בן 27, מתלבט אם לקנות קורקינט או להמשיך לשכור; בסוף בחרתי באופציה השלישית
עלתה לי מחשבה מטרידה - אני פראייר. זה מלווה בתחושה של כישלון וזה קפץ לי במשך הימים האחרונים כמה פעמים. בערב ניסיתי לפתור את העניין. העניין די פשוט - אני משתמש בקורקינטים ברחבי העיר ואני חושש אני משלם יותר מדי על השכרת קורקינטים. במקום לשכור אולי כדאי לקנות?
קורקינטים חשמליים - בלגן תחבורתי
מחזירים לי את ההוצאות. רוב השימוש שי הוא בעבודה - נסיעה בין בתי הקפה. אני לא באמת יוצא פראייר, אבל הסכומים הולכים ועולים ובחודשים האחרונים זה מעל 1,500 שקלים. דני, בעל הבית קצת עיקם לי פרצוף בפעם האחרונה.
בדקתי את החשבונות של כל החברות המשכירות. הם נכונים. אני נוסע בערך 5-6 פעמים ביום כל פעם מקסימום 5 דקות. פעמיים -שלוש בשבוע יש נסיעה של 10-15 דקות דקות.
- רוכבי קורקינטים - מצלמים אתכם; קנסות של 500 שקלים נשלחו לעברייני תנועה
- הקנסות מזנקים: רכיבה ללא לוחית זיהוי על קורקינטים ואופניים חשמליים תעלה 500 שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודשים האחרונים אני נוסע יותר. חוץ משלושה סניפים שאני מנהל, התחלתי לקבל אחריות עם מנהל נוסף, על סניף חדש. בהמשך אקבל אחריות מלאה. עד לפני שלושה חודשים, החשבונות היו עד 1,000 שקל, הסניף החדש מסביר, את הגידול בהוצאות.
קורקינט - לקנות או לשכור?
קורקינט זה הכלי תחבורה המועדף עליי - זה הכי נגיש והכי נוח. אני לא צריך רכב, הנסיעות שלי קצרות. אני יודע שאפשר להשיג קורקינט טוב במחיר של 2,500-3,500 שקלים. זה כמו חודשיים של תשלומים על השכרה. נראה כלכלי מאוד.
למחרת שאלתי חברים ואנשים בקפה. כולם אמרו אותו הדבר - עדיף לקנות. כולם גם דיברו על העצמאות. על ההוצאות הנמוכות של התחזוקה. אתה לא כבול לאפליקציה, אין בעיות של מחסור בקורקינטים, זה הקורקינט שלך - "הקורקינט של דניאל". גם ההוצאות השוטפות נמוכות מאוד. יש גם חסרונות - כולם גם הזכירו גניבות, ואת הצורך להסתובב צמודים אליו - לא להשאיר בלי השגחה.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
החלטה ברורה - לא ממש?
ההחלטה הכלכלית ברורה - לקנות קורקינט. אבל אצלי, זו בעיה מילדות, אין דבר כזה החלטות ברורות. העניין פה היה להסתובב עם הקורקינט, להתחיל לקשור אותו כל פעם שאי מגיע למקום מסוים. להעלות אותו הביתה. נו, אני לא יודע אם זה בשבילי. אני יכול לזלזל בחוקים האלו ואז הקורקינט ייגנב. ויש גם עכשיו פרוצדורה - צריך לרשום את הקורקינט כמו שרושמים רכב.
התלבטתי, אז שאלתי את דני מה הוא חושב. דני איש חכם, הוא יזם בנשמה - הקים בתי קפה ועכשיו, בשנים האחרונות הוא קונה בתי קפה ומרחיב את הרשת שלו. זאת לא ארומה, אבל הוא צומח יפה. יש לי בעיה שלכל בית קפה כמעט יש שם אחר, אבל דני אמר לי - "ככה הכי טוב, משאירים את השם הקודם. הלקוחות רגילים", אז השתכנעתי.
שאלתי את דני והוא הפתיע אותי. "תתרגל ללכת ברגל. במקום 5 דקות בקורקינט, לך 10-15 דקות ברגל. זה הדבר הכי טוב שתלמד ממני". הוא המשיך להסביר, אתם כבר מבינים - העניין הבריאותי והרגל לחיים. רק שאני לא כזה, אני מכיר את עצמי. הוא ניסה לשכנע אותי - תשלב: נסיעות דחופות, פתאומיות וקצת רחוקות סע בקורקינט מושכר. נסיעות שאין חשיבות לזמן ההגעה שהם עד 10 דקות, נסה ברגל.
- 10.קנה מסוק משומש של חברת חשמל .חחח (ל"ת)סודי 03/11/2024 11:43הגב לתגובה זו
- 9.מיקו 03/11/2024 07:10הגב לתגובה זואופנים חשמליים ב1500 ש"ח לפרק סוללה כל פעם ואף אחד לא יגנוב ביחוד אם תשים ארגז ירוק של תנובה מאחור
- 8.רוני 03/11/2024 01:13הגב לתגובה זומיה פור. פאר היצירה
- 7.פרוגרס 03/11/2024 01:10הגב לתגובה זולהפגנות על מנת שהחרדים יתגייסו לצבא
- אוכל חינם יחד עם חרדים. שניכם כנראה לא ממש משלמים מיסי (ל"ת)סודי 03/11/2024 11:44הגב לתגובה זו
- 6.רון 02/11/2024 19:56הגב לתגובה זואם ההבעלים יקנה לך קורקינט של שיאומי אתה מחזיר אותו מהר מאוד . אפשר לנסוע איתו גם בתחבורה ציבורית אם יש צורך ואין בעיה לקפל אותו ולהכניס אותו לעסק. גם לי היה עסק עם מסעדות וככה זה עובד. כל קורקינט או אופניים שנקשרו בחוץ נגנבו גם באמצע היום . זה תל אביב.
- 5.אהבתי. (ל"ת)מזרח תיכון חדש ישן 02/11/2024 19:21הגב לתגובה זו
- 4.ישראלי 02/11/2024 17:29הגב לתגובה זולהעיף את ממשלת המושחתים שדפקו לנו את המדינה . ריסקו את הביטחון והכלכלה ואת התחבורה .
- זיו 02/11/2024 19:06הגב לתגובה זואם לפיד או גנץ היו בראש היינו היום עם נאסרללה וסינוור בחיים, ועדיין בלי החטופים ועם חיזבאללה על הגדר ועם עוד 7 באוקטובר אי שם בעתיד הקרוב מזל גדול
- 3.מה זה הכתבה הטיפשית הזאת? התחלתם לפרסם בלוגים של ילדים? (ל"ת)זד 02/11/2024 16:03הגב לתגובה זו
- 2.עיתונות במיטבה (ל"ת)גדול הדור 02/11/2024 14:58הגב לתגובה זו
- 1.טומטום 02/11/2024 14:47הגב לתגובה זוכל סניף יקנה קורקינט שיישמש עובדים כולל אותך לכל השליחויות . הקורקינט - תדאג לשמור עליו טוב בתוך העסק שלא יגנבו כשאתה משאיר אותו בחוץ. לעסק זה הוצאה מוכרת + הוצ חשמל. ואתה מקבל
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
