ביט
צילום: יחצ

החל מ-2025: ביט תתחיל לגבות עמלות מהמשתמשים

העמלה תיגבה על סכומים מעל 25 אלף שקל בשנה ותעמוד על 0.6% , בעוד תקרת הפעילות מוכפלת ל-100 אלף שקל. הבנקים מתחילים לנצל את שוק התשלומים הדיגיטליים כאפיק רווח חדש
אביחי טדסה | (3)

אפליקציית התשלומים הפופולרית ביט, שבבעלות בנק הפועלים, הודיעה כי החל מינואר 2025 תחל לגבות עמלה בשיעור של 0.6% על סכומי כסף שיועברו למשתמשים שחורגים מתקרה של 25 אלף שקל בשנה קלנדרית. מדובר במהלך תקדימי, שכן זו הפעם הראשונה שבה אפליקציית תשלומים גובה עמלה על העברות, והמהלך משפיע בעיקר על משתמשים עסקיים או כאלה עם פעילות גבוהה.

לפי נתוני בנק הפועלים, כ-6% מכלל המשתמשים בביט חורגים מהתקרה השנתית של 25 אלף שקל, כך שלמעלה מ-90% מהמשתמשים לא יושפעו מהמהלך. עם זאת, מדובר בשינוי משמעותי עבור בעלי עסקים קטנים ומקצועות חופשיים המשתמשים באפליקציה לניהול תשלומים מלקוחותיהם.

תקרת הפעילות תוכפל, אך המחיר עולה

במקביל להחלת העמלה החדשה, בנק הפועלים הודיע על הכפלת תקרת הפעילות השנתית בביט מ-50 אלף שקל ל-100 אלף שקל, שינוי שייכנס לתוקף כבר השבוע. עד לסוף 2024, משתמשים יוכלו ליהנות מהתקרה החדשה מבלי לשלם עמלה, אך החל משנת 2025, על כל סכום שמעל ל-25 אלף שקל תיגבה העמלה של 0.6%.

כך לדוגמה, משתמש שיקבל 100 אלף שקל בשנה ישלם בסך הכול עמלה שנתית של 450 שקל (75 אלף שקל כפול 0.6%). החיוב יתבצע מדי חודש, כאשר ב-5 לכל חודש ייגבו העמלות מהחודש הקודם באמצעות כרטיס האשראי שהמשתמש רשם באפליקציה.

רק ההתחלה?

המהלך של ביט מגיע לאחר שבנק ישראל התיר לבנק הפועלים ולמתחרה פייבוקס לגבות עמלות על העברות למשתמשים עם פעילות גבוהה. בחודשים האחרונים, הפיקוח על הבנקים פעל להרחיב את המסגרות שבהן פועלות אפליקציות התשלומים, כחלק מניסיון לשפר את היציבות הפיננסית של השירותים הללו.

אפליקציית ביט, ששולטת על כ-90% משוק התשלומים הדיגיטליים בישראל עם כ-3.5 מיליון משתמשים, סבלה לאורך השנים מהפסדים ניכרים. הערכות בשוק מצביעות על כך שהחברה הפסידה כמיליארד שקל מאז הקמתה ב-2016, בעיקר בגלל המודל העסקי שסבסד את השירות למשתמשים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גילי 14/11/2024 14:23
    הגב לתגובה זו
    מצד שני, כל האלטרנטיבות (אשראי, עכשיו גם ביט) מעלות את העמלות לבעלי העסקים, במקום להוריד אותן. בעל עסק קטן שמקבל 100 שקל באשראי ומשלם לספקים 100 שקל באשראי, נשאר עם הפסד בגובה העמלה.
  • 2.
    שלום 14/11/2024 14:18
    הגב לתגובה זו
    לא מספיק הרווחים הריבעוניים במיליארדי שקלים , רוצים עוד ???
  • 1.
    סווינגר 14/11/2024 13:45
    הגב לתגובה זו
    או נעבור לאפליקציה ללא עמלה, שאינה שייכת לבנק.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.