לוח טיסות, נתב"ג בן גוריון שדה תעופה
צילום: Istock

חברות התעופה הזרות דורשות מהמדינה סיוע כספי כדי שיחזרו

החרבות הפסיקו את טיסותיהן מתחילת המלחמה, חלקן חזרו לזמן קצר ושוב השעו את הפעילות - וכעת הן מציבות דרישות לממשלה כדי שיחזרו לפעול בישראל. את המחיר משלם בינתיים הצרכן, עם טיסות יקרות דרך החברות הישראליות, וקונקשנים מיוון, קפריסין ותורכיה
עוזי גרסטמן | (1)

מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל נרשם גל משמעותי של עצירת פעילות מצד חברות התעופה הזרות, על רקע חשש מהמצב הביטחוני בישראל. בין החברות שהפסיקו לטוס לארץ נמנות החברות הגדולות והבולטות בעולם, כמו דלתא איירליינס, יונייטד איירליינס ואמריקן איירליינס מארה"ב, אייר פראנס וקבוצת KLM מצרפת והולנד, בריטיש איירווייז מבריטניה, וגם קבוצת לופטהנזה שכוללת גם את סוויס ו-Austrian Airlines.

החברות האלה, ועוד רבות אחרות, חדלו לטוס לישראל מאז פרוץ הלחימה. רובן הודיעו על השעיית הפעילות לטווח בלתי מוגבל, ונראה שרובן עדיין לא קבעו מועד מדויק לחידוש הטיסות. חלק חזרו לטוס לישראל לזמן מה, אך בעקבות המתקפות של איראן בישראל, החיסולים של ראשי חמאטס וחיזבאללה והמתיחות הכללית באזור, השעו שוב את הטיסות.

לוח הטיסות בנתב"ג דליל יותר כיום צילום: Istock

כדי שיחזרו לטוס לישראל, העלו חברות התעופה הזרות כמה דרישות מממשלת ישראל, ובראשן הדרישה לסיוע כספי ולערבויות מדינה לכיסוי עלויות ביטוח נוספות שנוצרו בעקבות המצב הביטחוני. החברות חוששות מהעלויות הגבוהות מאוד הקשורות לביטוח הטיסות, ולסיכונים האפשריים בטיסות לנמל התעופה בן-גוריון. הדרישה למימון מטעם המדינה נועדה, מבחינתן, להבטיח את השמירה על רווחיות התפעול של הטיסות, על רקע העלויות הביטוחיות שהצטברו בעקבות הגברת הסיכון בישראל.

הפסקת הפעילות של יותר מ-70 חברות זרות הובילה להשלכות ישירות על הצרכן הישראלי. ראשית, המחסור בטיסות היוצאות גרם לעלייה משמעותית במחירי הטיסות. חברות התעופה הישראליות – אל על, ישראייר וארקיע – נאלצו להתמודד עם הביקוש המוגבר, והיעדר התחרות מצד החברות הזרות אפשר להן להעלות את המחירים באופן משמעותי. כתוצאה מכך, המחירים הממוצעים של כרטיסי הטיסה לאירופה ולאמריקה זינקו בעשרות אחוזים, ומטיילים שמבקשים לטוס נאלצים לשלם סכומים גבוהים משמעותית לעומת תקופות רגילות.

בנוסף, צמצום היצע הטיסות הוביל לכך שישראלים רבים נדרשים למצוא פתרונות הכוללים קונקשן ביעדים קרובים כמו אתונה, איסטנבול ולרנקה. כך לדוגמה, נמל התעופה באתונה נהפך לנקודת מעבר מרכזית לטסים מישראל, וחברות תעופה זרות משתמשות בו כבסיס חלופי ליציאה מהאזור. בשל הביקוש הגבוה, גם מחירי טיסות הקונקשן זינקו, והדבר מקשה על נוסעים ישראלים לתכנן נסיעות במחירים נוחים.

קיראו עוד ב"בארץ"

מטוס של יונייטד איירליינס צילום: United Airlines

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צדוק 05/11/2024 13:53
    הגב לתגובה זו
    אם משלמים לאברכים החרדים שמסרבים להתגייס לצה"ל, שישלמו גם להם.
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל