מחקר

פחות משנייה: מחקר חושף כמה חשוב מסר מהיר בפרסום מובייל

פחות מחצי שנייה נדרשת כדי לגבש דעה, חיובית או שלילית, כלפי פרסומת במובייל. עוד מגלה המחקר כי פרסומת וידאו עומדת על פי 2 יותר הסתברות ליצירת תגובה רגשית 
משה בנימין |

מחקר חדש שנערך לפני מספר חודשים על ידי הMobile Marketing Assciation - MMA- מגלה עד כמה חשובה המהירות בחשיפת מסר אפקטיבי לגולשים בפרסום במובייל. על פי המחקר נדרשת לגולש ממוצע פחות מחצי שנייה כדי לגבש דעה, חיובית או שלילית, כלפי המותג והקמפיין. 

400 מילי-שניות, או 4 עשיריות השנייה, זהו הזמן המועט הדרוש למוח לעבד את המידע ולתרגם אותו לתגובה כלשהי. המחקר מגלה עוד, שקרוב לוודאי שבפחות מ-7 עשיריות השנייה הגולש הממוצע יגבש תגובה רגשית כלשהי. 

הממצאים מבוססים על מחקרי מוח קוגניטיביים שעוסקים בחקר הבסיס העצבי להכרה האנושית ולתהליכי עיבוד וייצוג יידע. יותר מ-67% מהפרסומות שהוצגו לקהל במהלך הניסוי זוהו והפכו לזכירות תוך פחות מחצי שנייה. פרסומות בסביבת מובייל זוכות לתשומת לב מהירה יותר ומעוררות תגובה קוגניטיבית חזקה יותר בהשוואה לפרסומות דסקטופ שהגיעו לתגובה דומה לאחר 2-3 שניות.

כוחו של המותג בא גם הוא לידי ביטוי בממצאי המחקר שגילו כי מוחנו מעבד ומגיב מהר יותר לפרסומות של מותגים אותם הוא מכיר. בהשוואה בין פרסומות סטטיות לפרסומות וידאו, המחקר מגלה כי הנטייה היא לטובת פרסומות וידאו שעומדות על פי 2 יותר הסתברות ליצירת תגובה רגשית, לעומת מודעה סטטית, בתנאי חשיפה מהירה של פחות משנייה. 

המשמעות היא שבעוד שמפרסמים הורגלו ליצירת פרסומות בנות 15-30 שניות, או אפילו 6-7 שניות, ובהתאם גם בוחרים בפתרונות קריאייטיב ומדיה המבוססים על מסגרת זמן זו, המוקד המרכזי צריך להיות השנייה הראשונה של הסרטון. הדו"ח של ה-MMA ממליץ למפרסמים לפתח אסטרטגיית "שנייה ראשונה" ברורה ובהירה כדי למנף באופן האופטימלי את נקודת עיבוד המידע החשובה בקרב הצרכנים. 

אסטרטגיה זו צריכה לכלול התייחסות לדרך שבה ניתן למקסם את האפקטיביות של הקמפיין, באמצעות אלמנטים ויזואליים ספציפיים המופיעים בו, כדי לתפוס את תשומת הלב של המוח. כמו כן להקדיש מחשבה למורכבות המסר בקמפיין יחסית לסביבה הטקסטואלית בה הוא מופיע. המלצה נוספת היא למצוא שותפים שמאפשרים למפרסם לבצע ארביטראז' על מלאי מדיה של פחות משנייה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?

הכתב הדהים כאשר הודיע על עזיבה לערוץ המתחרה, שם מרוויחים הטאלנטים בין 1.5-2 מיליון שקל בשנה. ההערכה היא ששכרו של אלמוג, שיחליף את תמיר סטיינמן, יהיה נמוך יותר; וגם - כמה מרוויח עמית סגל בשנה?
איציק יצחקי |
העיתונאי אלמוג בוקר הפך לאחד הפרצופים המוכרים בחדשות 13 גם בזכות הסיקור הצמוד ביום שפרצה המלחמה. הפופולריות שלו גברה בהדרגה בתשעת החודשים מא המלחמה והוא ממנף את זה לשדרוג בשכר. אלמוג יעבור למתחרה - חדשות 12, שהיא סוג של מונופול בשוק - מונופול שמפחדים לגעת בו מכיוון שזו תקשורת וחדשות עם פרשנים ועיתונאים חזקים והחיצים יופנו כלפי הרגולטור שיעיז להגיד שמדובר במונופול או שינסה ליצור תחרות הוגנת. חדשות 12 שייכת לקשת שהיא עצמה גם סוג של מונופול, שמחזיקה גם באתר מאקו ואתר N12. קשת נהנית מהקריסה של רשת ובמיוחד חדשות 13, כשבשוק אומרים כבר מעל לשנה שקשת היא זו שמחזיקה את רשת. היא לא מקבלת חלק מהמפרסמים כדי שיעברו לרשת, כדי ליצור מצב שיש תחרות.

קשת היא מונופול

בפועל, ההכנסות של קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה בישראל ובנק מזרחי טפחות, גדולות פי 4-5 לפחות מרשת וגדולות מכל ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה גם יחד. העוצמה והכוח נובעים גם מערוץ חדשות חזק וגם מרצועות הבידור הטובות של קשת לעומת המתחרים. ערוץ 13 (רשת) סובל פעמיים - גם מהתחזקות ערוץ 14 שנתפס כאתר הימני היחיד וגם מזה שהוא נחשב "אותו הדבר" וסוג של ניסיון העתקה לא מוצלח של קשת. במקביל למינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13 העיתונאים חששו משינוי הקו המערכתי של החדשות שנתפס בדומה לחדשות 12 כאנטי ביבי עם אג'נדה של שמאל-מרכז. במקביל הועזב רביב דרוקר והחלו עזיבות. ספי עובדיה עזב, וכעת אלמוג בוקר. ספי עובדיה עזב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, גם היא מבית קשת. ההערכות בשוק מדברות על עלות שכר של בין 700 ל-800 אלף שקל לשנה לעובדיה. המעבר של עובדיה הוא עוד נקודה של כוח עבור ערוץ 12. הוא מתחיל להעביר לשורותיו טאלנטים ונראה כי הוא לא מפספס הזדמנויות. כעת, מעניין יהיה לראות האם ערוץ 13 יגיב - וכיצד ומה תהיה ההשפעה של שוק ההעברות החדש בתקשורת על ערוץ 14 (לאחרונה, אחרי שהכריז על מעבר לערוץ 13, ערוץ 14 סיכם על הישארותו של שרון גל).

בוקר, כתב הדרום של הערוץ, שנחשב לעיתונאי מוערך, אמור להחליף את תמיר סטיינמן שעזב לאחרונה את תפקידו. ההערכות הן ששכרו ינוע בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשנה.

עמית סגל  מעל 3 מיליון שקל בשנה; יונית לוי כ-2 מיליון שקל

הטאלנטים בחדשות 12 מרוויחים נהדר. על פי ההערכות שכרם מבטא עלות מעביד של בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה. כך מרוויחה גם יונית לוי, וכמוה דני קושמרו, אמנון אברמוביץ', עמית סגל ועוד. סגל נחשב לעיתונאי המרוויח בישראל, כשההערכות מדברות על הכנסות של  מעל 3 מיליון שקל בשנה, כשבתוכן גם הכנסות מהספר המצליח וסדרת ההרצאות שהוא מעביר וכן כתיבת טור בידיעות אחרונות.  
 אלמוג בוקר - שכר של כמיליון שקל 
בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות כתב בוקר: "אני יוצא לדרך חדשה. אני יוצא לדרך חדשה אבל בוחר להמשיך באותה נקודה במפה. העוטף. הדרום. זה הבית שלי. ובימים אלה כשאנחנו נלחמים על קיומנו, אין מבחינתי תפקיד חשוב יותר מלהיות הקול של התושבים. בעוטף. בדרום. אחרי 17 שנים אני עוזב את חדשות 13 ועובר לשמש ככתב וכפרשן הדרום של חדשות 12 ופרשן אולפן שישי. קשה לעזוב מקום שגדלת וצמחת בו". הוא מציין כי "הקלישאה אומרת שמקום עבודה הוא בית, אבל בשנה האחרונה כשאיבדתי את הבית האמיתי שלי, הפיזי שלי, – חדשות 13 היתה עבורי עוגן. חדשות 13 עכשיו ובעבר חדשות 10 היו בשבילי כמו משפחה. וזה קשה לעזוב. תמיד, בטח בימים אלה. זאת הייתה החלטה קשה, אולי הקשה ביותר שקיבלתי בחיי המקצועיים, אבל החלטתי שהגיע הזמן ללכת לאתגר חדש, כזה שיאפשר לי לעלות עוד מדרגה בהגשמה העצמית ובפעילות להצבת הדרום בצמרת סדר היום הציבורי, גם בימים שאינם מלחמה. כשכל החטופות והחטופים יחזרו הביתה". לסיום כתב כי "אני רוצה לבקש סליחה וגם לומר תודה.  סליחה מהחברים שאני כל כך אוהב ונמצאים בימים אלה במאבק חשוב מאוד. סליחה שאני עוזב. סליחה שאני עוזב עכשיו. אני נפרד מנבחרת של עיתונאים משובחים שהיו לי הכבוד והזכות לעבוד לצידם. אחרי אינספור מאבקים שעברנו יחד, במאבק הזה, החשוב מכולם, אני עדיין איתכם, גם אם מבחוץ. תודה שעמדתם מאחורי גם כשטעיתי, שהייתם שם בשבילי בכל הסלמה בעוטף, ובעיקר על כך שתמיד נתתם לי את המקום להגשים את הייעוד שלי, את הסיבה שבחרתי במקצוע החשוב הזה, להיות שליח של האזור הכי חשוב (מבחינתי) ויחד, לא פעם הצבנו את הדרום בכלל ואת העוטף בפרט בצמרת סדר היום. תודה על כך שאפשרתם לי לצעוק את שעל ליבם של תושבי העוטף היקרים לליבי. לליבנו. תודה וסליחה".  
פטריק דרהי
צילום: ויקיפדיה

דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"

דרהי ביקש את רשות התחרות לבדוק שת"פ שיכול להגיע עד כדי רכישה - רשות התחרות אישרה את המהלך; וכמה שווים האתרים?

רן קידר |

איש העסקים פטריק דרהי קיבל לאחרונה את אישור רשות התחרות לשיתוף פעולה עם שניים מאתרי החדשות הבולטים במגזרים הדתי והחרדי "כיכר השבת" ו"סרוגים". לפי ההערכות, מדובר במהלך אסטרטגי שעשוי להתפתח לרכישה מלאה בעתיד, כאשר שווי האתרים מוערך בכ-45 עד 50 מיליון שקל. העסקה בוצעה באמצעות חברת נקסט ויז'ון מדיה, שנמצאת בבעלות עקיפה של דרהי.

אתרי "כיכר השבת" ו"סרוגים" פונים לקהלים מובהקים: הראשון נחשב לפופולרי במיוחד במגזר החרדי, והשני לציבור הציוני־דתי. שני האתרים הוקמו לפני למעלה מעשור ונחשבים לבעלי נוכחות דיגיטלית בולטת.

דרהי, שמחזיק כיום גם בערוץ החדשות i24NEWS, לצד החזקה בהוט, השיק בשנה שעברה מהדורה בעברית לערוץ i24NEWS תוך שהוא מגייס אליה שדרים ומגישים מערוצים אחרים. במקביל, דרהי מנסה מזה חודשים למכור את HOT,  חברת התקשורת שבאמצעותה נכנס לישראל לפני שנים. לצורך כך נשכרו בנקי השקעות בינלאומיים, בהם רוטשילד ו-UBS. לפי הערכות, התמורה הנדרשת עומדת על בין 6 ל-8 מיליארד שקל.


בנוסף לפעילותו בתחום התקשורת, דרהי השלים לאחרונה את רכישת פרויקט הנדל"ן מנדרין אוריינטל בתל אביב, מגדלי הדולפינריום לשעבר, תמורת סכום מוערך של כ-900 מיליון שקל. מדובר ברכישה שבוצעה באמצעות חברת הרב קוק נווה צדק שבשליטתו, אשר קיבלה לידיה כ-94% ממניות חברת סיגייט המחזיקה בפרויקט.