סיכום ההתמוטטות באירופה: הדקס קרס 7.2% והקאק נפל 6.8%
המדדים המובילים באירופה סגרו את יום המסחר הראשון לשבוע זה בירידות החדות ביותר מאז אסון התאומים בשנת 2001. ברקע לירידות החדות - המשך החששות מפני כניסת ארה"ב למצב של מיתון. עם זאת, נראה כי בשוק פשוט מצפים לבשורות רעות ומכאן מכירות החיסול. בעיקר מדובר על הערכות אנליסטים למחיקות כספים נוספות של ענקיות הפיננסים במזרח.
הכלכלה האירופאית מתחילה לחוש ביתר שאת, את הנזקים המצטברים של משבר משכנתאות הסאב-פריים האמריקני. הבנקים הופכים את קבלת ההלוואות לקשה יותר, הייצור התעשייתי וביטחון המשקיעים צונח ומסמל שארה"ב נכנסת למיתון.
האירו התקרב שוב לרמות שיא ופוגע אנושות ביצרנים. כלכלנים רבים מהמרים כי הבנק המרכזי באירופה יאלץ להפחית את שערי הריבית.
מדדים עולמיים וההתרחשויות סביב הגלובוס
מדד ה- Stoxx 600 צנח 4.1%, והגביר את מהלך הירידות מאז הגיע לשיא של שש שנים וחצי ב-1 ביוני, ירידה מצטברת של 22% עד כה, או במילים אחרות כניסה לשוק דובי דה פאקטו. מוקדם יותר הספיק המדד להשיל 5.8%, הירידה העמוקה ביותר מאז אסון התאומים. הקאק הצרפתי צנח ב-4.9%. הפוטסי100 בלונדון השלים את הצניחה החדה ביותר מזה שש שנים, כאשר איבד 3.6%. הדקס הגרמני התרסק 6%.
אינדקס ה- VDAX אשר תפקידו למדוד את רמת התנודתיות של השווקים האירופאים, זינק ב-39%, הזינוק החד ביותר מאז 2001. השינויים במדד נאמדים בשינויים המגיעים ממחירי המשולמים על האופציות במדד הדקס.
מדד ה- MSCI העולמי צנח ב-2.4% לרמה של 1,402, והגביר את הירידה שלו מאז ה-31 באוקטובר ל17%. כעת החוזים העתידיים על מדד ה- Standard & Poor's 500 מצביעים על ירידה של 3.4%. נזכיר כי לא מתקיים היום מסחר בארה"ב בשל חופשת יום מרטין לותר קינג.
אינדקס ה- MSCI של מדינות אסיה צנח ב-3.7%. באוסטרליה מדד ה- S&P/ASX 200 צנח זה היום ה-11 ברציפות. ההנג סנג בהונג קונג צלל ב-5.5%. הניקיי היפני התרסק ב-3.9% כאשר משרד האוצר במדינה הוריד את תחזיותיו לגבי חמישה מבין 11 הכלכלות הגדולות בעולם.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
