נבות גסול אי.בי.אי; קרדיט: אי.בי.אי
נבות גסול אי.בי.אי; קרדיט: אי.בי.אי
הכר את המומחה

"האגו הוא לא מנהל השקעות מוצלח"

נבות גסול, מנהל השקעות ב-IBI, מסביר למה הצלחה בשוק ההון דורשת ניהול רגשי נכון: "קבלת החלטות מתוך אגו מובילה להיצמדות להשקעות כושלות או להימנעות מהזדמנויות חדשות. גישה מחושבת ומבוססת נתונים היא המפתח להצלחה"

שוק ההון מתגמל את מי שמסוגל לנתק רגשות מהשקעות ולהתמקד בתכנון לטווח ארוך. אחד המכשולים הגדולים של משקיעים הוא האגו – הרצון להיות צודקים בכל מחיר, להוכיח שההחלטה הייתה נכונה או להימנע מהודאה בטעות. גישה כזו עלולה להוביל להיצמדות להשקעות לא מוצלחות או להימנעות מהזדמנויות חדשות. קבלת החלטות על בסיס נתונים וניתוח שיטתי עדיפה על אמונות אישיות או ניסיון "להכות את השוק". השקעה מוצלחת דורשת שילוב של ראייה ארוכת טווח, ניהול סיכונים חכם והבנה שאי אפשר להיות צודק תמיד. נבות גסול, מנהל השקעות ותחום השקעות ESG באי.בי.אי, מדגיש את החשיבות של ניהול אחראי ויכולת להודות בטעויות, כחלק מתהליך הלמידה המתמשך של כל משקיע.


נבות גסול, מנהל השקעות ותחום השקעות ESG באי.בי.אי; קרדיט: אי בי אי


למה בחרת את תחום העיסוק הזה? 

"בזמן מהפכת האינטרנט בשנות ה-90 נחשפתי לשוק ההון ועוצמת השינוי שהתרחשה בעולם, ובתחום הכלכלה בפרט. נשאבתי לעיסוק מתוך רצון ללמידה והבנה של התחום".


 כמה זמן אתה במקצוע הזה?

 "24 שנים בשוק ההון. מומחה בניהול תיקי השקעות סחירים ובנוסף מומחה בתחום השקעות תחת קריטריונים של סביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG)".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


איך אתה מנסה לייצר תשואה עודפת למשקיעים-חוסכים?

"בעבודה ובשיח משותף עם צוות מומחים, הכולל מנהלי השקעות, אנליסטים וכלכלני החברה ובנוסף עבודה מול גורמי מחקר בתחומים נוספים. לאחר ניתוח מעמיק של המידע, מתבצעות השקעות בסקטורים או בחברות ספציפיות אשר בולטות בתחומים בהן התמחור וציפיית הצמיחה מהווים פוטנציאל טוב יותר מהמדד הכללי".


מה האני מאמין שלך?

"אני מאמין שערכיות, אחריות וריווחיות משולבות זו בזו. זה נכון ברמה של ניהול החברות הסחירות, התנהלות מול הלקוחות והחיים בכלל".


אם היית יכול לחזור לרגע בזמן, איזה טיפ היית נותן לעצמך בתחילת הדרך?

"להיות יותר סבלני. לוקח כמה שנים בשוק ההון להבין את ההבדל בין סוחר למשקיע. ככל שמבינים זאת מוקדם יותר הידע מתבטא בתוצאות".


מה אתה חושב על שוק המניות המקומי ולמה?

"יעלה עד 10% בשנה. כל אדם המשקיע בשוק ההון צריך להיות אופטימי מטבעו. מה גם שנתוני העבר מצדיקים זאת. ידוע למי הנבואה ניתנה ולכן כנקודת מוצא אני מעריך עליה של 10% לערך בכל שנה, בהתאם לממוצע הרב שנתי. מבחינה כלכלית ופסיכולוגית, שוק הון המקומי היוצא מתקופת מלחמה הינו בעל פוטנציאל סטטיסטי חיובי. בתקוה שלא אויבנו ולא אנחנו כעם נפריע".


מה אתה מעריך שיקרה בS&P 500 ולמה?

"יעלה עד 10% בשנה. בדומה לתשובה על השוק המקומי דעתי זהה גם ביחס לשוק האמריקאי. כאחד שחושב שמהפכת ה-AI הינה אירוע מכונן בהתפתחות האנושית אשר תתבטא כלכלית הן בחברות ספציפיות והן בכלכלה כולה. מכיוון שבשוק האמריקאי נסחרות חברות הטכנולוגיה הגדולות והמשמעותיות בתחום יש בהחלט מקום לאופטימיות".


ממה משקיעים צריכים להיזהר?

"הסכנות המיידיות בשוק הן רמות האינפלציה והריביות הנגזרות מכך, וזאת ביחס לציפיות הקיימות. אלו תלויות בניהול פוליטי וגיאופליטי בעולם לא יציב בתקופה זו".


איזה תחומים יבלטו לטובה?

"תחום הטכנולוגיה ימשיך לבלוט, כחלק מהמהפכה הדיגיטלית שהחלה בשנות ה-80, ולרגל העידן החדש בו תחום ה-AI יוביל את חיינו. כנגזרות, יהנו גם תחומי הפיננסים והאנרגיה (חשמל) וכן תחום הנדל"ן בהנחה שהריבית צפויה לרדת".


איך משקיע סביר צריך להשקיע 200 אלף שקלים שיש לו בצד?

"לכל משקיע סביר יש את הפרמטרים שלו. כל השקעה צריכה להיות מבוססת ניתוח ביחס למטרת ההשקעה, טווח ההשקעה, אופי הלקוח (שמרני\הרפתקני) וכל אלו צריכים להתכתב עם כלל נכסי ההשקעות (פנסיונית, נדל"ן, ריאליות ועוד) של הלקוח. בסוף התהליך נבחר את מוצר ההשקעה ואת רמת הסיכון המתאימה".

 

מסר, טיפים, ותובנות שתוכל לשתף אותנו בהם?   

"להבין שהחלק הפסיכולוגי\מנטלי הוא מרכיב מהותי בהשקעות ואסור להקל בו ראש. האגו הוא לא מנהל השקעות מוצלח. לא לפחד לשלב אחוז מניות גבוה בהשקעות ארוכות טווח. לקוות שחינוך פיננסי יהיה חלק מתכנית הלימודים בבתי הספר. לזכור, מי שרוצה להרוויח צריך להשקיע בשוק ההון, ולא לזמן קצר". 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ליטאי 23/02/2025 06:51
    הגב לתגובה זו
    יחי המשיח.
  • 1.
    יהושפט 22/02/2025 17:48
    הגב לתגובה זו
    רוב קרנות הנאמנות של הגוף הזה בסוף הטבלאות. צריך להיות חסרי אגו בשביל לשלם על כתבת מוניטין כשמאחורה אין כלום
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.