פחות משנייה: מחקר חושף כמה חשוב מסר מהיר בפרסום מובייל
מחקר חדש שנערך לפני מספר חודשים על ידי הMobile Marketing Assciation - MMA- מגלה עד כמה חשובה המהירות בחשיפת מסר אפקטיבי לגולשים בפרסום במובייל. על פי המחקר נדרשת לגולש ממוצע פחות מחצי שנייה כדי לגבש דעה, חיובית או שלילית, כלפי המותג והקמפיין.
400 מילי-שניות, או 4 עשיריות השנייה, זהו הזמן המועט הדרוש למוח לעבד את המידע ולתרגם אותו לתגובה כלשהי. המחקר מגלה עוד, שקרוב לוודאי שבפחות מ-7 עשיריות השנייה הגולש הממוצע יגבש תגובה רגשית כלשהי.
הממצאים מבוססים על מחקרי מוח קוגניטיביים שעוסקים בחקר הבסיס העצבי להכרה האנושית ולתהליכי עיבוד וייצוג יידע. יותר מ-67% מהפרסומות שהוצגו לקהל במהלך הניסוי זוהו והפכו לזכירות תוך פחות מחצי שנייה. פרסומות בסביבת מובייל זוכות לתשומת לב מהירה יותר ומעוררות תגובה קוגניטיבית חזקה יותר בהשוואה לפרסומות דסקטופ שהגיעו לתגובה דומה לאחר 2-3 שניות.
כוחו של המותג בא גם הוא לידי ביטוי בממצאי המחקר שגילו כי מוחנו מעבד ומגיב מהר יותר לפרסומות של מותגים אותם הוא מכיר. בהשוואה בין פרסומות סטטיות לפרסומות וידאו, המחקר מגלה כי הנטייה היא לטובת פרסומות וידאו שעומדות על פי 2 יותר הסתברות ליצירת תגובה רגשית, לעומת מודעה סטטית, בתנאי חשיפה מהירה של פחות משנייה.
- הבינה המלאכותית מגיעה לסמארטפונים - מה צפוי להיחשף בכנס בברצלונה?
- טאבולה ירדה וזה הזמן להודעה חיובית: 220 מ' קליקים בחודש בפיד בנייד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא שבעוד שמפרסמים הורגלו ליצירת פרסומות בנות 15-30 שניות, או אפילו 6-7 שניות, ובהתאם גם בוחרים בפתרונות קריאייטיב ומדיה המבוססים על מסגרת זמן זו, המוקד המרכזי צריך להיות השנייה הראשונה של הסרטון. הדו"ח של ה-MMA ממליץ למפרסמים לפתח אסטרטגיית "שנייה ראשונה" ברורה ובהירה כדי למנף באופן האופטימלי את נקודת עיבוד המידע החשובה בקרב הצרכנים.
אסטרטגיה זו צריכה לכלול התייחסות לדרך שבה ניתן למקסם את האפקטיביות של הקמפיין, באמצעות אלמנטים ויזואליים ספציפיים המופיעים בו, כדי לתפוס את תשומת הלב של המוח. כמו כן להקדיש מחשבה למורכבות המסר בקמפיין יחסית לסביבה הטקסטואלית בה הוא מופיע. המלצה נוספת היא למצוא שותפים שמאפשרים למפרסם לבצע ארביטראז' על מלאי מדיה של פחות משנייה.

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים
שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה
לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה
בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?
אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים
אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.
כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל.
השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.
ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף
ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים.
"I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.
- ביורק תחלק מטבע חדש לרוכשים של אלבומה החדש
- אמנים במוזיקה כבולים לחוזים דרקוניים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי
העולם.