בצלאל סמוטריץ משה גפני הכנסת
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
בלעדי

מסתמן: המס על רווחים ראויים לחלוקה יידחה בשנה - זה התנאי

המס על הרווחים הכלואים, שעשוי להגדיל את הכנסות המדינה ב-10 מיליארד שקל, מגיע היום לוועדת הכספים, ולביזפורטל נודע, כי על רקע הלחצים האדירים, צפוי להיות מאושר מנגנון ריכוך שיאפשר דחייה של המס במידה והחברות יחלקו שיעור מסוים מהרווחים
איתן גרסטנפלד | (5)

המס על הרווחים הכלואים עולה הבוקר לדיון בוועדת הכספים של חבר הכנסת משה גפני.

זה מס צודק, כי הוא משווה בין שכירים "פשוטים", לאנשים שמרוויחים הרבה כסף ומצליחים להתחמק ממס דרך שותפויות וחברות - כלומר בכלים משפטיים. אין הצדקה שעובד בבנק ישלם מס של עד 50%, ורואה חשבון, עורך דין או רופא שעובד תחת חברה (שהיא בסוף - הוא), ייהנה ממס מופחת של 23%.

המס על רווחים כלואים הוא מס על עשירים, רובו הגדול (מעל 80%) על העשירון העליון, חלק מרכזי ממנו על המאיון העליון. באוצר מצפים ל-10 מיליארד שקל של הכנסות בשנה הראשונה, אבל באוצר גם מבינים את הקושי לעמוד מול לובי מאוד גדול וחזק של רואי חשבון ועורכי דין לצד המגזר העסקי שצועק שאם המס הזה ייגבה זו תהיה פגיעה אנושה בהשקעות ובעסקים. פגיעה תהיה, אבל היא תהיה קטנה מאוד. בכל מקרה, יש כבר סימנים של גמישות בין הצדדים ונראה שתתאפשר דחיית מס תחת חלוקה של רווחים כלואים בהיקף משמעותי.

הלוביסטים, רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס, גם טוענים שאי אפשר לשנות את כללי המשחק תוך כדי תנועה, שזו "פצצה" במבנה החברות והמבנה הזה מקובל בעולם. זה לא מדויק. ישראל הוכיחה שהיא יכולה לשנות את המשחק תוך כדי שינוי כללי המשחק פעם אחר פעם ואפילו באופן בוטה וגס יותר מהמקרה הזה. חוץ מזה, בעולם יש כל מיני סוגים של מבנים ותשלומים למס הכנסה בגין עבודה של העשירון העליון, זה לא נכון שיש תכנון מס גורף בעולם לעשירים דרך הקמת חברה וקבלת ההכנסות דרכה. 

למיסוי הזה יהיו השלכות, לא בטוח שמאוד גדולות, ומבחינת התועלת - הזרמה של מיליארדים לקופה, הרי שהיא עולה על העלות.

המס צודק - הוא יעבור עם שינויים

המס על רווחים כלואים הוא מאוד מורכב, וקשה לביצוע. מתי מדובר על כסף שמשמש את החברה ומתי זו "חברת ארנק", מתי זו עסקה מלאכותית שנועדה למנוע תשלום מס? איפה עובר הגבול בין חברה שהרווחים שלה נחשבים רווחים כלואים לכזו שהיא חברה שהרווחים שלה "תקינים" והיא לא מחויבת לשלם מס? יש כאן הרבה מאוד סוגיות קשות ומורכבות. סוגיות אפורות.

הסוגיות האלו ייפתרו דרך חידוד התקנות או דרך הפרקטיקה שתיווצר בהמשך. אבל שאלת השאלות היא מה יהיה בוועדת הכספים ומה ואיך בסוף יוגש המס לממשלה. ככל הנראה זה יהיה מרוכך יותר ממה שהאוצר ביקש.

כעת, לביזפורטל נודע שצפוי להיות מנגנון ריכוך שיאפשר דחייה של המס על רווחים כלואים בסך 2% בשנה, אם החברות יחלקו שיעור מסוים מהרווחים הראויים שלהם לחלוקה. ככל הנראה הם יצטרכו לשלם  כ-50%-30% מהרווחים הראויים לחלוקה בלבד ובזה יידחה להם המס לשנה הבאה וחוזר חלילה - גם בשנה העוקבת יהיה מנגנון של דחייה. 

האמת שזה פתרון טוב ונכון, הצדדים יתווכחו בעיקר על שיעור החלוקה הנדרשתל כדי לקבל פטור מהמס הנוסף. אבל גם אם תהיה התחייבות לחלוקה של שליש מהרווחים הראויים לחלוקה הצבורים בכל שנה, הרי שזה הישג לקופה הציבורית.

קיראו עוד ב"בארץ"

עדכון מוועדת הכספים: שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' התייחס לחוק מיסוי "רווחים כלואים": "כל המטרה פה היא לסתום פרצה שנשענת על המיסוי הדו שלבי, כאשר חברות נמנעו מלשלם מס אמת. האלטרנטיבה היא לקחת את ההכנסות האלה ממקומות אחרים, הרבה פחות נכונים והרבה פחות צודקים. יכניס 10 מיליארד ₪ לקופת המדינה בשנה הראשונה"

"זאת סוגיה חשובה ומשמעותית, נמצאים פה אנשי נשיאות המגזר  העסקי ואנחנו עוד בשיח. צריך לומר תודה כי את מרבית התוכנית העסקית אנחנו מעבירים בהסכמה. יש לי תחושה שגם סביב העקרונות יש הסכמות, יש דיונים על חלופות, אני בטוח שהוועדה תעשה את עבודתה נאמנה. אני מאמין שהמתווה הכללי הוא נכון ואותו צריך לדייק. אני מאמין שנגיע להסכמות עם הוועדה והמגזר העסקי.

"אנחנו לא מטילים שום מס חדש, אנחנו בסה"כ מבקשים לתקן מצב בו אנשים או חברות ניצלו פרצות ונמנעו מלשלם מס שהיו צריכים לשלם, המטרה שלנו להביא לתשלום מס אמת. מרבית אזרחי מדינת  ישראל משלמים אחוזי מס מסוים, ויש מי שהתאגדו שכתוצאה מהמיסוי הדו שלבי נמנעים מלשלם מס. כל אחד מאיתנו משלם מס ואחרי שנתן למדינה את חלקה משקיע את כספו. הדבר הזה הוא לא צודק ולא נכון, אנחנו רוצים ששיעורי המס יהיו כמה שיותר אחידים, ולא שפערים יהוו תמריץ לעסקים להתאגד בצורות מסוימות. אנחנו לא רוצים שהשאלה האם לפעול כעצמאי או חברה בע"מ יושפע כתוצאה מהמיסוי, לכן בקצה אנחנו רוצים שכולם ישלמו פחות או יותר אותו דבר. 

"עשינו הכל, עשינו לא מעט צעדים של מיסוי כדי לממן את המלחמה, עשינו הכל כדי לא לגעת במס חברות, אנחנו מבינים שצריך לעודד את הפעילות עסקית. המיסוי בשני השלבים זה נכון כל עוד הכסף נשאר בחברה ונשאר לפעילות ריאלית לחיזוק החברה, מה קורה אם הכסף הוא משלח יד של בעל המניות היחידי בחברה, והכסף הזה מושקע בהשקעה פסיבית? זה כסף שכמו שכולנו משקיעים את הנטו שלנו, היה אמור להיות מחולק לדיבידנד, תשלם את המס למדינה ואת היתרה תשקיע, כמו שעושים כולם. 

"אנחנו רוצים ללכוד רק את אותו כסף שבמהות שלו היה צריך להיות מחולק ורק לאחר מכן מושקע. נאמר שיש 100 מיליון שקל כאלה ונניח שהם עושה 8 אחוז, והם עושים הרבה יותר, אבל מתוך 100 מיליון שקל חלק שייך למדינה. בערך שליש מהכסף הזה הוא כסף שלנו, מה אנחנו מבקשים, חלק מהרווח. היינו צריכים לקחת 30 אחוז, לקחנו רק 2 אחוז מהרווח. מה זה ה-2 אחוז? זה רווח ההון שהעסק הרוויח על אותו כסף שהיה אמור להרוויח למדינה ונשאר אצלו. 

"השוק יעשה את שלו, מי שחושב שעדיף לו להשאיר את מימון הביניים אצלו, כי הוא יודע לעשות יותר רווח, הוא יתן לנו, הכוונה לאזרחים את הכסף שלנו, כי אחרת אנחנו צריכים לקחת את זה ממקורות אחרים, מהאזרחים, ממס חברות, ממקורות אחרים. רגע לפני שמעלים מס, בואו נוודא שמי שצריך לשלם משלם. או אם אנחנו שותפים, תן לנו רק את הרווח שאתה משיא על החלק שהוא שלנו, רק את הרווח. 100 מיליון, 70 שלו, 30 שלנו, תן לנו את הרווח על ה-30. ברגע שאתה משקיע השקעה פסיבית כסף שלא חילקת, תן לי את החלק שלא חילקת, אם לא כלכלי לך, בוא ניפרד כידידים. אם בעל העסק חושב שהוא יכול להרוויח יותר, שיתן לנו את החלק שלנו, בצורה המינמיסלטית ביותר וירוויח יותר.

"החרגנו הרבה מאוד חברות ציבוריות, השארנו גם כרית כי אולי תפסיד, יהיה פה דיון ואם הוא ענייני תעשו תיקונים. תמיד שבונים מתווה אי אפשר לדייק במאה אחוז. כל המטרה פה היא לסתום איזו פרצה שנשענת על המיסוי הדו שלבי, שהוא נכון לעצמו. האלטרנטיבה היא לקחת את ההכנסות האלה ממקומות אחרים, הרבה פחות נכונים והרבה פחות צודקים. 

"אנחנו מעריכים שהדבר הזה יכניס 10 מיליארד ₪ בשנה הראשונה, אח"כ תהייה ירידה, אבל זה אמור להכניס 5 מיליארד ₪ בכל שנה, זה הרבה מאוד כסף. החלופות האחרות הרבה פחות טובות. 

"מדובר בסוף על סה"כ אחוז 1, כל החברות האלה, זה בסה"כ אחוז 1 מהפעילות המשקית, גם אם טעינו ואני לא חושב. קשה להגיע להסכמות במשרד האוצר, הפעם כולם חושבים שהמהלך הזה נכון, גם בנק ישראל, ישבתם אצלנו הצעתם הצעות חלופיות והוא לא חשוב שהן נכונות. הוצאנו את זה להערות הציבור, הטמענו חלק מהערות, קיימנו עם המגזר העסקי שיח, חלק מהערות הטמענו. אני משוכנע שהחוק לא יצא כמו שהוא נכנס, ויהיה פה דיון עם נציגי השוק והנציגים שלנו, אני חושב שהמודל כמודל הוא המודל הנכון. הוא צריך להיות בסיס לדיון וממנו צריך לדייק את הקבוצה הנכונה. העיקרון הוא נכון, צודק, מוסרי תואם את עיקרון השקילות, הייתה פרצה בחוק שאפשרה את המצב, וכל חלופה אחרת הרבה פחות טובה".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    א-ב 03/12/2024 14:38
    הגב לתגובה זו
    שימו לב שמדברים ע 1% מהחברות וחבות מס של 10 מיליארד. שר האוצר שלנו קשקשן וברשות המיסים העובדים לא ברמה גבוהה למעט אולי קצה הקודקוד. מדובר בצורך לסתום פרצה שהיא תכנון מס לגיטימי בו משיכת הכספים מהחברה מתבצעת כשאין לפרט הנהנה חבות מס. וכך הכנסה שאצל שכיר נזקפת אם היווצרותה כאן מפזרים את חבות המס על פני מספר תקופות בהתאם לתכנון. שוב ממשלת אפסים נכנעת ללוביסטים. שלפו הצעה ודרדלה מינוס בתוצאה. ושוב נטל המס על האזרחים השכירים שומרי החוק שאין להם כל יכולת לתכנון מס מהותי.
  • ZZ 03/12/2024 14:47
    הגב לתגובה זו
    לא יאמן - חיוב למשוך דיבדנד במקום להשקיעה בעסק. ממילא על הרווחים של ההון יש מס., רווחים כלואים זה מושג שהגיע מחברות שקבלו הקלות מזשמעותיות במס חברות עד שיימשכו דבדנד והם לא מושכות. לא מחברות שמשלות מס חברות מלא., ממש חוצפה. לקבוע לחברה למשוך החוצה כסף במקום לגדול ולהשקיע.
  • 2.
    מיסים נכונים?? חיוב משיכה??באמת? (ל"ת)
    כלכלן 03/12/2024 12:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בת אל 03/12/2024 09:57
    הגב לתגובה זו
    מסרבים להתגייס לצה"ל
  • מריה 03/12/2024 11:40
    הגב לתגובה זו
    המתועבים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

ביטוח לאומי
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי דיגיטלי: להשתלט על הבירוקרטיה מהספה

עידן הפקסים והתורים המתישים בסניפים יישארו בקרוב מאחור - באמצעות האפליקציה החדשה, שירותי המסרונים המאובטחים ומנגנון מיצוי זכויות, המוסד לביטוח לאומי הופך את המסע למיצוי הזכויות שלכם לקל ומהיר יותר

ענת גלעד |
במשך עשורים, השם "ביטוח לאומי" היה מילה נרדפת לחוסר יעילות, בירוקרטיה סבוכה, מוזיקת המתנה אינסופית בטלפון והררי טפסים שצריך למלא שוב ושוב. אך המציאות של דצמבר 2025 שונה בתכלית. הלחץ חסר התקדים של השנתיים האחרונות - הצורך לתת מענה מהיר לעשרות אלפי נפגעי מלחמה, משרתי מילואים ומפונים - אילץ את המערכת המגושמת לבצע קפיצת מדרגה טכנולוגית שהייתה צריכה לקרות מזמן. היום, המערכות הדיגיטליות לא רק "ידידותיות יותר", במוסד לביטוח לאומי גם טוענים שהן פועלות באופן אקטיבי כדי למנוע מצב שבו זכויות של אזרחים הולכות לאיבוד בגלל חוסר ידיעה או קושי במילוי טפסים ידניים.

מהפכה בקליק: האפליקציה והשירות המהיר

האפליקציה שהוטמעה במלואה במהלך שנת 2025 היא כבר לא רק אתר אינטרנט מותאם, אלא כלי עבודה שלם בתוך הטלפון הנייד. המהפכה מתחילה ביכולת להגיש תביעות בצילום מהיר: אין יותר צורך בסורקים או בדואר. הגשת תביעה לדמי פגיעה בעבודה, דמי לידה או תגמולי מילואים מתבצעת על ידי צילום המסמכים הרפואיים או האישורים בנייד ושליחה מיידית. כמו כן, המערכת מציגה בכל רגע נתון מעקב שקוף אחר התביעה: תוכלו לראות מתי המסמכים התקבלו, אם הם עברו לבדיקת פקיד התביעות, אם התיק נמצא בבחינה רפואית ומתי בדיוק התשלום הועבר לבנק.


כשהמדינה פונה אליכם: מיצוי זכויות יזום

החידוש המשמעותי ביותר בסוף 2025 הוא המעבר משיטת ה"תביעה" לשיטת ה"זכאות האוטומטית". המערכות של הביטוח הלאומי מסונכרנות היום עם בתי החולים, הצבא ורשות המיסים. המשמעות היא שלעיתים קרובות מבוצעים תשלומים ללא בקשה: עבור זכויות מסוימות, המערכת מזהה את הזכאות באופן אוטומטי. למשל, דמי לידה או מענקי מילואים מסוימים משולמים ישירות לחשבון הבנק עוד לפני שהאזרח הספיק למלא בקשה רשמית. כמו כן, המערכת שולחת התראות חכמות על זכאות: אם מזוהה ירידה חדה בשכר, הפסקת עבודה ממושכת או אירוע רפואי מוכר, נשלחת הודעה יזומה למכשיר הנייד המזמינה אתכם לבדוק את זכאותכם לקצבה המתאימה.


סוף עידן המתווכים: מימוש זכויות בחינם

בעבר, הבירוקרטיה הסבוכה הזינה תעשייה של חברות פרטיות למימוש זכויות שגבו עמלות גבוהות מהקצבאות. ב-2025, הדיגיטציה והפישוט השפתי הופכים את התיווך הזה למיותר. שירות "יד מכוונת" של הביטוח הלאומי מפעיל מרכזי ייעוץ מקצועיים שבהם רופאים ואנשי מקצוע עוזרים לכם להכין את התיק הרפואי לקראת הוועדה ללא כל עלות. בנוסף, כל הטפסים הדיגיטליים נוסחו מחדש בשפה פשוטה וברורה, מה שמאפשר לכל אדם להגיש בקשה באופן עצמאי בביטחון מלא, בלי לחשוש ממונחים משפטיים סתומים.

ועדות רפואיות בשיחת וידאו: נוחות ונגישות

אחד הלקחים מהשנתיים האחרונות הוא שלא בכל מקרה חייבים להגיע פיזית לסניף. המהפכה הדיגיטלית מאפשרת קיום ועדות רפואיות בשיחות וידאו מאובטחות. במקרים של בעיות רפואיות שניתן לאבחן על סמך מסמכים וצילומים, או בנושאים הקשורים לבריאות הנפש, הוועדה מתקיימת כשאתם בביתכם. זהו פתרון קריטי לנפגעי פוסט-טראומה שחווים חרדה במקומות הומי אדם או לאנשים עם מוגבלות בניידות שהנסיעה לסניף מהווה עבורם נטל פיזי קשה.


טיפ לסיום שנת 2025 - תשכחו מחוויות העבר:
הכוח האמיתי שלכם נמצא בנתונים האישיים הנכונים והעדכניים. ודאו פעם אחת שפרטי חשבון הבנק וכתובת המגורים שלכם מעודכנים באזור האישי באתר או באפליקציה. בעולם הדיגיטלי של היום, עדכון הפרטים האלו הוא ההבדל בין קבלת הכסף תוך ימים ספורים לבין המתנה של שבועות בגלל תקלות תקשורת פשוטות. הביטוח הלאומי של סוף 2025 הוא סוף סוף מערכת מהירה ונגישה, אז אל תיתנו לניסיון העבר להרתיע אתכם - ותתחילו לפעול לקבל את מה שמגיע לכם על פי חוק.