זה מס צודק, כי הוא משווה בין שכירים "פשוטים", לאנשים שמרוויחים הרבה כסף ומצליחים להתחמק ממס דרך שותפויות וחברות - כלומר בכלים משפטיים. אין הצדקה שעובד בבנק ישלם מס של עד 50%, ורואה חשבון, עורך דין או רופא שעובד תחת חברה (שהיא בסוף - הוא), ייהנה ממס מופחת של 23%.

המס על רווחים כלואים הוא מס על עשירים, רובו הגדול (מעל 80%) על העשירון העליון, חלק מרכזי ממנו על המאיון העליון. באוצר מצפים ל-10 מיליארד שקל של הכנסות בשנה הראשונה, אבל באוצר גם מבינים את הקושי לעמוד מול לובי מאוד גדול וחזק של רואי חשבון ועורכי דין לצד המגזר העסקי שצועק שאם המס הזה ייגבה זו תהיה פגיעה אנושה בהשקעות ובעסקים. פגיעה תהיה, אבל היא תהיה קטנה מאוד. בכל מקרה, יש כבר סימנים של גמישות בין הצדדים ונראה שתתאפשר דחיית מס תחת חלוקה של רווחים כלואים בהיקף משמעותי.

הלוביסטים, רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס, גם טוענים שאי אפשר לשנות את כללי המשחק תוך כדי תנועה, שזו "פצצה" במבנה החברות והמבנה הזה מקובל בעולם. זה לא מדויק. ישראל הוכיחה שהיא יכולה לשנות את המשחק תוך כדי שינוי כללי המשחק פעם אחר פעם ואפילו באופן בוטה וגס יותר מהמקרה הזה. חוץ מזה, בעולם יש כל מיני סוגים של מבנים ותשלומים למס הכנסה בגין עבודה של העשירון העליון, זה לא נכון שיש תכנון מס גורף בעולם לעשירים דרך הקמת חברה וקבלת ההכנסות דרכה. 

למיסוי הזה יהיו השלכות, לא בטוח שמאוד גדולות, ומבחינת התועלת - הזרמה של מיליארדים לקופה, הרי שהיא עולה על העלות.

• הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
• הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסוגיות האלו ייפתרו דרך חידוד התקנות או דרך הפרקטיקה שתיווצר בהמשך. אבל שאלת השאלות היא מה יהיה בוועדת הכספים ומה ואיך בסוף יוגש המס לממשלה. ככל הנראה זה יהיה מרוכך יותר ממה שהאוצר ביקש.

כעת, לביזפורטל נודע שצפוי להיות מנגנון ריכוך שיאפשר דחייה של המס על רווחים כלואים בסך 2% בשנה, אם החברות יחלקו שיעור מסוים מהרווחים הראויים שלהם לחלוקה. ככל הנראה הם יצטרכו לשלם  כ-50%-30% מהרווחים הראויים לחלוקה בלבד ובזה יידחה להם המס לשנה הבאה וחוזר חלילה - גם בשנה העוקבת יהיה מנגנון של דחייה. 

האמת שזה פתרון טוב ונכון, הצדדים יתווכחו בעיקר על שיעור החלוקה הנדרשתל כדי לקבל פטור מהמס הנוסף. אבל גם אם תהיה התחייבות לחלוקה של שליש מהרווחים הראויים לחלוקה הצבורים בכל שנה, הרי שזה הישג לקופה הציבורית.

• האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...

עדכון מוועדת הכספים: שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' התייחס לחוק מיסוי "רווחים כלואים": "כל המטרה פה היא לסתום פרצה שנשענת על המיסוי הדו שלבי, כאשר חברות נמנעו מלשלם מס אמת. האלטרנטיבה היא לקחת את ההכנסות האלה ממקומות אחרים, הרבה פחות נכונים והרבה פחות צודקים. יכניס 10 מיליארד ₪ לקופת המדינה בשנה הראשונה"

"זאת סוגיה חשובה ומשמעותית, נמצאים פה אנשי נשיאות המגזר  העסקי ואנחנו עוד בשיח. צריך לומר תודה כי את מרבית התוכנית העסקית אנחנו מעבירים בהסכמה. יש לי תחושה שגם סביב העקרונות יש הסכמות, יש דיונים על חלופות, אני בטוח שהוועדה תעשה את עבודתה נאמנה. אני מאמין שהמתווה הכללי הוא נכון ואותו צריך לדייק. אני מאמין שנגיע להסכמות עם הוועדה והמגזר העסקי.

"אנחנו לא מטילים שום מס חדש, אנחנו בסה"כ מבקשים לתקן מצב בו אנשים או חברות ניצלו פרצות ונמנעו מלשלם מס שהיו צריכים לשלם, המטרה שלנו להביא לתשלום מס אמת. מרבית אזרחי מדינת  ישראל משלמים אחוזי מס מסוים, ויש מי שהתאגדו שכתוצאה מהמיסוי הדו שלבי נמנעים מלשלם מס. כל אחד מאיתנו משלם מס ואחרי שנתן למדינה את חלקה משקיע את כספו. הדבר הזה הוא לא צודק ולא נכון, אנחנו רוצים ששיעורי המס יהיו כמה שיותר אחידים, ולא שפערים יהוו תמריץ לעסקים להתאגד בצורות מסוימות. אנחנו לא רוצים שהשאלה האם לפעול כעצמאי או חברה בע"מ יושפע כתוצאה מהמיסוי, לכן בקצה אנחנו רוצים שכולם ישלמו פחות או יותר אותו דבר. 

"עשינו הכל, עשינו לא מעט צעדים של מיסוי כדי לממן את המלחמה, עשינו הכל כדי לא לגעת במס חברות, אנחנו מבינים שצריך לעודד את הפעילות עסקית. המיסוי בשני השלבים זה נכון כל עוד הכסף נשאר בחברה ונשאר לפעילות ריאלית לחיזוק החברה, מה קורה אם הכסף הוא משלח יד של בעל המניות היחידי בחברה, והכסף הזה מושקע בהשקעה פסיבית? זה כסף שכמו שכולנו משקיעים את הנטו שלנו, היה אמור להיות מחולק לדיבידנד, תשלם את המס למדינה ואת היתרה תשקיע, כמו שעושים כולם. 

"אנחנו רוצים ללכוד רק את אותו כסף שבמהות שלו היה צריך להיות מחולק ורק לאחר מכן מושקע. נאמר שיש 100 מיליון שקל כאלה ונניח שהם עושה 8 אחוז, והם עושים הרבה יותר, אבל מתוך 100 מיליון שקל חלק שייך למדינה. בערך שליש מהכסף הזה הוא כסף שלנו, מה אנחנו מבקשים, חלק מהרווח. היינו צריכים לקחת 30 אחוז, לקחנו רק 2 אחוז מהרווח. מה זה ה-2 אחוז? זה רווח ההון שהעסק הרוויח על אותו כסף שהיה אמור להרוויח למדינה ונשאר אצלו. 

"השוק יעשה את שלו, מי שחושב שעדיף לו להשאיר את מימון הביניים אצלו, כי הוא יודע לעשות יותר רווח, הוא יתן לנו, הכוונה לאזרחים את הכסף שלנו, כי אחרת אנחנו צריכים לקחת את זה ממקורות אחרים, מהאזרחים, ממס חברות, ממקורות אחרים. רגע לפני שמעלים מס, בואו נוודא שמי שצריך לשלם משלם. או אם אנחנו שותפים, תן לנו רק את הרווח שאתה משיא על החלק שהוא שלנו, רק את הרווח. 100 מיליון, 70 שלו, 30 שלנו, תן לנו את הרווח על ה-30. ברגע שאתה משקיע השקעה פסיבית כסף שלא חילקת, תן לי את החלק שלא חילקת, אם לא כלכלי לך, בוא ניפרד כידידים. אם בעל העסק חושב שהוא יכול להרוויח יותר, שיתן לנו את החלק שלנו, בצורה המינמיסלטית ביותר וירוויח יותר.

"החרגנו הרבה מאוד חברות ציבוריות, השארנו גם כרית כי אולי תפסיד, יהיה פה דיון ואם הוא ענייני תעשו תיקונים. תמיד שבונים מתווה אי אפשר לדייק במאה אחוז. כל המטרה פה היא לסתום איזו פרצה שנשענת על המיסוי הדו שלבי, שהוא נכון לעצמו. האלטרנטיבה היא לקחת את ההכנסות האלה ממקומות אחרים, הרבה פחות נכונים והרבה פחות צודקים. 

"אנחנו מעריכים שהדבר הזה יכניס 10 מיליארד ₪ בשנה הראשונה, אח"כ תהייה ירידה, אבל זה אמור להכניס 5 מיליארד ₪ בכל שנה, זה הרבה מאוד כסף. החלופות האחרות הרבה פחות טובות. 

"מדובר בסוף על סה"כ אחוז 1, כל החברות האלה, זה בסה"כ אחוז 1 מהפעילות המשקית, גם אם טעינו ואני לא חושב. קשה להגיע להסכמות במשרד האוצר, הפעם כולם חושבים שהמהלך הזה נכון, גם בנק ישראל, ישבתם אצלנו הצעתם הצעות חלופיות והוא לא חשוב שהן נכונות. הוצאנו את זה להערות הציבור, הטמענו חלק מהערות, קיימנו עם המגזר העסקי שיח, חלק מהערות הטמענו. אני משוכנע שהחוק לא יצא כמו שהוא נכנס, ויהיה פה דיון עם נציגי השוק והנציגים שלנו, אני חושב שהמודל כמודל הוא המודל הנכון. הוא צריך להיות בסיס לדיון וממנו צריך לדייק את הקבוצה הנכונה. העיקרון הוא נכון, צודק, מוסרי תואם את עיקרון השקילות, הייתה פרצה בחוק שאפשרה את המצב, וכל חלופה אחרת הרבה פחות טובה".