סיכום ההתמוטטות באירופה: הדקס קרס 7.2% והקאק נפל 6.8%
המדדים המובילים באירופה סגרו את יום המסחר הראשון לשבוע זה בירידות החדות ביותר מאז אסון התאומים בשנת 2001. ברקע לירידות החדות - המשך החששות מפני כניסת ארה"ב למצב של מיתון. עם זאת, נראה כי בשוק פשוט מצפים לבשורות רעות ומכאן מכירות החיסול. בעיקר מדובר על הערכות אנליסטים למחיקות כספים נוספות של ענקיות הפיננסים במזרח.
הכלכלה האירופאית מתחילה לחוש ביתר שאת, את הנזקים המצטברים של משבר משכנתאות הסאב-פריים האמריקני. הבנקים הופכים את קבלת ההלוואות לקשה יותר, הייצור התעשייתי וביטחון המשקיעים צונח ומסמל שארה"ב נכנסת למיתון.
האירו התקרב שוב לרמות שיא ופוגע אנושות ביצרנים. כלכלנים רבים מהמרים כי הבנק המרכזי באירופה יאלץ להפחית את שערי הריבית.
מדדים עולמיים וההתרחשויות סביב הגלובוס
מדד ה- Stoxx 600 צנח 4.1%, והגביר את מהלך הירידות מאז הגיע לשיא של שש שנים וחצי ב-1 ביוני, ירידה מצטברת של 22% עד כה, או במילים אחרות כניסה לשוק דובי דה פאקטו. מוקדם יותר הספיק המדד להשיל 5.8%, הירידה העמוקה ביותר מאז אסון התאומים. הקאק הצרפתי צנח ב-4.9%. הפוטסי100 בלונדון השלים את הצניחה החדה ביותר מזה שש שנים, כאשר איבד 3.6%. הדקס הגרמני התרסק 6%.
אינדקס ה- VDAX אשר תפקידו למדוד את רמת התנודתיות של השווקים האירופאים, זינק ב-39%, הזינוק החד ביותר מאז 2001. השינויים במדד נאמדים בשינויים המגיעים ממחירי המשולמים על האופציות במדד הדקס.
מדד ה- MSCI העולמי צנח ב-2.4% לרמה של 1,402, והגביר את הירידה שלו מאז ה-31 באוקטובר ל17%. כעת החוזים העתידיים על מדד ה- Standard & Poor's 500 מצביעים על ירידה של 3.4%. נזכיר כי לא מתקיים היום מסחר בארה"ב בשל חופשת יום מרטין לותר קינג.
אינדקס ה- MSCI של מדינות אסיה צנח ב-3.7%. באוסטרליה מדד ה- S&P/ASX 200 צנח זה היום ה-11 ברציפות. ההנג סנג בהונג קונג צלל ב-5.5%. הניקיי היפני התרסק ב-3.9% כאשר משרד האוצר במדינה הוריד את תחזיותיו לגבי חמישה מבין 11 הכלכלות הגדולות בעולם.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
