בנק ישראל: למתקפות הח'ותים השפעה שולית על הייצוא והייבוא הישראלי
מתקפות הח'ותים על ספינות בים האדום כמעט ולא השפיעו על הייבוא והייצוא של סחורות מישראל, כך עולה ממחקר שמפרסמת היום חטיבת המחק בבנק ישראל. עם זאת, להתקפות הייתה השפעה ניכרת, לתקופה ממושכת, על היקף היבוא מאסיה, מאוקיאניה וממזרח אפריקה למדינות OECD אחרות בים התיכון דוגמת יוון, טורקייה, איטליה, צרפת וספרד.
החל משלהי חודש נובמבר 2023, החלו החות'ים לתקוף כלי שיט במפרץ עדן ובים האדום. התקפות אלו מאיימות על נתיב שיט בין-לאומי מרכזי בין דרום- ומזרח-אסיה ואוקיאניה (להלן אסיה-אוקיאניה) לבין הים התיכון ואירופה. בשנת 2023 עברו דרך תעלת סואץ שבצפון הים האדום כ-22% מהתעבורה הימית העולמית של מכולות (במונחי משקל). כתגובה להתקפות הסיטו חברות הספנות את מסלולן של אניות מטען מנתיב השיט הקצר יותר דרך הים האדום לנתיב השיט שמקיף את כף התקווה הטובה באפריקה. פוטנציאל הפגיעה מההסטה של נתיבי השיט מהים האדום לכף התקווה הטובה הוא משמעותי, במיוחד באזור הים התיכון עקב הארכת מרחקי השיט. כך למשל, מרחק השיט בין סין לישראל גדל בכ-114% בעקבות ההסטה של הנתיבים.
על פי ניתוח שנערך על ידי חגי אטקס מחטיבת המחקר של בנק ישראל וניצן פלדמן מאוניברסיטת חיפה, הרכב סחר החוץ של ישראל מצביע על כך שמלכתחילה הפגיעה ביצוא הישראלי עשויה להיות מוגבלת משום שרק כ-3.4 מיליארד דולר, שהם כ-5% מסך יצוא הסחורות הישראלי, משונעים דרך הים לאסיה ולאוקיאניה. לעומת זאת, היבוא הימי מאזורים אלו לישראל הסתכם בשנת 2023 בכ-20 מיליארד דולר, שהם כחמישית מסך היבוא האזרחי.
אולם, הניתוח העלה שסך היבוא הישראלי מאסיה ומאוקיאניה לא ירד באופן חריג לאחר התקפות החות'ים - הן באופן מוחלט והן ביחס ליבוא משאר העולם. גם מחירי היבוא לישראל, שכוללים עלויות תובלה וביטוח, לא עלו בשיעור משמעותי במחצית הראשונה של שנת 2024. אם כן, ההשפעה של התקפות החות'ים ושל ההסטה של נתיבי השיט בעקבותיהן על סחר החוץ הישראלי היתה ככל הנראה מוגבלת.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור: בנק ישראל
בניגוד לישראל, היתה להתקפות החות'ים השפעה ניכרת, אך זמנית, על היקף היבוא מאסיה, מאוקיאניה וממזרח אפריקה למדינות OECD אחרות בים התיכון (יוון, טורקייה, איטליה, צרפת וספרד): יבוא זה ירד בדצמבר 2023 והתאושש ברוב מדינות אלו באביב 2024. התקפות החות'ים על כלי שיט בים האדום פגעו לא רק בסחר הימי של מדינות הים התיכון, אלא גם בתובלה הימית ברמה העולמית. בתחילה גרמה ההסטה של נתיב השיט מהים האדום לעליית מחירי התובלה מסין לאירופה ולים התיכון, ולירידה של כ-10% בערך הסחר בין צמדי מדינות שדרכן עובר נתיב השיט הקצר דרך הים האדום ואילו הסחר בין צמדים אחרים של מדינות לא ירד בשיעור משמעותי.
בשלב השני, בחודשים פברואר-מרץ 2024, נרשמה עלייה במחירי התובלה גם בנתיבי שיט שאינם עוברים בים האדום כגון מסין לחוץ המערבי של ארצות הברית, במקביל להתמתנות עליות המחירים בנתיבי השיט מסין לאירופה ולים התיכון. כמו כן התאושש הסחר בין מדינות שהסחר הימי שלהן משונע בדרך כלל דרך הים האדום. עלייה זו במחירי התובלה מסין לארצות הברית, התמתנות העלייה במחירי התובלה מסין לאירופה והתאוששות הסחר שמשונע בדרך כלל דרך הים האדום, עולים בקנה אחד עם הסטה של אמצעי תובלה ימיים, כגון אניות ומכולות, מנתיב השיט הטרנס-פסיפי, וככל הנראה גם נתיבי שיט אחרים, אל נתיבי שיט מאסיה-אוקיאניה לאירופה ולים התיכון.
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
מקור: בנק ישראל
כותבי המחק מציינים, כי ניכר שישראל – למרות היותה היעד המוצהר להתקפות החות'ים, בולטת כיוצאת דופן ולא סבלה בעקבות התקפות אלו מירידה חריגה ביבוא מאסיה-אוקיאניה. ניתן להצביע על כמה סיבות אפשריות למצב החריג של ישראל: ראשית, סך היבוא האזרחי לישראל ירד בעקבות פרוץ המלחמה, כך שייתכן שהירידה ביבוא מאסיה-אוקיאניה מוסכה על ידי הירידה הכללית בערך היבוא.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
