הלמ"ס: השכר הממוצע במשק עלה באוגוסט ב-4%
בשכר הממוצע לשכיר במשק הישראלי עלה באוגוסט האחרון. כך עולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). השכר הממוצע לשכיר הגיע בחודש זה ל-13,376 שקל (ברוטו) - עלייה של 4% לעומת אוגוסט 2023, שבו השכר הממוצע היה 12,857 שקל. השכר הממוצע מנוכה מדד המחירים הגיע ל-11,015 שקל – עלייה קלה יותר של 0.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
באוגוסט 2024 נרשמה ירידה במספר משרות השכירים, שהסתכמו ב-3.983 מיליון משרות - ירידה של 3.1% לעומת יולי (4.109 מיליון משרות), וירידה של 1.1% לעומת אוגוסט 2023. בנוסף, מבדיקות חלקיות שנערכות לספטמבר 2024 עולה כי נרשמה עלייה קלה במספר המשרות ל-4.170 מיליון, אך ירידה של 1.8% לעומת ספטמבר 2023.
- 76.5 אלף דירות החלו להיבנות השנה - אבל ברבעון האחרון הקצב הואט
- העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנתונים הבולטים בדו"ח הוא השכר הממוצע הגבוה במגזר ההייטק, שהסתכם ב-30,190 שקל למשרת שכיר באוגוסט - עלייה של 4% לעומת אוגוסט 2023, שבו הגיע השכר ל-29,030 שקל. ההייטק ממשיך להוביל את רמות השכר במשק הישראלי, עם כ-400.3 אלף משרות, המהוות 10% מכלל משרות השכיר במשק.
במגזר החברות הפיננסיות נרשם השכר הגבוה ביותר מלבד ההייטק, שהגיע ל-20,896 שקל בממוצע. לעומת זאת, במגזר הממשלתי הגיע השכר הממוצע ל-13,021 שקל, ובמגזרי המלכ"רים הפרטיים היה השכר הנמוך ביותר – 7,198 שקל בלבד בממוצע לחודש. שכר נמוך נרשם גם במשרות המיועדות למשקי בית, עם שכר ממוצע של 5,760 שקל בלבד, שהוא פחות ממחצית השכר הממוצע במשק כולו.
- עובדים צעירים או עובדים וותיקים - מי יפסיד ומי ירוויח ממהפכת ה-AI?
- כמה מרוויחים בהייטק? עד 45 אלף שקל לחייל משוחרר; האם יש משבר תעסוקה? "אני אופטימית"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
נתוני המגמה מעידים על יציבות יחסית בשכר הממוצע במשק במחירים שוטפים בין יוני לאוגוסט 2024, אך נרשמה ירידה של 2.4% בשכר הממוצע במחירים קבועים באותה תקופה. במרץ עד מאי השנה נרשמה עלייה מתונה של 2.7% בשכר, בעוד שאוגוסט משקף חזרה ליציבות יחסית בשכר למרות ירידה בהיקף המשרות.

עובדים צעירים או עובדים וותיקים - מי יפסיד ומי ירוויח ממהפכת ה-AI?
המשרות ההתחלתיות נעלמות, אבל זה לא אומר שעובדים צעירים יפגעו יותר מוותיקם - ניתוח ומצב עולמי
החששות גוברים: בינה מלאכותית מחליפה משימות בסיסיות וזה משפיע מאוד על שוק העבודה. ההיסטוריה מלמדת שהצעירים הם הראשונים להסתגל, אבל הפעם המשרות של צעירים הן הראשונות להיעלם. המבוגרים חייבים להצטרף למרוץ, אחרת יישארו מאחור - והאם אנו עדים להאטה זמנית או לשינוי יסודי בשוק העבודה?
בשנה האחרונה, וכשהטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר, נשמעים קולות רבים המזהירים מפני השלכותיה על עובדים מכל הגילאים. מחקרים עדכניים מצביעים על שינויים משמעותיים בשוק העבודה, אך גם על פוטנציאל צמיחה.
המשרות ההתחלתיות נעלמות - אבל זה רק חצי הסיפור
האיום הראשוני והמידי הוא על עובדים צעירים בראשית דרכם. מחקרים מאוניברסיטאות בארה"ב, כמו זה של אוניברסיטת סטנפורד שפורסם בחודש שעבר, מצביעים על האטה משמעותית בגיוס עובדים בני 22–25 במקצועות שנחשפים במיוחד ליכולות AI, כמו פיתוח תוכנה, שירות לקוחות ותחומי ניתוח נתונים בסיסיים. על פי המחקר, מאז אימוץ נרחב של AI ב-2022, נרשמה ירידה של 13% בתעסוקה בקרב קבוצת הגיל הזו בתחומים מושפעים מאוד מאוטומציה. משימות שנתפסו בעבר כשלב ראשון לבניית קריירה, כגון כתיבת קוד ראשוני, ניתוח נתונים פשוטים או תמיכה טכנית, ניתנות כיום לביצוע מהיר ויעיל על ידי מערכות בינה מלאכותית כמו ChatGPT או כלים דומים.
הדאגה המרכזית היא שצעירים לא יצליחו "לדרוך על המדרגה הראשונה" בסולם הקריירה, מה שייצור פער מתמשך בינם לבין עובדים ותיקים שכבר ביססו ניסיון מקצועי. אם לא ניתן להם להיכנס לשוק העבודה, איך יפתחו את אותה מומחיות שמגנה על עובדים ותיקים מפני אוטומציה? נתונים מחברת Revelio Labs, שפורסמו בספטמבר, מחזקים את החשש: פרסומי משרות התחלתיות בארה"ב ירדו בכ-35% מאז ינואר 2023. דוח של SignalFire מהזמן האחרון מוסיף כי בוגרים טריים מהווים כיום רק 7% מגיוסי החברות הגדולות, ירידה מ-11% ב-2022. כלכלנים כמו אריק ברינולפסון (Erik Brynjolfsson) מסטנפורד מזהירים כי "הצעירים הם 'הקנריות במכרה' – הם הראשונים להיפגע, אבל זה סימן לשינויים רחבים יותר". התוצאה? שיעור אבטלה בקרב בוגרים טריים עלה ל-5.3% ב-2025, לעומת 4% בממוצע הכללי.
לקחי העבר: למה דווקא הצעירים תמיד יוצאים מנצחים?
למרות החששות, כל מהפכה טכנולוגית קודמת לימדה שיעור דומה: בטווח הקצר יש זעזוע, אבל בטווח הארוך הצעירים מסתגלים מהר יותר. ההיסטוריה אינה רק אנלוגיה - היא מבוססת על דפוסים שניתן למדוד. במהפכת המחשבים האישיים בשנות ה-80, עובדים ותיקים שלא ידעו להקליד או להשתמש במחשב מצאו עצמם מחוץ לשוק, בעוד צעירים שגדלו על מחשבים בבתי ספר או באוניברסיטאות הפכו לכוח מניע עיקרי במשרדים ובתעשייה. מחקר של הבנק העולמי מ-2024 מציין כי אימוץ המחשב האישי הוביל ליצירת 2.6 מיליון משרות חדשות בארה"ב עד סוף העשור, רבות מהן על ידי דור ה-X.