שעת השין: איך יגיבו המשקיעים לריבית הצפויה בארצות הברית?
חברי הוועדה המוניטארית של הבנק הפדרלי מבצעים סידורים אחרונים לפני שיצביעו היום (ד') על תחילת "ההמראה" של הריבית בארצות הברית. מדובר במהלך צפוי ומתוקשר, ובכל זאת התשואות באיגרות החוב לעשר שנים ירדו מ-2.28% בתחילת השבוע שעבר ל-2.14% בסופו (יש לציין כי מאז כתיבת הכתבה, עלו התשואות לרמה של 2.23%).
ניתוח עקום התשואות בארצות הברית מלמד שהמשקיעים אומנם מתמחרים את העלאת הריבית הקרובה, אך הם בטח לא מתמחרים העלאות ריבית כפי שצפו חברי הפד בתחזית האחרונה שניתנה בספטמבר. ישנן מספר סיבות לסקפטיות של המשקיעים, אך בשורה התחתונה הם לא מאמינים שהצמיחה בארצות הברית תימשך לתקופה שתאפשר לפד להגשים את התחזיות של חבריו, ולהגיע לריבית של כ-3.4% עד סוף 2018. בינתיים נראה שלאיגרות החוב לעשר שנים יש לפחות "עשר נשמות".
בחודשים האחרונים, בכל פעם שהתשואות החלו לעלות ולהתאים את עצמן להעלאת הריבית הצפויה, הגיע איזשהו גורם חיצוני והוריד אותן חזרה. רק בשנה האחרונה ניתן לציין את המשבר ברוסיה, ירידת מחירי הסחורות והאנרגיה, ההדפסות באירופה, הורדת ריבית לשלילית בחלק מהשווקים המפותחים, האטה בשווקים המתעוררים, פיצוץ בועת המניות בסין, חולשה זמנית בשוק העבודה בארה"ב ועוד. האחראי התורן לירידת התשואות הוא מחיר הנפט ששבר את רמת התמיכה של ה-40 דולרים וצלל לאחרונה לרמות של כ-37 דולרים. כך, ציפיות האינפלציה יורדות ואיתן הערכות שהפד יצליח להתמיד בתוואי העלאת הריבית המתוכנן. מכאן שהתרחיש של עליית ריבית המלווה במסרים מרגיעים של יילן לגבי קצב העלאה עתידי, כבר מתומחר בשוק.
להערכתנו, ג'ינט יילן, יו"ר הפד, תתקשה לספק למשקיעים מסרים מרגיעים מספיק שיתמכו ברמת תשואות כל כך נמוכה. הרי לצד ההכרזה על העלאת הריבית צפויים חברי הפד לספק לשוק תחזיות מעודכנות לגבי גובה הריבית בשלוש השנים הקרובות. היות ומאז פרסום התחזיות הקודמות של חברי הפד בחודש ספטמבר השתפרה הסביבה הכלכלית, יהיה קשה לראות את חברי הוועדה המוניטארית מנמיכים באופן משמעותי את תחזיותיהם. הרי איך הם יסבירו העלאת ריבית אם הם חושבים שהמצב הכלכלי החמיר?
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- האם האינפלציה חוזרת? נתוני יוני בארה"ב צפויים להטריד את הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאז ספטמבר ניכר שההוצאה המקומית בארצות הברית צומחת בקצב איתן, הוועדה המוניטארית העריכה באוקטובר שחלק מהסיכון להתפתחויות כלכליות ופיננסיות שליליות בעולם פחת, ושוק העבודה האמריקני נראה חזק.
לכן, קשה לראות את אותם חברי ועדה מוניטארית שנתנו תחזית ריבית בתקופה בה החשש למשבר כלכלי, שיתחיל בסין ויגלוש לארצות הברית, היה גבוה יחסית, מעדכנים את הערכותיהם כלפי מטה דווקא עכשיו. מסיבות אלו אנו מעריכים שמרבית הסיכויים ששוק האג"ח יופתע לרעה, כלומר, ישנה אפשרות ברורה להפסדי הון באיגרות חוב בינוניות וארוכות, לכן כדאי לנצל את התיקון האחרון בכדי לקצר מח"מ.
שוק המניות לא שותף לחשש
עושה רושם, שלפחות עד הירידות האחרונות שראינו בשוקי המניות בשבוע שעבר, משקיעי שוק המניות לא היו שותפים לחשש שהביעו משקיעי איגרות החוב. השאלה קדימה היא כמובן מי צודק. במידה והכלכלה תמשיך להתאושש כפי שמצפים בבנק הפדרלי ובשוק המניות, אזי הריבית בארצות הברית צפויה לעלות בקצב גבוה ביחס למה שמתומחר בשווקים. מהלך כזה עלול לאתגר את המשך העליות בשוק המניות.
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
מאידך, אם שוק המניות והפד טועים, כלומר אופטימיים מדי לגבי הצמיחה העתידית, שוק המניות יכול להתאים את עצמו כלפי מטה ואיגרות החוב ישמרו על רמת תשואות נמוכה. במקרה כזה, השנים האחרונות הוכיחו לנו שהנגזרת השנייה היא ששוק המניות חוזר לעלות מתוך הבנה שהסביבה המוניטארית תישאר תומכת לאורך זמן.
כחלק מהירידות בשווקים בשבוע האחרון, ראינו פתיחת מרווחים בשוק ה-HY בארה"ב, בעיקר בחברות האנרגיה. הגורמים העיקריים לכך הם ירידה במחירי האנרגיה שהובילה לפגיעה באיגרות החוב של חברות הפועלות בתחום, כמו גם אחוז גבוה של מחזיקים מהציבור - 23%, לעומת 10% בשנת 2008, שהוביל להיעדר נזילות.
אלא שלהערכתנו, הירידות באיגרות החוב מסוג HY לא מהוות סיבה לדאגה למי שמשקיע באיגרות חוב ישראליות בדירוג השקעה גבוה, וגם שם, סביר שהלחץ יירגע וזאת ממספר סיבות. ראשית, היסטורית, חודש דצמבר נוטה להניב ביצועים שליליים. לעומתו, חודש ינואר מתאפיין בתשואות מרשימות. בניתוח ביצועי האפיק הקונצרני לפי חודשי השנה ניתן לראות שמאז הקמת התל-בונד 60 בשנת 2009, חודש ינואר מטיב עם המשקיעים, ומניב תשואה ממוצעת של 1.6% ותשואה חציונית, המנטרלת שנות קיצון, של כ- 0.8%.
ניתן להסביר חלק מהביצועים החזקים של חודשי ינואר על ידי הפקדות סוף שנה של עצמאיים לחסכונות פנסיוניים וקרנות השתלמות. כך למשל, ההפקדה החודשית הממוצעת עמדה בשנתיים האחרונות על כ-2 מיליארד שקלים בנטרול דצמבר, ועל כשלושה מיליארד שקלים בדצמבר. גם הרצון של המשקיעים להתחיל את השנה ברגל ימין ורכישות חוזרות של ניירות ערך שנמכרו בסוף השנה מסיבות מסוימות, תורמות לעוצמה של ינואר. בנוסף, הירידה במחירי הנפט אמורה לתרום למרבית החברות ולהגדיל את ההכנסה הפנויה של הצרכנים. לכן, גם הנתונים הכלכליים בעולם נמצאים בסך הכל במגמת שיפור.
בשורה התחתונה, אנו מעריכים שכדאי לחפש את נקודת האיזון בין תוספת תשואה על האפיק הממשלתי לסיכון מח"מ ומנפיק נמוכים יחסית. זוהי הסיבה שאנו מתמקדים באיגרות חוב קונצרניות בדירוגים גבוהים ובמח"מ קצר יחסית. איגרות אלו מספקות להערכתנו הגנה יעילה כנגד העלאת הריבית הצפויה בארה"ב והתנודתיות שעלולה ללוות אותנו עוד חודשים רבים.
***גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 1.לוק סקייווקר ה3 20/12/2015 08:37הגב לתגובה זו-ולכן ניסוחיו מעורפלים, מורכבים שלא לצורך ואינם אומרים למעשה דבר ברור.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

