות, ירדו או ידשדשו, כל עוד הפער בין המדדים יצטמצם, בהנחה והקורלציה ביניהם תיוותר חיובית ותתחזק.

האסטרטגיה המוצעת אינה חסינה. במידה והפערים יוסיפו להתרחב (כתוצאה מהתממשות סיכון גיאופוליטי או מכל סיבה אחרת), המשקיע צפוי להפסדים. האסטרטגיה מתאימה באופייה ללקוחות פעילים ומתוחכמים ולאו דווקא ללקוח המייצג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

עין שלישית זינקה 10% אר פי אופטיקל כ-7%; מניות השבבים נפלו - נעילה שלילית במדדים

אר פי אופטיקל קיבלה מכתב כוונות להזמנה של עד 21.5 מיליון דולר מתחזקת; ישראייר עם מזכר הבנות לרכישת מטוסים חדשים; מימושי נכסים בחו״ל בבוליגו, בנופר אנרג׳י ובאלקטרה נדל״ן; וגם: מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות" ומה המגמות בעולם מספרת לנו על הקשר בין ריבית למחירי הדירות?

מערכת ביזפורטל |


   


התנועות במדדים: מדד ת"א 35 -0.49%    מדד ת"א 90 -0.3%      מדד ת"א 125 -0.44%    

דולר שקל רציף      

BITCOIN -0.82%        


מחזור המסחר הסכתם על 1.380 מיליארד שקל

המחיר הקובע למימוש ולפקיעה של נגזרים שבועיים על מדד ת"א-35 הינו: 3617.97