שעת השין: איך יגיבו המשקיעים לריבית הצפויה בארצות הברית?

גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות, על העלאת הריבית בארצות הברית - מחירי הנפט, שוקי המניות והירידה של התשואות ל-10 שנים 
גלעד גרומר | (1)
נושאים בכתבה הפד ריבית

חברי הוועדה המוניטארית של הבנק הפדרלי מבצעים סידורים אחרונים לפני שיצביעו היום (ד') על תחילת "ההמראה" של הריבית בארצות הברית. מדובר במהלך צפוי ומתוקשר, ובכל זאת התשואות באיגרות החוב לעשר שנים ירדו מ-2.28% בתחילת השבוע שעבר ל-2.14% בסופו (יש לציין כי מאז כתיבת הכתבה, עלו התשואות לרמה של 2.23%).

ניתוח עקום התשואות בארצות הברית מלמד שהמשקיעים אומנם מתמחרים את העלאת הריבית הקרובה, אך הם בטח לא מתמחרים העלאות ריבית כפי שצפו חברי הפד בתחזית האחרונה שניתנה בספטמבר. ישנן מספר סיבות לסקפטיות של המשקיעים, אך בשורה התחתונה הם לא מאמינים שהצמיחה בארצות הברית תימשך לתקופה שתאפשר לפד להגשים את התחזיות של חבריו, ולהגיע לריבית של כ-3.4% עד סוף 2018. בינתיים נראה שלאיגרות החוב לעשר שנים יש לפחות "עשר נשמות".

בחודשים האחרונים, בכל פעם שהתשואות החלו לעלות ולהתאים את עצמן להעלאת הריבית הצפויה, הגיע איזשהו גורם חיצוני והוריד אותן חזרה. רק בשנה האחרונה ניתן לציין את המשבר ברוסיה, ירידת מחירי הסחורות והאנרגיה, ההדפסות באירופה, הורדת ריבית לשלילית בחלק מהשווקים המפותחים, האטה בשווקים המתעוררים, פיצוץ בועת המניות בסין, חולשה זמנית בשוק העבודה בארה"ב ועוד. האחראי התורן לירידת התשואות הוא מחיר הנפט ששבר את רמת התמיכה של ה-40 דולרים וצלל לאחרונה לרמות של כ-37 דולרים. כך, ציפיות האינפלציה יורדות ואיתן הערכות שהפד יצליח להתמיד בתוואי העלאת הריבית המתוכנן. מכאן שהתרחיש של עליית ריבית המלווה במסרים מרגיעים של יילן לגבי קצב העלאה עתידי, כבר מתומחר בשוק.

להערכתנו, ג'ינט יילן, יו"ר הפד, תתקשה לספק למשקיעים מסרים מרגיעים מספיק שיתמכו ברמת תשואות כל כך נמוכה. הרי לצד ההכרזה על העלאת הריבית צפויים חברי הפד לספק לשוק תחזיות מעודכנות לגבי גובה הריבית בשלוש השנים הקרובות. היות ומאז פרסום התחזיות הקודמות של חברי הפד בחודש ספטמבר השתפרה הסביבה הכלכלית, יהיה קשה לראות את חברי הוועדה המוניטארית מנמיכים באופן משמעותי את תחזיותיהם. הרי איך הם יסבירו העלאת ריבית אם הם חושבים שהמצב הכלכלי החמיר?

מאז ספטמבר ניכר שההוצאה המקומית בארצות הברית צומחת בקצב איתן, הוועדה המוניטארית העריכה באוקטובר שחלק מהסיכון להתפתחויות כלכליות ופיננסיות שליליות בעולם פחת, ושוק העבודה האמריקני נראה חזק.

לכן, קשה לראות את אותם חברי ועדה מוניטארית שנתנו תחזית ריבית בתקופה בה החשש למשבר כלכלי, שיתחיל בסין ויגלוש לארצות הברית, היה גבוה יחסית, מעדכנים את הערכותיהם כלפי מטה דווקא עכשיו. מסיבות אלו אנו מעריכים שמרבית הסיכויים ששוק האג"ח יופתע לרעה, כלומר, ישנה אפשרות ברורה להפסדי הון באיגרות חוב בינוניות וארוכות, לכן כדאי לנצל את התיקון האחרון בכדי לקצר מח"מ.

שוק המניות לא שותף לחשש

עושה רושם, שלפחות עד הירידות האחרונות שראינו בשוקי המניות בשבוע שעבר, משקיעי שוק המניות לא היו שותפים לחשש שהביעו משקיעי איגרות החוב. השאלה קדימה היא כמובן מי צודק. במידה והכלכלה תמשיך להתאושש כפי שמצפים בבנק הפדרלי ובשוק המניות, אזי הריבית בארצות הברית צפויה לעלות בקצב גבוה ביחס למה שמתומחר בשווקים. מהלך כזה עלול לאתגר את המשך העליות בשוק המניות.

קיראו עוד ב"אג"ח"

מאידך, אם שוק המניות והפד טועים, כלומר אופטימיים מדי לגבי הצמיחה העתידית, שוק המניות יכול להתאים את עצמו כלפי מטה ואיגרות החוב ישמרו על רמת תשואות נמוכה. במקרה כזה, השנים האחרונות הוכיחו לנו שהנגזרת השנייה היא ששוק המניות חוזר לעלות מתוך הבנה שהסביבה המוניטארית תישאר תומכת לאורך זמן.

כחלק מהירידות בשווקים בשבוע האחרון, ראינו פתיחת מרווחים בשוק ה-HY בארה"ב, בעיקר בחברות האנרגיה. הגורמים העיקריים לכך הם ירידה במחירי האנרגיה שהובילה לפגיעה באיגרות החוב של חברות הפועלות בתחום, כמו גם אחוז גבוה של מחזיקים מהציבור - 23%, לעומת 10% בשנת 2008, שהוביל להיעדר נזילות.

אלא שלהערכתנו, הירידות באיגרות החוב מסוג HY לא מהוות סיבה לדאגה למי שמשקיע באיגרות חוב ישראליות בדירוג השקעה גבוה, וגם שם, סביר שהלחץ יירגע וזאת ממספר סיבות. ראשית, היסטורית, חודש דצמבר נוטה להניב ביצועים שליליים. לעומתו, חודש ינואר מתאפיין בתשואות מרשימות. בניתוח ביצועי האפיק הקונצרני לפי חודשי השנה ניתן לראות שמאז הקמת התל-בונד 60 בשנת 2009, חודש ינואר מטיב עם המשקיעים, ומניב תשואה ממוצעת של 1.6% ותשואה חציונית, המנטרלת שנות קיצון, של כ- 0.8%.

ניתן להסביר חלק מהביצועים החזקים של חודשי ינואר על ידי הפקדות סוף שנה של עצמאיים לחסכונות פנסיוניים וקרנות השתלמות. כך למשל, ההפקדה החודשית הממוצעת עמדה בשנתיים האחרונות על כ-2 מיליארד שקלים בנטרול דצמבר, ועל כשלושה מיליארד שקלים בדצמבר. גם הרצון של המשקיעים להתחיל את השנה ברגל ימין ורכישות חוזרות של ניירות ערך שנמכרו בסוף השנה מסיבות מסוימות, תורמות לעוצמה של ינואר. בנוסף, הירידה במחירי הנפט אמורה לתרום למרבית החברות ולהגדיל את ההכנסה הפנויה של הצרכנים. לכן, גם הנתונים הכלכליים בעולם נמצאים בסך הכל במגמת שיפור.

בשורה התחתונה, אנו מעריכים שכדאי לחפש את נקודת האיזון בין תוספת תשואה על האפיק הממשלתי לסיכון מח"מ ומנפיק נמוכים יחסית. זוהי הסיבה שאנו מתמקדים באיגרות חוב קונצרניות בדירוגים גבוהים ובמח"מ קצר יחסית. איגרות אלו מספקות להערכתנו הגנה יעילה כנגד העלאת הריבית הצפויה בארה"ב והתנודתיות שעלולה ללוות אותנו עוד חודשים רבים. 

***גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לוק סקייווקר ה3 20/12/2015 08:37
    הגב לתגובה זו
    -ולכן ניסוחיו מעורפלים, מורכבים שלא לצורך ואינם אומרים למעשה דבר ברור.
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.