חנן פרידמן לאומי
צילום: דוברות הכנסת, יחצ
דעה

ארבע מבין שש החברות הגדולות בבורסה הן בנקים - זו תעודת עניות להנהלת הבורסה

ארבע הערות על בנקים, על השולטים בבנקים, על הציבור ועל הבורסה בתל אביב

רוי שיינמן | (24)


1. הבנקים שולטים. תראו את הטבלה למעלה. זו תמונת מצב מהיום בצהריים. לאומי הוא הגוף הגדול בבורסה, פועלים הוא השני. טבע ואלביט שומרים על הכבוד של ההייטק למרות שהן פועלות במו"פ ייחודי - תרופות וביטחון. ואחריהם עוד שני בנקים - מזרחי ודיסקונט. אולי יש כאלו שזה משמח אותם, אולי יש הרבה כאלו - מנהלים ועובדם בבנקים, משקיעים בבנקים ועוד, אבל זו תעודת עניות לבורסה שלנו. 

 בורסה שנשענת על תחום אחד ועוד בנקים היא בורסה רדומה, לא מתחדשת, לא פועלת. הנהלת הבורסה אשמה שאין לו חברות נוספות של עשרות מיליארדים שנסחרות כאן. "האשם" הוא גם במניות הבנקים שזינקו בשנים האחרונות וכבשו את הצמרת - הבנקים מרוויחים באופן שלא מותיר מקום לספק - זה קרטל שנהנה על חשבון הציבור. בנק ישראל תומך ודואג לו ומונע תחרות אמיתית. בעצם בנק ישראל שהוא המנהל של הבנקים אחראי על העברת עושר מהלקוחות של הבנקים לבעלי המניות של הבנקים. הלקוחות מקבלים אפס בעו"ש ומשלמים עמלות גבוהות וזה מתגלגל לרווחים שעוברים כדיבידנדים לבעלי המניות ושגם מעלים את השווי של המניות. מדי שנה הכוח של הבנקים התחזק והם הפכו לשליטים הבלתי מעורערים של הבורסה. 

2. השולטים בבנקים. הבנקים לא אוהבים את הביקורת שלנו. הם גם אומרים לנו - "מה אתם רוצים? העלייה במניות טובה לציבור - הם אלו שמחזיקים את מניות הבנקים". הם מתכוונים בעיקר להשקעות של הגופים המוסדיים בבנקים. הפנסיה, גמל קרנות ומכשיר ההשקעה שלנו מפוצצים במניות בנקים.  אבל האם יש מתאם וקורלציה בין ההפסד שלנו כלקוח לרווח שלנו כמשקיעים? ממש לא ולא נשכח שיש גם בעלי שליטה בבנקים - משפחת עופר, משפחת בינו, משפחת ורטהים. נגיד את זה ככה - יש שתי קצוות: בקצה אחד, יש את האנשים שיש להם פנסיה נמוכה ושכל שקל חשוב להם והבנק לוקח להם הרבה שקלים כל חודש והם לא רואים תרומה שקולה בפנסיה, ובקצה השני יש כאלו שמשוקעים בבנקים ומרוויחים הרבה, והעמלות שלהם בטלות בשישים. בנקים הם מכשיר של העברת כסף לאנשים עשירים יותר.

3. הרגולטור. חבורה של חברי כנסת ושרים נבחרת להיות המובילה כל 4 שנים במקרה הטוב, בממוצע כל שנה-שנתיים והיא צריכה לדאוג לציבור. היא מפחדת להילחם בבנקים. כל פעם מחדש הבנקים יוצאים מחוזקים יותר. אין רגולטור שמזיז את הגבינה שלהם. הכוח, הכסף, הלוביסטים מצליחים למנוע כוונות טובות של חברי כנסת ולהפוך אותן לחוקים דלילים ולא משפיעים. 

4. הציבור. כל עוד לא תקום צעקה מהציבור לא יקרה כלום. הציבור מבולבל. עובדים עליו. הבנקים מזרימים כסף גדול לפרסומות, לתמיכה במילואימניקים לתמיכה במילואימניקים שמתחתנים, למפונים, לאנשים שנפגעו, נפצעו, משפחות חללים. הם ממרקים את התדמית שלהם כדי להיראות חברתיים-ציבוריים, עוזרים-תומכים. זה קשקוש. זה רק בשביל התדמית וזו כנראה ההשקעה הכי טובה שהם עשו כי זה עובד.  אבל האמת שאם תקחו את כל התמיכה השנתית שלהם תקבלו שהיא לא מתקרבת לדבר אחד שהם חייבים מוסרית לעשות ולא עושים - להעלות את הריבית על העו"ש. היא אפילו לא חצי, לא רבע ממה שאתם מפסידים בעו"ש כי הבנק לא נותן לכם ריבית. אבל הם פועלים חכם - לתת מעט ולמעט אנשים, כמו מילואימניקים משכיח את החובה המוסרית לא לתת לכולם הרבה ובאופן קבוע. 

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    אלון 06/03/2025 23:55
    הגב לתגובה זו
    הנציב העליון שולט לכוארה בכל מערכת המינויים של הבנקים ובכך שולט לכאורה לחלוטין על המערכת הכלכלית בישראל
  • 20.
    אנונימי 06/03/2025 09:15
    הגב לתגובה זו
    מתי האזרחים יחזירו את המדינה אליהם בארצות הברית הם עשו את זה עם טראמפ.כאן ביבי עושה הכול בשביל לשרוד ולא בשביל האזרחים.החרדים שלוטים בו בגלל התלות שלו בהם.
  • 19.
    גיא 06/03/2025 07:59
    הגב לתגובה זו
    לדעתי זאת השנה 2025 למניית לאומי שתזנק חזק כלפיי מעלה
  • 18.
    קובי 05/03/2025 09:48
    הגב לתגובה זו
    עדיף קצת אינפלציה מריבית כי כוחות השוק יאזנו את המחירים פה מכריחים אותי לשלם ריביות במשכנתא
  • 17.
    אלי 05/03/2025 09:31
    הגב לתגובה זו
    פעם ראשונה שאני קורא כתבה אמיתית על הבנקים מאוד מעניין
  • 16.
    ניר 05/03/2025 09:24
    הגב לתגובה זו
    מסכים ב 100% הבנקים זורקים לנו פירורים בשביל לקחת מאיתנו את כל הארוחה. כל המפלגות מקבלות הלוואות של עד מאות מיליונים מהבנקים והנגיד ומפקח הבנקים מבטיחים לעצמם כסא לאחר הפרישה.
  • 15.
    עושה חשבון 05/03/2025 09:23
    הגב לתגובה זו
    לקבל הלוואות לקנות נכסים ולמכור ברווח . פשוט הישראלים צריכים להיות עשירים להכניס ולייצר מזומן יותר משהם מוציאים .
  • 14.
    יורם 05/03/2025 06:41
    הגב לתגובה זו
    הרווח של לאומי של שנת 2024 עומד על רווח שיא כול הזמנים
  • לאה 05/03/2025 11:36
    הגב לתגובה זו
    מניית לאומי מקום ראשון בליגת העל של הבורסה דעתי תגיע כלפיי מעלה
  • 13.
    ליאת 05/03/2025 06:31
    הגב לתגובה זו
    בנק לאומי מקום ראשון מניית לאומי מאוד ריוחית ותחלק דיבידנדים לבעלי המניות לדעתי המניה תגיע למרומים ניהול מעולה והצלחות ועתיד חיובי
  • 12.
    שלמה 05/03/2025 04:59
    הגב לתגובה זו
    לכתוב הרבה זה מיותר בשתי מילים זה מספיק הבנקים חזירים
  • 11.
    רשע 04/03/2025 22:16
    הגב לתגובה זו
    נגיד בנק ישראל אחראי לא רק ליציבות הבנקים הבנק המרכזי נושא באחריות לרווחת המשק כלומר לעשיית מדיניות כלכלית שתביא רווחה לאזרחים. במקום זאת הוא מטפח את עושק הציבור על ידי הבנקים.עושק הוא חטא בל יכופר.ובגלל זה אמיר ירון נגיד הבנק צריך ללכת
  • 10.
    הכתב צודק בכל הכתבה (ל"ת)
    נחמן 04/03/2025 22:16
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דוליטול 04/03/2025 21:43
    הגב לתגובה זו
    אנו בתקופה מסויימת שבה הבנקים מרויחים הכי הרבה ולכן שווי השוק שלהם הכי גדול. מה הקשר להנהלת הבורסה הנהלת הבורסה יכולה לייצר חברות שמרויחות הון עתק יש בבורסה עוד חברות ישראליות רבות אבל מה לעשות שהן לא מרויחות כיום כמו הבנקים
  • 8.
    הבנקים עושקים את הציבור בעזרת בנק ישראל (ל"ת)
    אנונימי 04/03/2025 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מי זה שר האוצר 04/03/2025 21:20
    הגב לתגובה זו
    מי שר האוצר יש בכלל תקציב למדינה יש ממשלה אבל היא עסוקה בלחלק גובים למשפחת אמסלם
  • 6.
    אתה רוצה שאפל תיסחר כאן 04/03/2025 21:19
    הגב לתגובה זו
    אתה רוצה שחברות כמו מייקרוסופט יסחרו פה השוק פה קטנטן ויש איומים בטחוניים אל תיתמם
  • רשע 04/03/2025 22:18
    הגב לתגובה זו
    צריך רק יוזמה כשרון ועבודה קשה להביא לכאן חברות ישראליות
  • 5.
    שמחה 04/03/2025 21:17
    הגב לתגובה זו
    הבנקים צוברים הון.נותנים 0 ריבית ולוקחים עשרות %על הלוואותצריך להגביל את הריביות..לצמצם את המשכורות של ההנהלה הבכירה.לחלק יותר דודנדיםצ
  • 4.
    ככה זה היה מאז ומעולם 04/03/2025 21:15
    הגב לתגובה זו
    ככה זה היה מאז ומעולםאולי שר האוצר והממשלה אשמים לא פחות
  • 3.
    זורזיניו 04/03/2025 20:24
    הגב לתגובה זו
    זה שיטת העבודה של ישראל שכל חברה גדולה דואגים לחלוב אותה עד הסוף ולא מחכים בסבלנות לתת לחברה להיפך למגה חברה שאז תשלם מיסים כפולים ומכופלים ממה שהם משלמים עכשיו בתור חברה גדולה....
  • ניר 05/03/2025 09:29
    הגב לתגובה זו
    כשכל הציבור יוציא את הכספים מהבנקים אז לא יהיה מה לשלם.
  • 2.
    אנונימי 04/03/2025 20:13
    הגב לתגובה זו
    יש חברות בשוק וחברות שמרוויחות יפה ומחלקות דיבידנד גבוהה לא פחות מבנקים. ו..... השוק הוא שוק של שחקנים. זה מ2008 הבנתי. יש בנקים ויש את כל השאר. בכללי יש בעיה בישראל לא מגדלים כאן חברות הרבה חברות לא בשלות הרבה סטראטאפ. בדומה לטבע בהתחלה לעולם לא יקום בישראל פשוט היא תתחיל ביומד ותחפש רוכש הכי מהר לפני שהמוצר יוצא לשוק
  • 1.
    אנונימי 04/03/2025 20:07
    הגב לתגובה זו
    כל החברות הפרטיות עזבו את הבורסה הישראלית לגניבת מיסי ציבור זה מקום כמו נמל אשדוד שחיי על חשבון עמלות ולא נותן את אותה תמורה לחברות שנסחרות לעומת בורסת ארהבלמי הוא כן נותן תמורה ץ מזכירה שמרוויחה 80 אלף בחודש פלוס קביעות ותחשבו כמה מרוויח תפקיד טיפה יותר רציני שם
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים