בנק ישראל מפרסם תחזית חיובית אך שומר על ריבית אפסית
מי שרוצה לקבל תמונת מצב של המשק, יכול בהחלט לבחון את הודעת הריבית האחרונה של בנק ישראל. אמנם הריבית נשארה ללא שינוי – עובדה אשר כמובן לא חידשה יותר מידיי, אולם התחזית החיובית של חטיבת המחקר למשק המקומי, לצד הערכה שהריבית תישאר אפסית עוד תקופה ממושכת, בהחלט מהוות להערכתנו הפתעה לחיוב.
בשורה התחתונה, בבנק ישראל מעריכים השנה צמיחה של 2.8%, 3% ב-2017, אינפלציה של 0.8% ב-12 חודשים הקרובים וריבית שתחל לעלות רק ברבעון השני של 2017 ותגיע ל-0.5% בלבד בסופה. כפי שכתבנו לא אחת בעבר, אנו מעריכים שריבית משברית למשק שאינו נמצא במשבר לא נעלמת באיזשהו וואקום ומייצרת עלייה במחירי נכסים. רואים את זה בנדל"ן ורואים את זה באיגרות החוב והמניות.
מעבר להודעה ה"יונית" של בנק ישראל, גם בארצות הברית ג'נט יילן נשמעת ומתנהגת להערכתנו כמו מישהי שלא מעוניינת לעלות את הריבית, בטח לא באופן משמעותי. הנגידה האמריקאית שנאמה בשבוע שעבר בנושא המדיניות המוניטארית העלתה לפחות שש סיבות שמוציאות את החשק מהעלאת ריבית.
ראשית, המשק האמריקאי יתקשה להתמודד עם המשך התחזקות הדולר, בנוסף, צריך לראות קודם שיפור בכלכלות העולם עם דגש על סין, יש צורך בשיפור משמעותי יותר בשוק הנדל"ן ושיפור נוסף בפריון. אם לא דיי בכך הרי שהריבית ברמה נמוכה מידי ולכן אם יעלו אותה מוקדם מידי יהיה קשה לתקן ואפילו האינפלציה שכביכול מרימה ראש זוכה לסנגור מפתיע, ג'נט ילן – שלדבריה מוקדם להסיק שהעלייה באינפלציה מעידה על שינוי בר קיימא. יתרה מכך, היא בכלל מוטרדת מהירידה בציפיות לטווח ארוך.
- תמלילי הפד' נחשפים: "ההקלות הכמותיות מעוותות את השוק"
- הגורם העיקרי לתנודות בשוקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשורה התחתונה, נראה שכרגע יש סיכוי גבוה יותר להעלאת ריבית יחידה השנה בארצות הברית מאשר לעליה כפולה, וזאת למרות שנתוני שוק העבודה בארצות הברית ממשיכים להשתפר ועלו גם בחודש מרץ במעל 200 אלף משרות תוך כדי שיפור בשיעור ההשתתפות ועלייה מתונה בשכר. נקודה חיובית נוספת הנוגעת לשוק האמריקאי היא העלייה המשמעותית במדד מנהלי הרכש הארצי ה- ISM. המדד עלה ל-51.8 נקודות - הרמה הגבוהה ביותר בשנה האחרונה. רמה זו, כמו כל רמה מעל 50 נקודות, מלמדת על התרחבות.
בינתיים, באירופה, קצב מתן ההלוואות נמצא בעלייה אך אינפלציה וצמיחה ממשית עדיין אין. ביפן, הנתונים לא מצליחים להתרומם: חולשה בייצור, חולשה בביקוש, חולשה בצריכה הפרטית, נתוני יצוא לא טובים ומטבע שהיה אחד המטבעות החזקים ברבעון האחרון. אפשר להגיד שקשה לראות מאיפה תבוא הצמיחה, אלא אם יחשבו עוד קצת מחוץ לקופסה. לאחרונה החלו לצוץ ספקולציות שהשלב הבא יהיה העברת כסף ישירות לאזרחים. זה אומנם נראה הזוי כרגע אבל גם ריבית שלילית והדפסות כסף נראות הזויות 12 חודשים לפני שהם התרחשו בפועל.
בסין, לאחר שמונה חודשים של התכווצות, פורסם ביום שישי נתון המעיד על התרחבות היצור התעשייתי, זאת בזמן שסקטור השירותים ממשיך לשמור על קצב התרחבות יפה. עדיין מוקדם לחגוג ולהכריז שהסיכון הסיני חלף מהעולם, אבל להערכתנו, מדובר בנתון חיובי שאמור לתמוך בשווקים.
- שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את...
לסיכום, להערכתנו, הנתונים מביאים לשלוש מסקנות למשקיעים. ראשית, ריבית נמוכה מידי בישראל ממשיכה להערכתנו לתמוך במחירי הנכסים בכלל ובשוק ההון בפרט. בנוסף, נתונים חיוביים בארה"ב לצד מיתון תוואי העלאת הריבית, מהווים חדשות טובות לשווקים כאשר הבנקים המרכזיים באירופה וביפן כנראה עוד לא אמרו את המילה האחרונה.
שוק הריפו מתייבש: גיוסי החוב של האוצר האמריקאי שואבים את הנזילות מהמערכת הבנקאית; מה זה אומר?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפד עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019 - האם מתקרבים למשבר נזילות? ואיך זה עלול להשפיע על השווקים?
פדיון גבוה של איגרות חוב קצרות טווח שואב את הכסף משוק הריפו, והפדרל ריזרב עלול להיתקל שוב בלחץ נזילות דומה לזה של 2019. מאחורי הקלעים של שוק החוב האמריקאי מתרחש תהליך שקט אך משמעותי: תזרים המזומנים העודף, שנחסם בעבר באמצעות מתקן הריפו ההפוך (RRP) של הפדרל ריזרב, מתכווץ במהירות. במקומו, הכסף זורם לרכישת איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills) שמנפיק משרד האוצר האמריקאי בקצב שיא. אם קצב הגיוסים הזה יימשך, השוק עלול להיתקל במחסור במזומן כבר בטווח הקצר - תופעה שעלולה להשפיע על הריביות וליצור לחץ על השווקים הפיננסיים.
מהו שוק הריפו ומדוע הוא קריטי לנזילות?
שוק הריפו (קיצור של Repurchase Agreement) הוא שוק פיננסי חיוני שבו מתבצעות עסקאות קצרות טווח, בדרך כלל ליום אחד או לכמה ימים, בהן צד אחד מוכר ניירות ערך (כגון איגרות חוב) לצד שני ומתחייב לקנות אותם חזרה במחיר גבוה יותר. למעשה, מדובר בהלוואה מאובטחת, שבה ניירות הערך משמשים כבטוחה. שוק זה מאפשר לבנקים, קרנות גידור וגופים מוסדיים אחרים לנהל את הנזילות שלהם ביעילות. ן הריפו ההפוך (RRP) של הפד הוא כלי שבו הבנק המרכזי מוכר ניירות ערך ומבטיח לקנות אותם חזרה, ובכך סופג נזילות עודפת מהמערכת כדי למנוע אינפלציה או בועות.
בנקודת השיא בדצמבר 2022, שימש מתקן ה-RRP של הפד כמעין מאגר עודף נזילות שבו הוזרמו כ-2.6 טריליון דולר על ידי יותר מ-100 גופים מוסדיים. אך לפי הנתונים העדכניים, נכון לאמצע אוגוסט 2025, נותרו בו פחות מ-30 מיליארד דולר - ירידה של יותר מ-98%. גם מספר הגופים המשתמשים בו ירד ל-14 בלבד, כפי שמעידים נתוני הפד האחרונים, שמראים כי השימוש במתקן ירד לרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2021, עם צפי להתקרבות לאפס עד סוף אוגוסט.
הכסף עוזב את הפד - וזורם לאוצר: ההשפעה של מדיניות ההנפקות
מה שקורה בשטח זה השלכה ישירה של מדיניות ההנפקות של משרד האוצר האמריקאי: היקף ההנפקות של איגרות חוב קצרות טווח (T-Bills), שהן איגרות אוצר קצרות טווח (עד שנה) גדל. מדובר באג"ח שנמכרות בהנחה מהערך הנקוב שלהן ומחזירות את ההשקעה בפדיון. אלה נחשבות להשקעה סולידית במיוחד, "נזילה כמעט כמו מזומן", אך מציעות תשואה מעט גבוהה יותר מאשר במכשיר הריפו של הפד. זה הוביל את קרנות ההשקעה שמתמקדות בנכסים נזילים ובטוחים כמו T-Bills - להעדיף לרכוש אותן במקום להחנות כספים אצל הפד.
ביולי 2025 לבדו, רכישת ה-T-Bills נטו עמדה על כ-212 מיליארד דולר, כש-66% מהסכום נרכש על ידי קרנות כספיות, כך לפי ניתוח של ג'יי.פי מורגן. האוצר גם שבר שיאים בהנפקות: בתחילת אוגוסט הנפיק בו זמנית 100 מיליארד דולר של איגרות לחודש ועוד 85 מיליארד דולר לתקופה של שישה שבועות, כחלק ממגמה של הגדלת היקפי גיוסים כדי לבנות מאגר מזומנים של 500 מיליארד דולר. רבים מהמשקיעים מימנו זאת על חשבון כספים שהיו עד כה בריפו של הפד, מה שמאיץ את התרוקנות של ההשקעות בריפו.
