שרית כהן בנק הפועלים; קרדיט: בנק הפועלים
שרית כהן בנק הפועלים; קרדיט: בנק הפועלים
הכר את המומחה

"שמרו על קור רוח ואל תילחצו מירידות"

שרית כהן, יועצת השקעות בכירה בפועלים Invest ראשון לציון, עם 15 שנות ניסיון, מאמינה בראייה לטווח ארוך ושמירה על קור רוח בשוק. היא מעריכה כי שוק המניות המקומי יעלה מעל 10%, בעוד ה-S&P 500 יעלה עד 10% בשל תמחור גבוה; העצה שלה למשקיעים: להימנע מטרנדים חולפים
ולהתאים את ההשקעה לצרכים האישיים
רוי שיינמן | (3)

התנודתיות בשווקים היא לא עניין חדש, אבל בכל פעם שהיא מגיעה, החששות עולים חזרה, במיוחד אצל משקיעים שמחפשים יציבות. דווקא בזמנים כאלה, הגישה הנכונה היא הסתכלות לטווח ארוך ולא קבלת החלטות מתוך לחץ. ההיסטוריה הוכיחה פעם אחר פעם שהשוק מתגמל את מי ששומר על קור רוח ולא מנסה לתזמן אותו. שרית כהן, יועצת השקעות עם ניסיון של 15 שנה, גם כן מאמינה בזה. גם היא השתתפה בפינה שלנו - הכר את המומחה.

שרית כהן בנק הפועלים; קרדיט: בנק הפועלים


למה בחרת את תחום העיסוק הזה?

"השילוב בין שני הדברים שאני הכי אוהבת, מתן שירות ללקוחות והדינמיות של שוק ההון".


כמה זמן את במקצוע הזה?

"כ-15 שנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מה האני מאמין שלך?

"כל דבר שאתה עושה בחיים, עשה על הצד הטוב ביותר, כי התפקיד שאתה ממלא הוא החשוב ביותר בעולם".


מה הגורמים החשובים שאת מתחשבץ בהם כשאת בוחר מסלולי השקעה ללקוחות?

"מאפייני הלקוח: גיל הלקוח, מצב פיננסי, צרכי הלקוח בנזילות והבנת הלקוח את השוק ורמת הסיכון בה מעוניין להשקיע".


מה הלקוחות שואלים אותך הכי הרבה?

 "האם יש מניה שרק עולה?"


ספרי על אירוע מרגש או מאתגר שקרה לך עם לקוח.

"במסגרת מתן ייעוץ ללקוח ותיק שלי, הלקוח הביע שביעות רצון מההתנהלות השירות והמקצועיות, וכתוצאה מכך המליץ לילדיו לפתוח חשבון ולהעביר את תיקי ההשקעות לטיפולי, לימים ילדיו הפכו להיות בין הלקוחות הותיקים שלי".


כשאת מקבלת פניות מלקוחות מבוהלים כשהשוק יורד - מה את אומרת להם?

"במצבים כאלה שחוויתי לא מעט, אני מתחילה קודם בהרגעת הלקוח, מסבירה את מצב השוק, ומסבירה שאנו מנהלים את ההשקעות כראייה לטווח ארוך, וכי שוק ההון מתגמל את מי שחושב לטווח ארוך ולא מחפש רווח מהיר".


מה החלום שלך?

"להיות מובילה בתחום, לייעץ ללקוחות בצורה מקצועית ואמינה, ולעזור להם לבנות עתיד פיננסי יציב. להנות מהחופש הכלכלי שמגיע עם הצלחה בתחום, ולנצל אותו לחוויות משמעותיות עם המשפחה והחברים".


השלימי את המשפטים:

- כסף זה - "אמצעי לקידום מטרות, רצונות ושאיפות בחיים".

- לקוחות הם - "לב העשייה והמקצוע".


אם היית יכול לחזור לרגע בזמן, איזה טיפ היית נותנת לעצמך בתחילת הדרך?

"לא להילחץ בעת משברים כאשר יש ירידות מתמשכות בשווקים".


מה את חושבת על שוק המניות המקומי ולמה?

"יעלה מעל 10% בשנה - המעבר מלחימה לשיקום, צמיחה לאחר מלחמה, וכן הצפי להפחתת ריבית".


מה את מעריכה שיקרה ב-S&P 500 ולמה?

"יעלה עד 10% בשנה - תמחור גבוה מאוד, לאחר שנים של עליות".


ממה משקיעים צריכים להיזהר?

"בעיקר מטרנדים, לבחון טוב, האם זה כאן להישאר או עוד אופנה חולפת".


איזה תחומים יבלטו לטובה?

"תחום הפיננסים, ביטוח, טכנולוגיה וכן בשוק המקומי - תשתיות בניה".


איך משקיע סביר צריך להשקיע 200 אלף שקלים שיש לו "בצד" בהנחה שהוא ואשת בני 50 עם 3 ילדים, משפחה ממוצעת.

 "לבחון מצב פיננסי וצרכים לעתיד, שילוב מניות עם שמירה על נזילות".


 בן 40 רווק, עובד בהייטק ומרוויח מצוין

"לבחון מטרות לעתיד, צרכי דיור, המלצה לתיק ברמת סיכון בינוני"


זוג בני 28 לפני חתונה עם שכר ממוצע במשק.

"שמירה על נזילות גבוהה בהתאם לתוכניות לגבי דיור והוצאות החתונה".


סטודנט רווק בן 26 גר בבית, עובד בוולט, רוצה להיות מיליונר ואוהב סיכונים.

"ראייה לטווח ארוך, שילוב אחוז גבוה במניות".


זוג בני 65, הילדים מסודרים, מקבלים קצבאות עולות על הצרכים שלהם.

"אמליץ על תיק עם שילוב מנייתי תוך שימת דגש על צרכי נזילות לדיור מוגן תרופות וכו'".


מסר, טיפים, ותובנות שתוכלי לשתף אותנו בהם?

"כל יועץ מגיע עם 'אג'נדה' ואני מאמין בשוק ההון, חשוב בבחינת תיק ובניית תיק לקוח, לשלב בין ההעדפות שלנו כיועצים לבין מאפייני הלקוח וצרכיו. אל תנסו לתזמן את השוק ושמרו על קור רוח".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רוני משקיעוני 16/02/2025 17:03
    הגב לתגובה זו
    קלישאות שאומר כל יועץ השקעות שתכלס לא יודע יותר טוב ממי שיושב מולו מה יהיה... אבל איזה ברירה יש לנו כולם בבורסה .. רוצים שהכסף גם יקום בבוקר לעבודה כולל הפנסיות כולל שולה מחדרה ואתי מגדרה ... יעלה נעלה כולם. יצלול נצלול כולם יחד ננצח.
  • 1.
    יועץ זוטר 16/02/2025 14:34
    הגב לתגובה זו
    גם לא ליועץ בכיר
  • נכון בגלל זה משקיעים לטווח ארוך של 5 שנים ומעלה בטווח הקצר זה הימור... (ל"ת)
    אנונימי 17/02/2025 10:36
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.