צחי הנגבי
צילום: לע"מ - משה מילנר

ראש המל"ל צחי הנגבי נחקר בחשד לקבלת שוחד

ההיסטוריה החוזרת על עצמה? צחי הנגבי, שנודע בעבר בפרשות שחיתות שונות, שוב נמצא בחקירה פלילית. החשדות החדשים, העוסקים בשוחד לכאורה, מעלים שאלות קשות על דפוסי ההתנהגות של הנגבי ועל יכולתו לשאת באחריות ציבורית
גיא אבטליון | (7)

ראש המל"ל צחי הנגבי, דמות בולטת ורבת שנים במערכת הפוליטית בישראל, ניצב כעת במרכז חקירה פלילית המעלה שאלות על התנהלותו. תחילתה של הפרשה בחשד לפיו קיבל הנגבי 10,000 שקלים כתשלום בתמורה לכתיבת מכתב המלצה לקבלן, זאת לכאורה דרך גורם שלישי. חקירה זו מבוצעת על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), שהחלה לאסוף ראיות ולחקור מעורבים נוספים במטרה לבדוק את היקף המעורבות ותהליכי קבלת ההחלטות של הנגבי בפרשה.  

זאת לא הפעם הראשונה

היסטוריית הקריירה של הנגבי מלווה בפרשות שנמשכו לאורך השנים והגיעו לדיון ציבורי נרחב, אשר במהלכן הועלו לא מעט סוגיות אתיות בנוגע להתנהלותו כפקיד ציבור. אחת הפרשות המוכרות ביותר היא פרשת המינויים הפוליטיים, שהחלה כשהנגבי כיהן כשר לאיכות הסביבה. בשנת 2006 נחשד כי השתמש בתפקידו לצורך קידום מינויים של מקורבים פוליטיים לחברי מרכז הליכוד למשרות ממשלתיות, זאת מתוך מטרה לכאורה לחזק את בסיסו הפוליטי במפלגה. בסופו של דבר, זוכה הנגבי מאשמות של שוחד ומרמה בטענה של "הגנה מן הצדק" – כלומר, שיקולים של צדק משפטי אשר ביססו את ההחלטה כי ההליכים שננקטו נגדו לא היו מוצדקים. עם זאת, הוא הורשע בעבירה חמורה של עדות שקר, בעקבות הגשת תצהיר כוזב בו הכחיש את מעורבותו בפרסום מודעה פוליטית שהתיימרה להציג את המינויים כפועל יוצא של פעילותו במפלגה. כיום, עם החקירה החדשה שנפתחה, שבות וצצות שאלות כבדות משקל באשר להתנהלות אתית של אנשי ציבור בכירים בתפקידים רגישים. מעורבותו של הנגבי – שהיה בעבר חבר כנסת, שר, וכיום ראש המטה לביטחון לאומי – מדגישה את הפער בין אחריותו להנהגה ציבורית לבין פעולותיו האישיות, תוך שהציבור תוהה על השפעתה של התנהלות כזו על מוסדות הממשל.  

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    זאב ערבות 07/11/2024 09:46
    הגב לתגובה זו
    איזה רעש וצלצולים בתחילת הפרוייקט אחכ שוככת ההתלהבות
  • 5.
    מי שמופתע, ירים יד. אף אחד ? איך יכול להיות ? (ל"ת)
    שירי 07/11/2024 09:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אין חדש תחת השמש צחיק היה זגזגן ונותר זגזגן (ל"ת)
    זוכר את ההתנתקות 07/11/2024 08:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שלומיד 07/11/2024 07:29
    הגב לתגובה זו
    לחשוב בשביל סכום כזה יסתכן, אבל הוא יודע שכלום לא יקרה. אז אין שום חשש. נבחרי הציבור משתינים מהמקפצה .
  • 2.
    מני יצחקי 07/11/2024 07:27
    הגב לתגובה זו
    נווו אז החלטתם שוב שצחי הנגבי לא מתאים לכם? בפרשה הקודמת היו מינויים של צחי הנגבי. והנה כשלפידיוט מינה את המקורבים והמקורבות הכל היה בסדר מבחינתכם. אתם מופקרים שם בפרקליטות .
  • 1.
    החיים 07/11/2024 06:16
    הגב לתגובה זו
    תמצית ממשלת הביזה והשוחד ברשות המפקיר הלאומי ואבי המשתמטים תנו לכולנו סיגריות שמפניה ומעטפות
  • צדקיהו 07/11/2024 07:28
    הגב לתגובה זו
    יש לך לסבול את ביבי המלך עוד לא מעט קדנציות .תהנה חמוצון.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA

שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי

הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים

רן קידר |

החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -1.21%  , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.

ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.

גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.

כמעט מיליארד שקל ביום באונליין

שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.

מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".