מנכל אורביט דניאל אשחר
צילום: יחצ
ראיון

"מקווה שאורביט תגיע למחזור של 100 מיליון דולר ב-2026"

הרווח של אורביט זינק ב-49% ברבעון לצד עלייה של 21% בהכנסות ל-18.4 מיליון דולר, ברבעון שנחשב חלש עונתית עבור החברה; מנכ"ל החברה, דניאל אשחר, מסמן צמיחה דו ספרתית גבוהה ויעד מכירות של 100 מיליון דולר ל-2026

רוי שיינמן |

ברבעון הראשון של 2025 סיפקה אורביט אורביט 1%   תוצאות חזקות, הכנסות החברה זינקו בכ-21% ל-18.4 מיליון דולר, הרווח הגולמי עלה בכ-28%, והרווח הנקי טיפס ב-49% ל-3.3 מיליון דולר. בנוסף, צבר ההזמנות טיפס לשיא של 127.5 מיליון דולר, לא כולל הסכמי מסגרת של עשרות מיליוני דולרים נוספים. על רקע הצמיחה הזו, מנכ"ל אורביט דניאל אשחר מציב מטרה שאפתנית: להגיע למחזור שנתי של 100 מיליון דולר כבר ב-2026. בשיחה איתו הוא מסביר למה הוא חושב שזו מטרה ריאלית - פריסה רחבה יותר באירופה ואסיה, שילוב מוגבר של יכולות בינה מלאכותית במערכות, והמשך העמקה בשוק הביטחוני עם חוזים משמעותיים כמו זה מול משרד הביטחון, שחתם לאחרונה על הזמנה של מעל 11 מיליון דולר.


בשיחה עם ביזפורטל אשחר מציג את אורביט כחברה שכבר אינה רק שחקנית טכנולוגית בינונית, אלא גוף עם שאיפות גדולות, כזה שמוכן לצמוח גם באמצעות רכישות, עם דגש על אחיזה מקומית באירופה. לצד המשך השקעה בפיתוח החברה מתרחבת גם בשיווק ובאופרציה, בתקווה שזו לא רק תנופה רגעית אלא קפיצת מדרגה שתוביל אותה ליעד של מחזור תלת-ספרתי תוך פחות משנתיים, כשבינתיים המניה נסחרת לפי שווי של 960 מיליון שקל אחרי עלייה של 27.4% מתחילת השנה ושל 54% בשנה האחרונה. מכפיל הרווח בהינתן הרבעון האחרון הוא כ-20, אבל אם החברה תדע להגיע ליעד המכירות שהוצב ל-2026 היא עשויה לעלות ברווחים לכיוון ה-5 מיליון דולר ברבעון, מה יעמיד את המכפיל על כ-14-15.  



מה הדגשים שלך לרבעון?

"בדרך כלל הרבעון הראשון הוא הכי חלש עונתית כי הוא מסתמך בעיקר על הצבר, ועדיין הצגנו תוצאות טובות עם צבר בריא של 127.5 מיליון דולר. אנחנו עושים המון פעילות שיווקית, היינו בחודש שעבר למשל ב-5 תערוכות. אנחנו מקבלים רוח גבית מהגידול בתקציבי ביטחון בעולם וגם מהתאוצה בעולמות התקשורת. בנאט"ו קיבלו החלטה להעלות את תקציב הביטחון ל-5% מהתוצר, אנחנו מאוד חזקים בקרב מדינות נאט"ו".


מה ההבדל בין הצבר להסכמי מסגרת?

"חה"א למשל קונה מאיתנו מערכות בהסכם מסגרת של 30 מיליון דולר למשל. כל שנה הוא מזמין כמות מסוימת. הגופים חותמים על הסכמים כאלה כדי לשמור את המחיר והזמינות. עם לוקהיד יש לנו למשל הסכם שהיה 46 מיליון דולר וירד מאז ל-43.5 מיליון דולר ככל שחלק ממנו מומש".


מה המח"מ של הצבר?

"קרוב ל-50% ימומש השנה ובתחילת שנה הבאה, והשאר החל מרבעון 2 של 2026 ואילך. יש עסקאות מסוימות שהלקוחות שרוצים אספקה תוך חצי שנה, ויש עסקאות שזמן האספקה ארוך יותר".


כמה משרד הביטחון משמעותי עבורכם?

"מאוד משמעותי ויהיה יותר משמעותי. זכינו במכרז למערכות קרקעיות במעל 11 מיליון דולר, זה יעזור לנו להרחיב את האחיזה לעוד גופים. אנחנו נכנסים לעוד תחומים שבעבר לא היינו בהם".


סיום המלחמה לא ישפיע לרעה?

"תקציב הביטחון עדיין גדל וצה"ל עדיין בונה את עצמו, ההזמנות לא ייפסקו כשתיגמר המלחמה".


הרווח הגולמי השתפר, הוא יישאר באזורים האלה או ימשיך לעלות?

אני מעריך שאנחנו נמצאים ברצועה של רווחיות גולמית של בין 36-39 ונהיה למעלה או בקרוב ל-36 כפועל יוצא של תמהיל מוצרים והיקף מכירות. אנחנו תמיד עושים הוזלות אם יש הזמנות בהיקפים גדולים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"


איך אתם לעומת המתחרים? אתם נתפסים יותר כבעלי יתרון טכנולוגי או יותר זולים?

"בין לבין. אנחנו לא מוכרים רולס רויס, אבל מוכרים מוצר מאוד מתקדם ובמחיר תחרותי".


באיזה אזורים בעולם אתם רואים עוד פוטנציאל?

"APAC זו גזרה שאנו עובדים בה לא מעט. הודו היא לקוח מרכזי כבר 20 שנה. חוץ מזה מרכזים מאמץ גם ביפן, הם הכפילו את תקציב הביטחון ל-55 מיליארד דולר. האיום שלהם זה האיום הסיני והם צריכים פתרונות".


המכסים משפיעים עליכם?

"כרגע לא. חלק מההזמנות בארה"ב פטורות במס כי הן לגופי ביטחון. לוקהיד מרטין ובאוינג למשל פטורות. אנחנו עדיין לומדים את הפרטים אבל כרגע לא צופים השפעה מהותית".


אתם משלבים בינה מלאכותית במוצרים?

"כן, גם למידת מכונה. כל הטרמינלים שאנחנו מפתחים יוצאים עם אלגוריתם שדוגם את בריאות המערכת. זה כמו א.ק.ג שנמצא על המערכת כל הזמן. זה משולב יותר בבדיקת האמינות ותקינות המערכות".


בוחנים רכישות?

"כל הזמן בוחנים חברות. נתמקד גם בפריסה גיאוגרפית ואחיזה באירופה, התקשורת עם הלקוחות באירופה חשובה כי היא גם מאפשרת לנו להתמודד במכרזים מקומיים. רכישה של חברה באירופה תעזור לנו מאוד מבחינת האספקטים האלה. אני מקווה שנוכל לדווח על משהו מהותי בנושא עוד השנה".


כמה עובדים יש בחברה?

"כולל ארה"ב יש 250 איש ואנחנו מגייסים עוד בתהליכים קפדניים. אנחנו גדלים גם בפיתוח, גם בשיווק ומכירות, ולמעשה כמעט בכל המחלקות. יש לנו 70 מהנדסים בפיתוח, 70 עובדים בתפעול, רכש שירות, הנדסה ואופרציה, והשאר פרוסים במחלקות האחרות".


מה היעדים מרכזיים השנה ולשנה הבאה?

"אני רוצה שנשיג יעד לצמיחה דו ספרתית משמעותית השנה, מתוך כוונה להביא את החברה למחזור של 100 מיליון דולר ב-2026, אולי עם רכישות אבל מקווה שנגיע לשם גם בלי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%

המסחר בת"א ננעל בעליות של עד 1.1%, בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבלטו היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל והדיווחים על הסכמות לקראת הסכם סחר חדש בין ארה"ב וסין הוסיפו גם הם סנטימנט חיובי

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה בעליות של עד 1.1%, בהובלת ת"א 90. מדד ת"א 35 גם הוא עלה ב-1%, יחד עם כל המדדים הסקטוריאליים, בהובלת מדד הנדל"ן, שעלה 2%. העליות הן על רקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות. הרחבה: סין וארה"ב לקראת הסכם סחר חדש: "השיחות היו מעמיקות, כנות ובונות"

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות.  


קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות השקלי הארוך עומדת על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור הסיכונים, והערכות לגבי העתיד.  מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים סבלניים, שמבקשים לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?



חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.