אמיר יניב מנכל אלקטרה נדלן
צילום: אלדד רפאלי

קרן החוב הראשונה של אלקטרה נדל"ן הניבה תשואה שנתית של 16%

אלקטרה נדל"ן דיווחה כי קרן החוב הראשונה שלה שנטלה הלוואה למימון מקבץ דיור בבוסטון, קיבלה פירעון מלא; בסך הכל הניבה הקרן תשואה של כ-16% על השקעתה ב-4 שנים

רוי שיינמן | (4)

אלקטרה נדלן -1.94%  שפועלת בניהול קרנות השקעה בתחום הנדל"ן למגורים בארה"ב דיווחה כי קיבלה פרעון מלא לקרן חוב מ-2021 למימון מקבצי דיור בארה"ב בסך של 3.1 מיליון דולר, ובסך הכל לאורך תקופת ההשקעה קיבלה הקרן כ-4.8 מיליון דולר, המשקפים תשואה שנתית של כ-16%. כתוצאה מכך, ההשקעה לא צפויה להניב רווח או הפסד מהותיים.


לאחרונה דיווחה החברה על מכירת מלוא זכויותיה בארבעה מקבצי דיור בפלורידה, ארה"ב, בתמורה ל-300 מיליון דולר, כאשר עם השלמת העסקה החברה תפיק תזרים מזומנים חופשי בסך של 95.7 מיליון דולר.  בסך הכול, ההשקעה תניב למשקיעים תזרים כולל של 162.8 מיליון דולר, המשקף תשואה שנתית (IRR) של 15.4% ומכפיל על ההון של 1.6. החלק של אלקטרה נדל"ן בהון העצמי שהושקע עמד על 6.4 מיליון דולר, כאשר מעסקת המכירה ייווצר לה תזרים מזומנים חופשי נוסף של 5.9 מיליון דולר. בסיכום כולל, התזרים שהופק לחברה מהעסקה עומד על כ-10 מיליון דולר.


עם זאת, החברה עדיין צפויה לרשום הפסד בסך 3.7 מיליון דולר בדוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2024, כאשר ההפסד נובע מהתאמות מיסוי ועלויות נוספות הקשורות לעסקה.


מאז 2017 ועד לסוף הרבעון השלישי, גייסה החברה כ-5.9 מיליארד דולר בקרנות מקבצי דיור, קרנות חוב ועוד, כאשר נכון לסוף הרבעון החברה מנהלת הון בסך של 5.1 מיליארד דולר. 

מתוך מצגת החברה


את הרבעון השלישי סיימה החברה עם הכנסות מדמי ניהול ועמלות רכישה בסך של 4.3 מיליון דולר ורשמה הפסד נקי של 27 מיליון דולר. ב-9 החודשים הראשונים של השנה רשמה החברה הפסד של כ-78 מיליון דולר. בנוסף, ב-9 החודשים הראשונים של השנה החברה רשמה תזרים חיובי של כ-900 אלף דולר לעומת תזרים שלילי של כ-11.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה. את 2023 סיימה אלקטרה נדל"ן עם הפסד של כ-63 מיליון דולר, לעומת רווח של כ-181.4 מיליון דולר ב-2022.


בשבועות האחרונים הודיעה אלקו בעלת השליטה (54.77%), על מכירת מניות אלקטרה בע"מ בכ-85 מיליון שקל. בנוסף, החברה הנפיקה 41,830 כתבי אופציה פרטיים, שמאפשרים רכישת מניות נוספות של אלקטרה במחיר מימוש של 2,073.5 שקל עד סוף יוני 2025. אם כל כתבי האופציה ימומשו, התמורה הכוללת מהמהלך תעמוד על כ-171.7 מיליון שקל, בעוד שיעור ההחזקה של החברה באלקטרה יקטן לכ-45.68%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מניית החברה נסחרת לפי שווי של 2.75 מיליארד שקל כאשר לחברה הון עצמי של כ-1 מיליארד שקל. בשנה האחרונה עלתה המניה ב-23%.


מניית אלקטרה נדל"ן בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אחד מהעם 01/04/2025 23:46
    הגב לתגובה זו
    בקושי נותנות 5 אחוז
  • 2.
    דמבלדור 18/02/2025 21:50
    הגב לתגובה זו
    נתנה תשואה מאוד נמוכה
  • רוני גבעתיים 01/04/2025 23:44
    הגב לתגובה זו
    בעיית נזילות
  • 1.
    מומו 27/01/2025 07:57
    הגב לתגובה זו
    כולם נהנים.מנהלי החברה והגופים המוסדיים שמפקידים את כספי החוסכים בחברה.היחידים שלא נהנים הם בעלי המניותנא לשלש את גובה הדיבידנדים
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.