אופנוע וולט WOLT
צילום: נתנאל אריאל

הצעת חוק: שליחי וולט יקבלו זכויות סוציאליות; לא בטוח זה טוב לשליחים

מה זאת עבודה גמישה, האם יש יחסי עובד מעביד בין וולט לשליחים שלה ומה מציעי החוק רוצים להשיג?
עוזי גרסטמן | (1)
נושאים בכתבה וולט שליח

הסדרת יחסי העבודה של שליחי וולט (וולטרים) – צעד לעבר הגנה על זכויות העובדים או שימור הגמישות? הצעת חוק חדשה מבקשת לעשות סדר בשיטת ההעסקה של השליחים בחברות כמו וולט, משלוחה ותן ביס, ובכלל במודל ההעסקה המבוסס על פלטפורמות. לפי הצעת החוק, שהוגשה על ידי חברי הכנסת ולדימיר בליאק, משה פסל ודני אילוז, המטרה היא לאפשר גמישות בהתקשרות בין חברות המספקות שירותי שליחויות לבין העצמאיים המועסקים בהן – אך תוך שמירה על מספר תנאים בסיסיים, כולל שכר מינימום וזכויות סוציאליות.

 

החוק שמבקש לקבוע תנאים לתעסוקה עצמאית

מטרת החוק היא לשמור על יתרונות המודל הכלכלי של הפלטפורמות הדיגיטליות, תוך יצירת רשת ביטחון שתבטיח זכויות עובדים בסיסיות. החוק מגדיר כי שליחים לא ייחשבו לעובדי החברה בתנאים מסוימים, כמו עצמאות בבחירת מועדי העבודה והאפשרות לעבוד עם מספר פלטפורמות שונות במקביל. החוק מחייב, בנוסף, את החברות לשלם שכר מינימום, להבטיח שליחים לא יפעלו מעבר ל-12 שעות ביום, לקבוע הודעה מוקדמת, ולאפשר שימוע לפני הפסקת התקשרות.

החוק המוצע מספק למעשה פתרון לשאלה משפטית מרכזית שהועלתה בדיונים הקודמים בבתי המשפט, במסגרת תביעה ייצוגית שהגיש אחד משליחי וולט. התביעה טענה שיש להכיר בשליחים כעובדי החברה ולא כעצמאיים. בעקבות פסיקה שהתקבלה השנה, הפנה בית הדין הארצי את הצדדים לגישור, תוך הדגשה על כך שיחסי העבודה בין הפלטפורמות לבין השליחים אינם ברורים משפטית, וכי דרוש פתרון חוקי.

 

יתרונות הכלכלה הגמישה – האם על חשבון העובדים?

בבסיס הצעת החוק עומד הרצון לשמור על מודל הגמישות, בו עובדים יכולים לקבוע את שעות העבודה ואת ההיקף שלהן, אך תוך חובת העסקה שקופה יותר. החוק מבקש להסדיר את זכויות העצמאים בפלטפורמות ולמנוע ניצול כלכלי, על ידי קביעת תנאים סוציאליים ברורים יותר. "המציאות הכלכלית המשתנה חייבה אותנו להתאים את מערכת החוקים המסורתית, שלא עוד מתאימה להיקף העבודה החדש שנוצר," נכתב בדברי ההסבר להצעה.

אך ישנה גם ביקורת מצד תומכי המודל הגמיש, שטוענים כי הכנסת כללים נוקשים עלולה לפגוע ביכולת העצמאיים להתנהל בחופשיות. טענה זו נשמעת בעיקר מצידה של וולט, שטוענת כי אחד היתרונות הבולטים של המודל הוא הגמישות התעסוקתית עבור העובדים. מנגד, נציגי העובדים טוענים כי ברגעים הקריטיים, הם מוצאים את עצמם ללא הגנה אמיתית מצד החברה.

 

מה מתרחש בעולם?

מודל הפלטפורמות יצר דילמה עולמית: האם יש לראות בעובדים המועסקים דרך פלטפורמות דיגיטליות כעצמאיים, או שמא יש להעניק להם זכויות כעובדים מן המניין? באירופה וארצות הברית התקבלו בשנים האחרונות מספר החלטות משפטיות שקבעו כי שליחים אכן זכאים להכרה כעובדים במקרים מסוימים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קובי 11/11/2024 22:10
    הגב לתגובה זו
    בדיוק נכנס לי דביל כזה מתחת לגלגלים אחרי שחצה צומת סואן באדום, כשהוא מסתיר את מספר הוולט שלו עם מדבקות שלא ידווחו עליו. בשביל מה הם צריכים זכויות סוציאליות עם איך שהם נוהגים / רוכבים?
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.