פחות משנייה: מחקר חושף כמה חשוב מסר מהיר בפרסום מובייל
מחקר חדש שנערך לפני מספר חודשים על ידי הMobile Marketing Assciation - MMA- מגלה עד כמה חשובה המהירות בחשיפת מסר אפקטיבי לגולשים בפרסום במובייל. על פי המחקר נדרשת לגולש ממוצע פחות מחצי שנייה כדי לגבש דעה, חיובית או שלילית, כלפי המותג והקמפיין.
400 מילי-שניות, או 4 עשיריות השנייה, זהו הזמן המועט הדרוש למוח לעבד את המידע ולתרגם אותו לתגובה כלשהי. המחקר מגלה עוד, שקרוב לוודאי שבפחות מ-7 עשיריות השנייה הגולש הממוצע יגבש תגובה רגשית כלשהי.
הממצאים מבוססים על מחקרי מוח קוגניטיביים שעוסקים בחקר הבסיס העצבי להכרה האנושית ולתהליכי עיבוד וייצוג יידע. יותר מ-67% מהפרסומות שהוצגו לקהל במהלך הניסוי זוהו והפכו לזכירות תוך פחות מחצי שנייה. פרסומות בסביבת מובייל זוכות לתשומת לב מהירה יותר ומעוררות תגובה קוגניטיבית חזקה יותר בהשוואה לפרסומות דסקטופ שהגיעו לתגובה דומה לאחר 2-3 שניות.
כוחו של המותג בא גם הוא לידי ביטוי בממצאי המחקר שגילו כי מוחנו מעבד ומגיב מהר יותר לפרסומות של מותגים אותם הוא מכיר. בהשוואה בין פרסומות סטטיות לפרסומות וידאו, המחקר מגלה כי הנטייה היא לטובת פרסומות וידאו שעומדות על פי 2 יותר הסתברות ליצירת תגובה רגשית, לעומת מודעה סטטית, בתנאי חשיפה מהירה של פחות משנייה.
- הבינה המלאכותית מגיעה לסמארטפונים - מה צפוי להיחשף בכנס בברצלונה?
- טאבולה ירדה וזה הזמן להודעה חיובית: 220 מ' קליקים בחודש בפיד בנייד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא שבעוד שמפרסמים הורגלו ליצירת פרסומות בנות 15-30 שניות, או אפילו 6-7 שניות, ובהתאם גם בוחרים בפתרונות קריאייטיב ומדיה המבוססים על מסגרת זמן זו, המוקד המרכזי צריך להיות השנייה הראשונה של הסרטון. הדו"ח של ה-MMA ממליץ למפרסמים לפתח אסטרטגיית "שנייה ראשונה" ברורה ובהירה כדי למנף באופן האופטימלי את נקודת עיבוד המידע החשובה בקרב הצרכנים.
אסטרטגיה זו צריכה לכלול התייחסות לדרך שבה ניתן למקסם את האפקטיביות של הקמפיין, באמצעות אלמנטים ויזואליים ספציפיים המופיעים בו, כדי לתפוס את תשומת הלב של המוח. כמו כן להקדיש מחשבה למורכבות המסר בקמפיין יחסית לסביבה הטקסטואלית בה הוא מופיע. המלצה נוספת היא למצוא שותפים שמאפשרים למפרסם לבצע ארביטראז' על מלאי מדיה של פחות משנייה.
כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?
קשת היא מונופול
בפועל, ההכנסות של קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה בישראל ובנק מזרחי טפחות, גדולות פי 4-5 לפחות מרשת וגדולות מכל ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה גם יחד. העוצמה והכוח נובעים גם מערוץ חדשות חזק וגם מרצועות הבידור הטובות של קשת לעומת המתחרים. ערוץ 13 (רשת) סובל פעמיים - גם מהתחזקות ערוץ 14 שנתפס כאתר הימני היחיד וגם מזה שהוא נחשב "אותו הדבר" וסוג של ניסיון העתקה לא מוצלח של קשת. במקביל למינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13 העיתונאים חששו משינוי הקו המערכתי של החדשות שנתפס בדומה לחדשות 12 כאנטי ביבי עם אג'נדה של שמאל-מרכז. במקביל הועזב רביב דרוקר והחלו עזיבות. ספי עובדיה עזב, וכעת אלמוג בוקר. ספי עובדיה עזב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, גם היא מבית קשת. ההערכות בשוק מדברות על עלות שכר של בין 700 ל-800 אלף שקל לשנה לעובדיה. המעבר של עובדיה הוא עוד נקודה של כוח עבור ערוץ 12. הוא מתחיל להעביר לשורותיו טאלנטים ונראה כי הוא לא מפספס הזדמנויות. כעת, מעניין יהיה לראות האם ערוץ 13 יגיב - וכיצד ומה תהיה ההשפעה של שוק ההעברות החדש בתקשורת על ערוץ 14 (לאחרונה, אחרי שהכריז על מעבר לערוץ 13, ערוץ 14 סיכם על הישארותו של שרון גל).בוקר, כתב הדרום של הערוץ, שנחשב לעיתונאי מוערך, אמור להחליף את תמיר סטיינמן שעזב לאחרונה את תפקידו. ההערכות הן ששכרו ינוע בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשנה.עמית סגל מעל 3 מיליון שקל בשנה; יונית לוי כ-2 מיליון שקל
הטאלנטים בחדשות 12 מרוויחים נהדר. על פי ההערכות שכרם מבטא עלות מעביד של בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה. כך מרוויחה גם יונית לוי, וכמוה דני קושמרו, אמנון אברמוביץ', עמית סגל ועוד. סגל נחשב לעיתונאי המרוויח בישראל, כשההערכות מדברות על הכנסות של מעל 3 מיליון שקל בשנה, כשבתוכן גם הכנסות מהספר המצליח וסדרת ההרצאות שהוא מעביר וכן כתיבת טור בידיעות אחרונות.
דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
דרהי ביקש את רשות התחרות לבדוק שת"פ שיכול להגיע עד כדי רכישה - רשות התחרות אישרה את המהלך; וכמה שווים האתרים?
איש העסקים פטריק דרהי קיבל לאחרונה את אישור רשות התחרות לשיתוף פעולה עם שניים מאתרי החדשות הבולטים במגזרים הדתי והחרדי "כיכר השבת" ו"סרוגים". לפי ההערכות, מדובר במהלך אסטרטגי שעשוי להתפתח לרכישה מלאה בעתיד, כאשר שווי האתרים מוערך בכ-45 עד 50 מיליון שקל. העסקה בוצעה באמצעות חברת נקסט ויז'ון מדיה, שנמצאת בבעלות עקיפה של דרהי.
אתרי "כיכר השבת" ו"סרוגים" פונים לקהלים מובהקים: הראשון נחשב לפופולרי במיוחד במגזר החרדי, והשני לציבור הציוני־דתי. שני האתרים הוקמו לפני למעלה מעשור ונחשבים לבעלי נוכחות דיגיטלית בולטת.
דרהי, שמחזיק כיום גם בערוץ החדשות i24NEWS, לצד החזקה בהוט, השיק בשנה שעברה מהדורה בעברית לערוץ i24NEWS תוך שהוא מגייס אליה שדרים ומגישים מערוצים אחרים. במקביל, דרהי מנסה מזה חודשים למכור את HOT, חברת התקשורת שבאמצעותה נכנס לישראל לפני שנים. לצורך כך נשכרו בנקי השקעות בינלאומיים, בהם רוטשילד ו-UBS. לפי הערכות, התמורה הנדרשת עומדת על בין 6 ל-8 מיליארד שקל.
בנוסף לפעילותו בתחום התקשורת, דרהי השלים לאחרונה את רכישת פרויקט הנדל"ן מנדרין אוריינטל בתל אביב, מגדלי הדולפינריום לשעבר, תמורת סכום מוערך של כ-900 מיליון שקל. מדובר ברכישה שבוצעה באמצעות חברת הרב קוק נווה צדק שבשליטתו, אשר קיבלה לידיה כ-94% ממניות חברת סיגייט המחזיקה בפרויקט.
- פטריק דרהי מסתבך - עלול לאבד את השליטה בענקית התקשורת, אלטיס
- אאוטבריין פספסה את צפי האנליסטים בהכנסות אך הכתה אותו ברווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7