NYPD בלוז: הדרך הקלה ליצירת משבר דיגיטל, ו-3 הדרכים הקלות להימנע מאחד
ביממה האחרונה, כמעט כל כלי התקשורת הגלובליים דיווחו על משבר הדיגיטל הטרי של משטרת ניו יורק. המחלקה, אשר ידועה כמובן כ-NYPD, יצאה בקמפיין טוויטר שקרא לעוקבים שלה לצייץ תמונה שלהם עם שוטר ניו יורקי חביב ולתייג תחת #myNYPD.
הזוכים המאושרים, כך הבטיחו הגורמים בכחול, אולי יככבו בעמוד הפייסבוק של המשטרה!
האם אתם, קוראים יקרים, יכולים לנחש מה קרה מספר שעות לאחר הכרזת הקמפיין? נכון, הגולשים האמריקאים קפצו על ההזדמנות להתנגח, כמו שעשו כבר בעבר, והציפו את ההאשטאג עם תמונות של שוטרים קצת פחות חביבים מהמצופה, ביחד עם כיתוב סרקסטי ומרושע, שמעוות את כוונת המשטרה "לעזור" אל כיוון אחרי לגמרי. כך, השוטרים פתאום היו שמחים לספק לאזרחי ניו יורק:
בדיקת ממוגרפיה
טרמפ
מסאז'ים בחינם
ואפילו טיפולי שיער
בזמן הקצר שהיה להם להגיב, גורמים ממשטרת ניו יורק לא התנצלו על המהלך או ניסו להוריד אותו מהרשת. סטיבן דייוויס, אחד מדוברי ה-NYPD מסר כי: "אנשים חופשיים לעשות את מה שהם רוצים, אבל אנחנו עושים את המהלך כדי להעביר את המסר שלנו לקהילות השונות, אנחנו לא ניסוג ממטרת המדיה החברתית שלנו".
למתבונן מהצד, התשובה של דייוויס נראית תמוהה במקצת. נכון ליום שלישי (22.4) בערב, ההאשטאג עם כל התמונות הנפיצות הפך ל-Top Trending בטוויטר, וזה כנראה רחוק מאותה מטרת Social ש-NYPD חותרת אליה. למרות זאת, ישנה אמת בדבריו לגביו הרציונל של המהלך, אשר מטרתו לחבר בין הארגון לאזרחים אותו הוא משרת.
בדיוק בגלל זה, בחרתי לא לסיים את הטור הזה בלהניף את האצבע בתנועת "נו נו נו" ועם אזהרה מפחידה אל מותגים וארגונים בנוסח: "אל תחשבו על לעשות קמפיין תוכן גולשים". מניסיוני, קמפיינים מהסוג הזה יכולים בהחלט לקרב בין ארגונים ציבוריים או מסחריים לקהל היעד שלהם.
קחו למשל את קמפיין "כרוך בכישרון" של מפעל הפיס אשר הייתי מעורב ביצירתו, ושילב בין אינסטגרם לפייסבוק במטרה לעורר מודעות ומעורבות לקראת פרס ספיר לספרות. הקמפיין עודד את הגולשים לקרוא את תקצירי הספרים המועמדים באפליקציית פייסבוק, ואז לצלם תמונת אינסטגרם עם ההאשטאג של התקציר הרלוונטי, שתוכל לשמש ככריכה חדשים לספרים אלו. לאחר מכן, אלפי התמונות שצולמו נמשכו אל תוך האפליקציה ויצרו גלריה מרהיבה של תוכן גולשים אשר נחשפו לתקצירי הספרים.
אז מה בעצם מפריד בין קמפיין תוכן גולשים טוב לאחד שפשוט "מרים להנחתה"? לטעמי, הכל מתחיל בלשאול את השאלות הנכונות. החדשות הטובות הן שאם תשאלו את עצמכם את שלוש השאלות הבאות בזמן יצירת הקמפיין, ככל הנראה תוכלו להימנע ממשבר דיגיטל בארגון שלכם.
איפה: זירות הדיגיטל השונות מציעות חסינות שונה למשברים. אפליקציה פייסבוקית או אתר אינטרנט יאפשרו לכם לבנות מערכת "אישור תוכן" שבעזרתה תוכלו לאשר כל תוכן גולשים לפני שיעלה לאוויר, בעוד שפעילות טוויטר, כפי שלמדו החברים ב-NYPD, פחות מאפשרת שליטה מסוג זה. אז נכון, חשבון הטוויטר הרשמי של NYPD בחר לצייץ חזרה רק את התמונות הנבחרות שהתאימו לתדמית שחיפש, אבל בינתיים הגולשים כבר לקחו בעלות על ההאשטאג והפכו אותו לפרודיה מתמשכת. אין להסיק מכך שאין טעם ליזום קמפיין תוכן גולשים בזירות שמאפשרות פחות שליטה לארגון, רק שיש לקחת זאת בחשבון בהשתלבות עם התשובות לשלוש השאלות הבאות.
מתי: אם תזמון הוא הכל בחיים, הוא אפילו מצליח להיות יותר חשוב מכך כשזה נוגע לקמפיין פרסומי, בעיקר בעולם ה-Social. נהוג להגיד שלגולשים יש זכרון קצר, וזה נכון במידה מסוימת, אבל אל תחשבו על ה"גולשים" כגוש אחיד אלא אחד עם סקטורים שונים בעלי זכרון שונה. ארגון שבדיוק עכשיו יצא מפרשה של תמחור יקר לא צריך להעלות קמפיין שבו הוא מציג את עצמו כשווה לכל כיס, וגוף שמייצר כותרות אקטואליות על אלימות משטרתית, עדיף שלא ייזום קמפיין שמבקש מגולשים להצטלם עם שוטר מיד לאחר מכן.
איך : יכול מאוד להיות שהמשבר של NYPD היה נמנע אם רק היו מנסחים אחרת את הציוץ הגורלי שפרסמו. הבקשה הכל כך "מרימה להנחתה" של "יש לכם צילום עם שוטר?" בתוספת להאשטאג המתחסד "myNYPD", הניבה את התוצאות שהיה קל לחזות מראש. למעשה, בחינה של היוזרים שהעלו תמונות לחשבון של משטרת ניו יורק מראה כי חלקם הם בכלל "טרולים" אשר מחפשים ליצור פרובוקציה, וככל הנראה לא באמת קורבנות של אלימות משטרתית בצורה זו או אחרת.
גולשים מסוג זה ניזונים מארגונים שמתנסחים בצורה בעייתית וקופצים על ההזדמנות להראות להם את טעותם. לכן, חשוב ביותר לערב איש תוכן וקריאייטיב בעל ניסיון בקמפייני Social שיודע לעטוף את המטרה השיווקית באריזה הנכונה.
קמפייני תוכן גולשים הם הלחם והחמאה של המדיה החברתית. הם מחברים בין הארגון ללקוחות שלו וממלאים זירות ממותגות בפיסות מחיי הצרכנים שאוהבים את המותג. אל תימנעו מליצור קמפיינים כאלו, רק זכרו לשאול את השאלות הנכונות לפני שמרימים את הווילון.
- 1.אין כמו אפליקציות פייסבוק (ל"ת)למי שנתקע ב-2009 24/04/2014 11:54הגב לתגובה זו
קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)ממיליונר גדול להומלס - איך איבד קווין ספייסי 70 מיליון דולר
בגיל 66 ואחרי קריירה מפוארת, השחקן שזכה ב-2 פרסי אוסקר וכיכב בסדרת בית הקלפים לצד סדרות וסרטים רבים, נותר כמעט חסר כל; הוא נלחם משפטית בטענות כי ביצע עבירות מין בקטנים, הגיע לפשרות מבלי להודות, והפסיד את התדמית ואת הכסף וגם - כמה מרוויחים שחקני אוסקר?
קווין ספייסי, השחקן זוכה שני פרסי האוסקר, חשף בריאיון לטלגרף כי הוא חי כיום ללא מגורים קבועים, נודד בין מלונות לדירות Airbnb בעקבות הוצאות משפטיות אדירות שהצטברו מאז 2017. "אני הולך לאן שיש עבודה. אין לי ממש בית", אמר ספייסי והוסיף כי "העלויות בשבע השנים האחרונות היו אסטרונומיות. כמעט ולא נכנס כסף, והכול יצא". הדברים נאמרו במקביל להופעתו בתל אביב בשבוע שעבר.
ספייסי, בן 66, בנה קריירה מזהירה שהחלה בשנות ה-80.ההכנסות העיקריות הגיעו משכר בסרטים, סדרות טלוויזיה והפקות שונות. בשיא הקריירה שלו, סביב 2017, ההון הנקי של ספייסי הוערך ב-70 מיליון דולר. חלק ניכר מהסכום נבע מהופעות בסרטים מצליחים, אך המקור המשמעותי ביותר היה הסדרה "בית הקלפים" של נטפליקס. הסדרה, ששודרה בין 2013 ל-2018, הניבה לספייסי 500 אלף דולר לפרק, מה שהצטבר לכ-50 מיליון דולר נטו עם בונוסים כמפיק. נטפליקס השקיעה בסדרה תקציב של מאות מיליונים, כאשר חלקו הגדול הופנה לשכר השחקנים הבכירים. ההצלחה של "בית הקלפים" גם חיזקה את מעמדו כשחקן מוביל, מה שהוביל לחוזים נוספים גדולים בתעשייה.
לפני "בית הקלפים", ספייסי גרף סכומים משמעותיים מסרטים קלאסיים. בסרט "החשוד המיידי" מ-1995, שבו זכה באוסקר הראשון שלו כשחקן משנה, השכר שלו לא פורסם רשמית, אך ההערכה היא שקיבל כ-1-2 מיליון דולר, בהתחשב בתקציב הסרט של 6 מיליון דולר והצלחתו הקופתית של 23 מיליון דולר. הסרט, שהפך אותו לכוכב בינלאומי, פתח בפניו דלתות לחוזים נוספים. על האוסקר השני שלו, עבור "אמריקן ביוטי" מ-1999, השכר עמד על כ-4 מיליון דולר, והסרט גרף 356 מיליון דולר בקופות בעולם, מה שהגדיל משמעותית את ערכו בשוק.
כמה מרוויח שחקן אוסקר בסרט?
סרטים נוספים תרמו להונו: "שבעה חטאים" מ-1995: כ-2.5 מיליון דולר; "המתווך" מ-1998, כ-5 מיליון דולר. בסך הכול, ההכנסות מסרטים בין 1995 ל-2010 הגיעו לכ-50 מיליון דולר, לפני ניכויי מסים והוצאות הפקה. ספייסי השתתף גם בסרטים כמו "אינטליגנציה מלאכותית" מ-2001, ששילם לו כ-3 מיליון דולר, ו"סופרמן חוזר" מ-2006, עם שכר של כ-10 מיליון דולר, כולל אחוזים מהרווחים. הסרט האחרון גרף 391 מיליון דולר בקופות, אך ההפקה הייתה יקרה במיוחד, מה שהשפיע על הרווחים הנקיים.
מעבר לשכר ישיר, ספייסי הרוויח מפרסומות, חוזי ייעוץ והפקות עצמאיות. הוא הקים חברת הפקה בשנות ה-90, "טריגר סטריט פרודקשנס", שייצרה סרטים מצליחים כמו "21" מ-2008, שגרף 183 מיליון דולר בקופות. ההערכה היא שהחברה הניבה לו 10-15 מיליון דולר. בנוסף, חוזים עם מותגי ענק כמו אמריקן אקספרס וסוני תרמו כ-5 מיליון דולר בשנה בתקופת השיא.
הכוכב הבא לאירוויזיון. קרדיט: מאקוהכוכב הבא לאירוויזיון בראש לוח השידורים
מוצאי שבת היתה בסימן קשת, ששלטה בלוח השידורים עם פער עצום במהדורה המרכזית ובפריים טיים
פריים טיים
השילוב של ריאליטי ואירווזיון הוא שילוב מנצח, וכך היה אמש, כש-"הכוכב הבא לאירוויזיון" עמדה בראש לוח השידורים, עם רייטינג של 18.6% רייטינג ו-477 אלף צופים. אחריה היתה "משחקי השף" של ערוץ 13, עם 8.9% רייטינג ו-224 אלף צופים, ואילו במקום השלישי היתה "הפטריוטים", שעמדה על 8.5%, אך עם יותר מספר צופים מאשר המקום השני, עם 233 אלף צופים. במקום האחרון היה הפרק המסיים של הסדרה התיעודית על ואנונו, עם נתון מכובד של 5.5% רייטינג ו-119 אלף צופים.
תוכניות אחה"צ וערב מוקדם
בשעות הצהריים המאוחרות, חדשות 12 עמדו בראש, עם מהדורה של ערד ניר שהחלה ב15:00 עם 3.4% רייטינג ו-91 אלף צופים ועלתה ב-16:00 ל-4.1% רייטינג ו-121 אלף צופים. היא שודרה מול שידורים חוזרים של רשת, עם "כלוב הזהב", שעמד על 1.3% רייטינג ו-33 אלף צופים בשעתיים הללו. לאחר מכן, ב-17:00, המספרים עלו דרמטית והמהדורה עם גדעון אוקו, ששודרה ב-17:00 עלתה ל-7.4% רייטינג ו-215 אלף צופים. השידור החוזר של רשת, עם משחקי השף, עמד על 2.1% ו-57 אלף צופים.
בהמשך הערב, ולקראת צאת שבת, המספרים המשיכו לעלות, כש-"פגוש את העיתונות" עמד על 11% רייטינג ו-276 במהדורה המוקדמת וברצועה שלאחר מכן עם נתונים דומים למדי, 10.9% ו-309 אלף צופים. מולו, המהדורה המוקדמת של "מוריה וברקו" היתה על 4.6% רייטיג ו-128 אלף צופים. ברצועה של 19:00 הצטרף ערוץ 14, עם המהדורה המוקדמת עם עידו טאובר, שעמד על 3.5% ו-95 אלף צופים.
לייט נייט
ברצועת הלייט נייט, "אברי ושרקי" היו בראש, עם 7.3% רייטינג ו-168 אלף צופים, שידור חוזר של רשת, עם "שנות ה-90" של היה במקום השני, עם 4.6% ו-117 אלף צופים, ואילו במקום האחרון היו חדשות הלילה עם שרה ב"ק, של ערוץ 14, עם 3.2% ו-81 אלף צופים.
