מתנה לחג: עקב אילוצים חוקיים, הפד' שוקל הקלות בבדיקות הלחץ לבנקים
המדדים בוול סטריט טרם החליטו האם הם יוצאים לראלי סנטה קלאוס, אבל ייתכן שהפד' בדיוק העניק סיבה לפחות לסקטור הפיננסים לצאת לראלי המסורתי. הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל רזרב, שמשמש גם כמפקח על הבנקים הודיע ביום שני לאחר המסחר שהוא שוקל שינויים משמעותיים ב"מבחני הלחץ" השנתיים שהוא מבצע לבנקים. במסגרת השינויים הנשקלים יתאפשר לבנקים להעביר את הערותיהם על המודלים בהם משתמש הפדרל רזרב, במה שנחשב כניצחון רגולטורי לבנקים. הפד' נדחף להחלטה הזו בעקבות החלטות משפטיות שהתקבלו בשנים האחרונות שמשנות את המסגרת החוקית של היחס בין הרשויות הרגולטריות לבין הגופים המפוקחים. מבחני הלחץ נוסדו לאחר המשבר הפיננסי הגדול בשנים 2007 - 2009, כשמאות בנקים פשטו את הרגל לנוכח משבר משכנתאות הסאב פריים. במסגרת מבחני הלחץ נבדקים הבנקים במצבי לחץ תיאורטים בהם הם נדרשים לספק נזילות גבוהה בזמן קצר. על פי התוצאות הפד' קובע כמה הון נדרשים הבנקים להחזיק כ"כרית ביטחון" לטובת מצבי חירום. אותו הון מספק תשואות נמוכות במיוחד אם בכלל, והאינטרס של הבנקים הוא להקטין אותו עד כמה שניתן. המשמעות הפיננסית של שינוי זה היא עצומה, שכן אם יש צורך להקצות פחות הון, אז הבנקים נדרשים לגייס פחות ולשלם פחות ריבית (או לדלל פחות את בעלי המניות במקרה של גיוס הוני), וכן נוצר יותר הון פנוי לצורך הלוואות מסוגים שונים, פעילות עסקית כגון רכישות ומיזוגים, חלוקת דיבידנד או לרכישות חוזרות. ביוני האחרון, בית המשפט העליון האמריקאי פסק באופן דרמטי נגד תקדים משנת 1984, לפיו להמלצת הרשויות הרגולטוריות יש תוקף חוקי בפרשנות החוקים. הפסיקה עסקה בערעור של חברת הנפט שברון בנוגע לפרשנות של הרשות הרגולטורית בנוגע לחוק שנוסח באופן מעורפל. הפסיקה התקדימית מערערת את כל היחסים בין רגולטורים למפוקחים בארצות הברית, בין השאר גם בתחום הבנקאי. כך בעניינו, בשנת 2010 נחקק חוק דוד-פרנק שמסמיך את הפד' לבצע מבחני לחץ ולבחון את ההון במאזן הבנקים. יחד עם זאת החוק אינו קובע כמה הון צריכים הבנקים להקצות לצורך מצבי חירום על פי אותם מבחנים, וזה נקבע על ידי הפד' על פי שיקוליו הוא, במה שכעת מהווה אתגר חוקי עבור הפד'. במסגרת ההקלות שנשקלות הודיע הפד' כי ייתכן שהוא יאפשר לבנקים להעיר הערות על מצבי הלחץ התיאורטים בהם הוא משתמש, וכן שייתכן שהתוצאות ייבחנו על פני ממוצעים דו שנתיים, כדי להפחית את השפעת התנודתיות השנתית. המדיניות החדשה תאפשר בעצם סוג של משא ומתן מול הבנקים לגבי משמעות תוצאות המבחנים, ותחייב את הפד' להתחשב בהערותיהם. לדברי הפד' השינויים לא אמורים להשפיע על היקף ההון הנדרש לשמש ככרית ביטחון. בהודעה שנמסרה נכתב כי "הנהלת הבנק הפדרלי מנתחת את מבחני הלחץ הנוכחיים לאור המצב החוקי המתפתח והוא נחוש להתאים את המבחן כדי לשפר את חוסנו". כאמור, במידה ואכן יווצרו דרישות הון מופחתות המשמעות היא רווחים גבוהים יותר לבנקים, מצד שני הפחתה שכזו משמעותה גם שהבנקים יהיו יציבים פחות במצבי משבר. נזכיר, כי בשנת 2024 שני בנקים פשטו את הרגל, ובשנת 2023 חמישה. בשנים 22 ו-21 לא נרשמו פשיטות רגל במערכת הבנקאות האמריקאית בכלל ובשנים 20, 19 פשטו את הרגל 8 בנקים שונים. מבחני הלחץ סייעו להפחית באופן דראסטי את פשיטות הרגל במערכת הבנקאית. לשם השוואה בשנים 2009, 2010 ו-2011 פשטו את הרגל 140, 157 ו-92 בנקים בהתאמה, בשנה שלאחר מכן ירד המספר לכ-50 ומאז המשיך לרדת בחדות עד לרמה האפסית בה הן מצויות כיום. יחד עם זאת, הירידה בפשיטות הרגל לא מיוחסת רק למבחני הלחץ כמובן. העובדה שכל כך הרבה בנקים פשטו את הרגל בשנות המשבר "ניקתה" את התעשייה מארגונים חלשים, ובנוסף גדל כוחם של הבנקים הגדולים שתפסו נתח שוק הולך וגדל בין השאר באמצעות רכישות. התוצאה היא שבשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2024, החלק של ארבעת הבנקים הגדולים בתעשייה ברווחי התעשייה כולה הוא הגבוה ביותר מזה עשור, ועומד על כ-44%.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"
מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"
JP Morgan מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".
לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים".
עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר
בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.
"סגור את הדבר הארור הזה"
דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל.
- אלוני חץ: רכישת אחזקות ג'יי פי מורגן בקאר - הושלמה
- ג'יימי דיימון: "המשבר בבנקאות לא הסתיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה, שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.
