מגלים מניה בארה"ב: הרשת הסלולרית שהשתלטה על סין

אם נבחן את סיפור ההצלחה של רשתות התקשורת בארץ ובעולם דוגמת פלאפון וסלקום נוכל רק לדמיין עד לאן יכולה לצמוח רשת מקבילה בסין!
רובי סלם |

הטור השבועי מוקדש לאחת מ"מניות היתר" האמריקניות אשר מוגדרות כמניות צמיחה (growth). מדובר בחברות צעירות וקטנות אשר לרוב עוסקות בפיתוח טכנולוגיה או מוצר חדש בסקטור קטן ומתפתח - כזה שאיננו מוכר לציבור הרחב. למניות אלה לרוב נתוני צמיחה מרשימים והרווח למניה בין שנה לשנה יכול לגדול במאות אחוזים.

המניה אותה נסקור הפעם הינה CHINA MOBILE LTD סימול CHL

החברה הינה מובילה בתחום רשתות התקשורת האלחוטיות בסין וכוללת תשתית ושירותים נלווים דוגמת – תא קולי, SMS, שיחות פנים ארציות, בין לאומיות ועוד.

מבחינת נתונים כלכליים ודוחות כספיים - אין ספק שהחברה בתהליך צמיחה מואץ. עד שנת 2004 כולל הרווח השנתי למניה היה אמנם חיובי אך קצב הגידול היה נמוך יחסית ועמד על ממוצע של 10% לשנה. נתון טוב אך לא מספיק בכדי להעיף את המניה לשחקים.

בשנת 2005 חלה נקודת מפנה בחברה וברווחיות ועקומת הרווח לא רק שצמחה אלה האיצה. בשנה זו סיימה החברה לראשונה מזה מספר שנים מאזן חזק ביותר עם רווח למניה אשר עמד על 1.74 דולר- גידול של 34% ביחס ל-2004.

בשנת 2006 סיימה שנה טובה עם רווח של 2.11 דולר למניה-גידול של קצת מעל ל 21% ביחס ל-2005. קצת חלש אבל חכו להמשך. על פי בחינת הדוחות הלא גמורים ל-2007 נראה שהיד עוד נטויה וכעט עומדים רווחי החברה על 1.78 דולר למניה. ושוב השנה עדיין לא תמה ונראה שצפויות הפתעות.

ההחזר על ההון עצמי עומד על 22%, נתון חזק שצפוי לגדול בחודשים הקרובים.

מה שממש מרשים הוא שהמניה מתנהלת כמעט במנותק מהשוק. גלי הירידות החזקות אשר אפיינו את המדדים בחודש האחרון שחקו עד היסוד כמעט את רוב המניות. חלק חוו תיקונים של 50% ויותר מערכן ונראה שייקח עוד קצת זמן עד שיתאוששו מההלם.

לעומתם ממריאה לה CHL השמימה כטיל בליסטי המתודלק בדלק מוצק וכעט נסחרת ברמות שיא כל הזמנים. אין ספק שהמניה נתמכת על ידי גורמים היודעים קצת יותר מאיתנו על העומד להתרחש בחברה וטורפים מניות. הקניות החזקות לא רק שמעלות את מחיר המניה אלא גם מספקות תמיכה חזקה בירידות. בכלל כדי לזכור שהמניות הכי חזקות הן אלו אשר יורדות הכי פחות כאשר השוק מתקן חזק כמו בחודש האחרון.

מבחינה טכנית התמונה נראית ורודה. שלושת המגמות העיקריות -הראשית, המשנית והמינורית מסנכרנות ומוגדרות כעליה באיכות גבוה ביותר.

חשוב לציין שלפני 4 ימים פרצה המניה את רמת ה-60 דולר. רמה זו נחשבה לרמת התנגדות חשובה ופריצת שלוותה בגידול ניכר במחזורי המסחר נתנה את האות לתחילת מהלך חד ומהיר אשר השיא את המניה עד רמת שיא כל הזמנים - 67.92 דולר

במהלך החודש האחרון ניצלה המניה את הירידות על מנת "לטעום" את רמת ה-50 דולר אשר שמשה בעבר רמת התנגדות חשובה ומרגע שנפרצה לפני שלושה חודשים אמורה לשמש רמת תמיכה. תופעה זו בריאה ומוכרת למנתחים הטכניים. יש לציין שבחינת רמת ה-50 דולר עברה בהצלחה יתרה ומשם חזרה המניה לזנק בחדות מעלה, מה שמעלה את הסיכוי שהרמה אכן משמשת תמיכה ראויה להמשך העליות והקרקע יציבה.

יעד המחיר הראשון הינו ברמת ה- 100 דולר למניה. חשוב לציין שלא מדובר במהלך שיסתיים תוך מספר ימים אלה יותר בכיוון של מספר חודשים. ולכן אין טעם להתרגש מכל תיקון מינורי קטן שיגיע וסביר ויגיע. כל עוד העוצמות יישארו והמומנטום גם כדאי להמתין בסבלנות עד לכיבוש יעד המחירים, סדר גודל של 3-5 חודשיים לפחות.

מבחינת אסטרטגיית מסחר נבונה למניה זו. לא כדאי להסתער ולקנות ישר אלה להמתין לתיקון טכני שסביר ויגיע בימים הקרובים ואז לתזמן כניסה שקולה עם הוראה לקטיעת הפסד כמובן.

בנוסף כדאי לרענן את רשימת המעקב ולבחון את המניות אותן סיקרנו בשבועות האחרונים ומתנהגות בהתאם לצפיות :

LFC , SYUT ,DRYS ,ZNH

* הערה קטנה לסיום. ניתוח מניות אלה אינו בגדר המלצה לפעולה כלשהי. סוחר ללא ידע או אסטרטגיית מסחר ברורה הכוללת מיקום הוראות לבלימת הפסד, מוטב שיתייעץ עם גורם מוסמך לפני ביצוע פעולה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.