לוח טיסות, נתב"ג בן גוריון שדה תעופה
צילום: Istock

חברות התעופה הזרות דורשות מהמדינה סיוע כספי כדי שיחזרו

החרבות הפסיקו את טיסותיהן מתחילת המלחמה, חלקן חזרו לזמן קצר ושוב השעו את הפעילות - וכעת הן מציבות דרישות לממשלה כדי שיחזרו לפעול בישראל. את המחיר משלם בינתיים הצרכן, עם טיסות יקרות דרך החברות הישראליות, וקונקשנים מיוון, קפריסין ותורכיה
עוזי גרסטמן | (1)

מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל נרשם גל משמעותי של עצירת פעילות מצד חברות התעופה הזרות, על רקע חשש מהמצב הביטחוני בישראל. בין החברות שהפסיקו לטוס לארץ נמנות החברות הגדולות והבולטות בעולם, כמו דלתא איירליינס, יונייטד איירליינס ואמריקן איירליינס מארה"ב, אייר פראנס וקבוצת KLM מצרפת והולנד, בריטיש איירווייז מבריטניה, וגם קבוצת לופטהנזה שכוללת גם את סוויס ו-Austrian Airlines.

החברות האלה, ועוד רבות אחרות, חדלו לטוס לישראל מאז פרוץ הלחימה. רובן הודיעו על השעיית הפעילות לטווח בלתי מוגבל, ונראה שרובן עדיין לא קבעו מועד מדויק לחידוש הטיסות. חלק חזרו לטוס לישראל לזמן מה, אך בעקבות המתקפות של איראן בישראל, החיסולים של ראשי חמאטס וחיזבאללה והמתיחות הכללית באזור, השעו שוב את הטיסות.

לוח הטיסות בנתב"ג דליל יותר כיום צילום: Istock

כדי שיחזרו לטוס לישראל, העלו חברות התעופה הזרות כמה דרישות מממשלת ישראל, ובראשן הדרישה לסיוע כספי ולערבויות מדינה לכיסוי עלויות ביטוח נוספות שנוצרו בעקבות המצב הביטחוני. החברות חוששות מהעלויות הגבוהות מאוד הקשורות לביטוח הטיסות, ולסיכונים האפשריים בטיסות לנמל התעופה בן-גוריון. הדרישה למימון מטעם המדינה נועדה, מבחינתן, להבטיח את השמירה על רווחיות התפעול של הטיסות, על רקע העלויות הביטוחיות שהצטברו בעקבות הגברת הסיכון בישראל.

הפסקת הפעילות של יותר מ-70 חברות זרות הובילה להשלכות ישירות על הצרכן הישראלי. ראשית, המחסור בטיסות היוצאות גרם לעלייה משמעותית במחירי הטיסות. חברות התעופה הישראליות – אל על, ישראייר וארקיע – נאלצו להתמודד עם הביקוש המוגבר, והיעדר התחרות מצד החברות הזרות אפשר להן להעלות את המחירים באופן משמעותי. כתוצאה מכך, המחירים הממוצעים של כרטיסי הטיסה לאירופה ולאמריקה זינקו בעשרות אחוזים, ומטיילים שמבקשים לטוס נאלצים לשלם סכומים גבוהים משמעותית לעומת תקופות רגילות.

בנוסף, צמצום היצע הטיסות הוביל לכך שישראלים רבים נדרשים למצוא פתרונות הכוללים קונקשן ביעדים קרובים כמו אתונה, איסטנבול ולרנקה. כך לדוגמה, נמל התעופה באתונה נהפך לנקודת מעבר מרכזית לטסים מישראל, וחברות תעופה זרות משתמשות בו כבסיס חלופי ליציאה מהאזור. בשל הביקוש הגבוה, גם מחירי טיסות הקונקשן זינקו, והדבר מקשה על נוסעים ישראלים לתכנן נסיעות במחירים נוחים.

קיראו עוד ב"בארץ"

מטוס של יונייטד איירליינס צילום: United Airlines

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צדוק 05/11/2024 13:53
    הגב לתגובה זו
    אם משלמים לאברכים החרדים שמסרבים להתגייס לצה"ל, שישלמו גם להם.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"