מגלים מניה בארה"ב: הרשת הסלולרית שהשתלטה על סין

אם נבחן את סיפור ההצלחה של רשתות התקשורת בארץ ובעולם דוגמת פלאפון וסלקום נוכל רק לדמיין עד לאן יכולה לצמוח רשת מקבילה בסין!
רובי סלם |

הטור השבועי מוקדש לאחת מ"מניות היתר" האמריקניות אשר מוגדרות כמניות צמיחה (growth). מדובר בחברות צעירות וקטנות אשר לרוב עוסקות בפיתוח טכנולוגיה או מוצר חדש בסקטור קטן ומתפתח - כזה שאיננו מוכר לציבור הרחב. למניות אלה לרוב נתוני צמיחה מרשימים והרווח למניה בין שנה לשנה יכול לגדול במאות אחוזים.

המניה אותה נסקור הפעם הינה CHINA MOBILE LTD סימול CHL

החברה הינה מובילה בתחום רשתות התקשורת האלחוטיות בסין וכוללת תשתית ושירותים נלווים דוגמת – תא קולי, SMS, שיחות פנים ארציות, בין לאומיות ועוד.

מבחינת נתונים כלכליים ודוחות כספיים - אין ספק שהחברה בתהליך צמיחה מואץ. עד שנת 2004 כולל הרווח השנתי למניה היה אמנם חיובי אך קצב הגידול היה נמוך יחסית ועמד על ממוצע של 10% לשנה. נתון טוב אך לא מספיק בכדי להעיף את המניה לשחקים.

בשנת 2005 חלה נקודת מפנה בחברה וברווחיות ועקומת הרווח לא רק שצמחה אלה האיצה. בשנה זו סיימה החברה לראשונה מזה מספר שנים מאזן חזק ביותר עם רווח למניה אשר עמד על 1.74 דולר- גידול של 34% ביחס ל-2004.

בשנת 2006 סיימה שנה טובה עם רווח של 2.11 דולר למניה-גידול של קצת מעל ל 21% ביחס ל-2005. קצת חלש אבל חכו להמשך. על פי בחינת הדוחות הלא גמורים ל-2007 נראה שהיד עוד נטויה וכעט עומדים רווחי החברה על 1.78 דולר למניה. ושוב השנה עדיין לא תמה ונראה שצפויות הפתעות.

ההחזר על ההון עצמי עומד על 22%, נתון חזק שצפוי לגדול בחודשים הקרובים.

מה שממש מרשים הוא שהמניה מתנהלת כמעט במנותק מהשוק. גלי הירידות החזקות אשר אפיינו את המדדים בחודש האחרון שחקו עד היסוד כמעט את רוב המניות. חלק חוו תיקונים של 50% ויותר מערכן ונראה שייקח עוד קצת זמן עד שיתאוששו מההלם.

לעומתם ממריאה לה CHL השמימה כטיל בליסטי המתודלק בדלק מוצק וכעט נסחרת ברמות שיא כל הזמנים. אין ספק שהמניה נתמכת על ידי גורמים היודעים קצת יותר מאיתנו על העומד להתרחש בחברה וטורפים מניות. הקניות החזקות לא רק שמעלות את מחיר המניה אלא גם מספקות תמיכה חזקה בירידות. בכלל כדי לזכור שהמניות הכי חזקות הן אלו אשר יורדות הכי פחות כאשר השוק מתקן חזק כמו בחודש האחרון.

מבחינה טכנית התמונה נראית ורודה. שלושת המגמות העיקריות -הראשית, המשנית והמינורית מסנכרנות ומוגדרות כעליה באיכות גבוה ביותר.

חשוב לציין שלפני 4 ימים פרצה המניה את רמת ה-60 דולר. רמה זו נחשבה לרמת התנגדות חשובה ופריצת שלוותה בגידול ניכר במחזורי המסחר נתנה את האות לתחילת מהלך חד ומהיר אשר השיא את המניה עד רמת שיא כל הזמנים - 67.92 דולר

במהלך החודש האחרון ניצלה המניה את הירידות על מנת "לטעום" את רמת ה-50 דולר אשר שמשה בעבר רמת התנגדות חשובה ומרגע שנפרצה לפני שלושה חודשים אמורה לשמש רמת תמיכה. תופעה זו בריאה ומוכרת למנתחים הטכניים. יש לציין שבחינת רמת ה-50 דולר עברה בהצלחה יתרה ומשם חזרה המניה לזנק בחדות מעלה, מה שמעלה את הסיכוי שהרמה אכן משמשת תמיכה ראויה להמשך העליות והקרקע יציבה.

יעד המחיר הראשון הינו ברמת ה- 100 דולר למניה. חשוב לציין שלא מדובר במהלך שיסתיים תוך מספר ימים אלה יותר בכיוון של מספר חודשים. ולכן אין טעם להתרגש מכל תיקון מינורי קטן שיגיע וסביר ויגיע. כל עוד העוצמות יישארו והמומנטום גם כדאי להמתין בסבלנות עד לכיבוש יעד המחירים, סדר גודל של 3-5 חודשיים לפחות.

מבחינת אסטרטגיית מסחר נבונה למניה זו. לא כדאי להסתער ולקנות ישר אלה להמתין לתיקון טכני שסביר ויגיע בימים הקרובים ואז לתזמן כניסה שקולה עם הוראה לקטיעת הפסד כמובן.

בנוסף כדאי לרענן את רשימת המעקב ולבחון את המניות אותן סיקרנו בשבועות האחרונים ומתנהגות בהתאם לצפיות :

LFC , SYUT ,DRYS ,ZNH

* הערה קטנה לסיום. ניתוח מניות אלה אינו בגדר המלצה לפעולה כלשהי. סוחר ללא ידע או אסטרטגיית מסחר ברורה הכוללת מיקום הוראות לבלימת הפסד, מוטב שיתייעץ עם גורם מוסמך לפני ביצוע פעולה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.