ממליצים כיצד להשקיע בלי להסתכן?
המטרה: שימוש באסטרטגיית גידור (לונג-שורט) המנטרלת כיוון השווקים.
האסטרטגיה: לונג מדד ת"א 100 ובמקביל שורט על מדד ה-S&P500 (האסטרטגיה ניתנת לביצוע באמצעות רכישת תעודות סל מקומיות הן לונג והן שורט). בהינתן והשווקים ינועו יחדיו (לא משנה אם יעלו, ירדו או ידשדשו) אנו מצפים כי הפערים בין המדדים יצטמצמו. במידה וכך יהיה, צפוי רווח למשקיע (בנטרול השפעות מט"ח / עיוותי המכשיר דרכו יפעל).
הרציונאל: השוק המקומי הפגין לאחרונה ביצועי חסר משמעותיים מול השוק האמריקני. קיים סיכוי סביר כי מדובר ברעש נקודתי וניתן לצפות כי יצומצם.
הסבר לגרף המצורף:
ציר ימני: המדד בנקודות. ציר שמאלי:הקורלציה בין המדדים בכל נקודת זמן מחושבת 120 שבועות לאחור.
ירוק: מדד ה-S&P500 בעשור האחרון (עד היום) תצפיות שבועיות.
שחור: מדד ת"א 100 בעשור האחרון (עד היום) תצפיות שבועיות.
אדום: הקורלציה בין המדדים בכל נקודת זמן מחושבת 120 שבועות האחרונים.
נתונים נוספים ותובנות
הקורלציה בין המדדים בעשור האחרון גבוהה מאוד ועומדת על 0.874 (כולל התקופה האחרונה). לאחרונה, ירדה הקורלציה לרמה של 0.522. מדובר ברמה הנמוכה ביותר בעשור האחרון ואף נמוכה יותר מתקופת השפל האחרונה בשלהי 2003 ותחילת 2004. בתקופה אחרונה זו נרשמו תשואות נאות במדדי ארה"ב ואילו המדד בישראל נטה "לעמוד במקום" ופיגר משמעותית מול ה-S&P500. מתחילת ינואר 2011 ועד תחילת פברואר 2012, פער התשואות בין המדדים הסתכם בכ-22% לטובת ה-S&P500. פער זה משתקף היטב גם בפערי התמחור (על פי בלומברג), לפיו המכפיל החזוי של מדד ה-S&P500 עומד על כ-13 ואילו זה של מדד ת"א 100 עומד על כ-11.
ניתן להסביר את הפער שנוצר ע"י מס' הסברים: הראשון, סיכון גיאופוליטי ייחודי לישראל. העובדה, כי הכלכלה הישראלית מצויה בנקודת פתיחה חזקה יותר, וכי לעומתה למצב הכלכלי בארה"ב יש עוד הרבה לאן להשתפר עד שיגיע לאופטימום. כך שמכאן פוטנציאל השיפור הריאלי גדול יותר בארה"ב. הסבר שלישי, הינו תמהיל החברות במדדים והחשיפה המטבעית, אשר לאחרונה היו אטרקטיביים יותר בארה"ב.
מדוע אין סתירה בין האסטרטגיה המוצעת להחלטת ועדת השקעות?
כידוע, ועדת השקעות החליטה לאחרונה להגדיל את החשיפה למניות לכ-15% מתיק ההשקעות בהתפלגות 50% בישראל ו-50% בחו"ל (בעיקר בארה"ב). נשאלת השאלה, מדוע לא בחרנו לתת משקל יתר לשוק המקומי? התשובה לכך הינה בעיקר הסיכון הגיאופוליטי הייחודי לישראל, אל מול העוצמה ומגוון האפשרויות בשוק האמריקני.
בניגוד להמלצות הוועדה (המשקיעה לונג בלבד) ותלויה בכיוון השוק, האסטרטגיה המצ"ב הינה מנוטרלת כיוון שוק. למשקיע שיבצע אסטרטגיה זו לא יהיה אכפת אם שוקי המניות יוסיפו לעלות, ירדו או ידשדשו, כל עוד הפער בין המדדים יצטמצם, בהנחה והקורלציה ביניהם תיוותר חיובית ותתחזק.
האסטרטגיה המוצעת אינה חסינה. במידה והפערים יוסיפו להתרחב (כתוצאה מהתממשות סיכון גיאופוליטי או מכל סיבה אחרת), המשקיע צפוי להפסדים. האסטרטגיה מתאימה באופייה ללקוחות פעילים ומתוחכמים ולאו דווקא ללקוח המייצג.
הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים
חברת הביטוח הראל הראל השקעות -3.77% היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.
הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל
ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל
כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.
הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024.
הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.
ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- הראל ומנורה קיבלו את מניות דמרי בהנחה - והספיקו לרשום רווח דו-ספרתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגכלל צנחה 8.9%, איידיאיי וליברה זינקו עד 10%; גם הביטחוניות ירדו - נעילה שלילית בת"א
המדדים נעלו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%.
במגזר הפיננסים התמונה הייתה שלילית, מדד הבנקים ירד 0.13%, בעוד ת"א ביטוח מחק את העליות וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% אתמול ופריצת שיא כל הזמנים, מתחילת השנה השיג ת"א ביטוח כ-149% תשואה בעוד ת"א בנקים עלה כ-51%.
גם בשאר הסקטורים התמונה מעורבת - ת"א נדל"ן נעל בירידות של 0.75% אחרי שזינק אתמול ב-2.3%, בעוד ת"א נפט וגז נעל ביציבות בעליה קלה של 0.06%. מחזור המסחר הסתכם על 2.992 מיליארד שקל
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג
לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
מניות איי.סי.אל 0.56% והחברה לישראל חברה לישראל 0.86% קופצות על רקע חוזה
אשלג מול סין לשנת 2026 ב- 348 דולר לטון. בלידר מעדכנים כי על פי הדיווחים בתקשורת, סין חתמה על חוזה אשלג מול רוסיה לשנת 2026 במחיר של 348 דולר לטון. מחיר החוזה משקף עלייה של 2 דולר לטון ביחס לחוזה שנסגר לשנת 2025. למרות שהמחיר נותר יציב, מדובר בהתפתחות חיובית
עבור יצרניות האשלג, שכן החוזים מול סין נתפסים בדרך כלל כרף התחתון של המחירים בשוק העולמי. קיבוע מחיר כזה לשנת 2026, מחזק את ההערכה, כי שוק האשלג צפוי להמשיך ולהתנהל בסביבת מחירים יציבה וחזקה גם בשנה הבאה.
- מדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%
- טופ גאם זינקה 14%, ברן וגילת טלקום 10%; תפרון נפלה 35%, סינאל 14% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשתות האופנה נסחרות תחת לחץ, עם נפילה דו-ספרתית בטרמינל איקס טרמינל איקס -8.05% וירידות גם בקסטרו קסטרו -4.77% ובפוקס פוקס -4.42% . זה מגיע בהמשך
למהלך שמקדם שר האוצר סמוטריץ' ובו יוכפל הפטור ממע"מ על יבוא אישי. מ-75 דולר כיום לכ-150-200 דולר. זה יאפשר לצרכנים להזמין מחו"ל בלי לשלם 18% מע"מ, בעוד ברשתות המקומיות ישלמו את המס במלואו, מה שמעמיק את הפער בין הקמעונאות הישראלית לבין אתרי הסחר הבינלאומיים.
למרות שבעולם דווקא מצמצמים פטורים כאלה כיוון שהם פוגעים בהכנסות ממיסוי, גם כאן החשש הוא שההרחבה של הפטור תעמיק עוד יותר את הלחץ על הרשתות שכבר מתמודדות עם ירידה בביקושים ועם תחרות אגרסיבית מצד ענקיות באונליין כמו אמזון, עליאקספרס ואחרות.
