אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 

• זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
• שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?

מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

התשואות על אג"ח ממשלתיות, בעיקר לטווח הארוך – הן סוג של מדחום כלכלי. וברגע שמשקיעים בעולם מתחילים לדרוש יותר ריבית על ההלוואה למדינה – זו נורת אזהרה. בארה"ב מקדמים חקיקה ענקית שצפויה להאריך את הטבות המס. הצפי הוא שזה יעלה למדינה עוד 3 עד 4 טריליון דולר בעשור הקרוב. במקביל, ההוצאות על ריבית כבר השנה צפויות לחצות את ה־950 מיליארד דולר. אלה סכומים שיגדילו את הגירעון וצריך לממן אותם? איך עושים זאת - מגייסים עוד אגרות חוב, היצע אגרות החוב גדל, הסיכון עולה - הריבית עולה. אגרות החוב האמריקאיות נופלות - התשואה ל-30 שנה מעל 5%. זו דרמה של ממש וזה החשש האמיתי של כלכלנים רבים - לא מכסים, לא סין, הם חוששים ממשבר חוב. כשהמדינה הגדולה והחזקה בעולם מגייסת בריבית גבוהה זה מסוכן לכולם.

לפני כשבוע מוד'יס הורידו את דירוג החוב של ארה"ב, החברות המדרגות האחרות הורידו כבר מזמן, וזה עוד נקודה שמחזקת את החששות. השוק מתחיל לחשוש שארה"ב מתנהלת בלי ריסון תקציבי – והוא דורש פיצוי. הפיצוי מגיע דרך התשואות שקופצות, וזה אפקט מתפשט. מה שקורה באג"ח האמריקאי משפיע על כולם, במיוחד על מדינות שתלויות בשוק ובמשק האמריקאי. זה משפיע עלינו כשאצלנו יש גם אתגרים וסיכונים נוספים - מלחמה, משבר משפטי צפוי, קרע בעם. 

הכלכלה בישראל לא רעה – אבל האיומים מתרבים

כלכלית אנחנו לא במקום גרוע. האמת שביחס לציפיות מצבנו מצוין. אם הייתם נותנים תרגיל תיאורטי לפרופסורים לכלכלה ב-6 באוקטובר , מה היה קורה לכלכלה אם היה 7 באוקטובר, הם היו מדברים על אסון כלכלי. בפועל, אנחנו רחוקים מאסון כלכלי, והמשק מתפקד טוב מאוד. יש נתונים חיוביים: הייצוא הטכנולוגי חוזר לעלות, האבטלה נמוכה, הגירעון בשליטה. 

אבל מצד שני, הסיכון הנתפס כלפי ישראל גדל. התחזקות הלחימה בעזה, קיפאון במשא ומתן עם חמאס, וגם הכרזות במדינות כמו צרפת, בריטניה והולנד על כוונות לבחון את הסכמי הסחר עם ישראל – כל אלה מצטברים לתחושה של חוסר יציבות. ובשווקים, חוסר יציבות = עלות מימון גבוהה יותר.

• השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
• שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יש גם החשש של הרחבת הקרע בעם. ההכרזה על מינוי לראש השב"כ בניגוד לעמדת היועמ"ש, החיכוכים בין רשויות, המלחמה הגדולה של ערוצי התקשורת בממשלה וההיפך. ההתלהמות בערוצים ובעיקר ברשתות. החשש הגדול לחטופים וחוסר ההסכמה בעם על הדרך הנכונה לשחרר אותם - הסכם או המשך לחימה. אנחנו מפוצלים, והבעיה שזה יוצר עימותים ומלחמה פנימית שהולכת ומתעצמת.