המעבר לשעון חורף: יתרונות, חסרונות וההשלכות הכלכליות
המעבר לשעון חורף בפתח - במוצאי שבת הקרובה, בין ה-26 ל-27 באוקטובר 2024, ישראל תעבור לשעון חורף, כאשר בשעה 2:00 לפנות בוקר יוזזו מחוגי השעון שעה אחורה לשעה 1:00. מעבר זה מעניק לנו שעת שינה נוספת, אך יש לשינוי גם השפעות כלכליות וחברתיות נרחבות יותר.
על פי הערכות, העלות הכלכלית של המעבר לשעון חורף מוערכת בכ-350 מיליון שקל למשק הישראלי, בעיקר בשל צריכת חשמל מוגברת ואובדן שעות אור יום פעילות.
שעון חורף ושעון קיץ – מה עומד מאחורי המעבר?
המעבר בין שעון חורף לשעון קיץ, וההיפך, הוא מסורת שנמצאת בשימוש בעולם מזה עשרות שנים. המטרה העיקרית של שעון קיץ היא לנצל בצורה טובה יותר את שעות האור ולחסוך בצריכת חשמל, זאת על ידי התאמת שעות הפעילות לשעות האור. שעון החורף, לעומת זאת, מקנה לנו שעות אור בבוקר, אך גם חושף את הערב המוקדם לחשכה.
בישראל, כמו במרבית מדינות אירופה, שעון החורף נמשך מהשבוע האחרון באוקטובר ועד השבוע האחרון במרץ, על פי חוק קביעת הזמן. השעון עצמו אינו משתנה בין השנים, אך ישנם קולות רבים הקוראים לביטול שעון החורף ולמעבר לשעון קיץ קבוע, בדומה ליוזמות שהועלו במדינות אחרות, כמו ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי.
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- "החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכלכלית של שעון החורף
המעבר לשעון חורף טומן בחובו השלכות כלכליות על מספר מגזרים. מצד אחד, ישנם תחומים בהם המעבר לשעון חורף נתפס כחיובי. שעת האור הנוספת בבוקר מאפשרת ניצול יעיל יותר של שעות האור במגזר החקלאי ובתחומי עבודה מסוימים. מצד שני, החושך המוקדם גורם לעלייה בצריכת החשמל ובשעות הפעילות, מה שמעמיס על רשתות האנרגיה. לפי נתונים שנמסרו בעבר, החיסכון הכלכלי ששעון קיץ מייצר יכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה במדינות מסוימות.
באופן כללי, ישנם שני צדדים עיקריים במשחק:
תומכי שעון החורף – מדגישים את היתרון של התאמת שעות האור לפעילות הבוקר, דבר שמשפר את פריון העבודה במגזרים כמו חקלאות ותעשייה.
תומכי שעון קיץ קבוע – מצביעים על היתרונות של שקיעה מאוחרת, שיכולה להאריך את שעות הפעילות של עסקים קטנים, מסעדות ותחום הבילוי. עבור עסקים בתחום הפנאי והמסחר, השקיעה המוקדמת בשעון חורף עלולה להוביל לצמצום בכמות הלקוחות ולירידה בהכנסות.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
השפעה על המשק הישראלי – מי מרוויח ומי מפסיד?
התאחדות התעשיינים מתנגדת למעבר לשעון חורף, אשר צפוי להתרחש ביום ראשון הקרוב לפנות בוקר: "העלות למשק מוערכת ב-353 מיליון שקל - כשליש בשל חיסכון באנרגיה ושני שליש בשל יותר מכירות בענפי הבילוי והפנאי" שעון החורף 2024 ייכנס לתוקפו ב-27 באוקטובר, בלילה שבין שבת לראשון.לפני יום 1
מגזרי עבודה רווחיים – תחומים כמו חקלאות, בנייה ותעשייה רואים תועלת מסוימת בשעון החורף, שכן העובדים מתחילים את יום העבודה שלהם עם אור השמש ומסיימים מוקדם יותר.
הפסד למגזר הבידור והקמעונאות – שעון החורף משפיע לרעה על עסקים קטנים בתחום הפנאי, התרבות והבילוי. המסעדות, החנויות ומרכזי הקניות עלולים לסבול מצמצום במספר הלקוחות בשעות הערב המוקדמות בשל החשיכה המוקדמת.
- 9.החיים 27/10/2024 06:32הגב לתגובה זוהיה משפר לכןולנו את הבריאות הנפשית עובד מצויין בהרבה מדינות בעולם רק אצלנו יש אור מ 5:30 בבוקר, אבל חושך ב 17:00
- 8.עמית 26/10/2024 11:57הגב לתגובה זוילד שיוצא ממסגרת צהרון בארבע וחצי ולהורים אין אפשרות לצאת אתו לגינה או לפעילות משפחתית כי כבר חשוך או מי שמסיים עבודה לקראת חמש וחצי ובדכ יצא לריצה בפארק או סתם לשבת עם חברים, צריך לעשות זאת בחושך שעון שממש לא מתאים למדינה המוארת והחמה שלנו.
- 7.אברהם 25/10/2024 08:51הגב לתגובה זושעון חורף כשמו כן הוא- מתאימים את השעה בהתאם לעונת החורף הממשמשת ובאה. לטעון שהחשכה מגיעה מוקדם מדי עם המעבר לשעון חורף זו טענה פופוליסטית שהרי גם ככה הימים הולכים ומתקצרים בהתאם ללוח השנה, אז על מה כל ההתרעמות על מעבר של שעה אחת אחורה שגם ככה עם התקצרות שעות האור ביממה הופך להיות לא משמעותי
- 6.איציקי 25/10/2024 07:21הגב לתגובה זופעם לא היה שעון קיץ. אחכ היה שעון קיץ אבל החזירו לפני יום כיפור. אחכ עשינו שעון קיץ כמו כל העולם (מרץ-אוקטובר). אולי תרדו מאיתנו כבר ? אני לא רוצה לקום בחושך. לא רוצה להשכיב ילדים לישון באור. תסתכלו מה קורה בכלכותה (בהודו יש אזור זמן אחד לכל תת היבשת). זו דוגמא לשעון קיץ תמידי- מי רוצה אור בתשע בלילה ? מי רוצה חושך בתשע בבוקר ?
- 5.ישי 25/10/2024 00:30הגב לתגובה זויש שעון חורף כי הזריחה מתאחרת וחשוך בשעת הקימה של אנשים נורמליים. מאוד פשוט. לא כולם קמים ב9. יש אנשים שמתחילים לעבוד שבע וחצי שמונה ורוצים לקום באור
- 4.יפית 24/10/2024 23:44הגב לתגובה זועובדים עליכם בחסות המדינה כדי שתקנו יותר ותעבדו יותר ויש לכם תלונות על הדתיים... בואו, אולי 7% מהחרדים לא עובדים, רוב המוחלט של הדתיים עובדים יופי יופי אז מספיק עם השטויות.
- 3.שי 24/10/2024 22:46הגב לתגובה זודתיים מתפללים שחרית באור יום ולכן לא יכולים להתחיל את יום העבודה בשעה סבירה ללא שעון חורף. בתור מדינב יהודית, הגיוני מאוד להתחשב בצורך הזה.
- יהדות זה גם לאום, לא רק דת. הגיוני להתחשב בכלל הציבור! (ל"ת)דת זו בחירה אישית 25/10/2024 12:30הגב לתגובה זו
- יעקב 24/10/2024 23:10הגב לתגובה זואבל אני ועוד רבים אחרים לא רוצים שהם ילכו בחושך לגן או למעון. אתה אולי רוצה לבלות עד שעה מאוחרת יערב לך.
- מריה 24/10/2024 23:09הגב לתגובה זוושהחרדים יתגייסו לצבא
- גם לא דתיים לא רוצים לקום בחושך. (ל"ת)hhksrho sunsuo 24/10/2024 22:51הגב לתגובה זו
- 2.בת אל 24/10/2024 22:17הגב לתגובה זוצריך לסלק את הגרנדמייזר הדתי הארור
- יהודי וישראלי 25/10/2024 03:09הגב לתגובה זואת שבכל כתבה שעולה כאן את יוצאת על דתיים. תטפלי במרמור במקום לבלות שעות בתגובות בביזפורטל.
- בלי הדת לא היינו פה אלא נעלמים בין הגויים (ל"ת)שלמה 24/10/2024 23:10הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 24/10/2024 21:33הגב לתגובה זובמקום שיפגעו בציבור שהשנה לא יעברו לשעון חורף והנה 350 מיליון שקלים חיסכון למשק
- שפן ניסויים 25/10/2024 07:50הגב לתגובה זוונרוויח מיליארדים. זה הבלוף שעליו נשענים המחרטטים של מעברי השעון. אגב בארץ עד שנות השבעים היה שעון אחיד.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
