כדור הארץ אינטליגציה מרחבית
צילום: דאלי אי

הגל הבא של הבינה המלאכותית - אינטליגנציה מרחבית; מה זה ומי החברות שיהנו מכך?

מה זו "אינטיליגנציה מרחבית", איך היא תעזור לאנושות ואיך זה קשור לאנבידיה? 
עמית בר | (2)

הבינה המלאכותית שאנחנו מכירים כיום, כמו צ'אטבוטים ומודלים לשוניים, מתקדמת בקצב מסחרר. אבל מאחורי הקלעים, גל חדש של AI מתהווה – אינטליגנציה מרחבית. מדובר במערכות שיכולות "לראות" ולפעול במרחב ובזמן תלת-ממדי, וזה הולך לשנות את האופן שבו אנחנו מבינים את העולם ופועלים בתוכו.

 

מה זו אינטליגנציה מרחבית?

תחשבו על מודל AI שיכול להבין את המרחב כמו מפה תלת-ממדית של כדור הארץ, לחזות שינויים, ולפעול בהתאם. המודלים האלה מתמקדים ב"שכל מרחבי" – בינה שמבינה את העולם הפיזי ואת היחסים בין דברים בתוכו. וזה לא רק לשימושים כמו משחקים – אנחנו מדברים על חיזוי מזג אוויר, תכנון ערים, ואפילו לוגיסטיקה מתקדמת.

 

החברות שמובילות את התחום

אנבידיה: חיזוי אקלימי עם Earth-2 - אנבידיה, המובילה העולים בתחום הבינה המלאכותית, עובדת על פרויקט Earth-2 - בניית מודל גיאו-מרחבי שמשלב פיזיקה, סימולציות מתקדמות וגרפיקה ממוחשבת. המערכת הזו כבר משמשת גופים כמו NOAA (המנהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה בארה"ב) וחברות מטאורולוגיה נוספות, כדי לחזות אירועי אקלים קיצוניים.

Earth-2 מאפשר לתכנן טוב יותר אסטרטגיות להתמודדות עם סופות, שטפונות ואפילו שינויים אקלימיים. זה כלי שיכול להציל חיים – ולא רק באסונות טבע. לדמיין מערכת שמסוגלת לעזור לחברות לוגיסטיקה לחזות תנאי מזג אוויר שמשפיעים על שרשרת האספקה? זה כבר לא מדע בדיוני.

Niantic: הרבה מעבר לפוקימון גו - כן, Niantic היא החברה שמאחורי פוקימון גו, המשחק שהוציא מיליוני אנשים לרחובות. אבל מתברר שהיא עושה הרבה יותר מזה. במהלך השנים האחרונות, Niantic אספה מיליוני סריקות של מיקומים ברחבי העולם דרך השחקנים שלה. היום, יש לה את אחת המפות התלת-ממדיות המדויקות ביותר של כדור הארץ – מיפוי שמבוסס על נתונים מהשטח, ממש מהרגליים של השחקנים.

לדברי בריאן מק'קלנדון, סגן נשיא בכיר ב-Niantic, המפה של החברה היא המפורטת ביותר שיש בעולם. בחברה הסבירו שהאתגר הגדול הוא לשנות את המפה כי העולם דינמי ומשתנה כל הזמן ויש להם פתרונות לכך: הכוח של המודל הזה לגישתם שהוא מתעדכן כל הזמן ומתאים את עצמו לשינויים.

World Labs: מודל עולמי בקצב מהיר - פיי-פיי לי, אחת החוקרות המובילות בתחום ה-AI, מובילה את World Labs, סטארט-אפ שמתמקד ביצירת עולמות וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית. החברה גייסה 230 מיליון דולר השנה, והמודלים שלה מציעים ליצור עולמות אינטראקטיביים ברמת פירוט גבוהה בעלות נמוכה משמעותית מהטכנולוגיות הקיימות.

לדבריה, השפה המרחבית היא בסיסית כמו שפה מילולית, ואולי אפילו קדומה יותר. unlocking spatial intelligence היא המשימה הגדולה של הדור הבא.

 

איך זה הולך להשפיע עלינו?

הטכנולוגיות האלה לא רק מיועדות לחוקרים או לגיימרים. המודלים הגיאו-מרחביים יוכלו לשמש בתחומים כמו:

תכנון עירוני – יצירת ערים חכמות ומדויקות יותר.

לוגיסטיקה – חיזוי תנועה ומציאת דרכים יעילות יותר למשלוחים.

בידור – יצירת חוויות מציאות רבודה שלא ראינו כמותן.

חיזוי אקלים – להתמודד עם אירועי מזג אוויר קיצוניים מראש.

 

שאלות ותשובות על בינה מלאכותית ואינטליגנציה מרחבית

מה זה אינטליגנציה מרחבית ולמה היא חשובה?

זו מערכת AI שמבינה את המרחב והזמן בתלת-ממד. החשיבות שלה היא ביכולת לחזות ולפעול בעולם הפיזי בצורה מדויקת ומתקדמת, וזה רלוונטי כמעט לכל תחום.

למה Niantic נחשבת למובילה בתחום הזה?

כי יש לה מאגר נתונים עצום שנאסף ממשתמשים במשחקים כמו פוקימון גו. מדובר באחת המפות התלת-ממדיות המדויקות ביותר שנבנו אי פעם.

איך אנבידיה מנצלת את הטכנולוגיה הזו?

אנביידה משתמשת בכוח המחשוב שלה כדי לחזות אירועי מזג אוויר, לשפר סימולציות אקלימיות ולעזור לעסקים ולמדינות לתכנן טוב יותר.

מה עושה World Labs?

היא מפתחת עולמות וירטואליים מתקדמים מבוססי AI. המטרה היא להנגיש יצירת עולמות כאלה במחיר נמוך ובזמן קצר, כדי לפתוח אפשרויות חדשות בתעשיות רבות.

איך הטכנולוגיות האלה ישנו את החיים שלנו?

הן ישפיעו על תחומים כמו תחבורה, חינוך, בידור ותכנון עירוני. הן יכולות לעזור לנו להתמודד עם שינויי אקלים, לשפר את הערים שבהן אנחנו חיים, וליצור חוויות שלא ראינו כמותן.

האם אנחנו קרובים לראות את הטכנולוגיות האלה בפעולה?

חלק מהן כבר כאן, כמו Earth-2 של Nvidia שמשמשת לחיזוי מזג אוויר. אחרות, כמו המודלים של Niantic ו-World Labs, נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים וייתכן שנראה יישומים מסחריים שלהן בשנים הקרובות.

מי ירוויח מזה?

כולם – חברות טכנולוגיה, ממשלות, עסקים ואנשים פרטיים. הפוטנציאל הכלכלי עצום, וכל פריצת דרך תביא איתה גל של השקעות.

מה האתגר הכי גדול בתחום?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אבי 01/01/2025 09:10
    הגב לתגובה זו
    יותר חשוב לפתח אינטליגנציה רגשית EI. באמצעותה ניתן להניע אנשים עמים ומדינות בכל התחומים.זה הכיוון הנכון.
  • 1.
    תחשבו איך מוציאים ממכם כסף -מוכרים לכם אוויר (ל"ת)
    עושה חשבון 29/12/2024 16:01
    הגב לתגובה זו
ChatGPT  (גרוק)ChatGPT (גרוק)

איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?

תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?

עמית בר |
נושאים בכתבה ChatGPT


רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.

הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.

המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי

הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.

המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".

בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.