בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים
בלעדי

התקציב יוגש מחר ויעלה להצבעה ביום ראשון

שר האוצר טען שהעיכובים בהגשת התקציב, שהביאו לכך שהוא יאושר בכנסת רק בשנה הבאה, נבעו משינויים במצב המלחמה; כפי שדיווחנו הבוקר נכונות להגיע לפשרה בנושא הרווחים הכלואים
איתן גרסטנפלד | (1)

במסגרת הדיונים שהתקיימו היום בוועדת הכספים על הרווחים הכלואים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הדגיש, כי התקציב יוגש מחר ויעלה להצבעה ביום ראשון. לדבריו הסיבה שהתקציב עבר מאוחר, נוגעת לשינויים במצב המלחמה, מה שגרם לעדכונים של תקציבים.

בדבריו טען סמוטריץ' כי התקציב יהיה סוג של מתווה לכמה שנים. בנוגע למיסוי הרווחים הכלואים, מסתמנת ההבנה של שני הצדדים כי יש צורך להגיע לפשרה. כפי שדיווחנו מוקדם יותר היום, המס שעורר התנגדות עזה מצד גורמים שונים, יידחה באם החברה-שותפות יחלקו רווחים צבורים בשיעור מסוים. כעת, עיקר הדיונים יהיו סביב שיעור החלוקה הנדרש כדי שלא יהיה מס על רווחים כלואים. יהיו כמובן סעיפים נוספים שישתנו, אך המס יעלה לחקיקה.

העיכוב המתמשך בהגשת התקציב הביא לכך ששנת 2025 תפתח עם תקציב המשכי זמני. המשמעות היא שבכל חודש המשרדים הממשלתיים יתוקצבו ב-1/12 מתקציב המדינה לשנת 2024, עד לאישור הסופי של התקציב בכנסת. אתמול בלילה אושרה בקריאה ראשונה הגדלת תקרת הגירעון לשנת 2024 לשיעור של 7.7%, וכן הגדלה של 33.1 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה בתקציב 2024.

"הסיבה שהתעכבתי זו המלחמה, ניסיתי למצוא את הנקודה עם מקסימום הוודאות. אם הייתי מביא את התקציב מוקדם מידי, שלא ידענו לאן הולכת המלחמה בצפון, היום אנחנו יודעים הרבה יותר לאן הולכים. כעת התקציב יהיה הרבה יותר אמיתי. אני חושב שזה לא נורא שהמשק יתנהל בתקציב 1 חלקי 12 בינואר, יהיו דיונים מאוד אינטנסיביים כאן כדי לקיים דיוני עומק אמתיים, ותוכלו לראות את החלופות, תהייה בפני חברי הכנסת התמונה הכוללת. בנסיבות שנוצרו היה לא נכון להביא אותו מוקדם מידי", טען סמוטריץ' במענה לטענות מצד חברי הכנסת לדחייה של הנחת התקציב והשלכותיה.

בדרך להסכמות על הרווחים הכלואים?

שר האוצר אמר את הדברים במסגרת הדיון בוועדת הכספים על אחד הסעיפים הנפיצים ביותר בתקציב - הרווחים הכלואים. באוצר מבקשים להגדיל ב-10% את המיסוי על רווחים של חברות פרטיות שלא חילקו דיבידנד. למעשה החוק מנסה לתקן את העיוות שמאפשר לחברות פרטיות, לרוב של עורכי דין, רואי חשבון, רופאים וכדו', לשלם מס מופחת של 23% על רווחיהם.

לדברי סמוטריץ' כל המטרה של המהלך "היא לסתום פרצה שנשענת על המיסוי הדו שלבי, כאשר חברות נמנעו מלשלם מס אמת. האלטרנטיבה היא לקחת את ההכנסות האלה ממקומות אחרים, הרבה פחות נכונים והרבה פחות צודקים. המהלך יכניס 10 מיליארד שקל לקופת המדינה בשנה הראשונה".

כפי שפורסם היום בביזפורטל לראשונה, באוצר הביעו נכונות להגיע לפשרה מול המגזר העסקי, בתנאי שהחברות יחלקו אחוז מסויים מהרווחים כדיבידנד. "את מרבית התוכנית העסקית אנחנו מעבירים בהסכמה. יש לי תחושה שגם סביב העקרונות יש הסכמות, יש דיונים על חלופות, אני בטוח שהוועדה תעשה את עבודתה נאמנה. אני מאמין שהמתווה הכללי הוא נכון ואותו צריך לדייק. אני מאמין שנגיע להסכמות עם הוועדה והמגזר העסקי", אמר סמוטריץ'.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ערן 03/12/2024 12:58
    הגב לתגובה זו
    שר אוצר רוצה לבטל את המיסוי השלבי מתוך בורות או(אולי) גרוע מזה מתוך ידיעה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל