המס על רווחים כלואים הפך להיות הטבה על חלוקת דיבידנדים
המס על רווחים כלואים שנועד להיות "המקל" שיגרום למתחמקים ממס לחלק דיבידנדים שימוסו במס, הופך בהדרגה להיות "גזר". חברות ושותפויות עם דגש על המקצועות החופשיים - רואי החשבון, עורכי הדין, רופאים, יועצי מס, סוכני ביטוח ועוד, משלמים מס נמוך כי הם פועלים תחת שותפויות או תחת חברות. בדרך הזו הם משלמים מס חברות של 23% ולא מס על שכירים שמגיע ל-50%. הרווח שלהם הוא כפול - הם גם לא משלמים מס והם גם יוצרים הון גדול יותר שצובר רווחים ותשואה.
רשות המסים והאוצר החליטו להשתמש בגזר כדי שהם יחויבו לחלק דיבידנדים שמביאים אותם לשיעור מס משמעותי (שעם מס יסף אפילו עולה על המס לשכירים), אלא שבדיונים במסגרת ועדת הכספים, הצליחו רואי החשבון ועורכי הדין לשנות את רוע הגזרה. הם הפכו את החוק החדש לכזה שאפילו מיטיב עם הגופים האלו.
כך למשל, בעוד שבעבר הם הציעו שתהיה הקלה על חלוקת דיבידנד בשנת 2025 לגופים האלו כדי לגרום להם לחלק ולהגדיל את הקופה, הרעיון הזה חוזר בדלת האחורית. הגופים האלו, כך מסתמן בפשרה, יוכלו לחסל את חברות הארנק במיסוי נמוך. זה בדיוק כמו לחלק דיבידנד במיסוי נמוך. בהינתן המס החדש של 2% על רווחים כלואים, ברור שאין כדאיות כלכלית לחברות הארנק וכנראה גם לשותפויות וגופים נוספים (כל מקרה לגופו), ואפשרות לפרק את החברות במיסוי נמוך הוא מתנה ענקית.
האוצר בעצם חוזר לרעיון הגזר, למרות שהצהיר שהוא דוגל בשיטת המקל. זה אומנם יביא למסים רבים, אבל זו כניעה גדולה כי היה אפשר לקבל הרבה יותר. בשיחות פנימיות באוצר מסבירים כי קיימת אכזבה מהגיבוי של השר בצלאל סמוטריץ' ומועדת הכספים, בראשות משה גפני.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף וכפי שדיווחנו כאן, הגופים שעליהם יוטל המס על רווחים כלואים יכולים לדחות את המס באם הם ישלמו דיבידנד בשיעור נמוך מאוד מסך הרווחים הכלואים - 6% בלבד. הרווחים האלו הם לא הרווחים הצבורים, אלא הרווחים הצבורים בניכוי השקעות ושימושים שונים, כך שבפועל, מדובר על מספרים נמוכים משמעותית ברוב המקרים מהרווחים הצבורים. כמו כן, מדובר על תשלום דיבידנד נמוך במיוחד שייספק להם פטור מהמס, וצריך לזכור שהרווחים השוטפים לא ייחשבו במלואם לרווחים ברי חלוקה, אלא רק מעל 25% ומעל סכום של 500 אלף שקל - כך לפי הפשרה המסתמנת.
כשחושבים על זה מבינים שהאוצר יכל היה להעלות את המיסוי ב-2% לתקופה של שנתיים ולסגור עניין, מבלי לייצר כעת מבול של תכנוני מס, פטורים, חוסר יכולת אכיפה ואינסוף פרצות.
כשמתעמקים בגזרות הכלכליות בתקציב 2025, מבינים שקיבלנו מצב שלא ייאמן - בשעה שגוזרים על כל משפחה ממוצעת גזרות שנתיות של 10 אלף שקל, נותנים מתנה לעשירים.
- 11.דיוני החוק 22/12/2024 20:03הגב לתגובה זוהחוק מסובך מאד תצפו בועדת הכספים בשידור חי. בלגן אחד שלם. אין מענה לעסקים קטנים, אין שום הטבות . אין תקדים כזה בעולם . תשאלו את עצמכם : למה האוצר עצר במחזור של 30 מיליון ? למה לא הלכו לכסף הגדול? למה החריגו את כל המיוצגים - עיני לא צרה בהם. והעסקים הקטנים ? אפס הבנה של האוצר … עצוב מאד, חוק שהוא בכייה לדורות
- 10.עסקים קטנים 22/12/2024 14:48הגב לתגובה זומי דואג להם ? מי מייצג אותם ? שפכו את התינוק עם המים … עסק קטן שיש לו אפילו רק 2 עובדים או שלושה חייב לשמור כרית הון ,כי בכל המכרזים , למשל בתחום המיחשוב בודקים חוסן פיננסי !!! ללא הכרעת הון העסק קטן לא יכול להתחרות , חיסלתם אותו . ברור שהמדינה. צריכה כסף אז למה האוצר החריג כמעט את כל החברות ??? הלכו איפה שנוח … בטוח שהאוצר לא התכוון לפגוע בקטנים חייבים לעזור להם לגדול לגדול לגוון להיכנס לעוד תחומים !!! את הכל חיסלו עכשיו שכופים חלוקת דיבידנד לא יישאר כסף ומה קורה עם עסק שהשקיע בנדלן מסחרי ואין כבר מזומן ??? איך יחלק??? מה הפתרון ?
- 9.רון חולדאי 22/12/2024 14:43הגב לתגובה זואיזה כתבה מנותקת.. לא הזכרת שהרצון של האוצר למיסוי כזה לא קיים בשום מקום בעולם ולכן זאת לא מתנה לעשירים אלא הכבדה עליהם ואולי קצת פחות ממה שהאוצר תכנן
- 8.אריסטו 22/12/2024 12:39הגב לתגובה זומדובר חוק רטרואקטיבי החוק מפלה בין חברת מעטים לבין חברות אחרות מס הכנסה קובע איזו פעילות היא לגיטימית ואיזה תיקנס וק כזה צריך להתקבל כחוק שדנים בפני עצמו עם זמן ודיון נאות, ולא בחופזה כשהוא נחבא תחת חוק ההסדרים. להזכיר חוק מיסוי מעל 3 דירות חוק כזה צריך להתקבל כחוק שדנים בפני עצמו עם זמן ודיון נאות, ולא בחופזה כשהוא נחבא תחת חוק ההסדרים.
- 7.ff 22/12/2024 09:45הגב לתגובה זוגם אני רוצה לשלם 2% על דיבידנד כשאני מקבל אותו בתיק המניות למה הפליתי?
- לא הבנת. אין שני אחוז על דיוידנד (ל"ת)יער דורון 22/12/2024 10:52הגב לתגובה זו
- 6.העשירים מתעשרים העובדים והעניים מהדקים חגורות (ל"ת)עושה חשבון 22/12/2024 09:08הגב לתגובה זו
- 5.דניאל 22/12/2024 08:50הגב לתגובה זוחשוב מאוד לבטל מיסוי הוני על אופציות לעובדי ההייטק בטענה שהחברות לא מכירות בהוצאה, חברות אשר ממילא זוכות למס זניח ולכן אין משמעות להוצאות אצלן. מדובר בשווי גבוה יותר מאשר חברות הארנק. חובה לבטל את ההטבה הזו.
- סרגיי 24/12/2024 03:58הגב לתגובה זומיסוי הון על אופציות זה דבר מקובל. לך תבדוק את המס בקנדה. גם ככה חצי מהחברות היום חושבות פעמיים אם לפתוח פה בכלל את הפעילות
- האיש הירוק 22/12/2024 12:03הגב לתגובה זומדובר בחברות גלובאליות, לא ממש בעייתי לעובדים לארוז וללכת. במקום להמתין לשנתיים, ובנתיים לשלם כאן עוד מס (כולל מס לפי רולינג של אקוויטי בזמן הזה) פשוט יעברו לפני כן. יהיה שוויוני יותר? כן. יהיו יותר תקבולים, בטווח הבינוני ארוך? סביר להניח שלא.
- 4.מנשה 22/12/2024 08:36הגב לתגובה זוככה זה תמיד. האוצר רוצה כסף, ורוצה עכשיו, ומי שאין לו סבלנות צריך לשלם. מול השכירים הוא יכול להיות קשוח,
- 3.ZZ 22/12/2024 08:25הגב לתגובה זו1. החברות הללו משמלות את רוב המס בארץ במספרים.. לא באחוזים 2. הרווח הצבור מושקע ומשלם מס על הרווחים שלא תמיד ניתן להשקיע באות ה דרך וקלות והגנת בע"מ 3. חלק מהקווחים חוזר במשכורות ודיבידנדים חלקיים שמושכים בעלי העיניין 4. שיטה נכונה וקיימת בכל מקום בעולם - ההפך ברוב המקומות מס חברות יותר נמוך משמעותיתי 5. רוצה שיוויון שיפתחו השכירים חברות בעמם וישךמו מיס דו שלבי - אה נכון זה מסובך ויקר... תתבישו - כול הגזירות היחו צריכות להיות לשנה שנתיים או אחוז מהמחזור חדש פעמי מס מלחמה וזהו... המלחמה זה חד פעמי כול הגזירות זה כאן להישאר...
- 2.כלכלן פרקטי 22/12/2024 08:13הגב לתגובה זוההחלטה לסגור את חברות הארנק זה תיקון טעות גדולה היסטורית של האוצר
- 1.סמירנוף 22/12/2024 08:04הגב לתגובה זוכאשר כל הכסף זורם למימון החרדים וההתנחלויות
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
