"אני אתחיל בפרספקטיבה ארוכת טווח כי אני עוד זוכר את העשור האבוד אחרי יום הכיפורים - אני רואה את אותה תופעה מתפתחת לנגד עינינו", אומר פרופ' רפי מלניק מאוניברסיטת רייכמן, "אם ממשלת ישראל לא תשנה את המדיניות התקציבית מהר אנחנו עלולים להיכנס לבעיה חמורה. כבר נכנסנו לתהליך ארוך טווח של סטגנציה, פגיעה בפריון וירידה ברמת החיים. אנחנו כבר שנתיים עם תוצר שהוא בעצם שלילי מבחינת גידול לנפש. זה קרה ב-2023 עם ההפיכה המשטרית והחריף עם המלחמה. 2024 היא שנה רעה מאוד".

פרופ' מלניק מעריך שהכלכלה בדעיכה, בקצב גבוה ממה שמעריכים בבנק ישראלים והכלכלנים - אם אני לוקח את המדד שהכנתי, מדד מלניק למצה המשק, ויוצא  מתוך הנחות מציאותיות עד סוף השנה, אני צופה שהתוצר העסקי יגדל ב-0.3%, שזו בעצם ירידה לנפש של יותר מ-1.5% - זה חמור מאוד משום שזה אומר שהתוצר מתכווץ. אנחנו אומנם נמצאים במלחמה אבל בנוסף לזה המדיניות שננקטת היום היא רעה מאוד ומחריפה את המצב".

"החדשות הרעות הן שאם לא נשנה את המצב אנחנו בתהליך של התרסקות. החדשות הטובות הן שאני מאמין שעדיין יש סיכוי לשינוי לטובה אם יינקטו הצעדים הנכונים. המדינה איבדה את השליטה על הגירעון, אף אחד לא יודע מה יהיה הגריעון בדיוק, האומדנים עומדים על 7%-8% תוצר שזה המון. בהמשך נצטרך גם לממן את הגרעונות האלה כי כל גירעון מגדיל את החוב הממשלתי וזה יכביד עלינו בהמשך. גם הדירוג של ישראל ירד והוא עלול לרדת עוד, מה שאומר שאנחנו לווים בעולם בריביות גבוהות הרבה יותר".

• הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
• האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פרופ' רפי מלניק; קרדיט: גלעד קבלרצ'יק

בנק ישראל רואה בעוד שנה ריבית של 4.5%, זהה לשיעור הריבית היום, איך אתה רואה את הדברים?

"לצערנו כתוצאה מבעיות שונות, האינפלציה לא מתכנסת ליעד. אנחנו מעל לגבול העליון ובנק ישראל לא יכול להקל את האחיזה המוניטרית שלו. הסיבה שהאינפלציה לא יורדת נובעת מכך שנוצרו מגבלות היצע בכל מיני ענפים במשק ובעיקר בגלל גיוס המילואים הממושך ואי הכניסה של הפועלים הפלסטיניים. ענפי החקלאות והבנייה למשל לא מסוגלים לספק את ההיצע. המחירים ממשיכים לעלות מעל ליעד של הממשלה. כל זה אומר שלהערכתי בנק ישראל לא יוכל להקטין את הריבית, גם אם המלחמה תיגמר או תדעך".

יש תרחיש שבו סיום המלחמה דווקא יביא לעלייה באינפלציה?

"יכול להיות, אבל יחד עם האופוריה שתיווצר בשוק ובשוק ההון יהיה גם שחרור של פועלים ומילואימניקים, יחד עם תוספת הביקוש תבוא תוספת היצע. אני לא רואה התפרצות אינפלציונית מעבר למה שקורה היום".

איזה צעדים פיסקאליים המדינה צריכה להוביל?

"צריך קודם כל לקבוע את גודל ההוצאה הבטחונית שלא תפגע בצמיחה ובפריון. אפשר להגדיל מאוד את תקציב הביטחון כמו בשנות ה-70 וה-80 ולחנוק את המשק אבל זה מצב לא רצוי. אני מעריך שתקציב צריכה בטחונית בסדר גודל של 5%-6% תוצר זה תקציב שהמשק יכול להרשות לעצמו. אני הייתי מציע להפסיק עם המתווה של ברודט שבמסגרתו היינו אמורים להקטין את משקל הוצאות הביטחון בתוצר. אם הממשלה תעשה את הצעד הזה ותבטיח את האופק, אז די בקלות אפשר להתשלט על הגירעון, אבל זה לא מספיק.

• רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
• מה 68% אומר על צעירי ישראל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

"הממשלה צריכה גם לשנות את סדרי ההוצאות - השקעות בתשתיות שנדרשות, בעיקר בתחבורה וחינוך. צריך רפורמות ענפיות שיגדילו את התחרות והפריון במשק. הדברים האלה נעשים במסגרת חוק התקציב אבל השנה הם לא נעשו. השנה אני רואה רק חיפוש של מימון בצד ההכנסות, שזה מוצדק אבל כאמור לא מספיק".

בנק ישראל מדבר על כך שיש צורך בהתאמות פרמננטיות של 30 מיליארד שקל, אתה מסכים עם ההנחה הזו?

"כן, זה לא פשוט, אבל זה אפשרי. זה דורש מנהיגות כלכלית ולאומית שהיא איננה כרגע".

כבר הודיעו על העלאת המע"מ מ-17% ל-18% החל משנה הבאה, יש מקום להעלאה נוספת?

"לא. עליית המע"מ היא אינפלציונית וזה יקפיץ את כל המחירים. זה יגולגל לצרכן ולכל המשק. אין ספק שצריך למצוא מקורות נוספים כדי לממן את הגירעון. כל מיני פטורים למינהם שנמצאים באופן היסטורי - כמו קרנות השתלמות. זה עומד על הפרק הרבה שנים אבל אני לא רואה את ההסדתרות נונתת לזה לעבור. המהלך הזה נדרש, ביטול ההטבה על קרנות ההשתלמות, זה לא לטובתי האישית אבל למדינה זה נכון".

אתה חושב שיש פגיעה ארוכת טווח בסנטימנט של המשקיעים הזרים לגבי ישראל?

"יש כאן עניין חצי אוטומטי. נניח שיש קרן פנסיה בשיקגו לדוגמא שמשקיעה מחוץ לארה"ב אחוז מסוים מהכספים בהתאם לדירוגים. עצם העובדה שהורידו את הדירוג מקטין את הזרימה לכאן אוטומטית. עד שנתקן את הדירוג זה לא ישתנה וזה יהיה מאוד קשה ויקח זמן רב. אני חושב שהשקעה במדינה עדיין אטרקטיבית ובמיוחד בתחום ההייטק".

בנק ישראל ציין שאילולא המלחמה השקל היום היה בשער של 3.2 שקל לדולר, האם אתה מסכים עם ההנחה הזו  ולאן אתה רואה את שער השקל הולך בתרחישים השונים?

"שערי חליפין לא ניתן לנבא, אבל אם אנחנו מסכלים על המשק ניתן לראות שכלכלת ישראל הגיעה למצב שיש לה עודף ייצוא. אנחנו מוכרים לעולם יותר משאנחנו קונים. זה אומר זרימה גדולה של דולרים לתוך המשק. יש לנו רזרבות גדולות מאוד. הייתי חבר בועדה המוניטרית של בנק ישראל, הועדה הראשונה שכונסה אחרי ששונה חוק בנק ישראל הייתי חבר בה לבקשת הנגיד דאז סטנלי פישר. אני זוכר עד היום את ההחלטה שקיבלנו ב-2013 לשנות את הרזרבות של כלכלת ישראל. אז הרזרבות היו סדר גודל של 30 מיליארד דולר ועשינו מהלך של הכפלה ויותר. כשאנחנו מסתכלים היום על הרזרבות יש מעל ל-200 מיליארד דולר, התחום הזה של מט"ח הוא הצד החזק של המשק ולכן אני מאוד מסכים עם ההערכה של בנק ישראל שאם לא הייתה מלחמה הדולר היה היום בסביבות 3.1-3.2 שקל.

"אלא אם תהיה הידרדרות גדולה במלחמה, אני לא רואה את השקל נחלש יותר ממה שהוא נחלש עד היום, בגלל העודף בחשבון השוטף ומצב הרזרבות".

מה עמד מאחורי פיתוח המדד שלך?

"המדד נולד בשנות ה-90, כשהייתי כלכלן בבנק ישראל. שמו המקורי של המדד היה המדד המשולב שהבנק ממשיך לפרסם עד היום אבל במודל שונה. עסקתי הרבה במחקר על מחזורי עסקים בכלכלת ישראל והמדד היה הכלי המרכזי לראות את התפניות של המשק ולעשות הערכה בזמן אמת למעבר של גאות לשפל ולהפך. הוא מתפרסם מאז כל חודש באוניברסיטת רייכמן ויש לו כמות נכבדת של מנויים.