שמואל אברמזון
צילום: דוברות משרד האוצר

האוצר מוריד את תחזית הצמיחה השנה ל-0.4%; התחזית ל-2025: 4.3%

זו הפעם השניה שהכלכלן הראשי מוריד את התחזית. בחודש שעבר עמדה התחזית על 1.1% ו-4.4% בהתאמה, אחרי שביוני ההערכה דיברה על צמיחה של 1.9% בתוצר
איציק יצחקי | (2)
לקראת דיוני התקציב הצפויים לשנת 2025, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, עדכן את תחזית הצמיחה לשנים 2024 ו-2025, לרמות של 0.4% ו-4.3% בהתאמה. מדובר בהפחתה בהשוואה לתחזית הקודמת שפורסמה לפני כחודש, וזאת בעיקר על רקע התגברות והתמשכות מצב הלחימה.  תחזית (משרד האוצר) התחזית (משרד האוצר)

מה קרה בחודשים הקודמים?

כזכור, בספטמבר נחתכה התחזית ל-1.1% ו-4.4% בשנה הבאה. בחודש יוני צפה הכלכלן הראשי כי ב-2024 התוצר יצמח ב-1.9% (4.6% ב-2025). הכלכלן הסביר כי "תרחיש הבסיס עליו התבססה התחזית בתחילת ספטמבר הניח המשך שגרת לחימה כפי שהתקיימה עד אז עד הרבעון הראשון של 2025. תרחיש זה אינו רלוונטי עוד". עוד נכתב כי "הלחימה התרחבה החל מסוף ספטמבר לזירה הצפונית. תרחיש הבסיס העדכני מניח המשך לחימה עצימה במהלך רוב הרבעון האחרון של 2024, מה שמלווה בגיוס מילואים מוגבר וצמצום היקפי הגיוס לאחר מכן ובכל שנת 2025. כך, המשק יתאושש הדרגתית במהלך שנת 2025, הן מבחינת הביקוש והן מבחינת ההיצע". עוד צוין כי שנת 2024 החלה עם התאוששות חלקית בתוצר, לאחר הפגיעה המשמעותית ברבעון האחרון של 2023. ברבעון הראשון צמח התוצר בשיעור של 1.7% (בחישוב שנתי), אך רמתו עדיין הייתה נמוכה לעומת זה של טרום המלחמה. ברבעון השני נרשמה צמיחה מתונה של 0.3% בלבד (בחישוב שנתי), מה שמעיד על האטה משמעותית בקצב ההתאוששות, והתחזיות של התוצר לשנה. בהשוואה למחצית הראשונה של 2024 לעומת המחצית הראשונה של 2023, התוצר המקומי גדל בשיעור של 1.4%. העודף לסך המקור היה 2.7% והתוצר העסקי המקורי צמח בשיעור של 4.4%. הגידול המשמעותי נרשם בעיקר בצריכה הציבורית בשל ההוצאות הגבוהות עם תום המלחמה, קיזזו גידול התוצר של המקור העסקי, והוביל לשימור צמיחת החיובים, גם אם נמוכה, של התוצר ברבעון שני. רכיבי התוצר (משרד האוצר) רכיבי התוצר (משרד האוצר)​

אפשרות לשינויים בתחזית

לדברי הכלכלן הראשי, ישנה אפשרות לשינויים בתחזית כלפי מטה. אלו הסיבות שיכולות לגרום לכך: הימשכות מצב הלחימה – המשך הלחימה והעיצומים בגבולות הקיימים (בעיקר בצפון) או הסלמה משמעותית במצב הלחימה עלולה להוביל להשבתה נרחבת של עובדים ועסקים וכן לפגיעה בתשתיות ובערוצי סחר חוץ. עיכוב בהשבת אזרחים שפונו מבתיהם לפעילות כלכלית. כמו כן, עיכוב בהשבת הפעילות בענפי המשק שנפגעו מהמחסור בעובדים זרים. ירידה באמון המשקיעים – שימור אמון המשקיעים הינו תנאי הכרחי להבטחת המשך השקעות הזרות והמקומיות במשק, ויאפשר לממשלה ולמגזר העסקי לממן את עלויות המלחמה. התחדשות מהלכים בינלאומיים כנגד ישראל - כמו ניסיון לבצע שימוש חסר תקדים במערכת המשפט הבינ"ל כנגד המדינה. בסקירה הוצגה גם אפשרות להעלאת התחזית אם התרחישים הבאים יקרו: סיום מוקדם של המלחמה, חידוש תהליכי נורמליזציה עם מדינות ערב או ביצועים חזקים מהצפוי של הכלכלה העולמית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    א-ב 29/10/2024 13:24
    הגב לתגובה זו
    הניסיון לצפות נתוני צמיחה מגוחך בעיני. במיוחד כשיש במדינה שליש לא יצרני כלל שליש בעל יכולות מוגבלות והשליש האחרון מגוייס כולו. הוסיפו את העובדה שזה מתחיל להימאס על אותו שליש שהוא משכיל מגוייס משלם מיסים ומחזיק את כל החבילה הזוונראה שאנחנו הולכים למקומות לא טובים.
  • 1.
    השר סמוטריץ עודכן ?? אישר את הורדת תחזית הצמיחה ??? (ל"ת)
    איש פשוט 29/10/2024 12:41
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

הממשלה תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע

בהודעה משותפת לראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר וצה"ל, הודיעה המדינה כי תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע; ההחלטה לחיזוק מעמד משרתי הקבע כוללת מענק על אבדן הכנסה של בת הזוג, ארנק דיגיטלי, הרחבת קרן סיוע, מענקים, הטבות ברכישת דירה, לימודים אקדמיים ועוד

רן קידר |
נושאים בכתבה אנשי קבע

הממשלה אישרה היום החלטה תקדימית אותה יזמו שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', בשיתוף עם צה"ל ובגיבוי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הכוללת שורת צעדים חברתיים וכלכליים רחבים להוקרת משרתי הקבע וחיילי החובה בצה"ל. ההחלטה גובשה בעבודה משותפת של משרד האוצר, משרד הביטחון וצה"ל, וכוללת הקצאה כוללת של 3.25 מיליארד שקל לשנים 2025 עד 2029. 

ההחלטה כוללת מענקים ותמריצים חדשים למשרתי הקבע, קרן סיוע כלכלית ורגשית למשרתי קבע ולבני משפחותיהם, וארנק דיגיטלי אישי בשווי אלפי שקלים שישמש לתשלומי אגרות, רווחה ופנאי. בנוסף, רשות מקרקעי ישראל תקדם פתרונות דיור ייעודיים והטבות לרכישת דירה למשרתי הקבע והמערך הלוחם, מתוך מטרה לחזק את הביטחון הכלכלי של המשרתים ולעודד המשך שירות ארוך ומשמעותי. 

בנוסף, ההחלטה קובעת כי לוחמים ששירתו במלחמת התקומה ואיבדו את זכאותם לתוכנית "ממדים ללימודים" יקבלו מענק חד-פעמי למימון השכלה גבוהה. הממשלה תכריז על יום ממלכתי להוקרת כלל חיילי צה"ל, תעניק התאמות אקדמיות למשרתי חובה וקבע שנאלצו להפסיק את לימודיהם בשל שירותם, ותנהיג קדימות בקבלת שירותים במשרדי ממשלה לחיילים לוחמים בתקופות חירום. 

עוד הוחלט כי תתאפשר העברת מידע מבוקרת לרשויות מקומיות לשם הענקת סיוע והטבות, ותתקבע הכרה ממלכתית בשירות הצבאי במכרזי שירות המדינה. 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "הבטחנו שנחזק את צה”ל ואת משרתיו, ואנחנו מקיימים. הממשלה עומדת לצד משרתי הקבע, שהם עמוד השדרה של צה"ל, ומקדישים את חייהם למען ביטחון ישראל. ההחלטה שאושרה היום תגדיל את הסיוע שאנו מעניקים בדיור, בלימודים ובהטבות המיוחדות לנשות ואנשי הקבע שלנו, ואני מברך את כל השותפים למהלך. נמשיך לחזק ולתמוך במשרתי צה"ל בסדיר ובמילואים ובבני משפחותיהם, שראויים להוקרה ולתמיכה המירבית". 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’: "אנחנו מאשרים היום תכנית מעטפת משמעותית שמוקירה את אנשי הקבע ובני המשפחות שלהם. כל מי ששם את ביטחון מדינת ישראל לפני כל דבר אחר ראוי להוקרה משמעותית ולא רק במילים. התכנית הזו היא הרבה מעבר לשורה תקציבית - היא אמירה ערכית והערכה אדירה של המדינה למי שמשרתים בשירות הקבע ונושאים יחד עם בנות זוגם ובני משפחותיהם את משא ביטחון ישראל. נמשיך בע״ה לפעול למען אנשי הקבע, למען המילואימניקים ולמען כל מי שעושה הכל כדי להגן על הבית".